אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת מה באתי לתקן? › מה ענין שלא לדחק את השעה בתקון האדם?

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

מה באתי לתקן? · מה ענין שלא לדחק את השעה בתקון האדם?

דגמאות נוספות לצד החיובי

גַּם בְּדָבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ תִּקּוּן, פְּעָמִים שֶׁיֵּשׁ לְהַמְתִּין לִזְמַן קָצוּב, וְאַחַר שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁבִּיכָלְתְּךָ, אֵין לְךָ לְהִתְאַמֵּץ לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה גַּם בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת. וְתָבִין זֹאת עַל פִּי סִפּוּר שֶׁהָיָה עִם מוהרח''ו וְרַבּוֹ הָאֲרִ''י:

''יוֹם אֶחָד הָיִיתִי בְּתַעֲנִית, בָּכִיתִי מְאֹד וְהִרְבֵּיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לוֹמַר שֶׁלָּמָּה מוֹנֵעַ מִמֶּנִּי דַּרְכֵי הַתשובה וְלֹא הָיָה מֵשִׂים בְּלֵב מוֹרִי זַ''ל שֶׁיְּלַמְּדֵנִי כִּרְצוֹנִי, וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כְּאֵלֶּה. וְהָלַכְתִּי לְבֵיתוֹ, וְהִכִּיר הָעִנְיָן בְּפַרְצוּפִי, וְאָמַר לִי, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָצוּ לְהַעֲנִישֵׁנִי בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה עַל שֶׁהֵטַחְתִּי דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, לוּלֵי שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי סָנֶגוֹר אֶחָד עָלַי לוֹמַר שֶׁמַּחְשַׁבְתִּי הָיְתָה לְטוֹבָה. וְאָמַר לִי, שֶׁאֶזָּהֵר מִלְּדַבֵּר פַּעַם אַחֶרֶת דְּבָרִים אֵלֶּה, כִּי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינֹק, פָּרָה רוֹצָה לְהֵינִיק, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ זְמַן קָצוּב לְכָל דָּבָר, כַּנִּזְכָּר בַּפָּסוּק 'עֵת לְכָל זְמַן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ', וְאֵיךְ הָיִיתִי אוֹמֵר, חַס וְחָלִילָה, שֶׁהַקָּבָּ''ה הָיָה מוֹנֵעַ מִמֶּנִּי דַּרְכֵי הַתשובה, וְאַדְּרַבָּא, מִי הָיָה גּוֹרֵם וּמַכְנִיס בְּלִבִּי כָּל זֶה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַתשובה לוּלֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו [הַמְרֻבִּים] עַל בְּרִיּוֹתָיו. וְאָמַר לִי, כִּי מַה שֶּׁמָּנַע מִמֶּנִּי עַד אָז לְהַגִּיד לִי רְצוֹנִי הָיָה סִבַּת זְמַן קָצוּב, וְאָז בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׁלָם הַזְּמַן, וְשֶׁמֵהַיּוֹם הַהוּא וְאֵילָךְ לֹא יַסְתִּיר מִמֶּנִּי כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁאַל מִמֶּנּוּ, וְכֵן עָשָׂה מֵאָז וְהָלְאָה''.

הסימנים הנזכרים לעיל הם כללים, והלא האדם נצרך לתקון פרטים רבים, ואם כן, היאך ידע בפרטי פרטות מה עליו לתקן, שהרי אם לא ידעם, לא בא על תקונו?

אָדָם הַמִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁעָלָיו, כְּבָר מִשָּׁמַיִם יֵשׁ לוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וּמְכַוְּנִים אוֹתוֹ לְתַקֵּן אֶת כָּל פְּרָטֵי תִּקּוּנוֹ.

וְאַעֲתִיק לְךָ דְּבָרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הָרַב ''בֶּן אִישׁ חַי'' בְּעִנְיַן שאלה זוֹ

אַל תִּתְפַּלֵּא וְתֹאמַר כִּי לְפִי זֶה עַתָּה, בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵין נִמְצָאִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ''י זיע''א וְאֵין לָנוּ מִי שֶׁיּוּכַל לָדַעַת שֹׁרֶשׁ מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וּבְחִינַת הַמְגֻלְגָּלִים מִבְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ שֶׁקָּדְמוּ אֵלָיו, לֹא עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַל אֲחֵרִים, אִם כֵּן נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר, חַס וְחָלִילָה, לְשׁוּם אָדָם לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּתִקְנָהּ, וְאִם כֵּן, אֵיךְ יֻשְׁלַם הַתִּקּוּן.

''דַּע לְךָ כִּי רַבֵּנוּ זלה''ה אַיְרֵי בִּשְׁלֵמוּת הַבָּאָה וְנַעֲשֵׂית מִכֹּחַ הָאָדָם מִצַּד יְדִיעָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ, אַךְ וַדַּאי כִּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּתִקְנָהּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים יָשִׂים בְּלֵב הָאָדָם לַעֲשׂוֹת עִנְיָנִים הַצְּרִיכִים לוֹ כְּפִי מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וּבְחִינַת הַמְגֻלְגָּלִים וְכוּ', וְהַכֹּל כְּפִי דְּבֵקוּת וְהִתְלַהֲבוּת לֵב הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת לֵב הָאָדָם מִשְׁתּוֹקֵק וְחָפֵץ וּמִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן נַפְשׁוֹ, אֶלָּא שֶׁחֲסֵרָה הַשָּׂגָתוֹ וִידִיעָתוֹ, אָז עוֹזֵר אוֹתוֹ שֶׁיָּשִׂים בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לוֹ לִשְׁלֵמוּת תְּשׁוּבָתוֹ. וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ לָנוּ אֲנָשִׁים כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הָעֲמִידָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְכוּ', וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. אַךְ לִהְיוֹת כִּי הֲכָנוֹת הַלְּבָבוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ הֵם מוּעָטִים, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לָכֵן הַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ, וְלָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְעֵזֶר שָׁלֵם בְּעִנְיָן זֶה בְּנָקֵל. אַךְ אִם הָיָה לָנוּ צַדִּיק גָּדוֹל כְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ''י זיע''א וְכַיּוֹצֵא שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ אֶת דְּרָכֵינוּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּדוֹרוֹ, הָיָה מִתְרַבֶּה תִּקּוּן הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַתשובה אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְאָז נִגְמָר תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת בִּזְמַן יוֹתֵר מֻקְדָּם.

גַּם עוֹד יֵשׁ לוֹמַר בְּאֹפֶן אַחֵר, כִּי רַבֵּנוּ זלה''ה אַיְרֵי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הָאָדָם לְתִקּוּן הַיִּסּוּרִין, שֶׁאִם יֵדַע שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וְכוּ', שֶׁאָז יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תשובה שְׁלֵמָה גְּמוּרָה מִבְּלִי צֹרֶךְ לְקַבֵּל יִסּוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְכַמָּה גִּלְגּוּלִים בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת וּמְרַפֵּא הַפְּגָם וְהַמַּכָּה. עַל כֵּן בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל זֶה, הִנֵּה הוּא מִצְטָרֵךְ לְיִסּוּרִין וְעוֹד צָרִיךְ לוֹ כַּמָּה גִּלְגּוּלִים, לָכֵן רַבִּים הֵם הַיִּסּוּרִין בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַהַשָּׂגָה וְהַיְדִיעָה, וְגַם בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים - מִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יְדִיעָה וְלֹא זָכָה לִשְׁמֹעַ מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וְכוּ' מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר הָיוּ בִּזְמַנּוֹ, אה''נ הָיָה נִשְׁלָם תִּקּוּן שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי יִסּוּרִין וְעוֹד כַּמָּה גִּלְגּוּלִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת וְכַיּוֹצֵא.

הִנֵּה כִּי כֵן בְּדוֹר יָתוֹם כָּזֶה, הָעִקָּר הוּא כַּוָּנַת הַלֵּב וְהַכְנָעָתוֹ וְהִתְלַהֲבוּת וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ, שֶׁאָז הַקָּבָּ''ה יָחוּס עָלָיו וְיוֹרֵהוּ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵלֵךְ בּוֹ הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה. כִּי הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּדוֹרוֹת אֵלּוּ לֹא מָצִינוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּעֵין הַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ מהרח''ו זַ''ל בְּהַקְדָּמַת מַאֲמַר סֵפֶר הַתִּקּוּנִין וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאַנְתְּ אֵלִיָּהוּ עֲתִיד לְאִתְגַּלְיָא לֵיהּ אַפִּין בְּאַפִּין, וְאִית מַאן דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְיָא לֵיהּ בִּטְמִירוּ בְּעֵין הַשֵּׂכֶל דִּלֵּיהּ וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן זֶה.

האם כמו שיש לאדם פרטי ענין מסים לתקנו, כמו הוא בכללות הדור האם יש להם ענין מסים כללי לכל הדור לתקנו?

כָתַב בְּסֵפֶר ''שׁוֹמֵר אֱמוּנִים'': ''וְדַע, דִּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הַפְּרָטִי עִנְיָן מְסֻיָּם שֶׁעָלָיו לְתַקְּנוֹ, כְּמוֹ כֵן הוּא בְּאֹפֶן כְּלָלִי - כָּל דּוֹר וְדוֹר בִּכְלָלוּת יֵשׁ עָלָיו לְתַקֵּן בִּמְיֻחָד דָּבָר מְסֻיָּם.

בְּיַחַס לְדוֹרֵנוּ, כָּתְבוּ צַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁעִקָּר מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ לְתִקּוּן הַדּוֹר הוּא חִזּוּק הָאֱמוּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה.

אֱמוּנָה - לְהִתְרַחֵק מִכָּל מִינֵי מִינוּת וַחֲקִירוֹת וְסִפְרֵי חִיצוֹנִים, וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה וּפְשׁוּטָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְכֵן כָּתוּב בְּ''שׁוֹמֵר אֱמוּנִים'' שֶׁכֵּן גִּלּוּ מִן הַשָּׁמַיִם לִנְשָׁמָה אַחַת שֶׁזֶּה תִּקּוּן הָאַחֲרוֹן לַנְּשָׁמוֹת הַנִּדָּחוֹת רַבּוֹת בַּשָּׁנִים.

וְהוּא כּוֹלֵל לִהְיוֹת מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה וּלְהִתְרַחֵק מֵהַגֶּזֶל מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בַּה' שֶׁאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ.

קְדֻשָּׁה - לִשְׁמֹר גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְלִזָּהֵר מִפְּגַם הַבְּרִית וּמִכָּל טֻמְאוֹת הָעֲרָיוֹת. וְהָאַחֲרָיוּת הַכְּבֵדָה בָּזֶה הִיא עַל הַנָּשִׁים לִשְׁמֹר עַל הַלְּבוּשׁ הַצָּנוּעַ וְהַהַנְהָגָה הַצְּנוּעָה. וְאַדְרַבָּה, כַּמָּה שֶׁרוֹאָה אִשָּׁה שֶׁהַדָּבָר כָּבֵד וְקָשֶׁה עָלֶיהָ - צְרִיכָה לָדַעַת - שֶׁמִּלְּבַד שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּנָהּ הַפְּרָטִי שֶׁעַל זֶה נִתְגַּלְגְּלָה, זֶהוּ גַּם תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַדּוֹר כֻּלּוֹ, וּבִשְׁמִירָתָהּ הֲרֵי שֶׁגּוֹרֶמֶת תִּקּוּן לְעַצְמָהּ וְלַדּוֹר כֻּלּוֹ, וּבְאִי שְׁמִירָתָהּ גּוֹרֶמֶת קִלְקוּל לְעַצְמָהּ וּפְגָם לְכָל הַדּוֹר כֻּלּוֹ.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה