פרק ה - גניבת דעת · הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְעוּדַת זַכָּאוּת שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, כְּגוֹן בְּפִנְקַס קֻפַּת חוֹלִים שֶׁל אַחֵר וְכַדּוֹמֶה, וְאַף שֶׁהִנְּךָ גַּם חָבֵר שֶׁל אוֹתָהּ זַכָּאוּת, מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת. וְאִם אֵינְךָ חָבֵר לְאוֹתָהּ זַכָּאוּת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֶׁל חֲבֵרְךָ, כְּגוֹן כַּרְטִיס קְנִיָּה בְּמָקוֹם הַמְיֹעָד לְחַיָּלִים וְכַדּוֹמֶה, אוֹ לְבִישַׁת בִּגְדֵי חַיָּל לִזְכֻיּוֹת מְסֻיָּמוֹת - גַּם בָּזֶה יֵשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל גָּמוּר.
אֵין לַעֲשׂוֹת "חֻמְרוֹת" עַל חֶשְׁבּוֹן הַזּוּלַת
לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט נִזְדַּמֵּן פַּעַם לִנְסֹעַ לְאֶחָד מִמְּקוֹמוֹת הַמַּרְפֵּא שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה עִם רַב גָּדוֹל אֶחָד. בַּדֶּרֶךְ נִגַּשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לַמִּזְנוֹן בְּאַחַת הַתַּחֲנוֹת וְקָנָה לַחְמָנִיּוֹת לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר. הָרַב הַהוּא - שֶׁהִצְטַיֵּד לְכָל יְמֵי הַנְּסִיעָה בְּלֶחֶם, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְיַבֵּשׁ וּלְהִתְקַלְקֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֵל בְּפַת עַכּוּ"ם - תָּמַהּ מְאֹד עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינֶנּוּ נִזְהָר בְּכָךְ.
רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֵּאֵר לוֹ, שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לִמְקוֹם הַהַבְרָאָה עַל חֶשְׁבּוֹן יְדִידוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַכֶּסֶף בִּתְנַאי מְפֹרָשׁ שֶׁיַּעֲזֹב אֶת כָּל הַחֻמְרוֹת הַמַּפְרִיעוֹת אֶת הַבְרָאָתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ. אִם יִתְנַהֵג גַּם הוּא כְּאוֹתוֹ רַב לְהָכִין לוֹ צֵדָה מֵהַבַּיִת - יִסְתַּיֵּג מֵאֲכִילָה פַּת פַּלְטֵר שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא חֻמְרָה יְתֵרָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה יִתְפַּטֵּם בִּמְזוֹנוֹת מְקֻלְקָלִים וְיַעֲבֹר עַל אִסּוּר גָּזֵל וּגְנֵבַת דַּעַת. (תנועת המוסר, ח"א עמ' 359)
עַל פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה!
רַבִּי שִׂמְחָה זִיסְל מִקֶּלֶם הָיָה נוֹסֵעַ לְהַתְרִים עֲבוּר הַיְשִׁיבָה. אַף שֶׁעָשָׂה זֹאת שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס - הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה הָיוּ עַל חֶשְׁבּוֹן הַיְשִׁיבָה. פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁחָזַר, נִכְנַס לַמִּשְׂרָד וְהִגִּישׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, עִמּוֹ הִגִּישׁ חֲצִי סִיגָרִיָּה שֶׁנִּשְׁאֲרָה אֶצְלוֹ בִּגְמַר פְּעֻלָּתוֹ וְהֶחֱזִירָהּ לַמִּשְׂרָד.