פרק ב - לא תגזול
(הרב דוד סלומון - אל המקורות)
עוֹמֵד יְהוּדִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מַכֶּה עַל לוּחַ לִבּוֹ וְאוֹמֵר כַּכָּתוּב בַּמַּחֲזוֹר: אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ... - רֶגַע! חוֹלֵף הִרְהוּר בְּמֹחוֹ - אֲנִי גָּזַלְתִּי?! מָתַי? אֵיפֹה? הוּא עוֹצֵר בְּמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁכֻּלּוֹ תְּמִיהָה עַל מְנַסְּחֵי הַתְּפִלָּה שֶׁמָּצְאוּ לְנָכוֹן לָשִׂים בְּפִיו הוֹדָאָה בְּפֶשַׁע שֶׁלֹּא פָּשַׁע, אַךְ מֵאַחַר וְהַקָּהָל "מִתְקַדֵּם" הָלְאָה בַּתְּפִלָּה וְאֵין זְמַן לְהַרְבּוֹת בְּמַחֲשָׁבוֹת, מְתָרֵץ הוּא לְעַצְמוֹ בּוֹ בַּמָּקוֹם תֵּרוּץ הַמֵּנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ: הֲרֵי זֶה נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים - גָּזַלְנוּ, אָנוּ הֲרֵי מִתְפַּלְלִים עִם הָעֲבַרְיָנִים - וַאֲנִי כּוֹלֵל עִמִּי בִּתְפִלָּתִי אֶת כָּל אוֹתָם פּוֹרְצֵי בַּנְקִים וְשׁוֹדְדֵי יַהֲלוֹמִים. הֵם גָּזְלוּ, הֵם חָמְסוּ - וַאֲנִי מִתְוַדֶּה עֲבוּרָם, הֵן כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה.
מִכָּאן וָאֵילָךְ שׁוֹטֶפֶת תְּפִלָּתוֹ כֹּה יָפֶה, הֵן לֹא בּוֹ מְדֻבָּר! אֶבֶן כְּבֵדָה נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ, וְהוּא מַמְשִׁיךְ: הֶעֱוִינוּ - הֵם, וְהִרְשַׁעְנוּ - הֵם, זַדְנוּ חָמַסְנוּ וְכוּ' - הַכֹּל עָשׂוּ הֵם, וַאֲנִי מִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם. הַרְגָּשָׁה טוֹבָה אוֹפֶפֶת אוֹתוֹ; הוּא מִתְוַדֶּה עַל פִּשְׁעֵי הַחוֹטְאִים וְהוּא הַמְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם, מַשֶּׁהוּ מֵעֵין כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמֵעֵין הַצַּדִּיק עֶבֶד ה' הַנּוֹשֵׂא אֶת חֵטְא הָרַבִּים וְלַפּוֹשְׁעִים יַפְגִּיעַ, וּתְפִלָּתוֹ קוֹלַחַת לָהּ הָלְאָה הָלְאָה בִּנְעִימוּת נִפְלָאָה שֶׁשּׁוּם נְקִיפוֹת מַצְפּוּן אֵינָן פּוֹגְמוֹת בְּטָהֳרָתָהּ.
אֲבָל בַּת קוֹל עוֹנָה כְּנֶגְדּוֹ וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אַתָּה גָּזַלְתָּ! אַתָּה חָמַסְתָּ! אֶלָּא שֶׁמְּדֻשַּׁן עֹנֶג עַצְמִי זֶה אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ דָּבָר, שֶׁהֲרֵי בַּת קוֹל אֵינָהּ נִשְׁמַעַת אֶלָּא לָרְאוּיִים לְכָךְ, וּמִי שֶׁמְּכַוֵּן בַּוִּדּוּי רַק עַל אֲחֵרִים, בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִמְנֶה עִמָּהֶם, וְהוּא הֲרֵי כֹּה בָּטוּחַ שֶׁ"גָּזַלְנוּ" יָכוֹל לְהַתְאִים, כַּמּוּבָן, רַק לְפוֹרְצֵי דִּירוֹת וְחוֹטְפֵי אַרְנָקִים, וַהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא לִכְלֵךְ יָדָיו בִּגְנֵבָה וּבְגָזֵל, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ רֹב יִשְׂרָאֵל - זַךְ וּנְקִי כַּפַּיִם.
שׁוֹאֲלִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ: הַאֻמְנָם אֵין הַצֶּדֶק אִתּוֹ? הָבָה נִבְדֹּק אֶת הַמְּצִיאוּת, נָעִיף מַבָּט סְבִיבֵנוּ בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם שֶׁלָּנוּ וְנִבְחַן אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ מִנְּקֻדַּת רְאוּת הַהֲלָכָה. הֲרֵי כַּמָּה תְּמוּנוֹת בָּזָק.
* סוֹף סוֹף הַבּוֹס יָצָא מֵהַמִּשְׂרָד. פָּנֶיהָ שֶׁל הַמַּזְכִּירָה נָהֲרוּ; עִם אֲחוֹתָהּ בִּירוּשָׁלַיִם לֹא שׂוֹחֲחָה כְּבָר מֵאֶתְמוֹל. הִיא הִתְחִילָה לְחַיֵּג בִּלְהִיטוּת 02 לִפְנֵי שִׂיחָתָה הָאֲרֻכָּה וְהַלְּבָבִית.
* הַתּוֹר הָיָה אָרֹךְ, הַחֹם הָיָה מְעַצְבֵּן, וְהַמִּזְוָדָה שֶׁבְּיָדוֹ הִכְבִּידָה. הוּא הִשְׁעִין בְּהֵחָבֵא אֶת מִזְוַדְתּוֹ עַל מְכוֹנִיתוֹ שֶׁל הָעוֹמֵד לְפָנָיו. מְכוֹנִית חֲדָשָׁה שֶׁכָּל סְרִיטָה קְטַנָּה הִנָּהּ הֶפְסֵד נִכָּר. מִפַּעַם לְפַעַם מִסְתַּכֵּל הוּא הֵנָּה וָהֵנָּה פֶּן יִתָּפֵס בְּקַלְקָלָתוֹ.
* לְדָנִי הָיָה מְשַׁעֲמֵם, שׁוּב הֻשְׁלַךְ מֵהַכִּתָּה עַל יְדֵי הַמּוֹרֶה לְהִיסְטוֹרְיָה. הוּא סָקַר אֶת סִכְכַת הָאוֹפַנַּיִם - רַק זוּג אֶחָד לֹא הָיָה קָשׁוּר. הוּא עָלָה עֲלֵיהֶם וְעָשָׂה כַּמָּה סִבּוּבִים בֶּחָצֵר וְאַחַר כָּךְ הֶחֱזִירָם בִּזְהִירוּת לִמְקוֹמָם.
* אֵיךְ הִגִּיעַ לְכִיסוֹ הַפַּרְקֶר הַיָּרֹק הַזֶּה - לֹא הִצְלִיחַ לְהִזָּכֵר. כַּנִּרְאֶה שֶׁנָּטַל אוֹתוֹ מִמִּישֶׁהוּ לְרֶגַע לְצָרְכֵי חֲתִימָה וְשָׁכַח לְהַחֲזִירוֹ. מֵאַחַר וְלֹא יָדַע שֶׁל מִי הָעֵט, הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כִּבְשֶׁלּוֹ. בַּבַּיִת הִסְתּוֹבְבוּ כַּמָּה עֵטִים כָּאֵלֶּה, וּבָהֶם הִשְׁתַּמְּשׁוּ יְלָדָיו בְּבֵית הַסֵּפֶר. הוּא אָדָם יָשָׁר, בָּרֶגַע שֶׁמִּישֶׁהוּ יִטְעַן שֶׁהָעֵט שֶׁלּוֹ - כַּמּוּבָן יַחֲזִיר לוֹ מִיָּד.
נִתָּן לְהַמְשִׁיךְ בְּמַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה עַד אֵין סוֹף. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ רוֹאֶה - אִם שָׂם לֵב לְכָךְ - מִקְרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה מִדֵּי יוֹם. מַהִי הַשְׁקָפַת הַהֲלָכָה עַל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה? דּוֹמֶה שֶׁאֵין כִּמְעַט מָקוֹם לְוִכּוּחַ. פְּקִידָה הַמְטַלְפֶּנֶת עַל חֶשְׁבּוֹן בַּעַל הַמִּשְׂרָד בְּלִי יְדִיעָתוֹ הֲרֵי הִיא גּוֹנֶבֶת מִמֶּנּוּ דְּמֵי שִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן וְגַם אֶת זְמַן הַשִּׂיחָה, כִּי זְמַנָּהּ אַף הוּא מְשֻׁעְבָּד לְבַעַל הַבַּיִת. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לָמַד אֵי פַּעַם, שֶׁשּׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת - גַּזְלָן הוּא. כְּדֵי לִהְיוֹת גַּזְלָן אֵין צֹרֶךְ לְהֵרָשֵׁם לַאֲגֻדַּת הַגַּזְלָנִים וּלְשַׁלֵּם מַס חָבֵר; אַתָּה פָּשׁוּט שׁוֹאֵל לְרֶגַע מַכְשִׁיר שֶׁל מִישֶׁהוּ בְּלִי יְדִיעָתוֹ, מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּמַחֲזִירוֹ מִיָּד, וַהֲרֵי אַתָּה כְּבָר גַּזְלָן [לְמַעֵט אִם מַכִּיר אַתָּה בְּבַעַל הַחֵפֶץ שֶׁמַּרְשֶׁה לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ].
חֵפֶץ שֶׁל מִישֶׁהוּ הַנִּמְצָא אֶצְלְךָ כַּאֲבֵדָה אוֹ כְּפִקָּדוֹן, אָסוּר בְּשִׁמּוּשׁ עַל יָדְךָ, וּפָרָשָׁה בַּתּוֹרָה עוֹסֶקֶת בְּדִין שְׁלִיחוּת יָד. מַה קָּרָה לָאוֹפַנַּיִם מִזֶּה שֶׁרָכַבְתִּי עֲלֵיהֶם שְׁנֵי סִבּוּבִים בֶּחָצֵר? טוֹעֵן דָּנִי. מַה שָּׁוְיוֹ שֶׁל הַדְּיוֹ שֶׁנֶּחְסַר מֵהָעֵט כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בּוֹ מִסְפַּר טֶלֶפוֹן בְּלִי לִשְׁאֹל רְשׁוּת מִבְּעָלָיו? טוֹעֵן אַתָּה. אֶלָּא שֶׁהַמּוֹקֵד הוּא עֶצֶם לְקִיחַת הַחֵפֶץ בְּלִי רְשׁוּת בְּעָלָיו. "שְׁאִילָה" זוֹ בְּלִי דַּעַת בְּעָלִים הִיא הַהוֹפֶכֶת אֶת הַשּׁוֹאֵל לְגַזְלָן.
* שָׂח רוֹפֵא פְּרָטִי אֶחָד, שֶׁבִּזְמַן שְׁבִיתַת הָרוֹפְאִים בְּקֻפַּת חוֹלִים בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַחוֹלֶה לְאַחַר הַבִּקּוּר קַבָּלָה, אֲבָל בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹ בַּקַּבָּלָה. מַדּוּעַ? - שָׁאַל הָרוֹפֵא. הַתְּשׁוּבָה הַמְנֻמֶּקֶת הִסְבִּירָה אֶת הָעִנְיָן: אֲנִי לֹא חָבֵר בְּקֻפַּת חוֹלִים, אֲבָל הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי הוּא חָבֵר, וְהוּא יְקַבֵּל בַּחֲזָרָה [בַּחֲזָרָה!] עֶשְׂרִים לִירוֹת, אָז חֲבָל עַל הַכֶּסֶף...
* בַּצִּבּוּר מְקֻבָּל, שֶׁאֵין דִּין גְּנֵבָה וְהוֹנָאָה מִמּוֹסָד צִבּוּרִי וּמֵחֶבְרָה, וְלָכֵן, בְּמִקְרֶה שֶׁל תִּקּוּן מְכוֹנִית לְאַחַר תְּאוּנָה תּוּכַל לְקַבֵּל בְּמִקְרִים רַבִּים קַבָּלָה עַל סְכוּם גָּבֹהַּ יוֹתֵר מִסְּכוּם הַתִּקּוּן "כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְסִיד" אֵצֶל חֶבְרַת הַבִּטּוּחַ, מֵאַחַר שֶׁהִיא מְשַׁלֶּמֶת - לְפִי תְּנָאֵי הַבִּטּוּחַ - אַךְ וְרַק מִסְּכוּם מְסֻיָּם וָמַעְלָה.
* פְּלוֹנִי מְבַקֵּשׁ [וּמְקַבֵּל] מִמַּעֲבִידוֹ אִשּׁוּר עַל מַשְׂכֹּרֶת קְטַנָּה מֵהָאֲמִתִּית כְּדֵי שֶׁבְּעֶזְרָתָהּ יוּכַל לְקַבֵּל בָּעִירִיָּה הַנָּחָה אוֹ מִילְגָה עֲבוּר בְּנוֹ הַסְּטוּדֶנְט. אִישׁ מֵהָעוֹסְקִים הַנִּזְכַּר לְעֵיל אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂהוּ וְאֵינוֹ מַסְתִּיר זֹאת. הָאָב מְסַפֵּר זֹאת בְּגָלוּי בַּבַּיִת - וְהַבָּנִים שׁוֹמְעִים וְלוֹמְדִים אֶת "תּוֹרַת הַחַיִּים" יָשָׁר מִן הַמָּקוֹר, עוֹסְקִים בָּזֶה כִּמְעַט הַכֹּל וּמְדַבְּרִים עַל כָּךְ בְּפוּמְבִּי, וּלְעִתִּים עוֹד מִתְפָּאֲרִים בָּזֶה. מַמָּשׁ חֶבֶר גַּנָּבִים.
* מוֹרֶה נוֹטֵל לְאַחַר הַרְצָאָה בְּמָכוֹן צִבּוּרִי חֵלֶק מֵהַגִּיר הַצִּבְעוֹנִי הַנִּמְצָא לְיַד הַלּוּחַ. הוּא אֵינוֹ מַסְתִּיר זֹאת מֵאִישׁ, וְהוּא עוֹד מַסְבִּיר לָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ: אֶצְלֵנוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר אֵין גִּיר צִבְעוֹנִי, וַאֲנִי צָרִיךְ אֶת זֶה בִּשְׁבִיל הַשִּׁעוּר שֶׁלִּי. כְּלוֹמַר, לְפָנֶיךָ אָדָם שֶׁטּוֹבַת הַחִנּוּךְ לְנֶגֶד עֵינָיו, אָדָם "מָסוּר" לְתַפְקִידוֹ.
* הַכּשֶׁר לְתָרֵץ כָּל גְּנֵבָה וְגָזֵל הוּא מַדְהִים, וְהַתֵּרוּץ נִשְׁמָע אֲפִלּוּ הֶגְיוֹנִי לְמִי שֶׁאֵין אַמַּת מִדָּה שֶׁל הַהֲלָכָה בְּיָדוֹ.
בִּנְסִיעָה אַחַת עָצַר הָאוֹטוֹבּוּס בְּתַחֲנַת בֵּית לִיד. מוֹכְרֵי הַגַּרְעִינִים עָטוּ עַל הָאוֹטוֹבּוּס. אָדוֹן אֶחָד שָׁלַח יָדוֹ מֵהַחַלּוֹן, קִבֵּל שַׂקִּיק גַּרְעִינִים, וְנִפְנֵף בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה בִּשְׁטָר שֶׁל חָמֵשׁ לִירוֹת וּבִקֵּשׁ עֹדֶף. הַנַּעַר הַמּוֹכֵר הֵחֵל לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו, וּבְעוֹד שֶׁהוּא עוֹנֶה שֶׁאֵין לוֹ עֹדֶף, הֵחֵל הָאוֹטוֹבּוּס לִנְסֹעַ. הַנַּעַר רָץ בְּצַד הָאוֹטוֹבּוּס וְצָעַק: זְרֹק לִי אֶת הַגַּרְעִינִים! וְהָאָדוֹן צוֹעֵק לְעֻמָּתוֹ: עֹדֶף! תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנַעֲנֵעַ אֶת שְׁטַר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ הָאַחַת, וְאִלּוּ יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ מַרְפָּה מִשַּׂקִּיק הַגַּרְעִינִים. הָאוֹטוֹבּוּס יָצָא לְדַרְכּוֹ, כְּשֶׁהַנַּעַר הַצּוֹעֵק מָרָה נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרָיו. אִישׁ לֹא פָּצָה פֶּה מִלְּבַד הָאָדוֹן הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁפִּצַּח אֶת הַגַּרְעִינִים לַהֲנָאָתוֹ. לֹא הִתְאַפַּקְתִּי, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּשְׁאַלְתִּיו: אֵיךְ תְּשַׁלֵּם אֶת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הָאֲגוֹרוֹת לַנַּעַר? אֲנִי אֶתֵּן אוֹתָם לִצְדָקָה - הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ...
* הַכֹּל "יוֹדְעִים" שֶׁמִּמּוֹסָד צִבּוּרִי מֻתָּר לִגְנֹב, כְּלוֹמַר, זוֹ אֵינָהּ נִקְרֵאת גְּנֵבָה כְּלָל, וְהַכֹּל "יוֹדְעִים" שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִגְּנֵבָה, וְכֵן כְּלָל מְקֻבָּל הוּא - שֶׁגְּנֵבָה שֶׁל דָּבָר שֶׁכָּמוֹהוּ נִגְנָב מִמְּךָ, כַּמּוּבָן אֵינָהּ בִּכְלַל אִסּוּר גְּנֵבָה, וְלָכֵן בַּצָּבָא "מַשְׁלִימִים צִיּוּד", וְכָל נַעַר בְּבֵית הַסֵּפֶר יוֹדֵעַ, שֶׁאִם נִגְנְבוּ יָדִיּוֹת הַגֻּמִּי שֶׁל אוֹפַנָּיו, הוּא רַשַּׁאי לְהָסִיר יָדִיּוֹת כָּאֵלֶּה מִזּוּג הָאוֹפַנַּיִם הָרִאשׁוֹן הַמִּזְדַּמֵּן לְיָדוֹ בְּהֶעְדֵּר בְּעָלָיו. זֶהוּ הַ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" לְפִיו נוֹהֲגִים בַּחַיִּים.
סְגֻלָּה לְלֵדַת בָּנִים
סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְלֵדַת בָּנִים - כְּשֶׁהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה שׁוֹמְרִים עַצְמָם בְּכָל כֹּחָם מִלִּפְגֹּעַ בְּמָמוֹן הַזּוּלַת, כְּדִכְתִיב (דברים ז): "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה... לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתְּךָ". (שם עולם, ח"א, ח)
מִפְּנֵי מָה בָּנִים נוֹטִים מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה
אָמַר רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵרִימְנוֹב: מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁיְּלָדִים בְּקַטְנוּתָם שׁוֹקְדִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּמִתְפַּלְלִים בְּכַוָּנָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁגְּדֵלִים מִתְהַפְּכִים בְּמִדּוֹת גְּרוּעוֹת וּמְבַטְּלִים תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּפוֹרְקִים עֹל מִצְוֹת, מֵאַיִן הִתְהַוָּה דָּבָר זֶה? הֲרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלָּמְדוּ בְּקַטְנוּתָם, שֶׁהוּא הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, מֵהָרָאוּי הָיָה שֶׁתַּעֲמֹד לָהֶם לְמִשְׁעָן וְיוֹסִיפוּ אֹמֶץ, כִּי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה.
סִבַּת הַדָּבָר נְעוּצָה בַּאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁהֶאֱכִילוּ אֶת בְּנֵיהֶם בְּמָמוֹן גָּזֵל הַבָּא מִמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁאֵינוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְנִתְפַּטְּמוּ הַיְלָדִים בְּאִסּוּרִים, וְעַל יְדֵי זֶה נוֹצְרוּ לָהֶם תַּאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת גְּרוּעוֹת, וּרְאָיָה לַדָּבָר מִזֶּפֶק הָעוֹף שֶׁלֹּא מַקְרִיבִים אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הֱיוֹת וְנֶהֱנָה מִן הַגָּזֵל וְלֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה, הֲגַם שֶׁהָעוֹף לֹא נִצְטַוָּה, בְּרַם ה' שׂוֹנֵא גָּזֵל וְחָמָס. (אגרא דפרקא לרבי מנחם מנדל מרמינוב אות קכו)
וְאָמַר רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֵר: יֵשׁ לִדְבָרִים אֵלּוּ מָקוֹר מֵהַיְרוּשַׁלְמִי וְהַזֹּהַר. (מתו"מ ג, רסד)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר מֵהַתּוֹרָה לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ אַף פָּחוֹת מִשְּׁוִי פְּרוּטָה (מגיד משנה, הלכות גזילה), וְרַק אִם הוּא דָּבָר מוּעָט שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו - מֻתָּר מִן הַדִּין לִטְּלוֹ, אוּלָם מִדַּת חֲסִידוּת לֹא לִטֹּל לְלֹא רְשׁוּת אֲפִלּוּ גַּפְרוּר (בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת כי תצא), וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִלְּטַלְפֵּן מִבֵּית חֲבֵרוֹ לְלֹא רְשׁוּתוֹ.
הֲיָדַעְתָּ?!
אִסּוּר גְּזֵלָה הוּא אֲפִלּוּ לְעָנִי מָרוּד הַגּוֹזֵל כַּמָּה פְּרוּטוֹת מֵעָשִׁיר גָּדוֹל שֶׁלֹּא נִכָּר אֶצְלוֹ חֶסְרוֹן הַפְּרוּטוֹת כְּלָל וּכְלָל. וּכְמוֹ כֵן הַגּוֹזֵל מֵהֶעָשִׁיר עַל מְנָת לִתְּנָם לִצְדָקָה לַעֲנִיִּים - גָּזֵל גָּמוּר הוּא.
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לִטְעֹם וַאֲפִלּוּ דָּבָר מוּעָט מֵהַמֻּנָּח מִלִּפְנֵי הַחֲנוּת, אֶלָּא אִם כֵּן חָפֵץ הוּא לִקְנוֹת. (בן איש חי שם)
בַּעֲלֵי אֱמוּנָה [תְּמִימֵי לֵב בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ], וּמְשִׁיבֵי פִּקָּדוֹן, וּמַחֲזִירֵי אֲבֵדוֹת, וּמְכַסִּין רָזִין, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ו): "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי". (תנא דבי אליהו רבה, פרק טו)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֵפֶץ שֶׁל חֲבֵרְךָ מִבְּלִי יְדִיעָתוֹ, וְאַף שֶׁבָּרוּר לְךָ כִּי יִשְׂמַח מְאֹד כְּשֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בַּחֲפָצָיו. לָכֵן אָסוּר לְהִכָּנֵס לְבֵית חֲבֵרוֹ לִטֹּל כְּלִי מְלָאכָה אוֹ לִקְטֹף פֵּרוֹת מִגִּנָּתוֹ לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת, אֶלָּא אִם כֵּן רָגִיל הוּא מִכְּבָר בְּכָךְ לְהִכָּנֵס וְלִטֹּל מִבֵּית חֲבֵרוֹ וְאֵין מַקְפִּידִין עִמּוֹ. (שו"ע יו"ד סימן רמח)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִסּוּר הִשְׁתַּמְּשׁוּת לְלֹא רְשׁוּת הִנּוֹ גַּם לְגַבֵּי בֵּן בְּבֵית הוֹרָיו. וְכָל הַמֻּתָּר לְבֵן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבֵית הוֹרָיו לְלֹא רְשׁוּת הוּא רַק בַּדְּבָרִים הָרְגִילִים לִקְנוֹתָם עֲבוּר בְּנֵי הַבַּיִת, אוּלָם דְּבָרִים הַמְיֻחָדִים לְאַב הַבַּיִת - צָרִיךְ רְשׁוּת. [וּבִפְרָט בְּבָנִים נְשׂוּאִים שֶׁכְּבָר אֵינָם גָּרִים בַּבַּיִת וְהַדְּבָרִים הַנִּקְנִים לַבַּיִת אֵינָם עֲבוּרָם, יֵשׁ לְעַיֵּן עַד כַּמָּה וּמָתַי מֻתָּר גַּם לָהֶם לֵהָנוֹת לְלֹא רְשׁוּת הוֹרֵיהֶם.]
זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא
כָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם הַבְּרִיּוֹת בֶּאֱמוּנָה, זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי". וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן עֵינָיו תָּמִיד בְּבַעֲלֵי אֱמוּנָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, ג): "ה' עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה". (מעלות המדות, אמונה)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְבָנִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶפְצֵי הוֹרֵיהֶם לְלֹא צֹרֶךְ, כְּגוֹן לְהִתְקַשֵּׁר מֵהַטֶּלֶפוֹן זְמַן רַב לַחֲבֵרִים וְרֵעִים בְּפִטְפּוּטֵי מִלִּים וְכַדּוֹמֶה לְלֹא רְשׁוּתָם, אוֹ לְהַפְצִיר וְלִלְחֹץ בְּהוֹרֵיהֶם לִקְנוֹת עֲבוּרָם חֲפָצִים שׁוֹנִים שֶׁהִנָּם בְּגֶדֶר "מוֹתָרוֹת".
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לָאִשָּׁה אוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת לִתֵּן צְדָקָה אוֹ מָזוֹן לְעָנִי מִבְּלִי רְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר מוּעָט שֶׁדֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לְהַסְכִּים שֶׁיִּתְּנוּהוּ, וּכְמוֹ כֵן אָסוּר לָהֶם לְהַשְׁאִיל מֵחֶפְצֵי בַּעַל הַבַּיִת לַאֲחֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְרַגְּלוּ בְּכָךְ עַל דַּעְתּוֹ וְהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. (שו"ע יו"ד סימן רמח)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֵפֶץ חֲבֵרְךָ גַּם כְּשֶׁהֻחְלַף שֶׁלְּךָ בְּשֶׁלּוֹ בְּטָעוּת, כְּגוֹן שֶׁנָּטַל חֲבֵרְךָ בְּטָעוּת חֵפֶץ שֶׁלְּךָ וְהִשְׁאִיר אֶת שֶׁלּוֹ, וּכְגוֹן שֶׁחֶפְצוֹ שָׁוֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלְּךָ אוֹ בְּאוֹתוֹ שֹׁוִי, שֶׁבְּכָךְ מוּכָח שֶׁהָיָה זֶה בְּטָעוּת, אֶלָּא יְהֵא חֶפְצוֹ מֻנָּח בְּיָדְךָ עַד שֶׁיָּבֹא וִיבַקְּשֵׁהוּ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה זֹאת בְּמֵזִיד (בן איש חי, שנה ראשונה, כי תצא). וּכְגוֹן שֶׁלָּקַח אֶת שֶׁלְּךָ הֶחָדָשׁ וְהִנִּיחַ בִּמְקוֹמוֹ יָשָׁן - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? וְכוּ', וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה [רַשִׁ"י: יִשָּׂא וְיִתֵּן עִם בְּנֵי אָדָם בֶּאֱמוּנָה וְלֹא יֹאנֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת], שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי" [יִזְכֶּה לָשֶׁבֶת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא]. (תמיד כח, א)
הֲיָדַעְתָּ?!
בְּחֶפְצֵי מִצְוָה שֶׁל חֲבֵרְךָ, כְּגוֹן טַלִּית וּתְפִלִּין, מֻתָּר אָמְנָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְלֹא רְשׁוּת, אוּלָם בִּתְנַאי: א. כְּשֶׁזֶּה בְּאַקְרַאי וְלֹא בִּקְבִיעוּת. ב. שֶׁלֹּא יוֹצִיאֵם הַחוּצָה לְמָקוֹם אַחֵר. ג. יְקַפְּלֵם בַּחֲזָרָה כְּפִי שֶׁהָיוּ כְּשֶׁלְּקָחָם. ד. אִם יוֹדֵעַ שֶׁבַּעַל הַתְּפִלִּין מַקְפִּיד - אָסוּר לִטְּלָם. ה. דַּוְקָא כְּשֶׁלֹּא נִמְצָא שָׁם בַּעַל הַחֵפֶץ. אוּלָם אִם הוּא נִמְצָא שָׁם, עָלֶיךָ לְשׁוֹאֲלוֹ קֹדֶם שֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ. (שו"ע או"ח סימן יד ד', ובמ"ב שם)
הֲיָדַעְתָּ?!
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּסְפָרִים שֶׁל אֲחֵרִים הַמֻּנָּחִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, מֻתָּר רַק אִם מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּדֶרֶךְ עֲרַאי, אוּלָם לִלְמֹד בָּהֶם בִּקְבִיעוּת אָסוּר לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת, וְגַם זֶה בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּמְצְאֵהוּ בְּעָלָיו תֵּכֶף. (ממון כשר)
לִטֹּל עִתּוֹן מִתָּא הַדֹּאַר מֻתָּר גַּם לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת, וּבִלְבַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עַל דָּבָר שֶׁאַחַר הַקְּרִיאָה בּוֹ מִמֵּילָא מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ. (מספר "הזהרו בממון חבריכם")
"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ... לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" (תהלים טו) - שֶׁלֹּא יָרַד [לְהִתְחָרוֹת] לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ. (מכות כד, א)
הֲיָדַעְתָּ?!
אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְכוּשׁ צִבּוּרִי לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת מִמְמֻנֵּי הַמּוֹסָדוֹת, כְּגוֹן אֲכִילָה אוֹ לִינָה בִּישִׁיבָה וְכַדּוֹמֶה. וּכְמוֹ כֵן נוּרָה הַמְשָׁרֶתֶת לָרַבִּים בַּפְּרוֹזְדוֹר שֶׁל הַמּוֹסָד אוֹ הַמָּלוֹן אָסוּר לִטְּלָהּ לְחַדְרְךָ הַפְּרָטִי, אַף שֶׁהַכֹּל שַׁיָּךְ לְאוֹתוֹ מוֹסָד. (ממון כשר)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לִגְנֹב אַף שֶׁבְּדַעְתּוֹ לְהַחֲזִיר. וְאַף שֶׁגּוֹנֵב עַל מְנָת לְהַחֲזִיר מַשֶּׁהוּ הַשָּׁוֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁגָּנַב - אָסוּר. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּצָּבוֹ דָּחוּק בְּיוֹתֵר, אֵין בְּכָךְ שׁוּם הֶתֵּר לִטֹּל מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְלֹא רְשׁוּת, וְאַף כְּשֶׁבְּדַעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אַחַר כָּךְ.
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁגּוֹנֵב מֵאָדָם רַק עַל מְנָת לְחַנְּכוֹ שֶׁיִּשְׁמֹר עַל חֲפָצָיו וּבְדַעְתּוֹ לְהַחֲזִירוֹ לוֹ אַחַר כָּךְ - אָסוּר.
אוּלָם לִטֹּל מִפֶּתַח חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת לֶחֶם וְחָלָב עַל מְנָת לְשַׁלֵּם אַחַר כָּךְ - מֻתָּר, מֵאַחַר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַמּוֹכֵר לְהַקְפִּיד עַל כָּךְ.
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְךָ לִסֹּעַ בְּכַרְטִיס זוֹל הַמְיֹעָד לְבֶן גִּיל אַחֵר. וְאִם נָסַעְתָּ בְּכַרְטִיס שֶׁאֵינוֹ מְיֹעָד לְגִילְךָ - חַיָּב אַתָּה לְהָשִׁיב אֶת הַהֶפְרֵשׁ.
כַּת יְשָׁרִים
כָּל מִי שֶׁיַּחְפֹּץ קִרְבַת אֱלֹקִים, צָרִיךְ שֶׁיִּתְנַהֵג בְּישֶׁר וְנֶאֱמָנוּת, כְּדִכְתִיב: "שְׁכֹן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". (סאה סלת)
מַהוּ "יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ"? שֶׁבַע כִּתּוֹת הֵן שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲמֹד לֶעָתִיד לָבֹא לִפְנֵי חַי וְקַיָּם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאֵיזוֹ הַכַּת הַמְעֻלָּה שֶׁבָּהֶן שֶׁמְּקַבְּלִין פְּנֵי שְׁכִינָה? - זוֹ כַּת יְשָׁרִים! שֶׁנֶּאֱמַר: "יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ". (מדרש תהלים יא)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִם "הִצְלַחְתָּ" לְהִתְחַמֵּק לְתוֹךְ תַּעֲרוּכָה אוֹ אוֹטוֹבּוּס וְכַדּוֹמֶה מִבְּלִי שֶׁיַּבְחִינוּ בְּכָךְ הַשּׁוֹמְרִים - חַיָּב הִנְּךָ לְשַׁלֵּם אַחַר כָּךְ. וּכְמוֹ כֵן אִם הִתְקַשַּׁרְתָּ מִטֶּלֶפוֹן עַל חֶשְׁבּוֹן זוּלָתְךָ מִבְּלִי שֶׁיַּבְחִין בְּכָךְ - חַיָּב הִנְּךָ לְשַׁלֵּם אֶת גְּזֵלָתְךָ.
הֲיָדַעְתָּ?!
יֵשׁ גֶּזֶל חֹם בַּחֹרֶף וְגֶזֶל אֲוִיר בַּקַּיִץ!
רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט נָזַף פַּעַם בְּתַלְמִידוֹ אֲשֶׁר עָמַד לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת וְכִנָּה אוֹתוֹ "מַזִּיק", מִפְּנֵי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת הָאֲוִיר הַנָּחוּץ לַמִּתְפַּלְלִים, וּכְמוֹ כֵן בְּמִי שֶׁגּוֹרֵם בַּחֹרֶף לְאָבְדַן הַחֹם בְּבַיִת הַמֻּסָּק.
הֲיָדַעְתָּ?!
גֶּזֶל שֵׁנָה גַּם נֶחְשָׁב לְגָזֵל, וּלְצַעֲרֵנוּ יֶשְׁנָם הַרְבֵּה הַנִּכְשָׁלִים בָּזֶה מִבְּלִי שִׂימַת לֵב, כְּגוֹן שֶׁמְּטַלְפְּנִים לְחַבְרֵיהֶם בִּשְׁעוֹת לַיְלָה הַמְאֻחָרוֹת וּמַפְרִיעִים אֶת שְׁנָתָם אוֹ שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת וְגוֹרְמִים לָהֶם בְּכָךְ צַעַר גָּדוֹל, כִּי יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים, שֶׁלְּאַחַר שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִשְּׁנָתָם, קָשֶׁה לָהֶם מְאֹד לְהֵרָדֵם חֲזָרָה, וּכְמוֹ כֵן פְּעָמִים שֶׁמַּחֲנִים רֶכֶב עִם רַדְיוֹ פָּתוּחַ עַל חַלּוֹנוֹת דַּיָּרִים וְגוֹזְלִים אֶת שְׁנָתָם.
חָשְׁשׁוּ מִגֶּזֶל שֵׁנָה / סִפּוּרִים
בְּאַחַד מִלֵּילוֹת הַחֹרֶף הָלַךְ אַחַד הַשַּׁקְדָנִים שֶׁבְּהוֹרַדְנָא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד, וְהִנֵּה בְּלֶכְתּוֹ בַּפְּרוֹזְדוֹר הֶחָשׁוּךְ שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ הִרְגִּישׁ שֶׁדָּרַךְ עַל בְּגָדִים. הוּא הִתְכּוֹפֵף, מִשֵּׁשׁ הַבְּגָדִים, וּמַה נִּדְהַם לִרְאוֹת אֶת רַבִּי מְנַחֵם נַחוּם קַפְּלָן, הֶחָסִיד הַיָּדוּעַ, יָשֵׁן לוֹ עַל הָרִצְפָּה. וַיִּשְׁאֲלֵהוּ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. סָח לוֹ רַבִּי נַחוּם, כִּי בְּבוֹאוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה, נוֹכַח, כִּי כַּמָּה שַׁקְדָנִים, שֶׁאֵחֲרוּ שֶׁבֶת עַל הַגְּמָרָא, נִרְדְּמוּ וַחֲטַפְתָּם שֵׁנָה, עַל כֵּן נֶאֱלַץ הוּא הַפַּעַם לְוַתֵּר עַל לִמּוּדוֹ לְבַל יִגְזֹל אֶת שְׁנָתָם הַמְּתוּקָה, וְאִלּוּ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ גַּם כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל, פֶּן יְעִירֵם מֵהַשֵּׁנָה, לָכֵן הֶעְדִּיף אֵפוֹא גַּם הוּא לִישׁוֹן בִּפְרוֹזְדוֹר בֵּית הַמִּדְרָשׁ... (רבי נחום הצדיק, עמ' כו)
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יַעֲקֹב שֶׁהִתְאַכְסֵן פַּעַם בְּבֵית יְדִידוֹ בָּעִיר קוּבְנָא וּלְרֶגֶל סִבָּה מְסֻיֶּמֶת הִתְעַכֵּב בַּחוּץ עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת. הוּא נִמְנַע מִלִּדְפֹּק בְּבֵית מְאָרְחוֹ כְּדֵי לֹא לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי הַבַּיִת. בְּאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיג מְקוֹם לִינָה אַחֵר בְּשָׁעָה זוֹ, הָלַךְ וְיָשַׁב עַל אֶדֶן חַלּוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלָמַד לְאוֹר הַיָּרֵחַ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה. (תה"מ ח"ה, טו)
אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי נָתָן צְבִי פִינְקֶל, שֶׁטִּפֵּל בּוֹ בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת בָּעִיר חֶבְרוֹן, סִפֵּר: בְּאַחַד הָעֲרָבִים שָׁלַח אוֹתוֹ רַבִּי נָתָן צְבִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּאֲסֵפָה בְּתֵל אָבִיב בְּקֶשֶׁר לְיִסּוּד כּוֹלֵל אַבְרֵכִים "הֵיכַל הַתַּלְמוּד" בָּעִיר. הַתַּלְמִיד, שֶׁהָיָה יָשֵׁן בְּבֵית רַבִּי נָתָן צְבִי כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו וּלְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ, לֹא רָצָה לְהַשְׁאִירוֹ לְבַד, אֲבָל רַבִּי נָתָן צְבִי הִבְטִיחַ לוֹ שֶׁהַכֹּל יִתְנַהֵל בְּסֵדֶר וּפָקַד עָלָיו לִנְסֹעַ.
הָאֲסֵפָה נִסְתַּיְּמָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת. כְּשֶׁשָּׁב הַתַּלְמִיד מִיָּד לְחֶבְרוֹן, חָשַׁשׁ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי נָתָן צְבִי שֶׁמָּא יְעִירֶנּוּ מִשְּׁנָתוֹ, לָכֵן נִגַּשׁ לְהִסְתַּכֵּל אִם בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי נָתָן צְבִי, שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַיְשִׁיבָה, הַכֹּל בְּסֵדֶר. מַה הִשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת שֶׁרַבִּי נָתָן צְבִי הַיָּשִׁישׁ עוֹמֵד עַל הַמַּדְרֵגוֹת וּמְחַכֶּה לוֹ. הוּא שִׁעֵר שֶׁהַבָּחוּר לֹא יִרְצֶה לָבֹא לִישֹׁן מֵחֲשַׁשׁ שֶׁמָּא יְעִירֶנּוּ מִשְּׁנָתוֹ, לָכֵן הִקְדִּים לְחַכּוֹת לוֹ בַּחוּץ בְּקֹר הַלַּיְלָה עַד שָׁעָה כָּל כָּךְ מְאֻחֶרֶת כְּדֵי לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו. (שם ח"ג, יט)
הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הָיָה אוֹמֵר: הַמֵּעִיר אֶת חֲבֵרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, הִנּוֹ גַּזְלָן, שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ אֶת מְנוּחָתוֹ, וְזוֹהִי גְּזֵלָה שֶׁאֵין לָהּ הֲשָׁבָה!!! (חפץ חיים ופעליו ח"ג, קה)
הֲיָדַעְתָּ?!
הַמַּסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וּמַכְנִיס מִתְּחוּם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע - אִם עָשָׂה כֵּן בְּחָזְקָה הֲרֵי הוּא גַּזְלָן, וְאִם עָשָׂה כֵּן בַּסֵּתֶר הֲרֵי זֶה גַּנָּב, וְהָעוֹשֶׂה כֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל אִסּוּר "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ". (שו"ע סי' שעו סעי' א)
פַּעַם אַחַת בְּשׁוּב הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְבֵיתוֹ מִמַּסְּעוֹתָיו, מָצָא שֶׁאִשְׁתּוֹ תִּקְּנָה אֶת הַמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְבֵיתוֹ וּקְצָתָן נוֹגְעוֹת בְּאַדְמַת רְשׁוּת הָרַבִּים. רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר סֵרַב לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ בְּטָעֲנוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם גָּזֵל, וְצִוָּה מִיָּד לְשַׁנּוֹתָן. (תנועת המוסר, ח"ד עמ' 124)
וּמִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס מִבְנֶה שֶׁלּוֹ לְרָשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, וּבְיוֹתֵר מָצוּי הַמִּכְשׁוֹל בְּחַלּוֹנוֹת רַאֲוָה הַמֻּבְלָטִים כְּלַפֵּי חוּץ הַבִּנְיָן [כְּשֶׁנַּעֲשִׂים לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁכְּבָר הָפַךְ הָרְחוֹב לְשֶׁטַח שֶׁבּוֹ הוֹלְכִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ שֶׁהָיְתָה בֶּעָבָר הַקַּרְקַע שֶׁל בַּעַל הַחֲנוּת] מִשּׁוּם שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא בְּלִיטָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
הֲיָדַעְתָּ?!
יֶשְׁנוֹ גֶּזֶל "שָׁלוֹם", וְהוּא - מִי שֶׁהִקְדִּים לְךָ שָׁלוֹם וְאַתָּה לֹא הֵשַׁבְתָּ לוֹ. (גמ' ברכות ח ע"ב)
הֲיָדַעְתָּ?!
הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת חָתָן וְכַלָּה וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחָם עוֹבֵר בְּגָזֵל, שֶׁהֲרֵי הַמְחֻתָּנִים הֵכִינוּ סְעוּדָה וּמִשְׁתֶּה עַל מְנָת לְהַרְבּוֹת הַשִּׂמְחָה. (חפץ חיים, תנועת המוסר ח"ד עמ' 121)
"וּבְצָעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם" (עמוס ט) - רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לִסְאָה שֶׁהִיא מְלֵאָה עֲוֹנוֹת, מִי מְקַטְרֵג בָּהּ? - גָּזֵל! (ויקרא רבה לג, ג)
רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָּהֶן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָּמִים - וְגָזֵל שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל! (ויקרא רבה שם)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לִקְנוֹת מֵהַגַּנָּב אֶת הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב. וְהַקּוֹנֶה מִמֶּנּוּ, מַחֲזִיק בִּידֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְגוֹרֵם לַגַּנָּב לִגְנֹב עוֹד, אַחַר שֶׁמּוֹצֵא הַגַּנָּב מִי שֶׁיִּקְנֶה אֶת גְּנֵבוֹתָיו. וַאֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁהוּא סָפֵק גָּנוּב אָסוּר לִקְנוֹתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְסַיֵּעַ לַגַּנָּב בְּשׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁהִיא לְבַצֵּעַ גְּנֵבָתוֹ. (שו"ע סי' שנו סעי' א, ושם בט"ז וברמ"א)
וְרַק אִם מִתְכַּוֵּן בִּקְנִיָּתוֹ מֵהַגַּנָּב לְהַחֲזִיר אֶת הַחֵפֶץ הַגָּנוּב לִבְעָלָיו - מֻתָּר. (הבית היהודי בשם הפוסקים)
וְלָכֵן יִזָּהֵר מִלִּקְנוֹת מִפּוֹעֲלִים הָעוֹבְדִים בְּמִפְעָל חֵפֶץ הַמְיֻצָּר בְּאוֹתוֹ מִפְעָל כְּשֶׁאֵינוֹ מַכִּירָם, וְכַמּוּבָן כְּשֶׁמּוֹכְרִים חֲפָצִים כָּאֵלּוּ בַּסֵּתֶר וּבַמַּחְתֶּרֶת שֶׁיֵּשׁ לְחָשְׁדָם שֶׁנְּטָלוּם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִלִּקְנוֹת מִנָּשִׁים וּמֵעוֹזְרוֹת בַּיִת חֲפָצִים כְּשֶׁחָשְׁדָן שֶׁנְּטָלוּם לְלֹא רְשׁוּת בַּעְלֵיהֶם.
הֲיָדַעְתָּ?!
מֵעִנְיְנֵי גְּזֵלָה הַמְּצוּיִים הוּא שֶׁאֵין מְשַׁלְּמִים לַשַּׁדְּכָן, כִּי הַשַּׁדְּכָן יֵשׁ לוֹ דִּין פּוֹעֵל, שֶׁעָמֵל בִּשְׁבִיל שְׁנֵי הַצְּדָדִים וְעוֹשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתָם שֶׁל הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וְשֶׁל בַּעֲלֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וּכְשֶׁנִּגְמַר הַשִּׁדּוּךְ, לְפֶתַע נִשְׁכַּח אֵצֶל הַצְּדָדִים כָּל הַצַּעַר וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה לָהֶם עַד שֶׁזָּכוּ לַשִּׁדּוּךְ, וְשׁוֹכְחִים אוֹ מִתְעַלְּמִים מִלָּתֵת לַשַּׁדְּכָן אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ.
דְּמֵי שַׁדְּכָנוּת מְעַכְּבִים פְּרִי בָטֶן
כָּתַב הָרַב משֶׁה שׁוּלְזִינְגֵר שְׁלִיטָ"א בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֵיבְסְקִי שְׁלִיטָ"א שֶׁשָּׁמַע מֵהַ"חֲזוֹן אִישׁ", שֶׁאֶחָד בָּא אֵלָיו וְאָמַר שֶׁכַּמָּה שָׁנִים הוּא לְאַחַר חֲתֻנָּתוֹ וַעֲדַיִן לֹא זָכָה לְבָנִים, וְשָׁאַל לוֹ הַ"חֲזוֹן אִישׁ" אִם שִׁלֵּם לַשַּׁדְּכָן, וְהֵשִׁיב שֶׁמֵּאֵיזוֹ סִבָּה לֹא שִׁלֵּם, וְגַם נִרְאֶה לוֹ שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לַשַּׁדְּכָן כְּלוּם, וְאָמַר לוֹ הָרַב: אַף עַל פִּי כֵן לֵךְ וְשַׁלֵּם לוֹ. וְהָלַךְ וְשִׁלֵּם לוֹ, וְלַשָּׁנָה הַבָּאָה זָכָה לִפְרִי בָטֶן. (פניני רבנו הקהילות יעקב עמ' נח)
הֲיָדַעְתָּ?!
הַלּוֹוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, אוֹ שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הַתַּשְׁלוּם וְדוֹחֶה אֶת הַמַּלְוֶה בְּלֵךְ וָשׁוֹב, נֶחְשָׁב גַּם הוּא לְגַזְלָן.
וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שֶׁהֻפְקַר אֶצְלָם בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ מָמוֹן אֲחֵרִים שֶׁעָמְלוּ וְיָגְעוּ עֲלֵיהֶם בְּזֵעַת אַפָּם, וְלִפְעָמִים יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד נֶפֶשׁ הַמַּלְוֶה וְנַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ מַמָּשׁ עַל יְדֵי שֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָם מִנִּכְסֵיהֶם, מֵהוֹנָם וּכְבוֹדָם... וְחַמְסָנִים מֻשְׁחָתִים אֵלּוּ לִבָּם בָּרִיא לָהֶם כְּאוּלָם, יוֹשְׁבִים בְּהֵיכְלֵיהֶם בִּכְבוֹדָם וּמִתְעַנְּגִים עַל דְּמֵי חַבְרֵיהֶם [דָּמִים תַּרְתֵּי מַשְׁמָע], וְאֵינָם יוֹדְעִים כִּי לְבַסּוֹף יְשֻׁלַּם לָהֶם, וִיקֻיַּם בָּהֶם: "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". ה' יִשְׁמְרֵנוּ מִדַּעְתָּם וּמַחְשְׁבוֹתָם. (אהבת חסד, סוף חלק ב)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִם הִנְּךָ לוֹוֶה מָעוֹת עַל מוֹתָרוֹת שֶׁאֵינָן נְחוּצוֹת וְהַמַּלְוֶה חוֹשֵׁב שֶׁהִנְּךָ לוֹוֶה לִצְרָכִים הֶכְרֵחִיִּים, וְאִלּוּ יָדַע הַמַּלְוֶה לְשֵׁם מָה הִנְּךָ לוֹוֶה לֹא הָיָה מַסְכִּים לְהַלְווֹת לְךָ - הָוֵי כְּגָזֵל. (ממון כשר)
הֲיָדַעְתָּ?!
בְּאִם עִם עִכּוּב תַּשְׁלוּם הַהַלְוָאָה גָּרַמְתָּ הֶפְסֵד לְבַעַל הַמָּעוֹת - נֶחְשָׁב אַתָּה לְ"מַזִּיק".
הֲיָדַעְתָּ?!
יֶשְׁנָם "צַדִּיקִים" הַלּוֹוִים כֶּסֶף עַל סְמַךְ שֶׁ"בּוֹטְחִים" בַּה' שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מֵאֵיפֹה לְהַחֲזִיר. וּבְכֵן, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִטָּחוֹן זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן כַּסְפּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת!
הֲיָדַעְתָּ?!
כְּשֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן תַּחֲזִיר מָעוֹת הַהַלְוָאָה, אָסוּר לְךָ לִלְווֹת, וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, וְעַל זֶה אָמְרוּ: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.
הֲיָדַעְתָּ?!
יֵשׁ לִגְעֹר בִּיְלָדִים קְטַנִּים הָרְגִילִים לִגְנֹב, וְחַיָּב אֲבִיהֶם לְיַסְּרָם וּלְהוֹכִיחָם עַל כָּךְ, וְכֵן יַרְחִיקֵם מְאֹד מֵחֲבֵרִים הַנִּכְשָׁלִים בָּזֶה.
הֲיָדַעְתָּ?!
הַמִּשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּה אוֹ בִּמְסִבָּה אַחֶרֶת אָסוּר לוֹ לָקַחַת לְבֵיתוֹ מַאֲכָלִים אוֹ מַשְׁקָאוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וְרַק מִמְּנָתוֹ שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לוֹ וְלֹא אָכַל מֻתָּר לוֹ לָקַחַת, וְזֹאת מִכֵּיוָן שֶׁבְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת מַחֲזִירִים מֵהַמָּנוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לְבַעַל הָאוּלָם וּמוֹרִידִים מֵהַחֶשְׁבּוֹן עַל הַנּוֹתָר, וְרַק בִּמְקוֹמוֹת שֶׁרְגִילִים לִזְרֹק לָאַשְׁפָּה כָּל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר, כּוֹלֵל עוֹפוֹת וּמָנוֹת שְׁלֵמוֹת - מֻתָּר לָקַחַת. (הבית היהודי, ח"ד עמ' 156)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְנַגֵּב יָדַיִם בְּמַגֶּבֶת פְּרָטִית שֶׁל חֲבֵרְךָ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יָדֶיךָ מְלֻכְלָכוֹת שֶׁאָסוּר לְנַגְּבָן בְּמַגֶּבֶת חֲבֵרְךָ בְּאֹפֶן שֶׁתִּתְלַכְלֵךְ יוֹתֵר, וְאַף שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת, כֵּיוָן שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל הַמַּגֶּבֶת שֶׁתְּלַכְלֵךְ מַגַּבְתּוֹ יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיְתָה. (תורה לשמה סי' שס)
הֲיָדַעְתָּ?!
אֵין רְשׁוּת לְצַלֵּם בִּמְכוֹנַת צִלּוּם בַּעַל הַבַּיִת אֶת עִנְיָנֶיךָ הַפְּרָטִיִּים.
הַאִם קִבַּלְתָּ רְשׁוּת מִבַּעַל הַבַּיִת?!
מְסַפְּרִים עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֵיבְסְקִי זַצַ"ל, שֶׁכְּשֶׁהָיָה מַדְפִּיס אֶת סְפָרָיו, הָיָה סוֹפֵר בְּדִקְדּוּק רַב אֶת הַשּׁוּרוֹת שֶׁהָיָה מוֹסִיף בַּעַל הַהַגָּהוֹת עַל כְּתַב הַיָּד הַמְּקוֹרִי וּמְשַׁלֵּם עֲבוּרָן לַמַּדְפִּיס בְּרֶוַח בְּאֹפֶן שֶׁיֵּצֵא כָּל סָפֵק מִלִּבּוֹ.
וְסִפְּרוּ, שֶׁפַּעַם נִכְנַס אֵלָיו אָדָם אֶחָד וְהֶרְאָה לוֹ אֵיזֶה כְּתָב, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיָה צָרִיךְ לְצַלְּמוֹ, וְאָמַר אוֹתוֹ אָדָם לָרַב: בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי יֵשׁ מְכוֹנַת צִלּוּם, כְּשֶׁאֶהְיֶה שָׁם מָחָר, אוּכַל לְצַלְּמוֹ...
נֶחֱרַד הָרַב זַצַ"ל וְאָמַר לוֹ: הַאִם קִבַּלְתָּ רְשׁוּת לָזֶה מִבַּעַל הַבַּיִת? הֲלֹא מְקַבֵּל אַתָּה מַשְׂכֹּרֶת בְּעַד עֲבוֹדָתְךָ, וְאִם אֵין לְךָ רְשׁוּת לְצַלֵּם בִּמְכוֹנַת הַצִּלּוּם - הֲרֵי זֶה גָּזֵל, חָלִילָה. (פניני רבנו הקהלות יעקב עמ' עו)
הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לִגְנֹב תּוֹר, כִּי בָּזֶה הִנְּךָ גּוֹזֵל זְמַן שֶׁל חֲבֵרְךָ, וַאֲפִלּוּ בִּכְדֵי לְהַקְדִּים וְלִתְפֹּס מָקוֹם יוֹתֵר נוֹחַ בָּאוֹטוֹבּוּס אוֹ מְקוֹם יְשִׁיבָה שֶׁבָּאוֹטוֹבּוּס.
לְגַבֵּי שְׁמִירַת תּוֹר - אִם שׁוֹלֵחַ הִנְּךָ בִּמְיֻחָד אָדָם שֶׁיִּשְׁמֹר בִּמְקוֹמְךָ אֶת הַתּוֹר, מֻתָּר. אַךְ אִם "שׁוֹמֵר הַתּוֹר" נִמְצָא בֵּין כֹּה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ וְאַתָּה לֹא נִמְצָא כְּלָל - אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹר גַּם לְךָ. (מספר הזהרו בממון חברכם, עמ' קנה)
אֵין בִּרְצוֹנִי לְנַצֵּל מַעֲמָדִי עַל חֶשְׁבּוֹן תּוֹר הַזּוּלַת / סִפּוּרִים
בִּשְׁנַת תש"ח בְּחָדְשֵׁי הַהַפְגָּזָה עַל יְרוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה הָיָה מַחְסוֹר חָמוּר בְּמַיִם. בְּהִתְאַמְּצוּת יְתֵרָה עָלָה לְהַשִּׂיג פַּחֵי מַיִם. תּוֹרִים אֲרֻכִּים הִשְׁתַּרְבְּבוּ לְיַד תַּחֲנוֹת חֲלֻקָּה בִּנְקֻדּוֹת שׁוֹנוֹת בָּעִיר, וּזְמַן רַב הָיָה הַצִּבּוּר מַמְתִּין עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לִרְכּשׁ מַיִם בִּמְשׁוּרָה.
בְּאַחַד הַיָּמִים הָלְכָה הָרַבָּנִית מֶלְצֵר לְהַשִּׂיג מַיִם לְבֵיתָהּ, וּלְאַחַר זְמַן לֹא רַב הִגִּיעָה עִם פַּח מָלֵא מַיִם וְנֶעֶצְרָה לְיַד הַבַּיִת. הִיא קָרְאָה לְבַעְלָהּ, רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן, שֶׁיֵּרֵד מִמַּדְרֵגוֹת הַבַּיִת לְסַיֵּעַ בְּיָדָהּ לְהַעֲלוֹת אֶת הַפַּח. מִיָּד נֶחְפַּז רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן לְמִרְפֶּסֶת הַבַּיִת, פָּנָה וְאָמַר: "הַמְתִּינִי נָא מְעַט לִפְנֵי שֶׁנַּעֲלֶה אֶת הַפַּח. בִּרְצוֹנִי שֶׁתֹּאמְרִי לִי, הָכֵיצַד עָלָה בְּיָדֵךְ לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּיִם בִּזְמַן קָצָר כָּל כָּךְ: הַאִם בִּקַּשְׁתְּ מִן הַמּוֹכֵר שֶׁיְּמַלֵּא לָךְ הַפַּח מִחוּץ לַ"תּוֹר" אוֹ שֶׁנָּתְנוּ לָךְ מִבְּלִי שֶׁתְּבַקְשִׁי?"
בֵּרוּר זֶה כִּוֵּן רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן כְּלַפֵּי רַעְיָתוֹ, לְאַחַר שֶׁהָיְתָה מִדֵּי פַּעַם מִתְלוֹנֶנֶת כִּי בִּזְמַנֵּנוּ יָרַד פְּלָאִים מֻשַּׂג "כְּבוֹד הַתּוֹרָה" וְכִי גַּם עָלֶיהָ לְהַמְתִּין בְּכָל מָקוֹם כְּכָל אָדָם מִבְּלִי לְהִתְיַחֵס לְמַעֲמָדָהּ כִּי הִנָּהּ אֵשֶׁת גְּדוֹל הַדּוֹר. הָרַבָּנִית אִשְּׁרָה, כִּי גַּם הַפַּעַם נִרְכְּשׁוּ הַמַּיִם תּוֹךְ כְּדֵי עֲמִידָה בַּתּוֹר, וְאָז יָרַד רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן לַעֲזֹר לָהּ. (הזהרו בממון חברכם עמ' שמ)
בְּאַחֲרִית יָמָיו, כְּשֶׁנָּסַע רַבִּי אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֵר, מְנַהֵל רוּחָנִי דִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז', בְּלִוּוּי תַּלְמִיד לְמִרְפְּאַת בֵּית חוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם לִבְדִיקוֹת רְפוּאִיּוֹת, הִמְתִּינוּ רַבִּים בַּתּוֹר. רָצָה הַתַּלְמִיד לְהוֹדִיעַ לָרוֹפֵא עַל בּוֹאָהּ שֶׁל אִישִׁיּוּת נִכְבָּדָה. מִחָה בְּיָדוֹ הָרַב שֶׁלֹּא יְנַסֶּה לַעֲקֹף הַתּוֹר בִּגְלָלוֹ. "חַס וְשָׁלוֹם מִלַּעֲשׂוֹת כֵּן! אֲנִי אַמְתִּין בַּתּוֹר כְּיֶתֶר הָאֲנָשִׁים!" אָמַר, וְלֹא הִסְכִּים לְהִכָּנֵס מִיָּד. (שם עמ' שמא)
עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט מְסֻפָּר:
רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הִבְדִּיל בֵּין מִצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם לְבֵין מִצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְעוֹד הֶעְדִּיף אֶת הָאַחֲרוֹנוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. הוּא הָיָה רוֹאֶה בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וּבִזְהִירוּת בְּמָמוֹן אֲחֵרִים אֶת הַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, וְהָיָה מוֹצֵא לָזֶה סֶמֶךְ מִמַּאֲמָרִים תַּלְמוּדִיִּים רַבִּים.
שָׁנִינוּ: 'חֲנוֹךְ תּוֹפֵר נַעֲלַיִם, וְעַל כָּל תְּפִירָה וּתְפִירָה אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִחוּד וְקִשּׁוּר כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְהָיָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְפָרֵשׁ אֶת הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם - שֶׁהָיָה בּוֹדֵק כָּל חוּט שֶׁיְּהֵא מְעֻבָּד כָּרָאוּי, וְכָל תְּפִירָה שֶׁתְּהֵא מְתֻקֶּנֶת כַּהֲלָכָה, וְעָשָׂה אֶת רַצְעָנוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה. בְּנֶאֱמָנוּת זוֹ בְּמָמוֹן אֲחֵרִים יֵשׁ מֵהַיִּחוּדִים וְהַקִּשּׁוּרִים הַקְּדוֹשִׁים בְּיוֹתֵר וּמֵהַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. (תנועת המוסר, ח"א עמ' 322)