עבור נשמה
(ע''פ שער הגלגולים הקדמה ב)
מהו ענין עבור נשמה?
שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת נִשְׁמַת נִפְטָר בְּאָדָם חַי, וְאֵינָהּ נִכְנֶסֶת בּוֹ תֵּכֶף בְּעֵת לֵדָתוֹ כְּגִלְגּוּל נְשָׁמָה, אֶלָּא נִכְנֶסֶת בּוֹ בְּאֶמְצַע חַיָּיו, וְכֵן יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ קֹדֶם פְּטִירָתוֹ.
לאיזה צרך מתעברת נשמת אדם באדם?
לְב' סִבּוֹת: א. נִשְׁמַת צַדִּיק שֶׁחֲסֵרָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ מִתְעַבֶּרֶת בְּנִשְׁמַת אָדָם חַי כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת חֶסְרוֹנָהּ, וְתֻשְׁלַם בַּמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָאָדָם הַחַי, וְנִכְנֶסֶת בּוֹ מִגִּיל י''ג שָׁנָה וְאֵילָךְ, דְּאָז חַיָּב הוּא בְּמִצְווֹת, וְלָכֵן אָז - בַּעֲשׂוֹתוֹ הַמִּצְווֹת כָּרָאוּי - גַּם נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק שֶׁחֲסֵרָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ נִשְׁלֶמֶת גַּם הִיא, וְאִם כֵּן זֶה עֲבוּר צֹרֶךְ הַנְּשָׁמָה שֶׁבָּאָה בְּעִבּוּר.
ומהי הסבה השניה לעבור?
לְצֹרֶךְ הַמְעֻבָּר. כְּלוֹמַר, נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הַמֻּשְׁלֶמֶת, שֶׁלְּצֹרֶךְ עַצְמָהּ אֵינָהּ זְקוּקָה לְהִתְעַבֵּר, מִתְעַבֶּרֶת בְּנִשְׁמַת אָדָם חַי כְּדֵי לְסַיְּעוֹ וּלְחַזֵּק כֹּחוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְשֶׁיִּזְכֶּה שֶׁתִּזְדַּכֵּךְ נַפְשׁוֹ כְּדֻגְמַת עֶרֶךְ נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת בּוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ תּוּכַל לַעֲלוֹת נֶפֶשׁ הָאִישׁ הַהוּא לָעוֹלָם הַבָּא כְּמַדְרֵגַת אוֹתוֹ נֶפֶשׁ צַדִּיק הַמִּתְעַבֶּרֶת בּוֹ.
עבור לצרך סבה א', שהיא לתקון נשמת העבור, האם סובלת בצער, ביסורים, ובפטירה ביחד עם האדם החי? וכן, האם צריכה בעל כרחה לישב באותו אדם זמן קצוב עד שלמות תקון חסרונה?
כֵּן. הֱיוֹת וּבָאָה לְצֹרֶךְ שְׁלֵמוּת חֶסְרוֹנָהּ.
עבור לצרך סבה ב', שאינה לצרך שלמות חסרון נשמת העבור אלא לסיע בתורה ומצוות, האם שוה דינה כראשונה?
לֹא. אֵינָהּ סוֹבֶלֶת בְּיִסּוּרֵי הָאָדָם וּבִפְטִירָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּאָה לְצָרְכוֹ וְלֹא לְצָרְכָהּ, וּבְכָאן רַשָּׁאִית לָצֵאת מֵאוֹתוֹ אָדָם כַּאֲשֶׁר יִישַׁר בְּעֵינֶיהָ וּבִבְחִירַת עַצְמָהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּאָה רַק עַל מְנָת לְסַיֵּעַ וְלֹא לְצֹרֶךְ תִּקּוּן חֶסְרוֹנָהּ.
אימתי הנשמה באה בגדר גלגול, ואימתי בגדר עבור בלבד להשלים חסרונה?
חִסָּרוֹן הַמַּצְרִיךְ עִבּוּר בִּלְבַד, כְּגוֹן שֶׁבִּטֵּל מִצְוָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ כְּשֶׁאֵינָהּ מִזְדַּמֶּנֶת לְיָדוֹ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת פִּדְיוֹן הַבֵּן כְּשֶׁלֹּא זָכָה בִּבְכוֹר, אוֹ כְּגוֹן שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת גִּטִּין כְּשֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. בָּאֳפָנִים אֵלּוּ נִצְרֶכֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְעַבֵּר בִּלְבַד בְּגוּף אַחֵר שֶׁיֻּצְרַךְ לְקַיֵּם מִצְווֹת אֵלּוּ, וּבָזֶה יֻשְׁלַם חֶסְרוֹנָהּ.
אוּלָם כְּשֶׁאָדָם בִּטֵּל מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הַמְחֻיָּבוֹת בְּכָל אֶחָד, אוֹ שֶׁעָבַר עַל לָאו דְּאוֹרַיְתָא, זֶה בָּא בְּגֶדֶר גִּלְגּוּל. (ועיין בפרק הבא תשובות ד' ואילך)
האם עבור נשמה בקרב האדם הוא דבר המצוי או חריג?
הוּא מָצוּי בְּכָל אָדָם, רַק מִי שֶׁאֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ עַל דְּרָכָיו אֵינוֹ עוֹמֵד עַל זֶה וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בָּזֶה, אוּלָם הַזּוֹכֶה וְשָׂם לִבּוֹ עַל דְּרָכָיו, זוֹכֶה לְנַצֵּל אֶת עִבּוּר הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה'. (צדקת הצדיק רלט)
ידוע דכל ישראל ערבים זה לזה, אם כן, האם מתגלגל אדם גם עבור חברו שלא הוכיחו?
אִם נִשְׁמָתוֹ וְנִשְׁמַת חֲבֵרוֹ מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד אֲחוּזִים, אֲזַי יִתְגַּלְגֵּל אָדָם עֲבוּר חֲבֵרוֹ כְּשֶׁלֹּא הוֹכִיחוֹ, כֵּיוָן שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, אוּלָם אִם אֵינוֹ מֵאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ וְלֹא הוֹכִיחוֹ, אֵינוֹ נֶעֱנָשׁ עָלָיו אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבַד, אֲבָל לֹא מִתְגַּלְגֵּל עֲבוּרוֹ. (ספר הגלגולים פ''ד)
אדם המחטיא את חברו ואינו משרשו, מה דינו?
אָדָם הַמַּחְטִיא אֶת חֲבֵרוֹ, חָמוּר יוֹתֵר. וְלָכֵן, אַף שֶׁאֵינוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, מִתְגַּלְגְּלִים שְׁנֵיהֶם, וְאוֹתוֹ שֶׁהֶחְטִיאוֹ, אוֹ יִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ אוֹ יִתְעַבֵּר בּוֹ לְסַיְּעוֹ לְתַקֵּן מַה שֶּׁהֶחְטִיאוֹ בַּתְּחִלָּה. (שער הגלגולים הקדמה ל)
האם יש עוד אפן לעבור נשמה בנשמה שאינה מאותו שרש?
יֵשׁ אֹפֶן נוֹסָף, וְהוּא כְּגוֹן אָדָם שֶׁמִּתְחַזֵּק בְּמִצְוָה, כְּגוֹן גְּמִילוּת חֲסָדִים, וְקָדַם לוֹ בַּדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ אָדָם צַדִּיק שֶׁהָיָה גַּם אוֹחֵז בְּמִצְוָה זוֹ - זוֹכֶה שֶׁנִּשְׁמַת אוֹתוֹ צַדִּיק תִּתְעַבֵּר בּוֹ לְסַיְּעוֹ, וְאַף שֶׁאֵינָהּ מִשָּׁרְשׁוֹ, כֵּיוָן שֶׁדּוֹמִים הֵם בְּאוֹתָהּ אֲחִיזַת מִצְוָה.
האם שיך עבור נשמה לנשמה כששניהם בחיים חיותם?
פְּעָמִים שֶׁכֵּן, וְהוּא כְּשֶׁיֵּשׁ צַדִּיק בַּדּוֹר, וּבְאוֹתוֹ דּוֹר יֵשׁ אָדָם שֶׁמִּתְדַּמֶּה לְאוֹתוֹ צַדִּיק בְּאֵיזֶה מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, זוֹכֶה שֶׁנִּשְׁמַת אוֹתוֹ צַדִּיק תִּתְעַבֵּר בּוֹ, וְאַף שֶׁשְּׁנֵיהֶם בַּחַיִּים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל דָּוִד וִיהוֹנָתָן (ש''א יח, א): ''וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד'', וְאַף שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ בְּאוֹתוֹ דּוֹר.
האם נשמת אדם רשע נכנסת בעבור כמו נשמת הצדיק כדלעיל?
כֵּן. וְהוּא בְּב' אֳפָנִים: אוֹ שֶׁנִּשְׁמַת הָרָשָׁע תִּכָּנֵס בַּצַּדִּיק לְתִקּוּן עַצְמָהּ, אוֹ שֶׁנִּשְׁמַת הָרָשָׁע תִּכָּנֵס בְּרָשָׁע כְּמוֹתוֹ כְּדֵי לְחַזְּקוֹ בְּרִשְׁעוֹ וּלְהַאֲבִידוֹ. וּבִכְלוֹת זְמַן תִּקּוּנָהּ, אֲזַי תּוּכַל לָבוֹא אַחַר כָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּגִלְגּוּל גָּמוּר אֲמִתִּי, וְיִוָּלֵד בְּגוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. (הקדמה כ''ב)
ידוע דאין לנשים דין גלגול נשמה כלל (וכמו שיבואר לקמן בפרטות), האם שיך אצלן בחינת עבור נשמה?
כֵּן. בְּב' אֳפָנִים: א. אָמְנָם לֹא שָׁכִיחַ, וְהוּא שֶׁאִשָּׁה שֶׁחֲסֵרָה אֵיזֶה מִצְווֹת אוֹ צְרִיכָה תִּקּוּן נַפְשָׁהּ תִּתְעַבֵּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְאָז - אִם אוֹתָהּ אִשָּׁה תִּתְעַבֵּר - אֶפְשָׁר שֶׁאוֹתָהּ נִשְׁמַת אִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ, הִיא תִּהְיֶה מְגֻלְגֶּלֶת בַּוָּלָד הַנּוֹלָד לְאוֹתָהּ מִתְעַבֶּרֶת.
אפן ב' מהו?
אִישׁ שֶׁחָטָא בְּחַיָּיו בַּעֲווֹן מִשְׁכַּב זָכוּר מִתְגַּלְגֵּל בְּאִשָּׁה, וְאוֹתָהּ אִשָּׁה אֵינָהּ יְכוֹלָה לָלֶדֶת, כֵּיוָן שֶׁהִיא גִּלְגּוּל זָכָר, אֶלָּא אִם כֵּן תִּתְעַבֵּר בָּהּ אִשָּׁה נְקֵבָה אַחֶרֶת בְּסוֹד עִבּוּר, וּבְכֹחַ שִׁתּוּפָהּ עִמָּהּ תּוּכַל לְקַבֵּל הֵרָיוֹן. וְאָמְנָם הַוָּלָד שֶׁיִּוָּלֵד יִהְיֶה אַךְ בַּת אַחַת בִּלְבַד, וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָלֶדֶת פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶלָּא אִם כֵּן תָּמוּת הַבַּת הָרִאשׁוֹנָה, וְלֹא תּוּכַל לְהוֹלִיד בָּנִים זְכָרִים אֶלָּא עַל יְדֵי זְכוּת גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה מְאֹד אִם יֵשׁ לָהּ, שֶׁאָז אֶפְשָׁר שֶׁתּוּכַל לְהוֹלִיד זָכָר. (שער הגלגולים הקדמה ט)
אשה שבאה בגלגול איש, אלו ידע שבעבר היה אשה, האם חל עליו אסור ''לא תקיפו''?
בִּתְשׁוּבַת הָרַב שִׁמְעוֹן אַגָּסִי בְּסוֹף סֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים כָּתַב שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר, כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו הוּא אִישׁ.
איש שבא בגלגול אשה, אלו ידעה שהיתה בעבר איש, האם מתרת בהקפת הראש?
מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו הִנָּהּ אִשָּׁה. (שם)
וְכָךְ הָיוּ דִּבְרֵי הָאֲרִ''י זַ''ל למהרח''ו תַּלְמִידוֹ (מספר ''תורת נתן'', כתבי רבי חיים ויטאל זלה''ה):
גַּם אָמַר לִי, שֶׁבִּהְיוֹתִי בֶּן י''ג שָׁנָה נִתְעַבֵּר בִּי נֶפֶשׁ דְּר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ תַּלְמִיד ר' יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי, וְאַחַר כָּךְ בִּהְיוֹתִי בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נִתְעַבֵּר בִּי נֶפֶשׁ דְּר' אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ תַּלְמִידוֹ שֶׁל ר' עֲקִיבָא, כִּי לִהְיוֹתוֹ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מֵר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, וְשֶׁעַתָּה בִּשְׁנַת הַשל''ה לַיְצִירָה, שֶׁאֲנִי בֶּן כ''ט שָׁנָה לְלֵדָתִי, הָיָה בִּי רוּחַ שֶׁל ר' עֲקִיבָא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְרַחֶפֶת וּמְחוֹפֶפֶת עָלַי לְהִתְעַבֵּר בִּי, בְּעֶזְרַת ה'. מִזֶּה נִרְאֶה כִּי נַפְשׁוֹ מְגֻלְגֶּלֶת בִּי עִם נַפְשִׁי.
וְאָמַר לִי, כִּי יֵשׁ לִי שַׁיָּכוּת וְקִרְבָה עִם הָרַמְבַּ''ם ז''ל, וְלָכֵן עָשָׂה בֵּאוּר הַ''מַּגִּיד מִשְׁנֶה'' עַל סֵפֶר הַיָּד לְהָרַמְבַּ''ם זלה''ה כַּנּוֹדָע. וְאָמַר לִי, כִּי לְסִבַּת הֱיוֹתוֹ ר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ תַּלְמִיד ר' יוֹחָנָן בּוֹ זַכַּאי, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נַפְשִׁי כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, לָכֵן בָּא עַתָּה לְהִתְעַבֵּר בִּי בִּהְיוֹתִי בֶּן י''ג שָׁנָה כְּדֵי לְהַשְׁלִים מַה שֶּׁחָסַר לְר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רַבּוֹ, וְהוּא הַמַּדְרִיכֵנִי עַתָּה וּמְסַיְּעֵנִי, כִּי הַתַּלְמִיד חַיָּב בִּכְבוֹד רַבּוֹ.
גַּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ נִתְעַבֵּר בִּי בִּשְׁנַת הָעֶשְׂרִים כְּדֵי לְהַשְׁלִים חֵלֶק ר' עֲקִיבָא לְרַבּוֹ לַסִּבָּה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, כִּי הוּא תַּלְמִידוֹ. וְאָמַר לִי כִּי זֶה הוּא הַסִּימָן אֶל הֱיוֹתִי מְגֻלְגָּל מֵר' עֲקִיבָא, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה קִבּוּץ עַם לַהֲרֹג אֵיזֶה אָדָם, אֲנִי מִתְעַלֵּף, לְפִי שֶׁנַּפְשִׁי זוֹכֶרֶת הַצַּעַר שֶׁסָּבְלָה בִּזְמַן שֶׁנֶּהֱרַג ר' עֲקִיבָא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן הוּא הָאֱמֶת. גַּם נָתַן לִי סִימָן אַחֵר, כִּי בִּהְיוֹתִי בָּחוּר, הָיָה לִי חֵשֶׁק גָּדוֹל לִלְמֹד בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהַטַּעַם הוּא, לְפִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא.