נפתלי שבע רצון על הגדה של פסח· רבי נפתלי הריץ
יחץ
פסקה ב
ומה שלוקחין מצה האמצעית וחולקה לשנים ומטמינין החציו תחת הכר שיהי' שמור לאפיקומן ולדעת מהר"יל צריך לייקח חלק הגדול ממצה הבצועה לאפיקומן הלא דבר הוא וצריך טעמא: ואמינא * טעם לשבח ע"פ המ"ר וז"ל ויחלק עליהן הלילה אותו הלילה נחלק לשנים ובחצות הראשון נעשה הנס לאברהם שהרג המלכים ובחצות לילה חלק השנית נעשה הנס לישראל ע"י מכת בכורים וידוע דמשה קרא המזבח ה' ניסי ע"ש הנס כדי שיהי' שם הנס נזכר ע"י קריאת השם זה: נשמע מזה שצריך לעשות דבר שיהי' לזיכרון הנס ובהיות כן יש לומר דמ"ה המצוה הוא ליקח מצה האמצעית דווקא ולא עליונה או תחתונה וחולקה לשנים כדי לזכור הנס ר"ל כשם שמצה אמצעית זו נחלקה לשנים דוגמת זה נחלקה הלילה הזה לשנים ובחלק הראשון הי' נס של אברהם ובחלק השני' נעשה הנס לישראל שהוכו הבכורים:
ומה שהוא צפון תחת הכר להיות משומר לאפיקומן ה"ט דאי' במ"ר ליל שימורים הוא הלילה * הזה הוא משומר לגאולה אחרונה לע"ל שתהי' ג"כ בליל פסח: ודעת הש"ך ג"כ נוטה לזה שכתב הלילה של ליל פסח נחלקה לשנים דבחלק הראשון נעשה הנס לישראל שניצולו וחלק השני הניח הק"בה לע"ל לגאולה אחרונה ע"כ מניחין החצי' תחת הכר שיהי' שמור שמה להורות שחלק זה הוא מורה על הגאולה אחרונה כך חצי הלילה מזה הלילה הוא שמור לע"ל לגאולה אחרונה: וכדי לצאת שני הטעמים עבדינן ככולהו ובוצע אמצעית כדי לזכור הנס של אברהם ומניחין החציו תחת הכר להורות על הגאולה אחרונה כמ"ש השך. והשתא ניחא דעת מהר"ריל שכתב שהחלק הגדול מן המצה אמצעית * יקח לאפיקומן שיהי' שמור תחת הכר ר"ל מאחר שזה החלק הוא מורה על הגאולה שתהי' לע"ל ואמרו חז"ל לע"ל יהי' גאולה אחרונה עיקר ויציאת מצרים טפל וע"כ מאחר שהוא רמז על הגאולה לע"ל והיא עיקור ע"כ יש ליקח חלק הגדול לזה אבל חציו השני' שהוא רמז על הנס של יציאת מצרים והוא תהי' טפילה ע"כ מניחין חלק הקטן בקערה כדבר הטפל: