מה באתי לתקן?
האם יש סימנים כדי לדעת מה היה קלקול האדם בגלגולו הקדם?
כֵּן, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן, וּבְכָל אֹפֶן כְּשֶׁהָאָדָם חָפֵץ בְּכָל לִבּוֹ לְהַשְׁלִים תִּקּוּן נַפְשׁוֹ וּלְהַחְזִירָהּ לְיוֹצְרוֹ כְּפִי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, בֵּין אִם יַבְחִין בַּסִּימָנִים אוֹ לֹא - מִן הַשָּׁמַיִם כְּבָר יְכַוְּנוּהוּ לָאֱמֶת לְהַשְׁלִים אֶת תַּכְלִיתוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ זֶה בַּאֲרִיכוּת לְקַמָּן בִּתְשׁוּבָה י''א.
מהם הסימנים?
ב סִימָנִים: א. עֲבֵרָה שֶׁנִּכְשָׁל בָּהּ בְּגִלְגּוּלוֹ הַנּוֹכְחִי הַרְבֵּה פְּעָמִים. ב. עֲבֵרָה שֶׁנַּפְשׁוֹ חוֹשֶׁקֶת מְאֹד לַעֲשׂוֹתָהּ, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ הֻטְבְּעָה בַּעֲבֵרָה זוֹ בְּגִלְגּוּל קוֹדֵם. (אורות הגר''א עמ' קלח)
כיצד ידע על איזה מצוה נתגלגל כדי לקימה בגלגול זה.
מִצְוָה שֶׁיֵּצֶר הָרָע תַּקִּיף מְאֹד אִתּוֹ שֶׁלֹּא לְקַיְּמָהּ, זֶהוּ סִימָן שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל כְּדֵי לְקַיְּמָהּ, וּמֵאִידָךְ - אִם יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל לְקַיְּמָהּ, אֲזַי יֵדַע שֶׁעַל מִצְוָה זוֹ נִתְגַּלְגֵּל. (צדקת הצדיק, שבט מוסר פכ''ג)
במה ידע האדם להשקיע את עקר כחו בלמוד התורה הנחלקת לפשט, רמז, דרש וסוד?
בַּמֶּה שֶּׁנַּפְשׁוֹ חוֹשֶׁקֶת בְּיוֹתֵר, זֶהוּ סִימָן שֶׁזֶּה תִּקּוּנוֹ בְּגִלְגּוּל זֶה. וְכֵן כְּשֶׁרוֹאֶה מֵאִידָךְ קְשָׁיִים רַבִּים בִּתְחוּם לִמּוּד מְסֻיָּם, זֶהוּ סִימָן הַמְחַזֵּק לֵידַע אֶת עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי כֵּיוָן שֶׁזֶּה תִּקּוּנוֹ, לָכֵן חִשְׁקוֹ גָּדוֹל בָּזֶה, וְלָכֵן הַיֵּצֶר מְנַסֶּה לְהַפִּיל עָלָיו קְשָׁיִים גְּדוֹלִים כְּדֵי שֶׁיְּאַבֵּד תִּקּוּנוֹ (שם).
וּמַעֲשֶׂה דּוֹמֶה לָזֶה מְסַפְּרִים עַל מוהר''ם אַלְשֵׁיךְ שֶׁרָצָה מְאֹד לַעֲסֹק בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ הָאֲרִ''י, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבְּגִלְגּוּל קוֹדֵם הָיָה גָּדוֹל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְלֹא בָּא בְּגִלְגּוּל זֶה כִּי אִם לְהַשְׁלִים עַצְמוֹ בְּחֵלֶק הַדְּרוּשׁ, לָכֵן שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְהַשְׁקִיעַ כֹּחוֹתָיו בִּדְרוּשׁ וְלֹא בְּקַבָּלָה, כִּי זֶהוּ תִּקּוּנוֹ. (שם)
אדם שבא לתקון דבר מסים, ואכן רואה שנפשו חשקה באותו דבר לקימו, האם הוא נחן בכלים המאפשרים לקים את יעודו?
כֵּן, דְּאִם לֹא כֵן הֵיאַךְ יִתָּבַע עַל מַטְּרוֹת בִּיאָתוֹ לָעוֹלָם.
אם אפשר לתת דגמאות שבהן ידע האדם חובתו בעולמו, מבחינה זו שאכן נחן בכלים ובכשורים לקים יעודו.
לְדֻגְמָא, אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּשְׁרוֹנוֹת טוֹבִים לַתּוֹרָה, עָלָיו לְהַשְׁקִיעַ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו לַעֲמַל תּוֹרָה. וּבַעֲמַל תּוֹרָה עַצְמוֹ, יֵשׁ וְנֵחַן לְעִיּוּן, יֵשׁ וְנֵחַן לִבְקִיאוּת, יֵשׁ נֵחַן לַהֲלָכָה, וְיֵשׁ וְנֵחַן לְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה. וְכֵן אָדָם שֶׁבְּטִבְעוֹ יֵשׁ לוֹ אַהֲבַת חֶסֶד, אוֹת הִיא כִּי עִנְיָן זֶה שַׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וּכְמוֹ יֵשׁ וְנֵחַן הָאָדָם לְזִכּוּי הָרַבִּים, וְעַל כֵּן יִהְיוּ בְּיָדָיו כֵּלִים הַמַּתְאִימִים לְקֵרוּב רְחוֹקִים בְּדֶרֶךְ שֶׁל דְּרָשׁוֹת, הַרְצָאוֹת אוֹ חִבּוּר סְפָרִים וְכַיּוֹצֵא.
האם שנויי המצבים שבאדם מחיבים שנוי בעבודתו?
כֵּן. לְמָשָׁל כְּשֶׁאָדָם בְּמַצָּב טוֹב וְהַכֹּל מִתְנַהֵל כְּפִי רְצוֹנוֹ, עָלָיו לְהִתְחַזֵּק וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִכֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת לוֹ. וּכְשֶׁמַּצָּבוֹ חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יָבִין שֶׁאָז עָלָיו לְהִתְחַזֵּק וְלָדַעַת שֶׁרְצוֹן ה' שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְחַלֵּץ עַצְמוֹתָיו מֵעַצְבוּת וּנְפִילָה. וְכֵן כָּל מַצָּב וּמַצָּב שֶׁל הָאָדָם, יֵדַע הָאָדָם שֶׁהַדְּרִישָׁה מִמֶּנּוּ לַעֲבֹד וּלְהִתְאַמֵּץ בְּהִתְמוֹדְדוּת עִם אוֹתוֹ מַצָּב.
עוד דגמאות לנושא חשוב זה שאנו עוסקים בו.
אָדָם שֶׁהוּא בְּטִבְעוֹ רַגְזָן וּבַעַל תַּאֲוָה, עֲבוֹדָתוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל כַּעֲסוֹ אוֹ עַל תַּאֲוָתוֹ, וּלְהַשְׁקִיט עַצְמוֹ מֵהֶם בְּכָל יְכָלְתּוֹ.
דגמאות נוספות לצד החיובי
אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּכוּנוֹת חִיּוּבִיּוֹת, כְּגוֹן שֶׁהוּא בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, נַחְתָּן, רַחְמָן, לֹא בַּעַל תַּאֲוָה, צָרִיךְ לְנַצְּלָן לַעֲבוֹדַת ה', לְעָבְדוֹ מִתּוֹךְ מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וְלִהְיוֹת בַּעַל חֶסֶד וְרַחֲמִים עִם הַבְּרִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא.
וּמִכָּאן יֵשׁ לָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר בִּמְאֹד לֹא לְהִתְרַשֵּׁל מִלְּהִתְמוֹדֵד בַּמֶּה שֶּׁקָּשֶׁה וְנוֹגֵד אֶת טִבְעוֹ, כִּי עָלָיו לָדַעַת שֶׁדַּוְקָא בַּמֶּה שֶּׁיּוֹדֵעַ וְרוֹאֶה שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו לְהַחְטִיאוֹ בְּיוֹתֵר, זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ.
מה ענין שלא לדחק את השעה בתקון האדם?
גַּם בְּדָבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ תִּקּוּן, פְּעָמִים שֶׁיֵּשׁ לְהַמְתִּין לִזְמַן קָצוּב, וְאַחַר שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁבִּיכָלְתְּךָ, אֵין לְךָ לְהִתְאַמֵּץ לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה גַּם בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת. וְתָבִין זֹאת עַל פִּי סִפּוּר שֶׁהָיָה עִם מוהרח''ו וְרַבּוֹ הָאֲרִ''י:
''יוֹם אֶחָד הָיִיתִי בְּתַעֲנִית, בָּכִיתִי מְאֹד וְהִרְבֵּיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לוֹמַר שֶׁלָּמָּה מוֹנֵעַ מִמֶּנִּי דַּרְכֵי הַתשובה וְלֹא הָיָה מֵשִׂים בְּלֵב מוֹרִי זַ''ל שֶׁיְּלַמְּדֵנִי כִּרְצוֹנִי, וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כְּאֵלֶּה. וְהָלַכְתִּי לְבֵיתוֹ, וְהִכִּיר הָעִנְיָן בְּפַרְצוּפִי, וְאָמַר לִי, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָצוּ לְהַעֲנִישֵׁנִי בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה עַל שֶׁהֵטַחְתִּי דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, לוּלֵי שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי סָנֶגוֹר אֶחָד עָלַי לוֹמַר שֶׁמַּחְשַׁבְתִּי הָיְתָה לְטוֹבָה. וְאָמַר לִי, שֶׁאֶזָּהֵר מִלְּדַבֵּר פַּעַם אַחֶרֶת דְּבָרִים אֵלֶּה, כִּי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינֹק, פָּרָה רוֹצָה לְהֵינִיק, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ זְמַן קָצוּב לְכָל דָּבָר, כַּנִּזְכָּר בַּפָּסוּק 'עֵת לְכָל זְמַן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ', וְאֵיךְ הָיִיתִי אוֹמֵר, חַס וְחָלִילָה, שֶׁהַקָּבָּ''ה הָיָה מוֹנֵעַ מִמֶּנִּי דַּרְכֵי הַתשובה, וְאַדְּרַבָּא, מִי הָיָה גּוֹרֵם וּמַכְנִיס בְּלִבִּי כָּל זֶה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַתשובה לוּלֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו [הַמְרֻבִּים] עַל בְּרִיּוֹתָיו. וְאָמַר לִי, כִּי מַה שֶּׁמָּנַע מִמֶּנִּי עַד אָז לְהַגִּיד לִי רְצוֹנִי הָיָה סִבַּת זְמַן קָצוּב, וְאָז בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׁלָם הַזְּמַן, וְשֶׁמֵהַיּוֹם הַהוּא וְאֵילָךְ לֹא יַסְתִּיר מִמֶּנִּי כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁאַל מִמֶּנּוּ, וְכֵן עָשָׂה מֵאָז וְהָלְאָה''.
הסימנים הנזכרים לעיל הם כללים, והלא האדם נצרך לתקון פרטים רבים, ואם כן, היאך ידע בפרטי פרטות מה עליו לתקן, שהרי אם לא ידעם, לא בא על תקונו?
אָדָם הַמִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁעָלָיו, כְּבָר מִשָּׁמַיִם יֵשׁ לוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וּמְכַוְּנִים אוֹתוֹ לְתַקֵּן אֶת כָּל פְּרָטֵי תִּקּוּנוֹ.
וְאַעֲתִיק לְךָ דְּבָרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הָרַב ''בֶּן אִישׁ חַי'' בְּעִנְיַן שאלה זוֹ
אַל תִּתְפַּלֵּא וְתֹאמַר כִּי לְפִי זֶה עַתָּה, בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵין נִמְצָאִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ''י זיע''א וְאֵין לָנוּ מִי שֶׁיּוּכַל לָדַעַת שֹׁרֶשׁ מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וּבְחִינַת הַמְגֻלְגָּלִים מִבְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ שֶׁקָּדְמוּ אֵלָיו, לֹא עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַל אֲחֵרִים, אִם כֵּן נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר, חַס וְחָלִילָה, לְשׁוּם אָדָם לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּתִקְנָהּ, וְאִם כֵּן, אֵיךְ יֻשְׁלַם הַתִּקּוּן.
''דַּע לְךָ כִּי רַבֵּנוּ זלה''ה אַיְרֵי בִּשְׁלֵמוּת הַבָּאָה וְנַעֲשֵׂית מִכֹּחַ הָאָדָם מִצַּד יְדִיעָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ, אַךְ וַדַּאי כִּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּתִקְנָהּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים יָשִׂים בְּלֵב הָאָדָם לַעֲשׂוֹת עִנְיָנִים הַצְּרִיכִים לוֹ כְּפִי מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וּבְחִינַת הַמְגֻלְגָּלִים וְכוּ', וְהַכֹּל כְּפִי דְּבֵקוּת וְהִתְלַהֲבוּת לֵב הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת לֵב הָאָדָם מִשְׁתּוֹקֵק וְחָפֵץ וּמִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן נַפְשׁוֹ, אֶלָּא שֶׁחֲסֵרָה הַשָּׂגָתוֹ וִידִיעָתוֹ, אָז עוֹזֵר אוֹתוֹ שֶׁיָּשִׂים בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לוֹ לִשְׁלֵמוּת תְּשׁוּבָתוֹ. וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ לָנוּ אֲנָשִׁים כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הָעֲמִידָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְכוּ', וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. אַךְ לִהְיוֹת כִּי הֲכָנוֹת הַלְּבָבוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ הֵם מוּעָטִים, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לָכֵן הַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ, וְלָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְעֵזֶר שָׁלֵם בְּעִנְיָן זֶה בְּנָקֵל. אַךְ אִם הָיָה לָנוּ צַדִּיק גָּדוֹל כְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ''י זיע''א וְכַיּוֹצֵא שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ אֶת דְּרָכֵינוּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּדוֹרוֹ, הָיָה מִתְרַבֶּה תִּקּוּן הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַתשובה אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְאָז נִגְמָר תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת בִּזְמַן יוֹתֵר מֻקְדָּם.
גַּם עוֹד יֵשׁ לוֹמַר בְּאֹפֶן אַחֵר, כִּי רַבֵּנוּ זלה''ה אַיְרֵי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הָאָדָם לְתִקּוּן הַיִּסּוּרִין, שֶׁאִם יֵדַע שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וְכוּ', שֶׁאָז יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תשובה שְׁלֵמָה גְּמוּרָה מִבְּלִי צֹרֶךְ לְקַבֵּל יִסּוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְכַמָּה גִּלְגּוּלִים בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת וּמְרַפֵּא הַפְּגָם וְהַמַּכָּה. עַל כֵּן בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל זֶה, הִנֵּה הוּא מִצְטָרֵךְ לְיִסּוּרִין וְעוֹד צָרִיךְ לוֹ כַּמָּה גִּלְגּוּלִים, לָכֵן רַבִּים הֵם הַיִּסּוּרִין בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַהַשָּׂגָה וְהַיְדִיעָה, וְגַם בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים - מִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יְדִיעָה וְלֹא זָכָה לִשְׁמֹעַ מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וְכוּ' מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר הָיוּ בִּזְמַנּוֹ, אה''נ הָיָה נִשְׁלָם תִּקּוּן שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי יִסּוּרִין וְעוֹד כַּמָּה גִּלְגּוּלִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת וְכַיּוֹצֵא.
הִנֵּה כִּי כֵן בְּדוֹר יָתוֹם כָּזֶה, הָעִקָּר הוּא כַּוָּנַת הַלֵּב וְהַכְנָעָתוֹ וְהִתְלַהֲבוּת וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ, שֶׁאָז הַקָּבָּ''ה יָחוּס עָלָיו וְיוֹרֵהוּ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵלֵךְ בּוֹ הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה. כִּי הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּדוֹרוֹת אֵלּוּ לֹא מָצִינוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּעֵין הַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ מהרח''ו זַ''ל בְּהַקְדָּמַת מַאֲמַר סֵפֶר הַתִּקּוּנִין וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאַנְתְּ אֵלִיָּהוּ עֲתִיד לְאִתְגַּלְיָא לֵיהּ אַפִּין בְּאַפִּין, וְאִית מַאן דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְיָא לֵיהּ בִּטְמִירוּ בְּעֵין הַשֵּׂכֶל דִּלֵּיהּ וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן זֶה.
האם כמו שיש לאדם פרטי ענין מסים לתקנו, כמו הוא בכללות הדור האם יש להם ענין מסים כללי לכל הדור לתקנו?
כָתַב בְּסֵפֶר ''שׁוֹמֵר אֱמוּנִים'': ''וְדַע, דִּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הַפְּרָטִי עִנְיָן מְסֻיָּם שֶׁעָלָיו לְתַקְּנוֹ, כְּמוֹ כֵן הוּא בְּאֹפֶן כְּלָלִי - כָּל דּוֹר וְדוֹר בִּכְלָלוּת יֵשׁ עָלָיו לְתַקֵּן בִּמְיֻחָד דָּבָר מְסֻיָּם.
בְּיַחַס לְדוֹרֵנוּ, כָּתְבוּ צַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁעִקָּר מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ לְתִקּוּן הַדּוֹר הוּא חִזּוּק הָאֱמוּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה.
אֱמוּנָה - לְהִתְרַחֵק מִכָּל מִינֵי מִינוּת וַחֲקִירוֹת וְסִפְרֵי חִיצוֹנִים, וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה וּפְשׁוּטָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְכֵן כָּתוּב בְּ''שׁוֹמֵר אֱמוּנִים'' שֶׁכֵּן גִּלּוּ מִן הַשָּׁמַיִם לִנְשָׁמָה אַחַת שֶׁזֶּה תִּקּוּן הָאַחֲרוֹן לַנְּשָׁמוֹת הַנִּדָּחוֹת רַבּוֹת בַּשָּׁנִים.
וְהוּא כּוֹלֵל לִהְיוֹת מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה וּלְהִתְרַחֵק מֵהַגֶּזֶל מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בַּה' שֶׁאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ.
קְדֻשָּׁה - לִשְׁמֹר גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְלִזָּהֵר מִפְּגַם הַבְּרִית וּמִכָּל טֻמְאוֹת הָעֲרָיוֹת. וְהָאַחֲרָיוּת הַכְּבֵדָה בָּזֶה הִיא עַל הַנָּשִׁים לִשְׁמֹר עַל הַלְּבוּשׁ הַצָּנוּעַ וְהַהַנְהָגָה הַצְּנוּעָה. וְאַדְרַבָּה, כַּמָּה שֶׁרוֹאָה אִשָּׁה שֶׁהַדָּבָר כָּבֵד וְקָשֶׁה עָלֶיהָ - צְרִיכָה לָדַעַת - שֶׁמִּלְּבַד שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּנָהּ הַפְּרָטִי שֶׁעַל זֶה נִתְגַּלְגְּלָה, זֶהוּ גַּם תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַדּוֹר כֻּלּוֹ, וּבִשְׁמִירָתָהּ הֲרֵי שֶׁגּוֹרֶמֶת תִּקּוּן לְעַצְמָהּ וְלַדּוֹר כֻּלּוֹ, וּבְאִי שְׁמִירָתָהּ גּוֹרֶמֶת קִלְקוּל לְעַצְמָהּ וּפְגָם לְכָל הַדּוֹר כֻּלּוֹ.
האם יש לאדם סימן לדעת קשר בין טבעיו והרגליו שבגלגול זה לבין אלו שבגלגוליו הקודמים?
וּמִלְּבַד שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר יָשִׁיר בְּתוֹפָעוֹת מִדּוֹת וּטְבָעִים שֶׁל הָאָדָם בְּגִלְגּוּלוֹ הַנּוֹכְחִי מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ בְּגִלְגּוּלוֹ הַקּוֹדֵם, כְּמוֹ כֵן, פְּעָמִים מִתְבַּטֵּא הַקֶּשֶׁר בֵּין גִּלְגּוּלוֹ הַקֹּדֶם לַנּוֹכְחִי בְּהַרְגָּשׁוֹת כְּמוֹ פְּחָדִים סְמוּיִים, וְיוֹתֵר מִזֶּה - פְּעָמִים אַף מִתְבַּטֵּא בְּחִיצוֹנִיּוּת גּוּפָנִית מַמָּשׁ.
וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר בְּסֵפֶר ''תּוֹרַת נָתָן'' מִדִּבְרֵי הָאֲרִ''י לְתַלְמִידוֹ מוהרח''ו: ''גַּם צִוָּה לִי בְּעִנְיַן הֲסָרַת הַסַּכִּין מֵעַל הַשֻּׁלְחָן לְהִזָּהֵר מְאֹד לְהָסִיר אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, וְלֹא יַסְפִּיק לְכַסּוֹתוֹ בִּלְבַד, וּבִפְרָט אֲנִי שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ קַיִן שֶׁהוּא מִסּוֹד כְּלֵי זַיִן. גַּם אָמַר לִי, כִּי עַתָּה בְּגִלְגּוּל זֶה אֲנִי מְתַקֵּן אֶת יוּבָל שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ נַפְשִׁי, לוֹטֵשׁ כָּל חוֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, מִצַּד הַגְּבוּרוֹת, וְאֵינִי מְתַקֵּן אוֹתוֹ כָּרָאוּי, וְלָכֵן פְּעָמִים כְּשֶׁהַסַּכִּין בְּיָדִי, אֲנִי חוֹתֵךְ יָדִי וְאֶצְבְּעוֹתַי בְּלִי מִתְכַּוֵּן, אוֹ עַל יְדֵי כָּל כְּלִי בַּרְזֶל''.
גַּם אָמַר לִי מוֹרִי זַ''ל, כִּי לְפִי שֶׁאֲנִי מִשֹּׁרֶשׁ קַיִן, שֶׁהוּא סוֹד תִּגְבּוֹרוֹת הַנִּקְרָא אֵשׁ, לָכֵן אֲנִי מִתְפַּעֵל מְאֹד וּמִתְבַּהֵל מְאֹד מֵרְאִיַּת הַמַּיִם, כִּי הָאֵשׁ בְּהִכָּנְסָהּ תּוֹךְ הַמַּיִם, נִכְבֵּית וּמִתְבַּטֶּלֶת, וְגַם לְפִי שֶׁהַמַּזִּיקִין יָצְאוּ מִתּוֹלָדַת קַיִן כַּנּוֹדָע, לָכֵן אֲנִי מִתְפַּחֵד מְאֹד מִן הַמַּזִּיקִין''.
''גַּם אָמַר לִי, כִּי קַיִן הוּא בְּסוֹד צִיּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְהֶבֶל הוּא הֶבֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַפֶּה, שֶׁהוּא דִּבּוּר, וְלָכֵן שָׁרְשׁוֹ שֶׁל הֶבֶל הֵם דַּרְשָׁנִים וְדַבְּרָנִים. אֲבָל אֲנִי לִהְיוֹתִי מִן קַיִן, אֵינִי דַּבְּרָן וּבַעַל דְּבָרִים, וְאֵין לִי כָּל כָּךְ כֹּחַ הַדִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִי בְּצִיּוּר מְלָאכוֹת מַעֲשִׂיּוֹת''.