מדריך להנהגה נכונה במקומות עבודה · מה המה המכשולים החמורים המצויים אצל נשים העובדות במשרדים ובחניות?
כָּתַב בְּסֵפֶר ''מַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד'' (פרק יד):
לְנָשִׁים הָעוֹבְדוֹת בַּחֲנֻיּוֹת וּבְמִשְׂרָדִים מְצוּיִים מִכְשׁוֹלִים חֲמוּרִים. דְּהִנֵּה, כְּשֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּצוּרָה מהודרת, וְגַם מְשׂוֹחַחַת עִם הַקּוֹנֶה בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּנְעִימָה - הַמִּכְשׁוֹלִים הַמַּגִּיעִים עַל יְדֵי זֶה הֵם עֲצוּמִים.
וּשְׁנֵי דְּבָרִים גּוֹרְמִים לְתוֹפָעָה זוֹ:
א. הֶרְגֵּל הָאִשָּׁה לְשׂוֹחֵחַ עִם אֲנָשִׁים מְרֻבִּים לְצָרְכֵי עֲבוֹדָתָהּ גּוֹרֵם שֶׁעִנְיַן הַשִּׂיחָה עִם אֲנָשִׁים זָרִים נִהְיָה קַל בְּעֵינֶיהָ, וְלָכֵן מַגִּיעָה לְשִׂיחָה יְתֵרָה וּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ.
ב. מִנְהַג הַמְּדִינָה שֶׁחֵלֶק מִמְּשִׁיכַת הַקּוֹנִים נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַנְעָמַת הַשֵּׁרוּת בַּמּוֹכְרוֹת, וְדַי לַמֵּבִין. וּמֵחֲמַת שֶׁמְּקֻבָּל הַדָּבָר אַף אֵצֶל שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת קַלֵּי דַּעַת, יֵשׁ נָשִׁים הַחוֹשְׁבוֹת [בְּתַת מוּדָע] שֶׁכְּדֵי לְהוֹכִיחַ יְעִילוּת, אוֹ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמַּעֲסִיק, יֵשׁ לְהִתְבַּלֵּט בִּלְבוּשׁ, בִּשְׂחוֹק, וּבְשִׂיחָה קַלִּילָה עִם הַקּוֹנֶה אוֹ הַמַּעֲסִיק.
וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם גָּדוֹל לִנְזָקִין וּלְמִכְשׁוֹלִים, הֵן לַמַּעֲסִיקִים וְהֵן לָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יִרְאֵי ה' הַנִּכְנָסִים לַחֲנוּת. וְשָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה בַּעֲלֵי עֲסָקִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת הַרְבֵּה מַעֲשִׂים נוֹרָאִים שֶׁנִּגְרְמוּ לְנָשִׁים שֶׁהֵקֵלּוּ רֹאשָׁן בִּלְבוּשׁ וְהַנְהָגָה בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתָן. וּמִי גָּרַם לְכָל אֵלֶּה? הָאִשָּׁה הַזֹּאת, שֶׁבְּקַלּוּת דַּעְתָּהּ רוֹצָה לְהִבָּנוֹת בַּפַּרְנָסָה עַל חֶשְׁבּוֹן עִקְּרֵי הַדָּת. וְאֵין הַכְּתָב יָכוֹל לִסְבֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן כָּל הַצָּרִיךְ לְהֵאָמֵר בְּנוֹשֵׂא זֶה. וְהָרוֹצֶה לְהָבִין, יָבִין וְיֶחְדַּל, וַה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בַּעֲדָם.
וְלָכֵן הָעוֹסֶקֶת עִם רַבִּים צְרִיכָה זְהִירוּת כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת בִּלְבוּשָׁהּ וְשִׂיחָתָהּ, וְלֹא תָּשִׂים בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ, וּבְגָדֶיהָ יִהְיוּ צְנוּעִים בְּיוֹתֵר. וְדַי לָהּ בַּצָּרָה שֶׁצְּרִיכָה לַעֲסֹק עִם אֲנָשִׁים רַבִּים [שֶׁמִּסְּתָמָא צֹרֶךְ הַשָּׁעָה גָּרַם לָהּ לַעֲבֹד בָּזֶה וְלֹא בְּשִׂמְחָה עוֹשָׂה כֵּן] - וְאֵין לָהּ לְהוֹסִיף עַל זֶה צָרַת הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁאֵינָם צְנוּעִים, אוֹ צָרַת שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ הַמְּבִיאִים אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲבֵרָה.
וְתַרְוִיחַ עוֹד בְּהַקְפָּדָתָהּ עַל צְנִיעוּת מְרַבִּית, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהּ בְּעָיוֹת מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יִרְאֵי ה', כִּי יִרְאוּ בְּכָל הַנְהָגָתָהּ וְהוֹפָעָתָהּ שֶׁאֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לַשְּׁטֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהִיא רְחוֹקָה מֵהַשָּׂגוֹתֵיהֶם. אֲבָל אִם, חַס וְחָלִילָה, מִתְלַבֶּשֶׁת בְּסִגְנוֹן הָרְחוֹב, וּמְשׂוֹחַחַת בִּקְלִילוּת, אֵינָם רוֹאִים בָּהּ כִּרְחוֹקָה מֵהַשָּׂגוֹתֵיהֶם וְכוּ', וְנִמְצָא שֶׁהִיא גָּרְמָה לְעַצְמָהּ בְּקַלּוּת דַּעְתָּהּ אֶת כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֹּאת.
וְכַמּוּבָן חוֹבָה לִבְדֹּק אֶת מְקוֹם הָעֲבוֹדָה, כִּי יְסוֹד הַצְּנִיעוּת - שֶׁהַנָּשִׁים וְהַבָּנוֹת תִּשָּׁאַרְנָה בְּחֶבְרָה טוֹבָה, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹבֶדֶת בְּחֶבְרָה חִלּוֹנִית, אוֹ בְּחֶבְרַת בָּנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ חִנּוּךְ אַחֵר, הֲרֵי שׁוֹמַעַת שָׁם נִבּוּל פֶּה וְלֵיצָנוּת, וַה' יִשְׁמְרֵנוּ מֵהַתּוֹצָאוֹת. וְיָדוּעַ שֶׁרֹב קִלְקוּלֵי הַבָּנוֹת וְהַנָּשִׁים נִגְרְמוּ עַל יְדֵי הַחֶבְרָה, וְהַרְבֵּה בָּתִּים נֶהֶרְסוּ בְּגִין זֶה. וְצָרִיךְ כָּל אָב לִדְאֹג לְבִתּוֹ, וְכָל בַּעַל לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁמְּקוֹם עֲבוֹדָתָן יִהְיֶה מַתְאִים לְשׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאַרְנָה בִּצְנִיעוּתָן.
וַה' לֹא יִמְנַע הַטּוֹב לַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תֹּם, וּבִצְנִיעוּת הָאִשָּׁה יִזְכּוּ לְבִרְכַּת ה' וּלְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
וְסַכָּנָה גְּדוֹלָה הִיא לְאוֹתָם הַנָּשִׁים הָעוֹבְדוֹת בְּמִשְׂרָדִים אוֹ בְּבָתֵּי חֲרֹשֶׁת וַאֲפִלּוּ בְּבִגְדֵי צְנִיעוּת, כִּי אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּצַדִּיקִים וּנְבִיאִים נֶאֶמְרָה, וּדְבוֹרָה הַנְּבִיאָה תּוֹכִיחַ, וְעוֹד - ''הֲתַחְתֶּה אִשָּׁה אֵשׁ בְּחֵיקָהּ וּבְגָדֶיהָ לֹא תִּשָּׂרַפְנָה''.