אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת מדריך להנהגה נכונה במקומות עבודה

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

מדריך להנהגה נכונה במקומות עבודה

תוכחה וזכוי הרבים

מה המה כללי הנהגה במקומות עבודה?

בִּמְקוֹמוֹת עֲבוֹדָה רַבִּים, מָצוּי שֶׁעוֹבְדִים יַחְדָּו אֲנָשִׁים וְנָשִׁים. מַצָּב זֶה עָלוּל לְהָבִיא לְמִכְשׁוֹלוֹת חֲמוּרִים בְּשֶׁל הַקִּרְבָה הַתְּמִידִית בֵּין הָעוֹבְדִים וְהָעוֹבְדוֹת. לָכֵן לְכַתְּחִלָּה, גַּם הַצְּרִיכָה לַעֲבֹד מִחוּץ לַבַּיִת, לֹא תַּעֲבֹד כְּלָל בְּמָקוֹם שֶׁיֶּשְׁנָם גְּבָרִים. וְרַק בִּשְׁעַת הַדְּחַק וְדִיעֲבַד, תִּשְׁאַל רַב מֻבְהָק עַל מְקוֹם הָעֲבוֹדָה הַמֻּצָּע, הַאִם לְפִי תְּנָאֵי הַמָּקוֹם וְהַמַּצָּב, הָעֲבוֹדָה בּוֹ מֻתֶּרֶת. אָמְנָם פָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ לְהַקְפִּיד מְאֹד עַל כְּלָלֵי הַזְּהִירוּת הַמְפֹרָטִים לְהַלָּן, (אֲפִלּוּ בֵּין חֲרֵדִים, וְקַל וָחֹמֶר אִם נִמְצָאִים שָׁם שֶׁאֵינָם כָּאֵלֶּה), כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וּלְקַיֵּם דִּין השו''ע ''הַרְחֵק מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ'' (אבה''ע כ''א א', ובבי' הגר''א).

הַכְּלָלִים הַכְּתוּבִים כָּאן, הֵם הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַהַרְחָקָה בֵּין אֲנָשִׁים לְנָשִׁים, שֶׁהָיוּ בְּרוּרִים וּפְשׁוּטִים אֵצֶל כָּל שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְווֹתֶיהָ בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים. וְאֵינָם חֻמְרוֹת, אֶלָּא מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בִּדְבָרִים חֲמוּרִים.

מה המה המכשולים החמורים המצויים אצל נשים העובדות במשרדים ובחניות?

כָּתַב בְּסֵפֶר ''מַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד'' (פרק יד):

לְנָשִׁים הָעוֹבְדוֹת בַּחֲנֻיּוֹת וּבְמִשְׂרָדִים מְצוּיִים מִכְשׁוֹלִים חֲמוּרִים. דְּהִנֵּה, כְּשֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּצוּרָה מהודרת, וְגַם מְשׂוֹחַחַת עִם הַקּוֹנֶה בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּנְעִימָה - הַמִּכְשׁוֹלִים הַמַּגִּיעִים עַל יְדֵי זֶה הֵם עֲצוּמִים.

וּשְׁנֵי דְּבָרִים גּוֹרְמִים לְתוֹפָעָה זוֹ:

א. הֶרְגֵּל הָאִשָּׁה לְשׂוֹחֵחַ עִם אֲנָשִׁים מְרֻבִּים לְצָרְכֵי עֲבוֹדָתָהּ גּוֹרֵם שֶׁעִנְיַן הַשִּׂיחָה עִם אֲנָשִׁים זָרִים נִהְיָה קַל בְּעֵינֶיהָ, וְלָכֵן מַגִּיעָה לְשִׂיחָה יְתֵרָה וּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ.

ב. מִנְהַג הַמְּדִינָה שֶׁחֵלֶק מִמְּשִׁיכַת הַקּוֹנִים נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַנְעָמַת הַשֵּׁרוּת בַּמּוֹכְרוֹת, וְדַי לַמֵּבִין. וּמֵחֲמַת שֶׁמְּקֻבָּל הַדָּבָר אַף אֵצֶל שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת קַלֵּי דַּעַת, יֵשׁ נָשִׁים הַחוֹשְׁבוֹת [בְּתַת מוּדָע] שֶׁכְּדֵי לְהוֹכִיחַ יְעִילוּת, אוֹ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמַּעֲסִיק, יֵשׁ לְהִתְבַּלֵּט בִּלְבוּשׁ, בִּשְׂחוֹק, וּבְשִׂיחָה קַלִּילָה עִם הַקּוֹנֶה אוֹ הַמַּעֲסִיק.

וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם גָּדוֹל לִנְזָקִין וּלְמִכְשׁוֹלִים, הֵן לַמַּעֲסִיקִים וְהֵן לָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יִרְאֵי ה' הַנִּכְנָסִים לַחֲנוּת. וְשָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה בַּעֲלֵי עֲסָקִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת הַרְבֵּה מַעֲשִׂים נוֹרָאִים שֶׁנִּגְרְמוּ לְנָשִׁים שֶׁהֵקֵלּוּ רֹאשָׁן בִּלְבוּשׁ וְהַנְהָגָה בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתָן. וּמִי גָּרַם לְכָל אֵלֶּה? הָאִשָּׁה הַזֹּאת, שֶׁבְּקַלּוּת דַּעְתָּהּ רוֹצָה לְהִבָּנוֹת בַּפַּרְנָסָה עַל חֶשְׁבּוֹן עִקְּרֵי הַדָּת. וְאֵין הַכְּתָב יָכוֹל לִסְבֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן כָּל הַצָּרִיךְ לְהֵאָמֵר בְּנוֹשֵׂא זֶה. וְהָרוֹצֶה לְהָבִין, יָבִין וְיֶחְדַּל, וַה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בַּעֲדָם.

וְלָכֵן הָעוֹסֶקֶת עִם רַבִּים צְרִיכָה זְהִירוּת כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת בִּלְבוּשָׁהּ וְשִׂיחָתָהּ, וְלֹא תָּשִׂים בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ, וּבְגָדֶיהָ יִהְיוּ צְנוּעִים בְּיוֹתֵר. וְדַי לָהּ בַּצָּרָה שֶׁצְּרִיכָה לַעֲסֹק עִם אֲנָשִׁים רַבִּים [שֶׁמִּסְּתָמָא צֹרֶךְ הַשָּׁעָה גָּרַם לָהּ לַעֲבֹד בָּזֶה וְלֹא בְּשִׂמְחָה עוֹשָׂה כֵּן] - וְאֵין לָהּ לְהוֹסִיף עַל זֶה צָרַת הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁאֵינָם צְנוּעִים, אוֹ צָרַת שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ הַמְּבִיאִים אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲבֵרָה.

וְתַרְוִיחַ עוֹד בְּהַקְפָּדָתָהּ עַל צְנִיעוּת מְרַבִּית, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהּ בְּעָיוֹת מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יִרְאֵי ה', כִּי יִרְאוּ בְּכָל הַנְהָגָתָהּ וְהוֹפָעָתָהּ שֶׁאֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לַשְּׁטֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהִיא רְחוֹקָה מֵהַשָּׂגוֹתֵיהֶם. אֲבָל אִם, חַס וְחָלִילָה, מִתְלַבֶּשֶׁת בְּסִגְנוֹן הָרְחוֹב, וּמְשׂוֹחַחַת בִּקְלִילוּת, אֵינָם רוֹאִים בָּהּ כִּרְחוֹקָה מֵהַשָּׂגוֹתֵיהֶם וְכוּ', וְנִמְצָא שֶׁהִיא גָּרְמָה לְעַצְמָהּ בְּקַלּוּת דַּעְתָּהּ אֶת כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֹּאת.

וְכַמּוּבָן חוֹבָה לִבְדֹּק אֶת מְקוֹם הָעֲבוֹדָה, כִּי יְסוֹד הַצְּנִיעוּת - שֶׁהַנָּשִׁים וְהַבָּנוֹת תִּשָּׁאַרְנָה בְּחֶבְרָה טוֹבָה, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹבֶדֶת בְּחֶבְרָה חִלּוֹנִית, אוֹ בְּחֶבְרַת בָּנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ חִנּוּךְ אַחֵר, הֲרֵי שׁוֹמַעַת שָׁם נִבּוּל פֶּה וְלֵיצָנוּת, וַה' יִשְׁמְרֵנוּ מֵהַתּוֹצָאוֹת. וְיָדוּעַ שֶׁרֹב קִלְקוּלֵי הַבָּנוֹת וְהַנָּשִׁים נִגְרְמוּ עַל יְדֵי הַחֶבְרָה, וְהַרְבֵּה בָּתִּים נֶהֶרְסוּ בְּגִין זֶה. וְצָרִיךְ כָּל אָב לִדְאֹג לְבִתּוֹ, וְכָל בַּעַל לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁמְּקוֹם עֲבוֹדָתָן יִהְיֶה מַתְאִים לְשׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאַרְנָה בִּצְנִיעוּתָן.

וַה' לֹא יִמְנַע הַטּוֹב לַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תֹּם, וּבִצְנִיעוּת הָאִשָּׁה יִזְכּוּ לְבִרְכַּת ה' וּלְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

וְסַכָּנָה גְּדוֹלָה הִיא לְאוֹתָם הַנָּשִׁים הָעוֹבְדוֹת בְּמִשְׂרָדִים אוֹ בְּבָתֵּי חֲרֹשֶׁת וַאֲפִלּוּ בְּבִגְדֵי צְנִיעוּת, כִּי אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּצַדִּיקִים וּנְבִיאִים נֶאֶמְרָה, וּדְבוֹרָה הַנְּבִיאָה תּוֹכִיחַ, וְעוֹד - ''הֲתַחְתֶּה אִשָּׁה אֵשׁ בְּחֵיקָהּ וּבְגָדֶיהָ לֹא תִּשָּׂרַפְנָה''.

מה הן ההשלכות משמחות הנעשות ללא גדרי צניעות כראוי?

''מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה בְּרָכוֹת וְהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת נִמְנָעוֹת מִזּוּגוֹת עַל יְדֵי מַכְשֵׁלַת הָרַבִּים בְּשִׂמְחָתָם''

וְרָאוּי לָתֵת תְּשׂוּמֶת לֵב כַּאֲשֶׁר עוֹרְכִים שְׂמָחוֹת בְּבַיִת אוֹ בְּאוּלָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַצָּבִים שֶׁל תַּעֲרֹבֶת גְּבָרִים וְנָשִׁים וְהִלּוּכֵי דֹחַק בְּחַדְרֵי הַכְּנִיסָה אוֹ בַּמַּדְרֵגוֹת, וּמוּטָב לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּכְדֵי לְהַצִּיל מִמִּכְשׁוֹלוֹת עַל יְדֵי שְׂכִירַת מָקוֹם הַנָּקִי מֵחֲשַׁשׁ מִכְשׁוֹל מֵאֲשֶׁר לְהַכְשִׁיל אֶת הָרַבִּים, חַס וְחָלִילָה. וּמִן הָרָאוּי לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיוּ ב' כְּנִיסוֹת נִפְרָדוֹת לַגְּבָרִים וְלַנָּשִׁים. וְהַמָּקוֹם יְמַלֵּא אֶת הַחִסָּרוֹן וְעוֹד יוֹסִיף שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה לְבַעֲלֵי הַשְּׂמָחוֹת וּלְאוֹרְחֵיהֶם. וַהֲגַם אֲשֶׁר לִכְאוֹרָה הֶעָרָה זוֹ נוֹגַעַת לַגְּבָרִים בַּעֲלֵי הַשְּׂמָחוֹת, מִכָּל מָקוֹם עַל זֶה יֵשׁ לוֹמַר ''חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ'', כִּי הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אוֹתָנָה בְּחָכְמָה שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא, הֲרֵי עַל יְדֵי ''בִּינָה יְתֵרָה'' שֶׁזָּכוּ לָהּ, זוֹכוֹת לְהַמְצִיא אֳפָנִים שֶׁל ''פִּתְרוֹנוֹת מֻצְלָחִים'' לִבְעָיוֹת כָּאֵלּוּ עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, וּבוֹנוֹת אֶת בָּתֵּיהֶן וּבָתֵּי זַרְעָם לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת, וְאִלּוּ ''אִוֶּלֶת - בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ'' עַל יְדֵי עַקְשָׁנוּת לְצוּרָה שֶׁל שִׂמְחָה בַּהֲדַר חִיצוֹנִי מִבְּלִי לָתֵת תְּשׂוּמֶת לֵב לִמְנֹעַ מִכְשׁוֹלִים, וַהֲרֵי הִיא גּוֹרֶמֶת הֶרֶס לְבֵיתָהּ אוֹ לְבֵית זַרְעָהּ. וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה עִנְיְנֵי בְרָכָה וְהַצְלָחָה בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת נִמְנְעוּ מִזּוּגוֹת וּמִמִּשְׁפָּחוֹת עַל יְדֵי הַכְשָׁלַת הָרַבִּים בִּזְמַן הַשְּׂמָחוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּעֵין מַה שֶּׁכָּתַב מָרָן הֶ''חָפֵץ חַיִּים'' זַצַ''ל בְּסִפְרוֹ ''אַהֲבַת חֶסֶד'' (פרק ו' בהג''ה).

וְרָאוּי לְהָעִיר שֶׁמָּצוּי עִנְיַן מִכְשׁוֹל גַּם בִּזְמַן צַעַר, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁל ''תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים'' שֶׁבִּמְקוֹם הַכְּנִיסָה אוֹ בַּפְּרוֹזְדוֹרִים יֵשׁ תַּעֲרֹבֶת גְּבָרִים וְנָשִׁים. וּמְבֹאָר בַּמִּקְרָא וּבַגְּמָרָא, שֶׁגַּם בְּעֵת הֶסְפֵּד יֵשׁ אִסּוּר לְתַעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וּבִזְכוּת שְׁמִירַת הַצְּנִיעוּת יִגְדֹּר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פִּרְצוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. (שם) וְכֵן בִּשְׁעַת הַחֻפָּה שֶׁנָּהוּג שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַנָּשִׁים סְבִיב הַחֻפָּה בְּקֵרוּב עִם הַגְּבָרִים, רָאוּי לְכָל אִשָּׁה יִרְאַת ה' לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגָּרֵם מִכְשׁוֹל מִתַּחַת יָדָהּ וּלְהִצְטַנֵּעַ בְּמָקוֹם צָנוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ גְּבָרִים

מה הן ההנהגות למניעת קרוב דעת וידידות?

א. עוֹבְדִים וְעוֹבְדוֹת לֹא יְשׂוֹחֲחוּ יַחַד עַל נוֹשְׂאִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים יְשִׁירוֹת לְתַפְקִידָם (בְּעִנְיְנֵי חֲדָשׁוֹת, פּוֹלִיטִיקָה וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ לֹא לְנַסּוֹת לְהַחְזִיר אֶחָד מֵהָעוֹבְדִים בִּתְשׁוּבָה). הַדָּבָר אָסוּר גַּם בְּשִׂיחָה שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ כַּמָּה עוֹבְדִים, וְקַל וְחֹמֶר בְּשִׂיחָה בִּיחִידוּת בֵּין עוֹבֵד לְעוֹבֶדֶת.

יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִלְּשׂוֹחֵחַ שִׂיחוֹת שֶׁאֵינָם מֵעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה גַּם בִּפְגִישָׁה אַקְרָאִית בָּרְחוֹב אוֹ בַּטֶּלֶפוֹן. וַאֲפִלּוּ בְּעֵצוֹת בַּדְּבָרִים הַנִּצְרָכִים יֵשׁ לְהִמָּנַע כָּל שֶׁאֵינָם קְשׁוּרִים בְּאֹפֶן יָשִׁיר לְעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה.

ב. כָּל דִּבּוּר הַנִּצְרָךְ לָעֲבוֹדָה, צָרִיךְ לְהִתְבַּצֵּעַ בְּצוּרָה מְאֻפֶּקֶת, לְלֹא כָּל סַמְמָן שֶׁל קֵרוּב הַדַּעַת וְיַחַס אִישִׁי.

אֵין לְשַׁלֵּב בַּשִּׂיחָה בְּדִיחוֹת, דִּבְרֵי לֵיצָנוּת אוֹ קַלּוּת דַּעַת.

ג. מִחוּץ לִשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלְּנַהֵל שִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן בֵּין עוֹבֵד לְעוֹבֶדֶת אֲפִלּוּ בְּעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה. וּבִמְקוֹם הֶכְרֵחַ, רָאוּי שֶׁהָעוֹבֵד יִמְסֹר אֶת הַהוֹדָעָה לָעוֹבֶדֶת עַל-יְדֵי בַּעֲלָהּ אוֹ אָבִיהָ.

ד. לֹא יִפְנוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי בְּשֵׁמוֹת פְּרָטִיִּים אוֹ בְּכִנּוּיִים, אֶלָּא רַק בְּשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה, וְרָצוּי בְּתוֹסֶפֶת 'הָרַב' 'מַר', 'הָרַבָּנִית' אוֹ 'גְּבֶרֶת'.

ה. אֲסוּרָה אֲמִירַת שָׁלוֹם בְּנֻסָּח אִישִׁי, כְּגוֹן: ''שָׁלוֹם לְךָ'', ''לְהִתְרָאוֹת'' וְכַדּוֹמֶה. אַךְ אֶפְשָׁר לְאָמְרָם בְּצוּרָה כְּלָלִית כְּגוֹן: ''בֹּקֶר טוֹב'' וְ''שָׁלוֹם'' וְכַדּוֹמֶה, וְיֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל סִגְנוֹן רִשְׁמִי וְלֹא יְדִידוּתִי וְאִישִׁי, מִשּׁוּם שֶׁהִתְיַחֲסוּת אִישִׁית מְבִיאָה לְקֵרוּב הַדַּעַת בֵּינֵיהֶם וַעֲלוּלָה לְהָבִיא לְמִכְשׁוֹלוֹת חֲמוּרִים.

ו. אָסוּר לְאִישׁ לִשְׁאֹל לְאִשָּׁה בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים לְחַיֶּיהָ הַפְּרָטִיִּים חוּץ מֵהָעֲבוֹדָה, וְכֵן אֲסוּרָה אִשָּׁה שֶׁתִּשְׁאַל כֵּן מֵהָאִישׁ, כְּגוֹן:

* הֵיכָן הָיִית בַּשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה? הָאֵם נְסַעְתֶּם לְחֹפֶשׁ לְאֵיזֶה מָקוֹם. אֵיךְ חָלַף הַחֹפֶשׁ?

* הַאִם אַתֶּם אוֹכְלִים מַאֲכָל זֶה? אוֹ הֶכְשֵׁר זֶה וְכַדּוֹ', אֵיפֹה בַּעֲלֵךְ לוֹמֵד וְכַדּוֹ'.

* וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מִכָּל הִתְעַנְיְנוּת עַל שְׁלוֹם בַּיִת וְיַחֲסֵי מִשְׁפָּחָה וְכַדּוֹמֶה.

וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, הֱיוֹת וְהִתְעַנְיְנוּת שֶׁכָּזוֹ מַרְבָּה חִבָּה וְרֵעוּת.

וְהוּא הַדִּין שֶׁאָסוּר לְאִישׁ לִשְׁאֹל גַּם מֵאִישׁ אַחֵר עָלֶיהָ עַל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁמָּא הָאַחֵר יַגִּיד לָאִשָּׁה שֶׁפְּלוֹנִי שָׁאַל עָלֶיהָ וְזֶה יָבִיא לְהִתְקָרְבוּת בֵּינָהּ לְבֵין זֶה שֶׁשָּׁאַל עָלֶיהָ. וְדַי לַמֵּבִין

ז. אָסוּר לְאִישׁ לִפְרֹס בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַּעֲלָהּ, וְאֵין שׁוּם נָפְקָא מִינָהּ בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן הוּא מְדַבֵּר, כְּגוֹן: ''שָׁלוֹם לְרַעְיָתְךָ'', ''דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאִשְׁתְּךָ''.

ח. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהָאִשָּׁה אֲסוּרָה לְדַבֵּר אֶל הָאִישׁ בְּאֹפֶן הִשְׁתַּעְשְׁעוּת שֶׁמְּקָרֶבֶת בָּזֶה אֶת דַּעְתּוֹ וְשִׂימַת לִבּוֹ עָלֶיהָ - הֲגַם שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ בָּזֶה צֹרֶךְ לַעֲבוֹדָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּחֲנוּת [בְּתוֹר מוֹכֶרֶת, זַבָּנִית], וְאֶפְשָׁר לָהּ לְהַמְשִׁיךְ לֵב הַקּוֹנִים ע''י שֶׁמְּדַבֶּרֶת בְּלָשׁוֹן רַכָּה וּבִלְשׁוֹן חֲנֻפָּה וְכַדּוֹמֶה, וּבְאֹפֶן זֶה גּוֹרֶמֶת שֶׁהַקּוֹנֶה יִתְפַּתֶּה לִקְנוֹת כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מֵאֹפֶן דִּבּוּרָהּ אֵלָיו - וַהֲרֵי זֶה מֵאֲבִיזְרַיְהוּ דְּגִלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. (ובשו''ת אגרות משה אה''ע ח''ד סימן ס' מובא: דאם יש לאיש הנאה לדבר עם האשה נכלל בהלאו של לא תקרבו לגלות ערוה, דהוא ביהרג ואל יעבור, וכל מה שאסור לאיש אסור לאשה ג''כ).

ט. כַּאֲשֶׁר מְנַהֵל אוֹ מַעֲבִיד רוֹצֶה לְשַׁבֵּחַ עוֹבֶדֶת עַל מְסִירוּתָהּ וְכַדּוֹמֶה, יָכוֹל הוּא לְשַׁבֵּחַ אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כָּרָאוּי, אֲבָל אָסוּר לוֹ לְשַׁבֵּחַ אֶת הָעוֹבֶדֶת בִּתְאָרִים אִישִׁיִּים, וְכֵן מְנַהֶלֶת אוֹ מַעֲבִידָה בְּהִתְיַחֲסוּתָהּ לְפוֹעֵל.

י. מְאֹד צְרִיכִין לְהִזָּהֵר בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבְּרִים אִישׁ וְאִשָּׁה [כַּמּוּבָן בָּאֹפֶן הַמֻּתָּר כְּפִי הַנַּ''ל], שֶׁלֹּא יִכְלְלוּ בְּדִבּוּרָם הוּא וְהִיא בְּיַחַד, כְּגוֹן לוֹמַר ''אֲנַחְנוּ'' צְרִיכִים לְדַבֵּר עִם פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁ''אֲנַחְנוּ'' צְרִיכִים לִקְנוֹת חֵפֶץ פְּלוֹנִי, רַק יֹאמְרוּ בְּלָשׁוֹן סְתָמִי: ''צְרִיכִים'' לְדַבֵּר, אוֹ ''צְרִיכִים לִקְנוֹת'', וּלְהַשְׁמִיט הַבִּטּוּי ''אֲנַחְנוּ'', וְהַחוּשׁ מֵעִיד שֶׁעַל יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִים בְּדִבּוּר אֶת עַצְמָם בְּיַחַד גּוֹרֵם הַדָּבָר לְהִתְקָרְבוּת יְתֵרָה וִידִידוּת הַמֵּבִיא לְהִתְגָּרוּת הַיֵּצֶר הָרַע.

יא. שְׁמִירַת הַמֶּרְחָק בֵּין עוֹבְדִים לְעוֹבְדוֹת מְחַיֶּבֶת שֶׁלֹּא לִיצֹר קֶשֶׁר בֵּין מִשְׁפְּחוֹת הָעוֹבְדִים וְהָעוֹבְדוֹת כְּגוֹן: בִּקּוּרִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים בֵּינֵיהֶם, טִיּוּלִים מְאֻרְגָּנִים מְשֻׁתָּפִים, נֹפֶשׁ מְשֻׁתָּף בְּבָתֵּי מָלוֹן וְכַדּוֹמֶה.

מה גדר חובת השמירה על מרחק בעת העבודה?

א. בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר רָאוּי לְהִמָּנַע מֵהוֹשָׁטַת דְּבָרִים מִיָּד לְיָד, אֶלָּא יֵשׁ לְהַנִּיחָם עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַדּוֹמֶה.

ב. אֵין לַעֲשׂוֹת אֶחָד לַשֵּׁנִי שֵׁרוּת כָּל שֶׁהוּא כְּגוֹן: לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ מַאֲכָל מֵהַמַּכֹּלֶת אוֹ לְכַבְּדוֹ מִמַּאֲכָל שֶׁהֵבִיאָה מֵהַבַּיִת וְכַדּוֹמֶה, מִלְּבַד כַּאֲשֶׁר יֵשׁ תּוֹרָנוּת מְיֻחֶדֶת לִקְנוֹת עֲבוּר כָּל הָעוֹבְדִים, וְאֵין בַּדָּבָר יַחַס אִישִׁי.

ג. לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהַקְצוֹת חֲדָרִים נִפְרָדִים לָעוֹבְדִים וְלָעוֹבְדוֹת.

אִם אֵין הַדָּבָר מִתְאַפְשֵׁר, צְרִיכִים הֵם לְכָל הַפָּחוֹת לָשֶׁבֶת בִּשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת נִפְרָדִים כְּשֶׁבֵּינֵיהֶם מֶרְחָק נִכָּר, וּבְשׁוּם אֹפֶן אָסוּר לִשְׁנֵיהֶם לָשֶׁבֶת לְיַד שֻׁלְחָן אֶחָד, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ זֶה מוּל זֶה בֵּין בִּשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה וּבֵין שֶׁלֹּא בִּשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה. וַאֲפִלּוּ אִם עִסּוּקָם בִּדְבָרִים שׁוֹנִים כָּל אֶחָד בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ.

ד. לֹא יֹאכְלוּ הָעוֹבְדִים וְהָעוֹבְדוֹת בִּמְעֹרָב (חֶדֶר אֶחָד בְּלֹא מְחִיצוֹת), אֶלָּא יֹאכְלוּ בְּהַפְרָדָה, אוֹ בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים.

וְכֵן לֹא תַּגִּישׁ עוֹבֶדֶת אוֹכֵל לָעוֹבְדִים, אוֹ לְהֶפֶךְ, וּבְוַדַּאי שֶׁאָסוּר לַמַּזְכִּירָה לְהַגִּישׁ קָפֶה אוֹ תֵּה וְכַדּוֹמֶה לַמְנַהֵל, אֶלָּא אִם כֵּן הִיא מְמֻנָּה מִטַּעַם הַמִּפְעָל לְהַגִּישׁ לְכָל הָעוֹבְדִים בְּשָׁוֶה, וְגַם אָז תַּקְפִּיד לֹא לְהַגִּישׁ לִפְנֵיהֶם מַמָּשׁ, אֶלָּא בְּמֶרְחַק מָה.

ה. בְּחֶדֶר הַ''תֵּה'' וְכַדּוֹמֶה לֹא יִשְׁתּוּ אוֹ יִשְׁהוּ יַחַד בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְכֵן יֵשׁ לְיַחֵד מָקוֹם נִפְרָד לִגְבָרִים וּלְנָשִׁים לִתְלִיַּת מְעִילִים וְתִיקִים.

ו. בְּכָל מַצָּב בָּעֲבוֹדָה אוֹ כְּשֶׁצְּרִיכִים לְדַבֵּר בֵּינֵיהֶם, יֵשׁ לִשְׁמֹר עַל מֶרְחָק בֵּינֵיהֶם, שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אוֹ לַעֲמֹד קָרוֹב מִדַּי זֶה לָזֶה.

היאך לנהג באספות בעניני העבודה?

א. בַּאֲסֵפוֹת עוֹבְדִים אוֹ בְּכָל הִתְכַּנְּסוּת אַחֶרֶת, עַל גְּבָרִים וְנָשִׁים לָשֶׁבֶת בְּנִפְרָד.

ב. אֵין לַעֲרֹךְ לְעוֹבְדִים מְסִבּוֹת, אֵרוּעִים וְטִיּוּלִים, וְאֵין לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן נֶעֱרָכִים לַאֲנָשִׁים לְחוּד וּלְנָשִׁים לְחוּד - בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים אוֹ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים.

היאך לנהג בנסיעה לעבודה וממנה?

א. אֵין לַמְנַהֵל אוֹ לְאַחַד הָעוֹבְדִים לְהַסִּיעַ בִּמְכוֹנִיתוֹ עוֹבֶדֶת אוֹ כַּמָּה עוֹבְדוֹת (וְכֵן לְהֶפֶךְ), לֹא בְּשָׂכָר וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא בְּחִנָּם - לָעֲבוֹדָה, לַבַּיִת וּלְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.

ב. כְּשֶׁיֵּשׁ הַסָּעָה מְאֻרְגֶּנֶת לָעוֹבְדִים, רָצוּי לְכַתְּחִלָּה שֶׁתִּהְיֶה הַסָּעָה נִפְרֶדֶת לִגְבָרִים וּלְנָשִׁים, וְעַל הַנָּשִׁים לְהַקְפִּיד לְמַעֵט בְּדִבּוּר עִם הַנֶּהָג.

ג. כַּאֲשֶׁר אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַסָּעָה נִפְרֶדֶת, יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּסַפְסָל אֶחָד, וּפָשׁוּט שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים מִלְּפָנִים וְהַנָּשִׁים מֵאָחוֹר, וְלֹא יְשׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בִּזְמַן הַנְּסִיעָה.

ד. יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁאִשָּׁה לֹא תֵּשֵׁב בַּמּוֹשָׁב הַקִּדְמִי בְּסָמוּךְ לַנֶּהָג, אֶלָּא מֵאָחוֹר.

ה. בְּמָקוֹם שֶׁחוֹזְרִים מֵהָעֲבוֹדָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, יֵשׁ לְמַנּוֹת אָדָם מְיֻחָד (חֲרֵדִי) נוֹסָף, שֶׁיֵּשֵׁב לְיַד הַנֶּהָג (שֶׁגַּם הוּא חֲרֵדִי), וְיִשָּׁאֵר אִתּוֹ עַד רֶדֶת כָּל הַנָּשִׁים - כְּדֵי לִמְנֹעַ אִסּוּר יִחוּד. וְיַקְפִּידוּ שֶׁלֹּא יְשׂוֹחֲחוּ עִם הַנָּשִׁים כְּלָל

וְלַנּוֹהֲגִים (כהרמב''ם והשו''ע) שֶׁלְּהִנָּצֵל מִ'יִּחוּד' דָּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ שָׁלֹשׁ נָשִׁים וְשָׁלֹשׁ גְּבָרִים, חוֹבָה עֲלֵיהֶם לְסַדֵּר שֶׁיִּסְּעוּ אִתָּם זוּג נָשׂוּי.

היאך לנהג בענין הלבוש בעבודה?

א. אָסוּר לְנָשִׁים לְהַגִּיעַ לָעֲבוֹדָה בִּבְגָדִים מְהֻדָּרִים, אֶלָּא בִּבְגָדִים רְגִילִים, צְנוּעִים וּפְשׁוּטִים, הָעוֹנִים עַל כָּל דְּרִישׁוֹת הַהֲלָכָה. כְּמוֹ כֵן עֲלֵיהֶן לְמַעֵט בְּתַכְשִׁיטִים וּבֹשֶׂם (שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻרְגָּשׁ), וּמִכָּל דָּבָר הַמּוֹשֵׁךְ תְּשׂוּמַת לֵב.

ב. מִפַּעַם לְפַעַם עַל הָאִשָּׁה לִבְדֹּק אִם חָל שִׁנּוּי בְּהִתְנַהֲגוּתָהּ וּבִלְבוּשָׁהּ.

''כִּי כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ כָּךְ וּמָחָר אוֹמֵר לוֹ כָּךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ לֵךְ...''

אִם הָאֲוִירָה בַּמָּקוֹם גּוֹרֶמֶת לָהּ לְהַחְלִיף אֶת הַבְּגָדִים, לִבְגָדִים מְהֻדָּרִים יוֹתֵר אוֹ צְנוּעִים פָּחוֹת, אוֹת הוּא כִּי מְקוֹם עֲבוֹדָה זֶה פָּסוּל, וְיֵשׁ לְעָזְבוֹ.

הֶעָרוֹת כְּלָלִיּוֹת

א. הַעֲסָקַת מַזְכִּירָה פְּרָטִית דּוֹרֶשֶׁת הֶתֵּר שֶׁל רַב מֻבְהָק עַל נְחִיצוּת הַעֲסָקָתָהּ וְהַתְּנָאִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ (כְּגוֹן: חֶדֶר נִפְרָד עֲבוּרָהּ וְכַדּוֹמֶה), וּלְמַעֲשֶׂה רָצוּי מְאֹד שֶׁאִשָּׁה לֹא תַּעֲבֹד כְּמַזְכִּירָה פְּרָטִית שֶׁל מְנַהֵל, רוֹפֵא וְכַדּוֹמֶה.

ב. יֵשׁ לְהַקְפִּיד מְאֹד שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי חֲשָׁשׁ יִחוּד. וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ סָפֵק לַחֲשָׁשׁ זֶה.

גַּם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חֲשַׁשׁ יִחוּד (כְּגוֹן: שֶׁרַבִּים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים אוֹ שֶׁרַבִּים רוֹאִים אוֹתָם מִבַּעַד לַחַלּוֹן) - אֵין לְעוֹבֵד וְעוֹבֶדֶת לַעֲבֹד יַחַד בְּחֶדֶר אֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ עוֹבְדִים נוֹסָפִים.

וְכֵן יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא לָבוֹא מֻקְדָּם מִדַּי אוֹ לָצֵאת מְאֻחָר, בְּאֹפֶן שֶׁיִּמָּצְאוּ יַחַד בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה רַק עוֹבֵד עִם עוֹבֶדֶת.

ג. שְׂמָחוֹת פְּרָטִיּוֹת שֶׁל עוֹבֵד/עוֹבֶדֶת, אֲשֶׁר אֵינָן נֶעֱרָכוֹת בְּהַפְרָדָה לְפִי כְּלָלֵי הַצְּנִיעוּת, אֵין לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהֶן.

ד. שְׂמָחוֹת פְּרָטִיּוֹת וְאִישִׁיּוֹת יוֹתֵר, (כְּגוֹן יוֹם הֻלֶּדֶת, שֶׁבַע בְּרָכוֹת מְצֻמְצָם וְכַדּוֹמֶה), שֶׁלֹּא הֻזְמְנוּ אֵלָיו כָּל הָעוֹבְדִים בְּשָׁוֶה, אֶלָּא עוֹבֶדֶת אַחַת, אֵין לָהּ לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהֶם (אֲפִלּוּ בְּלִוּוּי בַּעֲלָהּ), גַּם אִם נֶעֱרָכוֹת בְּהַפְרָדָה מֻחְלֶטֶת.

ה. אִם מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה מִישֶׁהוּ אוֹ מִישֶׁהִי שֶׁמְּנַסֶּה לְהַשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל הָרוּחָנִיּוּת, יֵשׁ לִשְׁאֹל לְרַב מֻבְהָק אִם לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד בְּמָקוֹם זֶה. וּבָרוּר שֶׁאִם יֵשׁ בַּמָּקוֹם עוֹבֵד שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת בֵּין הָעוֹבְדִים, בְּדִבּוּר לֹא נָקִי אוֹ בְּהַנְהָגָה לֹא צְנוּעָה, חוֹבָה לַעֲזֹב עֲבוֹדָה זוֹ, וּפַרְנָסָה תָּבוֹא מִשָּׁמַיִם.

ו. בַּעֲלֵי חֲנֻיּוֹת, מִשְׂרָדִים, צַרְכָנִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה, וְכֵן אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים הַמַּעֲסִיקִים עוֹזְרוֹת בַּיִת וְעוֹבְדוֹת נִקָּיוֹן, מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם חוֹבָה מֵעִקַּר הַדִּין לְהַקְפִּיד עַל לְבוּשׁ הָעוֹבְדוֹת (כּוֹלֵל עוֹבְדוֹת שֶׁאֵינָן חֲרֵדִיּוֹת), שֶׁיִּהְיֶה עַל פִּי כָּל כְּלָלֵי הַצְּנִיעוּת, וּלְלֹא קֻלּוֹת. כְּמוֹ כֵן מֵחוֹבַת הַמַּעֲסִיקִים לְהַקְפִּיד עַל עוֹבְדֵיהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת כָּל הַכְּלָלִים הַנַּ''ל הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. גַּם עַל הַבְּעָלִים לִדְרֹשׁ וּלְוַדֵּא קִיּוּם תַּקָּנוֹת אֵלּוּ אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶם וְלִזְכֹּר לְהַתְנוֹת זֹאת עוֹד בִּתְחִלַּת הָעֲבוֹדָה.

מה הם האפנים שאסור לעבד במשרד אף על פי שאין שם אסור יחוד?

בָּחוּר, אַלְמָן אוֹ גָּרוּשׁ, בְּמִשְׂרָד שֶׁיֵּשׁ שָׁם נָשִׁים:

א. אָסוּר לְמִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לַעֲבֹד בִּקְבִיעוּת בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאוֹת שָׁם נָשִׁים, אֲפִלּוּ בְּאֹפֶן דְּלִיכָּא אִסּוּר יִחוּד, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין הַנָּשִׁים נִמְצָאוֹת שָׁם כָּל הַיּוֹם, רַק בָּאוֹת מִפַּעַם לְפַעַם, לְפִי שֶׁחָשְׁשׁוּ חֲזַ''ל שֶׁמָּא יִתְגָּרֶה בַּנָּשִׁים כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. וְלָכֵן, בָּחוּר, אַלְמָן אוֹ גָּרוּשׁ, אֵין לוֹ לַעֲבֹד אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁיְּהֵא לוֹ שַׁיָּכוּת עִם נָשִׁים בְּאֹפֶן קָבוּעַ.

ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאֹפֶן שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא לוֹ שַׁיָּכוּת עִם הַנָּשִׁים, כְּגוֹן שֶׁהָאִשָּׁה הִיא מַזְכִּירָה, וְהָאִישׁ הוּא מוֹכֵר, זַבָּן, וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל אִם אֹפֶן עֲבוֹדָתוֹ הוּא כָּזֶה שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ כְּלָל לִהְיוֹת לוֹ שׁוּם שַׁיָּכוּת עִם הַנָּשִׁים, אָז הֲגַם שֶׁיּוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם בְּמִשְׂרָד עִם נָשִׁים, לִיכָּא אִסּוּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שאלה שֶׁל יִחוּד.

ג. יֵשׁ לְעַיֵּן בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּקְבִיעוּת מָקוֹם אֶחָד עִם נָשִׁים, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶשֶׁר עִם אֵיזֶה אִשָּׁה בְּאֹפֶן קָבוּעַ בְּאֶמְצָעוּת הַטֶּלֶפוֹן, אִם זֶה גַּם כֵּן בְּגֶדֶר הַנַּ''ל שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּרֶה בַּנָּשִׁים, וְהַסְּבָרָא נוֹטָה לְהַחְמִיר.

מה הדין לעבד במשרד שנמצאות שם נשים כשאין אשתו בעיר?

א. אַף מִי שֶׁהֻתַּר לוֹ לַעֲבֹד בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאוֹת נָשִׁים בְּאֹפֶן קָבוּעַ, לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְדַיֵּק לַעֲבֹד דַּוְקָא בְּאוֹתָהּ עִיר שֶׁאִשְׁתּוֹ נִמְצֵאת שָׁמָּה, וּבְדִיעֲבַד מֻתָּר גַּם כְּשֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר.

ב. וּמִסְתַּבֵּר שֶׁאֲפִלּוּ אִם עוֹבֵד בְּעִיר אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁבְּכָל לַיְלָה לָן בְּבֵיתוֹ, הֲרֵי זֶה בְּגֶדֶר יֵשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, וְהַמַּחְמִירִין אַיְרֵי בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ לָן בְּבֵיתוֹ.

מה דין פנויה או גרושה או אלמנה לענין עבודה במשרד שיש שם אנשים?

א. כַּמָּה רִאשׁוֹנִים הֶחְמִירוּ לְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נְשׂוּאָה לְאִישׁ לַעֲבֹד בְּאֹפֶן קָבוּעַ עִם אֲנָשִׁים, אֲפִלּוּ בָּאֳפָנִים שֶׁאֵין בָּהֶם אִסּוּר יִחוּד, וּכְמוֹ שֶׁהֶחְמִירוּ לְאִישׁ שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לַעֲבֹד בְּאֹפֶן קָבוּעַ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם נָשִׁים, מֵחֲמַת שֶׁהֶחְמִירוּ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ שֶׁמָּא יִתְגָּרֶה בַּנָּשִׁים, וְהוּא הַדִּין שֶׁכָּתְבוּ לְהַחְמִיר בְּנָשִׁים שֶׁמָּא יִתְגָּרוּ בָּאֲנָשִׁים, וּבְדִיעֲבַד יֵשׁ לְהָקֵל בְּמָקוֹם שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְדִים שָׁם יֵשׁ לָהֶם נָשִׁים, וְהֵם יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים (וְכַמּוּבָן בְּאֹפֶן דְּלִיכָּא שׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁל יִחוּד).

ב. אוּלָם, בְּמָקוֹם שֶׁעוֹבֵד שָׁם בָּחוּר, גָּרוּשׁ אוֹ אַלְמָן, אוֹ אֲפִלּוּ אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל אִסּוּר עֲרָיוֹת, וּלְצֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה צָרִיךְ הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה לָהּ שַׁיָּכוּת עִמּוֹ, אֲזַי נָכוֹן לְאִשָּׁה פְּנוּיָה אוֹ גְּרוּשָׁה אוֹ אַלְמָנָה לְהִמָּנַע מִלַּעֲבֹד שָׁם. וּבִשְׁעַת הַדְּחַק גָּדוֹל יֵשׁ לְהָקֵל אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ שֶׁיָּבוֹאוּ בְּשׁוּם פַּעַם לִידֵי אִסּוּר יִחוּד.

מה דין אשה נשואה לענין עבודה במשרד?

א. יֵשׁ מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁהֶחְמִירוּ גַּם לְאִשָּׁה נְשׂוּאָה מִלַּעֲבֹד בְּאֹפֶן קָבוּעַ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲנָשִׁים, וּלְכַתְּחִלָּה צְרִיכִים לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא תַּעֲבֹד אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כָּל צֹרֶךְ לִהְיוֹת לָהּ שַׁיָּכוּת עִם אֵיזֶה אִישׁ, וּבְדִיעֲבַד יֵשׁ לְהָקֵל.

ב. אָכֵן, אִם עוֹבֵד שָׁם בָּחוּר, גָּרוּשׁ אוֹ אַלְמָן, אוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה אַךְ הוּא אָדָם קַל וּפָרוּץ בְּאִסּוּרֵי עֲרָיוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת לָהּ שַׁיָּכוּת עִמּוֹ לְצֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה, יֵשׁ לְהַחְמִיר אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד שֶׁלֹּא לַעֲבֹד שָׁם, אוּלָם בִּשְׁעַת הַדְּחַק יֵשׁ לְהָקֵל אַךְ וְרַק בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לָבוֹא בְּשׁוּם פַּעַם לִידֵי אִסּוּר יִחוּד, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁרַבִּים נִמְצְאוּ שָׁם תָּמִיד.

מה דין לעבד בקביעות במקום שיכולים לבוא איזה פעם לידי יחוד?

א. אָסוּר לְאִישׁ וְאִשָּׁה לִקְבֹּעַ עַצְמָם לַעֲבֹד בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא בְּאֵיזֶה פַּעַם וְאֹפֶן לִידֵי אִסּוּר יִחוּד - הֲגַם שֶׁבַּמָּקוֹם הַהוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל לִיכָּא יִחוּד, אֲפִלּוּ הָכִי אִם יֵשׁ רַק הֵיכָא תִּמְצָא שֶׁיָּבוֹאוּ לִידֵי יִחוּד - אָסוּר. וְדָבָר זֶה שָׁכִיחַ כְּגוֹן שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם נִמְצָאִים שָׁם כַּמָּה אֲנָשִׁים וְכַמָּה נָשִׁים, וְגַם יֵשׁ דְּרִיסַת רֶגֶל לִשְׁאָר אֲנָשִׁים מִבַּחוּץ, אֲבָל בִּגְמַר שְׁעוֹת עֲבוֹדָה הוּא מִלְּתָא דִּשְׁכִיחָא שֶׁאִישׁ וְאִשָּׁה יִשָּׁאֲרוּ לְשָׁעוֹת נוֹסָפוֹת וְשׁוּב תִּהְיֶה שאלה שֶׁל יִחוּד - וְלָכֵן אָסוּר.

ב. וַאֲפִלּוּ אִם הַתָּכְנִית הִיא בְּעֵצָה וְתַחְבּוּלָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָז אִסּוּר יִחוּד, כְּגוֹן שֶׁיִּפְתְּחוּ אָז אֶת הַדֶּלֶת אוֹ הַחַלּוֹן אוֹ אֵיזֶה עֵצָה אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר, דְּכֵיוָן דְּהוּא בְּאֹפֶן קָבוּעַ חָשְׁשׁוּ חֲזַ''ל שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ פַּעַם לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ תַּחְבּוּלָה לִמְנוֹעַ מַצָּב שֶׁל יִחוּד, וְנִמְצָא שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בְּאִסּוּר יִחוּד.

ג. וְלָכֵן צְרִיכִים לִקְבֹּעַ אֶת עַצְמָם מִתְּחִלָּה לְכָךְ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בְּשׁוּם פַּעַם לְשָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, אוֹ שֶׁאוֹתָהּ הָעֵצָה שֶׁרוֹצִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בַּזְּמַן הַהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה יִחוּד [כְּגוֹן שֶׁתִּהְיֶה הַחַלּוֹן פָּתוּחַ], יַעֲשׂוּ כֵּן בְּכָל מֶשֶׁךְ הַיּוֹם, שֶׁבָּזֶה נִמְצָא שֶׁאֵין צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה מְיֻחֶדֶת לִמְנֹעַ אִסּוּר יִחוּד בְּאוֹתָן שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, וּבִכְהַאי גַּוְנָא מֻתָּר.

מה דין מי שצריך ללכת לאיזה משרד [שאינו במקום עבודתו], האם עליו לברר מתחלה אם קים שם חשש יחוד?

א. הַהוֹלֵךְ לְמִשְׂרָד שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בַּמִּשְׂרָד הַהוּא אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת אוֹ ב' נָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה אִסּוּר יִחוּד, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ שָׁם דְּרִיסַת הָרֶגֶל לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת מֵהָאִשָּׁה אוֹ הַנָּשִׁים הַנִּמְצָאוֹת שָׁם, אָסוּר לוֹ לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַמִּשְׂרָד, אֶלָּא אִם כֵּן בֵּרֵר פְּרָט זֶה לִפְנֵי כֵן.

אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שָׁם נִתְבָּרֵר לוֹ דְּאֵין כָּאן שׁוּם גִּישָׁה לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, מִן הַדִּין צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִשָּׁם מִיָּד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל חַס וְחָלִילָה בְּאִסּוּר יִחוּד.

עד כמה אחריות אב ששולח את בתו לעבד במשרד?

א. הַחוֹב מֻטָּל עַל כָּל אָב שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶת בִּתּוֹ לַעֲבֹד בְּאֵיזֶה מִשְׂרָד, שֶׁיֵּלֵךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מִקֹּדֶם לְשָׁם, וְיִבְדֹּק אִם אֵין קַיָּם שָׁם חֲשַׁשׁ יִחוּד בְּאֵיזֶה צוּרָה שֶׁהִיא, וְכֵן יִרְאֶה וְיַבְחִין בִּכְלָלוּת הַהִתְנַהֲגוּת אוֹתָהּ סְבִיבָה, וּמַהוּת הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְדִים שָׁם, וַאֲפִלּוּ אִם קָבַע שֶׁהַכֹּל כַּדִּין, עִם כָּל זֶה חַיָּב לְבַקֵּר שׁוּב מִזְּמַן לִזְמַן, כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ שָׁם אֵיזֶה שִׁנּוּיִים בְּנוֹגֵעַ לְכָל הָאָמוּר.

ב. פִּקּוּחַ תְּמִידִי:

נָכוֹן הַדָּבָר לְהָשִׂים עֵינָא פְּקִיחָא מִזְּמַן לִזְמַן בַּמִּשְׂרָד לִבְדֹּק וְלִבְחֹן אִם הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּהֶכְשֵׁר בְּלִי שׁוּם מִכְשׁוֹלוֹת בְּהַנּוֹגֵעַ לְאִסּוּר יִחוּד, אֲפִלּוּ אִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵחֵל לַעֲבֹד הַמִּשְׂרָד נִסְדַר הַחֶדֶר (אוֹ הַחֲדָרִים) בָּאֹפֶן הֲכִי טוֹב, כִּי הַמְּצִיאוּת הִיא שֶׁבְּרֹב יָמִים נִשְׁתַּנָּה אוֹ נִסְדַר מֵחָדָשׁ, וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה