פרק ב - לא תגזול · הֲיָדַעְתָּ?!
הַלּוֹוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, אוֹ שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הַתַּשְׁלוּם וְדוֹחֶה אֶת הַמַּלְוֶה בְּלֵךְ וָשׁוֹב, נֶחְשָׁב גַּם הוּא לְגַזְלָן.
וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שֶׁהֻפְקַר אֶצְלָם בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ מָמוֹן אֲחֵרִים שֶׁעָמְלוּ וְיָגְעוּ עֲלֵיהֶם בְּזֵעַת אַפָּם, וְלִפְעָמִים יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד נֶפֶשׁ הַמַּלְוֶה וְנַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ מַמָּשׁ עַל יְדֵי שֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָם מִנִּכְסֵיהֶם, מֵהוֹנָם וּכְבוֹדָם... וְחַמְסָנִים מֻשְׁחָתִים אֵלּוּ לִבָּם בָּרִיא לָהֶם כְּאוּלָם, יוֹשְׁבִים בְּהֵיכְלֵיהֶם בִּכְבוֹדָם וּמִתְעַנְּגִים עַל דְּמֵי חַבְרֵיהֶם [דָּמִים תַּרְתֵּי מַשְׁמָע], וְאֵינָם יוֹדְעִים כִּי לְבַסּוֹף יְשֻׁלַּם לָהֶם, וִיקֻיַּם בָּהֶם: "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". ה' יִשְׁמְרֵנוּ מִדַּעְתָּם וּמַחְשְׁבוֹתָם. (אהבת חסד, סוף חלק ב)