פרק ב - לא תגזול · הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לִטְעֹם וַאֲפִלּוּ דָּבָר מוּעָט מֵהַמֻּנָּח מִלִּפְנֵי הַחֲנוּת, אֶלָּא אִם כֵּן חָפֵץ הוּא לִקְנוֹת. (בן איש חי שם)
בַּעֲלֵי אֱמוּנָה [תְּמִימֵי לֵב בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ], וּמְשִׁיבֵי פִּקָּדוֹן, וּמַחֲזִירֵי אֲבֵדוֹת, וּמְכַסִּין רָזִין, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ו): "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי". (תנא דבי אליהו רבה, פרק טו)