עבור נשמה · ומהי הסבה השניה לעבור?
לְצֹרֶךְ הַמְעֻבָּר. כְּלוֹמַר, נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הַמֻּשְׁלֶמֶת, שֶׁלְּצֹרֶךְ עַצְמָהּ אֵינָהּ זְקוּקָה לְהִתְעַבֵּר, מִתְעַבֶּרֶת בְּנִשְׁמַת אָדָם חַי כְּדֵי לְסַיְּעוֹ וּלְחַזֵּק כֹּחוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְשֶׁיִּזְכֶּה שֶׁתִּזְדַּכֵּךְ נַפְשׁוֹ כְּדֻגְמַת עֶרֶךְ נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת בּוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ תּוּכַל לַעֲלוֹת נֶפֶשׁ הָאִישׁ הַהוּא לָעוֹלָם הַבָּא כְּמַדְרֵגַת אוֹתוֹ נֶפֶשׁ צַדִּיק הַמִּתְעַבֶּרֶת בּוֹ.
עבור לצרך סבה א', שהיא לתקון נשמת העבור, האם סובלת בצער, ביסורים, ובפטירה ביחד עם האדם החי? וכן, האם צריכה בעל כרחה לישב באותו אדם זמן קצוב עד שלמות תקון חסרונה?
כֵּן. הֱיוֹת וּבָאָה לְצֹרֶךְ שְׁלֵמוּת חֶסְרוֹנָהּ.
עבור לצרך סבה ב', שאינה לצרך שלמות חסרון נשמת העבור אלא לסיע בתורה ומצוות, האם שוה דינה כראשונה?
לֹא. אֵינָהּ סוֹבֶלֶת בְּיִסּוּרֵי הָאָדָם וּבִפְטִירָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּאָה לְצָרְכוֹ וְלֹא לְצָרְכָהּ, וּבְכָאן רַשָּׁאִית לָצֵאת מֵאוֹתוֹ אָדָם כַּאֲשֶׁר יִישַׁר בְּעֵינֶיהָ וּבִבְחִירַת עַצְמָהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּאָה רַק עַל מְנָת לְסַיֵּעַ וְלֹא לְצֹרֶךְ תִּקּוּן חֶסְרוֹנָהּ.