אור ברסלב
נקי כפים פרק ה - גניבת דעת

נקי כפים

פרק ה - גניבת דעת

פרק ד - השבת אבידה

מְסֻפָּר עַל הַצַּדִּיק הַיְרוּשַׁלְמִי רַבִּי אַרְיֵה לֵוִין זַצַ"ל, שֶׁיּוֹם אֶחָד נִכְנַס אָדָם לְמִשְׂרַד יְשִׁיבַץ "עֵץ חַיִּים" וְעִמּוֹ סִפְרוֹ "שִׁבְעִים שָׁנָה בִּירוּשָׁלַיִם". נִכְנַס רַבִּי אַרְיֵה לַחֶדֶר, רָאָה סֵפֶר זֶה עַל הַשֻּׁלְחָן וְהֵחֵל לְעַלְעֵל בּוֹ, וּמָצָא כִּי אַחַד הַפְּרָקִים מֻקְדָּשׁ לְרַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָרַב שְׁמוּאֵל סַלַּנְט זַצַ"ל, אוֹתוֹ הֶעֱרִיץ מְאֹד. חָפֵץ הָיָה רַבִּי אַרְיֵה לְרָכְשׁוֹ וְשָׁאַל לִמְחִירוֹ. הֵשִׁיב לוֹ אוֹתוֹ אָדָם: שָׁלשׁ לִירוֹת. הוֹצִיא רַבִּי אַרְיֵה סְכוּם זֶה מִכִּיסוֹ וְשִׁלֵּם לוֹ.

לְיָמִים כִּתֵּת רַבִּי אַרְיֵה רַגְלָיו וְחִפֵּשׂ הֵיכָן גָּר אוֹתוֹ אָדָם, טִפֵּס לַקּוֹמָה הָרְבִיעִית וּבָא אֵלָיו בִּטְרוּנְיָה: מַדּוּעַ בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי שָׁלשׁ לִירוֹת בְּעַד סִפְרְךָ, וְאִלּוּ בְּאַחַת מֵחֲנֻיּוֹת הַסְּפָרִים מָצָאתִי סֵפֶר זֶה וּלְיָדוֹ פֶּתֶק כִּי מְחִירוֹ הַנָּקוּב הוּא חָמֵשׁ לִירוֹת?..."

הֵשִׁיב לוֹ אוֹתוֹ אָדָם כִּי הַצֶּדֶק עִמּוֹ, וּמְחִירוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר אָמְנָם חָמֵשׁ לִירוֹת, אוּלָם לִבְנֵי יְשִׁיבָה אָנֹכִי מַעֲנִיק הֲנָחָה, וְהַמְּחִיר עֲבוּרוֹ הוּא שָׁלשׁ לִירוֹת בִּלְבַד.

הֵשִׁיב רַבִּי אַרְיֵה: אֵין אֲנִי בֶּן יְשִׁיבָה! אָנֹכִי עוֹבֵד רַק כִּ"מְלַמֵּד" בִּישִׁיבַת "עֵץ חַיִּים". וְעָמַד בְּתֹקֶף עַל כָּךְ שֶׁיְּשַׁלֵּם הַהֶפְרֵשׁ בַּמְּחִיר... (איש צדיק היה)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה לְהַטְעוֹת אֶת הַשֵּׁנִי, כְּגוֹן לִפְתֹּחַ בַּקְבּוּק יַיִן, כְּשֶׁחֲבֵרְךָ חוֹשֵׁב שֶׁהִנְּךָ פּוֹתֵחַ אֶת הַבַּקְבּוּק בִּמְיֻחָד עֲבוּרוֹ, וּבֶאֱמֶת הָיִיתָ בֵּין כֹּה פּוֹתְחוֹ לְצָרְכְּךָ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַפְצִיר בַּחֲבֵרְךָ שֶׁיִּסְעַד אֶצְלְךָ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִסְעַד אֶצְלְךָ [אֲבָל בְּלֹא הַפְצָרָה מֻתָּר לוֹמַר פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יֹאכַל עִמּוֹ, שֶׁזֶּהוּ מִדֶּרֶךְ הַכָּבוֹד]. (בן איש חי, ש"ר, תצא)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִלְבּשׁ בִּגְדֵי חַיָּל כְּדֵי שֶׁיּוּקַל עָלָיו עֲצִירַת "טְרֶמְפְּ".

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַבְטִיחַ הַבְטָחוֹת לְבוֹחֲרֶיךָ כְּשֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב לְקַיְּמָן - מִלְּבַד אִסּוּר הַשֶּׁקֶר שֶׁבַּדָּבָר.

אוּלַי טוֹעִים בִּי בְּנֵי אָדָם...

רַב גָּדוֹל נִקְרָה פַּעַם לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֵר, הִזְמִינוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם דְּבַר מָה, וְהוֹסִיף שֶׁהַמַּאֲכָל כָּשֵׁר בְּלִי חֲשָׁשׁ. תָּמַהּ הָאוֹרֵחַ וְלֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דְּבָרָיו, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל הִסְבִּיר לוֹ, כִּי לְגַבָּיו עַצְמוֹ יוּכַל לִהְיוֹת כִּי הַמַּאֲכָל אֵינוֹ כָּשֵׁר כַּאֲשֶׁר הוּא נֶהֱנָה מִשֶּׁל אֲחֵרִים - מִשֶּׁל הַנָּדִיב שֶׁתָּמַךְ בּוֹ, כַּיָּדוּעַ, וְאוּלַי הֵם טוֹעִים בּוֹ וּמַעֲרִיכִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵעֶרְכּוֹ, וַהֲרֵי זֶה מַתְּנַת טָעוּת וְהוּא גָּזֵל בְּיָדוֹ, אֲבָל לְגַבֵּי הָאוֹרֵחַ אֵין כָּל חֲשָׁשׁ וּפִקְפּוּק, שֶׁכֵּן הוּא כְּבָר קָנָה בְּשִׁנּוּי רְשׁוּת, וַהֲרֵי הוּא מַאֲכָל כָּשֵׁר לְכָל הַדֵּעוֹת.

מִי שֶׁהִכִּיר אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה נוֹהֵג בִּבְדִיחוֹת בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא רָאָה תּוֹעֶלֶת, וּבְוַדַּאי בֶּאֱמֶת נָקַף הַחֲשָׁשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁאוּלַי יֵשׁ בְּמָמוֹנוֹ סְפֵק גָּזֵל. (תנועת המוסר, ח"א עמ' 352)

הֲיָדַעְתָּ?!

לְבַקֵּשׁ תְּרוּמוֹת עֲבוּר נִצְרָכִים וּלְתָאֵר אֶת מַצָּבָם בְּאֹפֶן חָמוּר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא בֶּאֱמֶת כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַנּוֹתֵן - יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת, וְאוּלַי גַּם כֵּן גָּזֵל, כֵּיוָן שֶׁהַנּוֹתֵן נוֹתֵן עַל דַּעַת כַּוָּנָה מְסֻיֶּמֶת דַּוְקָא.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְעוּדַת זַכָּאוּת שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, כְּגוֹן בְּפִנְקַס קֻפַּת חוֹלִים שֶׁל אַחֵר וְכַדּוֹמֶה, וְאַף שֶׁהִנְּךָ גַּם חָבֵר שֶׁל אוֹתָהּ זַכָּאוּת, מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת. וְאִם אֵינְךָ חָבֵר לְאוֹתָהּ זַכָּאוּת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֶׁל חֲבֵרְךָ, כְּגוֹן כַּרְטִיס קְנִיָּה בְּמָקוֹם הַמְיֹעָד לְחַיָּלִים וְכַדּוֹמֶה, אוֹ לְבִישַׁת בִּגְדֵי חַיָּל לִזְכֻיּוֹת מְסֻיָּמוֹת - גַּם בָּזֶה יֵשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל גָּמוּר.

אֵין לַעֲשׂוֹת "חֻמְרוֹת" עַל חֶשְׁבּוֹן הַזּוּלַת

לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט נִזְדַּמֵּן פַּעַם לִנְסֹעַ לְאֶחָד מִמְּקוֹמוֹת הַמַּרְפֵּא שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה עִם רַב גָּדוֹל אֶחָד. בַּדֶּרֶךְ נִגַּשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לַמִּזְנוֹן בְּאַחַת הַתַּחֲנוֹת וְקָנָה לַחְמָנִיּוֹת לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר. הָרַב הַהוּא - שֶׁהִצְטַיֵּד לְכָל יְמֵי הַנְּסִיעָה בְּלֶחֶם, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְיַבֵּשׁ וּלְהִתְקַלְקֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֵל בְּפַת עַכּוּ"ם - תָּמַהּ מְאֹד עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינֶנּוּ נִזְהָר בְּכָךְ.

רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֵּאֵר לוֹ, שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לִמְקוֹם הַהַבְרָאָה עַל חֶשְׁבּוֹן יְדִידוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַכֶּסֶף בִּתְנַאי מְפֹרָשׁ שֶׁיַּעֲזֹב אֶת כָּל הַחֻמְרוֹת הַמַּפְרִיעוֹת אֶת הַבְרָאָתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ. אִם יִתְנַהֵג גַּם הוּא כְּאוֹתוֹ רַב לְהָכִין לוֹ צֵדָה מֵהַבַּיִת - יִסְתַּיֵּג מֵאֲכִילָה פַּת פַּלְטֵר שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא חֻמְרָה יְתֵרָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה יִתְפַּטֵּם בִּמְזוֹנוֹת מְקֻלְקָלִים וְיַעֲבֹר עַל אִסּוּר גָּזֵל וּגְנֵבַת דַּעַת. (תנועת המוסר, ח"א עמ' 359)

עַל פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה!

רַבִּי שִׂמְחָה זִיסְל מִקֶּלֶם הָיָה נוֹסֵעַ לְהַתְרִים עֲבוּר הַיְשִׁיבָה. אַף שֶׁעָשָׂה זֹאת שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס - הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה הָיוּ עַל חֶשְׁבּוֹן הַיְשִׁיבָה. פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁחָזַר, נִכְנַס לַמִּשְׂרָד וְהִגִּישׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, עִמּוֹ הִגִּישׁ חֲצִי סִיגָרִיָּה שֶׁנִּשְׁאֲרָה אֶצְלוֹ בִּגְמַר פְּעֻלָּתוֹ וְהֶחֱזִירָהּ לַמִּשְׂרָד.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִשְׁאֹל מוֹכֵר מְחִירוֹ שֶׁל חֵפֶץ מְסֻיָּם כְּשֶׁאֵין בְּדַעְתְּךָ לִקְנוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִנְּךָ גּוֹנֵב אֶת דַּעְתּוֹ בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהִתְעַנְיְנוּתְךָ עַל מְנָת לִקְנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן שׁוֹאֵל אַתָּה עַל מְנָת לָדַעַת אֵצֶל מִי נִתָּן לְהַשִּׂיג חֵפֶץ זֶה זוֹל יוֹתֵר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם טוֹעֵם אַתָּה מִמִּצְרְכֵי הַמָּזוֹן וְאֵין בְּדַעְתְּךָ לִקְנוֹת - בְּכָךְ יֵשׁ בְּנוֹסָף גַּם אִסּוּר גָּזֵל, וְאַף שֶׁטּוֹעֵם דָּבָר מוּעָט. (בן איש חי, כי תצא, ש"ר)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַרְאוֹת חִבָּה יְתֵרָה לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁאֵין פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים, מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת.

הֲיָדַעְתָּ?!

פְּעָמִים מָצוּי שֶׁבָּא אוֹרֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁמְּהַוֶּה מַעֲמָסָה עַל בְּנֵי הַבַּיִת, וּכְשֶׁעוֹמֵד לָצֵאת - לְשִׂמְחָתָם - אוֹמְרִים לוֹ מִצַּד הַנִּימוּס: לָמָּה אַתָּה מְמַהֵר? שֵׁב עוֹד קְצָת... וְזֶהוּ אָסוּר מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת.

מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֵיבְסְקִי זַצַ"ל שֶׁמָּסַר שִׁעוּר בִּשְׁנַת תשמ"ה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל, וְהִנֵּה כַּמָּה יָמִים לְאַחַר הַשִּׁעוּר אָמַר לְרַב אֶחָד בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "יֵשׁ לִי צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, כִּי הִנֵּה בַּשִּׁעוּר הֵבֵאתִי קֻשְׁיָה מֵהַ'בִּרְכֵּי יוֹסֵף' בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין, וַאֲנִי הִגַּעְתִּי לַ'בִּרְכֵּי יוֹסֵף' הַזֶּה מִגִּלְיוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר עַל הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמְּצַיֵּן לְ'בִרְכֵּי יוֹסֵף' זֶה, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי אֶת הַשִּׁעוּר, שָׁכַחְתִּי לוֹמַר שֶׁהַ'בִּרְכֵּי יוֹסֵף' יָדוּעַ לִי מֵרַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר, וְזֶה גְּנֵבַת דַּעַת - שֶׁהַשּׁוֹמְעִים יַחְשְׁבוּ אוֹתִי לְבָקִי בַּ'בִּרְכֵּי יוֹסֵף'... רָצִיתִי לוֹמַר שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר מְצַיֵּן לַ'בִּרְכֵּי יוֹסֵף', אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאֲנִי זָקֵן וְשׁוֹכֵחַ... (פניני רבנו הקהלות יעקב עמ' צג)

יְהוּדִי מֵעִיר סְלוֹנִים דְּלִיטָא קָנָה מֵאֲצִיל בַּעַל הָאֲחֻזָּה הַמְּקוֹמִי 28 כִּכְּרוֹת דְּבַשׁ בִּמְחִיר חָמֵשׁ רוּבָּל כָּל כִּכָּר. בְּבוֹא הַסּוֹחֵר הַבַּיְתָה, שָׁקַל אֶת הַדְּבַשׁ, וּמָצָא שֶׁמִּשְׁקָלוֹ 38 כִּכָּר. גָּמַר בְּלִבּוֹ לִנְסֹעַ חֲזָרָה אֶל הַגּוֹי בַּעַל הָאֲחֻזָּה וּלְשַׁלֵּם לוֹ בְּעַד הַדְּבַשׁ הָעֹדֶף אֲשֶׁר מָצָא. בְּבוֹאוֹ אֶל הָאָצִיל גִּלָּה לוֹ כִּי בְּטָעוּת נָתַן לוֹ עֹדֶף שֶׁל דְּבַשׁ, וְתַחַת 28 כִּכָּר מָצָא 38, וּמִיָּד הוֹשִׁיט לוֹ הַיְּהוּדִי אֶת יִתְרַת הַכֶּסֶף סַךְ חֲמִשִּׁים רוּבָּל. הִשְׁתּוֹמֵם הָאָצִיל הַגּוֹי לְהִוָּכַח בְּיָשְׁרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וַיֹּאמַר: עַתָּה הִנְנִי רוֹאֶה בַּעֲלִיל כִּי אַךְ לַשָּׁוְא יְבַקְשׁוּ שׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים תּוֹאֲנוֹת וַעֲלִילוֹת רֶשַׁע עֲלֵיכֶם לְבַזּוֹתְכֶם וּלְהַשְׁמִיצְכֶם כִּי אַךְ מִרְמָה וְעשֶׁק אַתֶּם אוֹהֲבִים."

הִמְשִׁיךְ הָאָצִיל לַחְקֹר אֶת הָרוֹכֵל עַל מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי. סִפֵּר לוֹ הַיְּהוּדִי כִּי מַצָּבוֹ בַּמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי, וְהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ עַל אַף שֶׁאֵין לוֹ דִּירָה מִשֶּׁלּוֹ. כִּשְׁמֹעַ הָאָצִיל כֵּן, פָּנָה וְאָמַר לוֹ: "אִם כֵּן, אֵפוֹא, יְהוּדִי כָּשֵׁר, בְּנֵה לְךָ בַּיִת, וַאֲנִי אֲצַוֶּה לִכְרֹת לְמַעַנְךָ עֵצִים דֵּי הַצֹּרֶךְ מֵהַיַּעַר שֶׁלִּי. אַל תַּחְסֹךְ בָּזֶה. תָּקִים לְךָ עַל חֶשְׁבּוֹנִי בִּנְיָן גָּדוֹל וְרָחָב לְבַל תֵּאָלֵץ לָנוּעַ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְהַחֲלִיף דִּירָה בִּשְׂכִירוּת.

"וְעַתָּה," סִיֵּם הָאָצִיל, "אֶת חֲמִשִּׁים הָרוּבָּל, הָעֹדֶף שֶׁהֵשַׁבְתִּי לִי עֲבוּר הַדְּבַשׁ, הִנְנִי מַחֲזִיר לְךָ בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה לְאוֹת עַל יָשְׁרְךָ, וְהַיּוֹם אַצִּיג אוֹתְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת בִּפְנֵי יְדִידַי בַּעֲלֵי הָאֲחֻזּוֹת אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֶל בֵּיתִי אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר הֵכַנְתִּי לָהֶם, לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי הַיְּהוּדִים אֲנָשִׁים כֵּנִים וִישָׁרִים הֵמָּה, וְלֹא יוֹסִיפוּ לְהַאֲמִין לַשְּׁקָרִים הַמּוֹפִיעִים בְּכִתְבֵי הָעֵת הָאַנְטִישֵׁמִיִּיּם." (הזהרו בממון חבריכם, עמ' שעח)

תוכן העניינים

נקי כפים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה