פרק ג - השבת הגזלה
בְּסֵפֶר "הִזָּהֲרוּ בְּמָמוֹן חֲבֵרְכֶם" (עמ' רכג) מוּבָא סִפּוּר נוֹרָא:
אַחַד הַבַּחוּרִים הַמְצֻיָּנִים מִישִׁיבַת "עֵץ חַיִּים" בְּווֹלוֹזִ'ין חָלָה. בִּהְיוֹתוֹ נִזְקַק לְטִפּוּל, אָרַז חֲבִילוֹתָיו וְנָסַע לְבֵית הוֹרָיו. אֶחָד מֵחֲבֵרָיו נִתְלַוָּה אֵלָיו לְכָל הַדֶּרֶךְ. לְעֵת עֶרֶב הִגִּיעוּ לְאֵיזוֹ עֲיָרָה וְהֶחְלִיטוּ לָלוּן שָׁם בָּאַכְסַנְיָה. בַּבֹּקֶר נָקַב בַּעַל הַבַּיִת אֶת סְכוּם הַתַּשְׁלוּם, מָנָה הַבָּחוּר הַחוֹלֶה כַּסְפּוֹ וְרָאָה כִּי חָסֵר לוֹ מֵהַסְּכוּם שֶׁבַע פְּרוּטוֹת. בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הִצְהִיר, כִּי הוּא מַאֲמִין לוֹ שֶׁבְּהִזְדַּמְּנוּת יִפְרַע לוֹ אֶת הַחוֹב הַקָּטָן. מִשָּׁם הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הוֹרֵי הַחוֹלֶה, שָׁם נִפְרַד הֶחָבֵר מֵהַחוֹלֶה בְּאִחוּלֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה.
הַחוֹלֶה זָכַר אֶת הַחוֹב, וְלִפְנֵי שֶׁיָּצָא חֲבֵרוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ סַךְ שֶׁבַע פְּרוּטוֹת, וּבִקְשׁוֹ, כִּי בַּחֲזָרָה לַיְשִׁיבָה לֹא יִשְׁכַּח לְשַׁלֵּם לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה. הוּא הוֹדָה לוֹ עַל טִרְחָתוֹ, וְהַלָּה הִבְטִיחוֹ לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹב וְנִפְרְדוּ לְשָׁלוֹם. בֵּינְתַיִם הִתְגַּבְּרָה מַחֲלָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, וּלְאַחַר זְמַן קָצָר שָׁבַק חַיִּים לְכָל חַי.
בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁרַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין הִסְתּוֹבֵב בְּמִסְדְּרוֹנֵי הַיְשִׁיבָה לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה רוֹאֶה הוּא לְתַדְהֵמָתוֹ עַיִן בְּעַיִן אֶת הַבָּחוּר הַנִּפְטָר צוֹעֵד לִקְרָאתוֹ. רַבִּי חַיִּים לֹא נִבְהַל הַרְבֵּה, נִגַּשׁ לַבָּחוּר הַנִּפְטָר וְהוֹשִׁיט לוֹ יָד. "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! מַה נִּשְׁמָע בְּדִינְךָ לְמַעְלָה?" שְׁאָלוֹ רַבִּי חַיִּים.
כָּאן גִּלָּה לוֹ הַנִּפְטָר, כִּי בְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְהֵחֵלּוּ לַעֲרֹךְ זְכֻיּוֹתָיו מוּל חוֹבוֹתָיו, הִתְבָּרֵר כִּי הִנּוֹ זַךְ וְנָקִי מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן, וְנִפְסַק דִּינוֹ לְהִכָּנֵס יָשָׁר לְגַן עֵדֶן...
וְהִנֵּה, בְּהַגִּיעוֹ לְשַׁעֲרֵי הַגַּן, נִתְיַצֵּב הַשָּׂטָן, חָסַם אֶת הַכְּנִיסָה בְּפָנָיו, וְצָעַק כִּי לֹא יִתֵּן לוֹ לְהִכָּנֵס הוֹאִיל וַעֲוֹן גָּזֵל בְּיָדוֹ! לְתַדְהֵמַת כָּל בְּנֵי הַפָּמַלְיָא, גִּלָּה הַשָּׂטָן, כִּי אוֹתוֹ בָּחוּר עָזַב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּהַשְׁאִירוֹ חוֹב שֶׁל שֶׁבַע פְּרוּטוֹת לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה, וְאַף כִּי אֵינוֹ אָשֵׁם בְּעַוְלָה זוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁמָּסַר לַחֲבֵרוֹ אֶת הַפְּרוּטוֹת וְעָשָׂהוּ שָׁלִיחַ לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹב - אֵין זֶה מְעַנְיֵן אוֹתוֹ אִם הוּא אָשֵׁם אוֹ לֹא אָשֵׁם, הָעִקָּר שֶׁיּוֹדֵעַ דָּבָר אֶחָד - כִּי בַּעַל הָאַכְסַנְיָה נִשְׁאָר חָסֵר שֶׁבַע פְּרוּטוֹת וְכִי הוּא לֹא וִתֵּר עֲלֵיהֶם, אֶלָּא הֶאֱמִין שֶׁיִּפְרְעוּ לוֹ בְּהִזְדַּמְּנוּת.
מַצָּב בִּישׁ זֶה הֶעֱסִיק אֶת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְהֶחְלִיטוּ, הֱיוֹת וּמִצַּד אֶחָד אֵין הַבָּחוּר אָשֵׁם כְּלָל וּכְלָל, כִּי כָּל מַה שֶּׁבְּאֶפְשָׁרוּתוֹ עָשָׂה, אַךְ מֵאִידָךְ גִּיסָא נִשְׁאָר בַּעַל הָאַכְסַנְיָה עָשׁוּק שֶׁבַע פְּרוּטוֹת, לָכֵן - בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל - נִתֶּנֶת רְשׁוּת לַבָּחוּר הַנִּפְטָר לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהֵרָאוֹת כְּאָדָם חַי וּלְהִפָּגֵשׁ עִם רַבּוֹ לְבַקְּשׁוֹ לְסַדֵּר תַּשְׁלוּם הַחוֹב. כָּל אֵלּוּ דִּבְרֵי הַבָּחוּר הַנִּפְטָר אֲשֶׁר סִפֵּר בְּאָזְנֵי רַבִּי חַיִּים.
רַבִּי חַיִּים הִבְטִיחוֹ שֶׁיְּסַדֵּר הָעִנְיָן, וּלְפֶתַע חָלַף הַבָּחוּר, נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ. רַבִּי חַיִּים קָרָא אֶת הֶחָבֵר, וְהַלָּה אִשֵּׁר כִּי אָכֵן קִבֵּל סַךְ הַפְּרוּטוֹת לְפָרְעָם, וְהִצְטַעֵר מְאֹד עַל שֶׁשָּׁכַח עַד עַכְשָׁו מִתַּשְׁלוּם פָּעוֹט זֶה. הוּא נָסַע שׁוּב לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה וּפָרַע לוֹ אֶת הַחוֹב, וּמֵאָז לֹא נִרְאָה יוֹתֵר הַנִּפְטָר, כִּי הִגִּיעַ לִמְנוּחָתוֹ בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים.
הֲיָדַעְתָּ?!
הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן חַיָּבִים לְהַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה וַאֲפִלּוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה, וְאִם מֵתוּ, גּוֹבִים מִנִּכְסֵי יוֹרְשֵׁיהֶם. וּכְמוֹ כֵן אִם מֵת הַנִּגְזָל - מַחֲזִיר הַגַּזְלָן לְיוֹרְשֵׁי הַנִּגְזָל כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מַחֲזִיר לַנִּגְזָל עַצְמוֹ. (שו"ע סי' שס, שסז)
הֲיָדַעְתָּ?!
גָּנַב לְבֵנִים אוֹ קוֹרוֹת וּקְבָעָם בְּבִנְיָן - אַף שֶׁפְּטָרוּהוּ חֲכָמִים מִלְּעָקְרָם מִמְּקוֹמָם וְלַהֲשִׁיבָם, חַיָּב לְהָשִׁיב דְּמֵיהֶם. (שו"ע סי' שס)
הֲיָדַעְתָּ?!
בְּאִם הִנְּךָ מִתְבַּיֵּשׁ לְהַחֲזִיר גְּזֵלָתְךָ בִּידִיעַת הַבְּעָלִים, יָכוֹל אַתָּה לְהַבְלִיעַ גְּזֵלָתְךָ בְּחֶשְׁבּוֹן הַמַּשָּׂא וּמַתָּן לְטוֹבַת בְּעָלֶיךָ מִבְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בְּכָךְ, וַהֲרֵי הֶחֱזַרְתָּ גְּזֵלָתְךָ. וְאִם אֵין לְךָ עֵסֶק מַשָּׂא וּמַתָּן עִם הַנִּגְנָב, יָכוֹל אַתָּה לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ אָדָם אַחֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק מַשָּׂא וּמַתָּן עִם זֶה שֶׁגָּנַבְתָּ מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּבְלִיעַ אֶת סְכוּם הַגְּנֵבָה בְּדֶרֶךְ הַמִּסְחָר לְטוֹבָתוֹ. (הבית היהודי, בשם הפוסקים)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִם הַבְּעָלִים לֹא יָדְעוּ שֶׁגָּנַבְתָּ מֵהֶם, יָכוֹל אַתָּה לְהַחֲזִיר לָהֶם הַגְּנֵבָה שֶׁלֹּא בִּידִיעָתָם, כְּגוֹן לְהָשִׁיב לַחֲצֵרָם אוֹ לְבֵיתָם אֶת הַדָּבָר הַנִּגְנָב וּלְהִסְתַּלֵּק, וּכְמוֹ כֵן יָכוֹל אַתָּה לְהָשִׁיב אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף לִבְעָלָיו דֶּרֶךְ הַדֹּאַר בְּעִלּוּם שֵׁם. (שו"ע סי' שנה, הבית היהודי)
בָּא מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְפַיֵּס בַּעַל חוֹבוֹ
בַּעַל בֵּית חֲרשֶׁת נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ, וּבְתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת בָּא בַּעַל הַבַּיִת בַּחֲלוֹם לְאַחַד הַפּוֹעֲלִים בְּמִפְעָלוֹ, וְשִׁחְזֵר לְפָנָיו רִיב שֶׁהָיָה לָהֶם שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה לִפְנֵי כֵן וּבִקְשׁוֹ מְחִילָה. [הַפּוֹעֵל עַצְמוֹ שָׁכַח אֶת הָעֻבְדָּה לְגַמְרֵי, וְהַנִּפְטָר עָמַד לְפָנָיו וְהִזְכִּירוֹ אֶת כָּל פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה וּפִיְּסוֹ. הַפּוֹעֵל וַאֲנִי הִכַּרְנוּ אֶת בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁהָיָה בַּעַל חֶסֶד וּשְׁאָר זְכֻיּוֹת רַבּוֹת, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיְתָה לוֹ זְכוּת מְיֻחֶדֶת שֶׁמִּשָּׁמַיִם נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לְפַיֵּס אֶת הַפּוֹעֵל]. (מעשה שסיפר בעל העובדה)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָדָם שֶׁגָּזַל אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן חֶנְוָנִי, וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַחֲזִיר לָהֶם, אוֹ אָדָם שֶׁגָּזַל וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה לִבְעָלֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁנֶּעֶלְמוּ עִקְּבוֹת הַבְּעָלִים לְגַמְרֵי - יְחַשֵּׁב סְכוּם גְּזֵלוֹתָיו וְיַעֲשֶׂה בָּהֶם צָרְכֵי רַבִּים כְּפִי הָעִנְיָן, וְדַוְקָא צָרְכֵי רַבִּים, וְלֹא יוֹעִיל שֶׁיִּתְּנֵם לִצְדָקָה. וְצָרְכֵי רַבִּים הִנָּם בָּתֵּי חוֹלִים, מִקְוָאוֹת, בָּתֵּי כְּנֶסֶת וְכַדּוֹ'.
הֲיָדַעְתָּ?!
הַגּוֹנֵב בְּעוֹדוֹ קָטָן וְאַחַר כָּךְ הִגְדִּיל - אִם הַחֵפֶץ הַגָּנוּב הִנּוֹ בְּעֵינוֹ, חַיָּב לַהֲשִׁיבוֹ לִבְעָלָיו, וְאִם אֵינוֹ בְּנִמְצָא, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, אוּלָם טוֹב שֶׁיָּשִׁיב כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. (שו"ע סי' שמט, הבית היהודי)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִם גָּזַלְתָּ וְהִנְּךָ מְסֻפָּק אִם הֶחֱזַרְתָּ אוֹ לֹא - חַיָּב הִנְּךָ לְהַחֲזִיר כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, וְרַק אִם מְסֻפָּק אַתָּה אִם בִּכְלָל גָּזַלְתָּ אוֹ לֹא - פָּטוּר אַתָּה לְגַמְרֵי. (שו"ע סי שסה)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִם מָחַל לְךָ הַנִּגְזָל בְּכָל לִבּוֹ וּוִתֵּר לְךָ עַל גְּזֵלָתְךָ - פָּטוּר אַתָּה מִלְּשַׁלֵּם, וְלָכֵן יֵשׁ בְּכָךְ אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת לַהֲשָׁבָה, וְהִיא בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה. (ערוך השלחן)
הֲיָדַעְתָּ?!
אַף שֶׁהִנְּךָ מַחֲזִיר גְּזֵלָתְךָ, לֹא יָצָאתָ יְדֵי תְּשׁוּבָתְךָ בְּכָךְ, עַד שֶׁתְּרַצֶּה וּתְפַיֵּס אֶת הַנִּגְזָל עַל הַצַּעַר שֶׁגָּרַמְתָּ לוֹ. (רמב"ם הלכות תשובה פ"ד ה"ט)
הֲיָדַעְתָּ?!
מוֹכֵר שֶׁהוֹזִיל לְךָ מֵהַמְּחִיר מֵחֲמַת בּוּשָׁה שֶׁבּוֹשׁ הוּא מִמְּךָ, וְאַתָּה מְנַצֵּל אֶת מַעֲמָדְךָ לְהַלְחִיצוֹ בְּאִי נְעִימוּת, יֵשׁ בָּזֶה "סְרַךְ גָּזֵל", וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁהִזְמִינְךָ חֲבֵרְךָ לִסְעוּדָה מֵחֲמַת בּוּשָׁה, לַחַץ וְאִי נְעִימוּת. (פלא יועץ)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִם גָּנַבְתָּ חֵפֶץ וְנִתְיַשֵּׁן אֶצְלְךָ, אוֹ שֶׁאָבַד, אוֹ שֶׁמְּחִירוֹ הִתְיַקֵּר מֵאָז הַגְּזֵלָה, אוֹ שֶׁמְּחִירוֹ הוּזַל מֵאָז הַגְּזֵלָה, יֵשׁ לְךָ לִשְׁאֹל חָכָם כֵּיצַד עָלֶיךָ לִנְהֹג.
הוֹדִיעַ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ
אֶחָד מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּהֱרַג בְּפִגּוּעַ חַבְּלָנִי בָּא בַּחֲלוֹם לְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּבִקְשׁוֹ שֶׁיְּטַפֵּל בְּעִנְיָנוֹ: הוּא שָׁכַח לִפְרֹעַ חוֹב יָשָׁן לְבַעַל הַמַּכֹּלֶת בִּמְקוֹם מְגוּרָיו הַיָּשָׁן. אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם טִפֵּל בַּדָּבָר, וּמָצָא, כִּי בַּעַל הַמַּכֹּלֶת, שֶׁבֵּינְתַיִם חִסֵּל אֶת עִסְקוֹ, עֲדַיִן שָׁמַר אֶת פִּנְקַס הַחוֹבוֹת, וּבוֹ הָיָה רָשׁוּם לְאוֹתוֹ אָדָם חוֹב שֶׁל כַּמָּה עֶשְׂרוֹת אֲגוֹרוֹת, וּפָרַע אֶת הַחוֹב. (סיפור שהתפרסם לאחרונה בירושלים)
בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לְקִיּוּם יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הָיוּ רֹב הַתַּלְמִידִים יְשֵׁנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהָיוּ מְבִיאִים לָהֶם קְדֵרוֹת תַּבְשִׁיל לִמְזוֹנוֹתֵיהֶם. בִּגְמַר אֲכִילָתָם הָיוּ הַתַּלְמִידִים רוֹחֲצִים אֶת הַקְּדֵרוֹת בְּכִיּוֹר הָרַחְצָה, וּמֵחֹסֶר זְהִירוּת הָיוּ הַכִּיּוֹר אוֹ הַקְּעָרָה מִתְלַכְלְכִים מִשְּׁיָרֵי הָאֹכֶל. מִתְפַּלְלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים, לִפְעָמִים, אִטְרִיָּה מֻדְבֶּקֶת וְכַדּוֹמֶה, הִקְפִּידוּ מְאֹד עַל הַדָּבָר, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר רָאָה בָּזֶה חֲשָׁשׁ שֶׁל גָּזֵל. כְּדֵי לִמְנֹעַ תַּקָּלָה זוֹ מֵהַתַּלְמִידִים, הָיָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת כָּל לַיְלָה בְּשָׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לְאַחַר שֶׁהַתַּלְמִידִים הָיוּ שׁוֹכְבִים לִישׁוֹן, וּמְנַקֶּה אֶת הַכִּיּוֹר וְהַקְּעָרָה. (תנועת המוסר, ח"ד עמ' 105)