פרק ב - לא תגזול · הֲיָדַעְתָּ?!
הַמַּסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וּמַכְנִיס מִתְּחוּם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע - אִם עָשָׂה כֵּן בְּחָזְקָה הֲרֵי הוּא גַּזְלָן, וְאִם עָשָׂה כֵּן בַּסֵּתֶר הֲרֵי זֶה גַּנָּב, וְהָעוֹשֶׂה כֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל אִסּוּר "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ". (שו"ע סי' שעו סעי' א)
פַּעַם אַחַת בְּשׁוּב הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְבֵיתוֹ מִמַּסְּעוֹתָיו, מָצָא שֶׁאִשְׁתּוֹ תִּקְּנָה אֶת הַמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְבֵיתוֹ וּקְצָתָן נוֹגְעוֹת בְּאַדְמַת רְשׁוּת הָרַבִּים. רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר סֵרַב לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ בְּטָעֲנוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם גָּזֵל, וְצִוָּה מִיָּד לְשַׁנּוֹתָן. (תנועת המוסר, ח"ד עמ' 124)
וּמִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס מִבְנֶה שֶׁלּוֹ לְרָשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, וּבְיוֹתֵר מָצוּי הַמִּכְשׁוֹל בְּחַלּוֹנוֹת רַאֲוָה הַמֻּבְלָטִים כְּלַפֵּי חוּץ הַבִּנְיָן [כְּשֶׁנַּעֲשִׂים לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁכְּבָר הָפַךְ הָרְחוֹב לְשֶׁטַח שֶׁבּוֹ הוֹלְכִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ שֶׁהָיְתָה בֶּעָבָר הַקַּרְקַע שֶׁל בַּעַל הַחֲנוּת] מִשּׁוּם שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא בְּלִיטָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים.