פרק ד - השבת אבידה · אֲבֵדַת נָכְרִי וַאֲבֵדַת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה
א. אֲבֵדַת נָכְרִי מֻתֶּרֶת וְאֵינוֹ מְצֻוֶּה לַהֲשִׁיבָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲבֵדַת אָחִיךָ", וְהַמַּחֲזִירָהּ הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עֲבֵרָה, שֶׁמַּחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְאִם הֶחֱזִירָהּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם, כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֲבֵדַת נָכְרִי מֻתֶּרֶת? בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ לְחִלּוּל הַשֵּׁם, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ לְחִלּוּל הַשֵּׁם, כְּגוֹן שֶׁאָבַד הַחֵפֶץ לְנָכְרִי בְּמָקוֹם שֶׁרֻבָּם יְהוּדִים, וְהוּא עָלוּל לַחְשֹׁד שֶׁהֵם גְּנָבוּהוּ מִמֶּנּוּ - חַיָּב הַמּוֹצֵא לְהַחֲזִיר לַנָּכְרִי מִצַּד הַדִּין. וּבְכָל מָקוֹם מַצִּילִים נִכְסֵי נָכְרִים מֵהֶפְסֵד מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם אַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ לְחִלּוּל הַשֵּׁם.
ג. נָכְרִי שֶׁשָּׁכַח כִּיס מָעוֹת בַּחֲנוּת יְהוּדִי, וְאַחַר כָּךְ בָּא הַנָּכְרִי וְשָׁאַל לַיְּהוּדִי אִם מָצָא אֶת הַכִּיס - מֻתָּר לַיְּהוּדִי לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר לֹא מָצָאתִי, כֵּיוָן שֶׁמִּן הַדִּין זָכָה בָּאֲבֵדָה וְשֶׁלּוֹ הִיא, וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר שֶׁל מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחַק, כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּר לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, וְיֵשׁ לְכָךְ עוֹד טְעָמִים.
ד. חַיָּב לְהַחֲזִיר אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל אַף שֶׁבַּעַל הָאֲבֵדָה רָשָׁע וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת לְתֵאָבוֹן, אֲבָל אִם הוּא אוֹכֵל נְבֵלוֹת לְהַכְעִיס, הֲרֵי הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס, וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים וְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְחַלְּלֵי שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה אָסוּר לְהַחֲזִיר לָהֶם אֲבֵדָה כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִירָהּ לְנָכְרִי. וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁאִם יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ יוּכַל לְמָשְׁכוֹ לַיַּהֲדוּת וּלְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה - צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הָאֲבֵדָה, וּמְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוָה.
ה. אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל הַמְבֻטַּחַת בְּחֶבְרַת בִּטּוּחַ שֶׁל נָכְרִים - אַף עַל פִּי שֶׁאִם לֹא יָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ לֹא יִהְיֶה לַבְּעָלִים שׁוּם הֶפְסֵד, כֵּיוָן שֶׁחֶבְרַת הַבִּטּוּחַ תְּשַׁלֵּם לוֹ אֶת כָּל הַהֶפְסֵד - עִם כָּל זֶה חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן נֶחְשֶׁבֶת הִיא לַאֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַחֵפֶץ נַעֲשָׂה שֶׁל הַחֶבְרָה מִשּׁוּם קַבָּלַת הָאַחֲרָיוּת.
ו. הַמּוֹצֵא מְצִיאָה בְּמָקוֹם שֶׁיְּהוּדִים מְצוּיִים שָׁם - חַיָּב לְהַכְרִיז, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁמְּצוּיִים שָׁם מֶחֱצָה יִשְׂרְאֵלִים וּמֶחֱצָה נָכְרִים, אוֹ אֲפִלּוּ עִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים וּמָצָא אֶת הָאֲבֵדָה בְּמָקוֹם שֶׁרֹב הָעוֹבְרִים שָׁם יְהוּדִים - חַיָּב לְהַחֲזִיר.
ז. מָצָא מְצִיאָה בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל, וּמָצָא אֶת הַמְּצִיאָה בְּמָקוֹם שֶׁרֹב הָעוֹבְרִים שָׁם נָכְרִים - אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר. אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל נָפְלָה וְיֵשׁ בָּהּ סִימָן - הֲרֵי הִיא שֶׁל מוֹצְאָהּ, כֵּיוָן שֶׁוַּדַּאי הַבְּעָלִים הִתְיָאֲשׁוּ מֵהָאֲבֵדָה וּסְבוּרִים הֵם שֶׁהַנָּכְרִי מְצָאָהּ וְלֹא יַחֲזִירֶנָּה. וְהַמְדֻבָּר הוּא בַּאֲבֵדָה שֶׁיֵּשׁ לִתְלוֹת שֶׁיֵּדַע מִיָּד בִּנְפִילָתָהּ, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל.