פרק ט - נזיקין · הָאִסּוּר לְהַזִּיק
א. הַמַּזִּיק רְכוּשׁ חֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא בִּכְלַל גָּזֵל, שֶׁהֲרֵי מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין גּוֹזֵל לְעַצְמוֹ אוֹ גּוֹזֵל עַל יְדֵי שֶׁהִזִּיק וְאֵין מִי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ? (שערי תשובה לרבנו יונה, ובבאורו לאבות)
ב. אָסוּר לִגְרֹם הֶזֵּק לְאָדָם, כְּמוֹ עַל יְדֵי עָשָׁן אוֹ הִסְתַּכְּלוּת בְּתוֹךְ רְשׁוּת חֲבֵרוֹ וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".
ג. אָסוּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁעָלוּל לִגְרֹם נֶזֶק לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ חוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָוֵי אִסּוּר דְּרַבָּנָן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּגַם מִדְּאוֹרָיְתָא אָסוּר (עיין גמרא ב"ק נא. ומ"ל פ"ב ה"ב מרוצח). כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁחוֹלֶה וְאֵינוֹ נִזְהָר מִלְּהַדְבִּיק אֲחֵרִים בְּמַחֲלָתוֹ, נֶחְשָׁב כְּעוֹשֶׂה דָּבָר הַמַּזִּיק.