יסורים · מיתת בנים לאחר שנולדו הענש נקבע להורים או לבנים?
פְּעָמִים שֶׁמִּתְחַיֵּב אָדָם מִיתָה לַשָּׁמַיִם וּצְרִיכִים חַיָּיו לְהֵחָתֵךְ קֹדֶם זְמַנּוֹ, בְּאַהֲבַת ה' אוֹתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ עָלָיו מְזַמֵּן לוֹ בָּנִים שֶׁיָּמוּתוּ לוֹ בְּחַיָּיו, וְגַם אוֹתָם בָּנִים חַיָּבִים מִיתָה מֵעֲווֹן גִּלְגּוּלָם הַקּוֹדֵם שֶׁהָיוּ מְחֻיָּבִים לָמוּת בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים. אֲזַי הַבָּנִים פּוֹרְעִים חוֹבָם, וְלַאֲבִיהֶם מִתְכַּפֵּר עֹנֶשׁ מִיתָה שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו, וְאִם נִתְחַיֵּב אוֹתוֹ הָאִישׁ מִיתָה כַּמָּה פְּעָמִים עַל כַּמָּה עֲווֹנוֹת, יָמוּתוּ לוֹ כַּמָּה בָּנִים, וּבְכָל בֵּן שֶׁנִּפְטָר עָלָיו נִצּוֹל הוּא מִמִּיתַת עַצְמוֹ.
נִמְצָא הוֹעִילוּ לוֹ יִסּוּרִים אֵלּוּ בְּכַמָּה תּוֹעָלוֹת:
א. פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ בָּזֶה וּמִתְכַּפֵּר לוֹ.
ב. הֶחְזִיר בְּטָהֳרָה אֶת אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁהֵבִיא לָעוֹלָם שֶׁחוֹזְרִין אוֹתָם נְשָׁמוֹת בְּלִי עָווֹן.
ג. לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, אוֹתָם בָּנִים יָקוּמוּ וְיֵחָשְׁבוּ לְבָנָיו.
ד. זוֹכֶה בְּחִנּוּכָם בְּמִצְווֹת. (רמ''ק)