פרק ד - השבת אבידה · מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז וּמָתַי הִיא שֶׁלּוֹ
א. אֵין הַמּוֹצֵא מְצִיאָה חַיָּב לְהַכְרִיז אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן בְּגוּפוֹ, אוֹ שֶׁרָאוּי לָתֵת סִימָן בִּמְקוֹמוֹ. דְּהַיְנוּ, שֶׁהַמָּקוֹם בּוֹ נִמְצְאָה הַמְּצִיאָה יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ סִימָן, וְכֵן צוּרַת הַקְּשִׁירָה [שֶׁהָיְתָה הָאֲבֵדָה קְשׁוּרָה בְּצוּרָה מְסֻיֶּמֶת]. וְהַמִּנְיָן וְהַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל נֶחְשָׁבִים לְסִימָנִים. וְאִם יֵשׁ בַּחֵפֶץ שְׁנֵי סִימָנִים - גַּם קֶשֶׁר וְגַם מִנְיָן, וְאֶחָד נוֹתֵן סִימָן בַּקֶּשֶׁר וְהַשֵּׁנִי נוֹתֵן סִימָן בַּמִּנְיָן - מְשִׁיבִים אֶת הָאֲבֵדָה לַנּוֹתֵן סִימָן בַּקֶּשֶׁר, כֵּיוָן שֶׁהַקֶּשֶׁר עָדִיף מִמִּנְיָן.
ב. אִם אֵין בּוֹ שׁוּם סִימָן וַאֲפִלּוּ הַמָּקוֹם לֹא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ כְּסִימָן, כְּגוֹן שֶׁנִּכָּר שֶׁלֹּא הֻנַּח בְּכַוָּנָה, אֶלָּא נָפַל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם - אִם הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִתְלוֹת שֶׁבְּעָלָיו הִרְגִּישׁוּ בּוֹ מִיָּד כְּשֶׁנָּפַל מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן מֵחֲמַת כָּבְדוֹ אוֹ מֵחֲמַת חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁתָּמִיד הָיָה מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ וּמַרְגִּישׁ כְּשֶׁנּוֹפֵל, הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ, שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֵשׁ מִיָּד כְּשֶׁיָּדַע שֶׁנָּפַל, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן, וּבָא לְיָדוֹ בְּהֶתֵּר, כֵּיוָן שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ בְּעָלָיו, וְאִם אֵין לִתְלוֹת שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ כְּשֶׁנָּפַל - חַיָּב לְהַחֲזִיר אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים נִתְיָאֲשׁוּ אַחַר כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיָדוֹ קֹדֶם יֵאוּשׁ.
ג. הַמּוֹצֵא מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָדָם רָגִיל לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ, וּבְוַדַּאי הִרְגִּישׁ בִּנְפִילָתָם וְהִתְיָאֵשׁ. וַאֲפִלּוּ הָיוּ מִקְצָת מַטְבְּעוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, דִּינָם כִּמְפֻזָּרוֹת. אֲבָל אִם מְצָאָן צְבוּרוֹת חַיָּב לְהַכְרִיז, כֵּיוָן שֶׁבְּוַדַּאי הִנִּיחוּם שָׁם, וְיֵשׁ סִימָן בַּמִּנְיָן וּבַמָּקוֹם.
ד. מָצָא דָּבָר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן שֶׁאָמְרוּ: וַי לְחֶסְרוֹן כִּיס - אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ סִימָן, הֲרֵי הוּא שֶׁל הַמּוֹצֵא. וְכֵן הַמּוֹצֵא דָּבָר שֶׁמּוּכָח שֶׁזְּמַן רַב נֶאֱבַד מִבְּעָלָיו וּבְוַדַּאי בְּעָלָיו נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הוּא שֶׁל הַמּוֹצֵא, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בּוֹ סִימָן בְּגוּפוֹ אוֹ בִּמְקוֹמוֹ.
ה. בֵּן הַסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחַן אָבִיו אַף שֶׁהוּא גָּדוֹל - אִם מָצָא מְצִיאָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל הָאָב, וְכֵן מְצִיאַת בִּתּוֹ קְטַנָּה אוֹ נַעֲרָה, אַף שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה עַל שֻׁלְחָנוֹ, הֲרֵי הִיא שֶׁל הָאָב. אֲבָל מְצִיאַת בְּנוֹ שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ, אַף שֶׁהוּא קָטָן, הֲרֵי הִיא לְעַצְמוֹ.
ו. אִשָּׁה נְשׂוּאָה שֶׁמָּצְאָה מְצִיאָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל הַבַּעַל, וְאַלְמָנָה הַנִּזּוֹנֵית מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים - מְצִיאָתָהּ לְעַצְמָהּ.