פרק ה - גניבת דעת · הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְהַבְטִיחַ הַבְטָחוֹת לְבוֹחֲרֶיךָ כְּשֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב לְקַיְּמָן - מִלְּבַד אִסּוּר הַשֶּׁקֶר שֶׁבַּדָּבָר.
אוּלַי טוֹעִים בִּי בְּנֵי אָדָם...
רַב גָּדוֹל נִקְרָה פַּעַם לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֵר, הִזְמִינוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם דְּבַר מָה, וְהוֹסִיף שֶׁהַמַּאֲכָל כָּשֵׁר בְּלִי חֲשָׁשׁ. תָּמַהּ הָאוֹרֵחַ וְלֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דְּבָרָיו, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל הִסְבִּיר לוֹ, כִּי לְגַבָּיו עַצְמוֹ יוּכַל לִהְיוֹת כִּי הַמַּאֲכָל אֵינוֹ כָּשֵׁר כַּאֲשֶׁר הוּא נֶהֱנָה מִשֶּׁל אֲחֵרִים - מִשֶּׁל הַנָּדִיב שֶׁתָּמַךְ בּוֹ, כַּיָּדוּעַ, וְאוּלַי הֵם טוֹעִים בּוֹ וּמַעֲרִיכִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵעֶרְכּוֹ, וַהֲרֵי זֶה מַתְּנַת טָעוּת וְהוּא גָּזֵל בְּיָדוֹ, אֲבָל לְגַבֵּי הָאוֹרֵחַ אֵין כָּל חֲשָׁשׁ וּפִקְפּוּק, שֶׁכֵּן הוּא כְּבָר קָנָה בְּשִׁנּוּי רְשׁוּת, וַהֲרֵי הוּא מַאֲכָל כָּשֵׁר לְכָל הַדֵּעוֹת.
מִי שֶׁהִכִּיר אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה נוֹהֵג בִּבְדִיחוֹת בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא רָאָה תּוֹעֶלֶת, וּבְוַדַּאי בֶּאֱמֶת נָקַף הַחֲשָׁשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁאוּלַי יֵשׁ בְּמָמוֹנוֹ סְפֵק גָּזֵל. (תנועת המוסר, ח"א עמ' 352)