פרק א - לא תחמוד
תָּנוּ רַבָּנָן: סוֹטָה נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ - מַה שֶּׁבִּקְשָׁה לֹא נִתָּן לָהּ, וּמַה שֶּׁבְּיָדָהּ נְטָלוּהוּ הֵימֶנָּה, שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ - מַה שֶּׁמְּבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִים לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִים הֵימֶנּוּ. וְכֵן מָצִינוּ בַּנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ - מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לֹא נָתְנוּ לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נְטָלוּהוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה - עַכְשָׁו עַל גְּחוֹנוֹ יֵלֵךְ, אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכַל אָדָם - עַכְשָׁו עָפָר יֹאכֵל, הוּא אָמַר אֶהֱרֹג אֶת אָדָם וְאֶשָּׂא אֶת חַוָּה - עַכְשָׁו אֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ.
וְכֵן מָצִינוּ בְּקַיִן וְקֹרַח וּבִלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחָזִי וְאַבְשָׁלוֹם וַאֲדוֹנִיָּהוּ וְעֻזִּיָּהוּ וְהָמָן שֶׁנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם - מַה שֶּׁבִּקְשׁוּ לֹא נִתַּן לָהֶם, וּמַה שֶּׁבְּיָדָם נְטָלוּהוּ מֵהֶם. (סוטה ט)
הֲיָדַעְתָּ?!
בַּחֲמִידָתְךָ חֵפֶץ שֶׁל חֲבֵרְךָ אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁל הוֹרֶיךָ שֶׁאֵין בְּדַעְתָּם לִמְכֹּר חֵפֶץ זֶה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הִפְצַרְתָּ בָּהֶם שֶׁיִּתְּנוּהוּ לְךָ בְּמַתָּנָה אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁיִּמְכְּרוּהוּ לְךָ בְּדָמִים מְלֵאִים יוֹתֵר מִשָּׁוְיוֹ עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נְתָנוּהוּ לְךָ אוֹ מְכָרוּהוּ לְךָ - הִנְּךָ עוֹבֵר בְּאִסּוּר לָאו מֵהַתּוֹרָה "לֹא תַחְמֹד". (רמב"ם פ"א ה"ט מהלכות גזילה)
הֲיָדַעְתָּ?!
בְּאִם בִּקַּשְׁתָּ מֵחֲבֵרְךָ מַתָּנָה אוֹ שֶׁיִּמְכֹּר לְךָ חֵפֶץ מְסֻיָּם הַשַּׁיָּךְ לוֹ שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ לְמָכְרוֹ, וּמֵחֲמַת בּוּשָׁתוֹ מִמְּךָ נְתָנוֹ אוֹ מְכָרוֹ לְךָ לֹא בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כְּמוֹ כֵן הִנְּךָ עוֹבֵר בְּ"לֹא תַחְמֹד". (רבנו יונה, שערי תשובה)
וּכְמוֹ כֵן בְּאִם נֶהֱנֶה אַתָּה מִסְּעוּדַת חֲבֵרְךָ כְּשֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לוֹ, וּמֵחֲמַת בּוּשָׁתוֹ מַזְמִינְךָ לֶאֱכֹל עִמּוֹ, יֵשׁ בָּזֶה "אֲבַק גָּזֵל". (רמב"ם פ"ד)
הֲיָדַעְתָּ?!
גַּם אִם לְבַסּוֹף לֹא הוֹצֵאתָ הַחֵפֶץ מִיָּדוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ - כֵּיוָן שֶׁהֻחְלַט בְּלִבְּךָ הָכֵיצַד וְאֵיךְ אֶקְנֶה אוֹ אֲקַבֵּל חֵפֶץ זֶה מֵחֲבֵרִי, הִנְּךָ עוֹבֵר עַל "לֹא תִתְאַוֶּה". (רמב"ם פ"א ה"י מהלכות גזילה)
הֲיָדַעְתָּ?!
גַּם אִם הִפְצַרְתָּ בַּחֲבֵרְךָ לִתֵּן לְךָ דָּבָר מוּעָט שְׁוֵה פְּרוּטָה, כְּמוֹ סִיגָרִיָּה וְכַדּוֹמֶה, עוֹבֵר הִנְּךָ עַל לָאו מֵהַתּוֹרָה "לֹא תַחְמֹד".
הֲיָדַעְתָּ?!
בִּכְלַל לָאו "לֹא תַחְמֹד" - שֶׁאָסוּר לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים עַל מְנָת לְהַפְצִיר בַּמַּלְוֶה שֶׁהִלְוָה לְךָ כֶּסֶף שֶׁיִּמְחַל עַל הַחוֹב, אוֹ לְהַפְצִיר בְּמוֹכֵר שֶׁיּוֹרִיד לְךָ מִמְּחִיר הַחֵפֶץ, וּכְמוֹ כֵן לִלְחֹץ בְּכָל אֶמְצָעִי אַחֵר לְאַלֵּץ אֶת הַמַּלְוֶה לִמְחֹל אוֹ אֶת הַמּוֹחֵר לְהוֹזִיל מִמְּחִיר הַחֵפֶץ. (חפץ חיים)
הֲיָדַעְתָּ?!
אִם סָגַרְתָּ "תְּנָאִים" עִם מְחֻתָּנְךָ אוֹ סָגַרְתָּ עִסְקָה עִם חֲבֵרְךָ וּלְאַחַר מִכֵּן הִנְּךָ מַפְצִיר בָּהֶם שֶׁיּוֹסִיפוּ עַל הַמְסֻכָּם בֵּינֵיכֶם, הִנְּךָ עוֹבֵר עַל "לֹא תַחְמֹד". (חפץ חיים)
כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַחֲטָאִים בָּאִים מֵהַחֶמְדָּה, כִּי "לֹא תַחְמֹד" כּוֹלֵל כָּל הַדִּבְּרוֹת וְכָל הַתּוֹרָה, וְהַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁהִיא הֵפֶךְ מֵהַחֶמְדָּה, הִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלַעֲקֹר הַחֶמְדָּה אִי אֶפְשָׁר - רַק מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה שֶׁאֵין לִדְאֹג דַּאֲגַת מָחָר. וּמִי שֶׁלִּבּוֹ טוֹב וְחָזָק בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְשָׁל בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, הוּא יוֹתֵר טוֹב מִמִּי שֶׁהִנּוֹ בַּעַל חֶמְדָּה, שֶׁבַּעַל הַחֶמְדָּה מָלֵא קִנְאָה וְשִׂנְאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים לִבּוֹ רָע, וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֵינוֹ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם. (הגר"א אבן שלמה פ"ג)
כֵּיצַד לַעֲקֹר הַחֶמְדָּה?
אוֹמֵר הָ"אִבֶּן עֶזְרָא": כְּשֵׁם שֶׁלְּטִפְּשׁוּת יֵחָשֵׁב כַּאֲשֶׁר הַכַּפְרִי הַמְגֻשָּׁם יַחְמֹד לְבַת הַמֶּלֶךְ - כֵּן צָרִיךְ כָּל מַאֲמִין לִרְאוֹת אֶת מַה שֶּׁלֹּא שַׁיָּךְ לוֹ כְּאִלּוּ וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ כְּבַת הַמֶּלֶךְ מֵהַכַּפְרִי, שֶׁהֲרֵי אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה לְךָ קָרוֹב לְהֶשֵּׂג יָדְךָ מַה שֶּׁהִנְּךָ חוֹמֵד - אֵין רָחוֹק מִמֶּנּוּ לְהַשָּׂגָה מֵחֲמַת מַחְסוֹם גְּזֵרָתוֹ.