אור ברסלב

נפתלי שבע רצון על הגדה של פסח· רבי נפתלי הריץ

כרפס

קדש

פסקה א

ומה שאנו מהדרין אחר הירק שקורין כרפס ה"ט משום דששים ריבוא נשמות הי' תליון באיפתו של אד"הר וכולן נהנו מאותו * אכילה ואותן ס"ר נפשות ירדו למצרים וסבלו שם עבודת פרך ואותיות כרפס הוא ס"ר פרך ר"ל סר"נ סבלו פרך במצרים: ומה שטובלין הכרפס במי מלח נ"ל ע"ד המ"ר וז"ל ששים ריבוא ילדים השליכו המצרים ליאור ועלו כולן מן היאור בזכות משה שנ' כשש מאות אלף רגלי כולן עלו ברגלי וע"כ לוקחין הכרפס שהוא * רמז על ס"ר ישראל שהושלכו למים ועלו משם ולרמז זאת טובלין הכרפס במי מלח ועולה אח"כ מן הטיבול והוא דוגמת ישראל שהושלכו למים ועלו משם וקצת מטבילין הכרפס בחומץ ה"ט כדי לרמז שהי' מעשיהם קשים כחומץ ע"כ ירדו למצרים כדי להזדכך שיצאו נקי: ומה שאוכלין בצים הוא לרמז מה ביצה זו מגולגלת אף אבילות מגולגלת שנתגלגל ע"י אד"הר שנ' כי ביום אכלך ממנו מות תמות מיתה לו ומיתה לדורות הבאים. ולדעת הזוהר מות תמות הוא * רמז לשני מקדשים שיחרבו ע"כ אוכלין מרור ע"ש הרויני במרורים בלילי פסח השביעני לענה בלילי תשעה באב שבית הראשון והשני שניהם נחרבו בט"ב ולילי פסח מכוון נגד ליל ט"ב. ואגוזים שלוקחין לחרוסת עוד טעמא איכא בהא מלתא ע"ד המ"ר מה האגוז הזה אדם נוטל אחת מהם וכולן מתרעמין מש"אכ בשאר פירות: והוא רמז האיש אחד יחטא ועל כל העדה יקצוף ר"ל ע"י אדם שהי' יחידי בעולם וחטא על כל העדה יצא הקצף והכל מתרעמין עליו: ויין אדום שנותנין לחרוסת הוא זכר לדם משום דחוה פירסה נדה וראתה טפת דם כשאכלה מעץ הדעת וע"כ לוקחין יין אדום: וידוע ארבעה בגדים של כה"ג הוא כתונת בד ומצנפת ומכנסיים ואבנט וכולן של בד הי' ואד"הר הי' * כה"ג ועבד העבודה כדאי' במ"ר לעבדה אילו הקרבנות ומסתמא הי' מלובש ב"ד בגדי כהונה ע"כ לובשין הקיטל שהוא דוגמת הכתונת וכובע של בד הוא דוגמת המצנפת. וחגורה שעל הקיטל הוא דוגמת האבנט. ומכנסי בד יש בלאו הכי לכל אדם להפסיק שלא יהא ליבו רואה את הערוה:

פסקה ב

ועתה הדרין למילתין מה שלוקחין כרפס לטיבול ונרשם בצידו שיברך עליו בפה"א לכאורה יפול לב האדם על זה צריכא למימר שיברך עליו הלא אסור ליהנות בלא ברכה. ואפשר לומר משום דק"יל כל דבר שנשתנה לעילוי ע"י בישולו אם אוכל אותו * חי מברך עליו שהכל וע"י בשול מברך ברכתו הראוי לו ומ"ה כתב מהר"ריל נ"ע אם יקח פיטר זיל לטיבול ראשון איך יברך עליו בפ"הא מאחר שאינו נאכל כמות שהוא חי אם לא ע"י בישול ונשתנה לעילוי ואיך יברך בפ"ה או לפ"ז יפלא ממך הדבר על המנהג שלנו שאנו נוהגין ליקח פיטר זיל לטיבול ולברך עליו בע"הא. ואמינא דטעמא רבא איכא בהא מלתא מה שמברכין בפ"הא הגם שאוכלו חיו: נ"ל ע"ד מ"ש חז"ל בסוטה שהיו נשים של ישראל יולדות בשדה וכאשר הכירו המצרים רצו להרוג הילדים ונבלעו בקרקע והיה מביאים שוורים וחרשו על גבם שנ' על גבי חרשו חורשים וכאשר הלכו להם המצרים הי' מבצבצים מן הקרקע כעשב הוה הצומח מן הקרקע שנ' רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי. וכדי לזכור את הנס הזה שהי' הילדים צומחים מן הקרקע כצמח האדמה ע"כ לוקחין ירק ומברך עליו בפ"הא לרמז הגם שזה אינו מעיקר ברכתו הראוי לו אלא כדי לוכור הנס כמו שהירק הזה יצא מן האדמה כמו כן הי' מבצבצין מן האדמה שנבלעו שמה:

תוכן העניינים

נפתלי שבע רצון על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה