פרק ב - לא תגזול · הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֵפֶץ חֲבֵרְךָ גַּם כְּשֶׁהֻחְלַף שֶׁלְּךָ בְּשֶׁלּוֹ בְּטָעוּת, כְּגוֹן שֶׁנָּטַל חֲבֵרְךָ בְּטָעוּת חֵפֶץ שֶׁלְּךָ וְהִשְׁאִיר אֶת שֶׁלּוֹ, וּכְגוֹן שֶׁחֶפְצוֹ שָׁוֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלְּךָ אוֹ בְּאוֹתוֹ שֹׁוִי, שֶׁבְּכָךְ מוּכָח שֶׁהָיָה זֶה בְּטָעוּת, אֶלָּא יְהֵא חֶפְצוֹ מֻנָּח בְּיָדְךָ עַד שֶׁיָּבֹא וִיבַקְּשֵׁהוּ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה זֹאת בְּמֵזִיד (בן איש חי, שנה ראשונה, כי תצא). וּכְגוֹן שֶׁלָּקַח אֶת שֶׁלְּךָ הֶחָדָשׁ וְהִנִּיחַ בִּמְקוֹמוֹ יָשָׁן - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? וְכוּ', וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה [רַשִׁ"י: יִשָּׂא וְיִתֵּן עִם בְּנֵי אָדָם בֶּאֱמוּנָה וְלֹא יֹאנֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת], שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי" [יִזְכֶּה לָשֶׁבֶת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא]. (תמיד כח, א)