אור ברסלב

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

יסורים

אמונה ובטחון

מה היא תכלית סבת היסורים?

א. לְעוֹרֵר וּלְהַזְכִּיר לָשׁוּב מִדֶּרֶךְ הָרָע לְדֶרֶךְ הַטּוֹב.

ב. לְשֵׁם נִסָּיוֹן, דְּהַיְנוּ לְנַסּוֹת אֶת מִדַּת הָאֱמוּנָה וְהַהַכָּרָה בַּה' הַאִם נָסוֹג אָחוֹר מֵעֹל סִבְלוֹ, וְזוֹ סִבַּת יִסּוּרֵי אֲבוֹת הָעוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים.

ג. לְנַקּוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת בְּבִטּוּשׁ הַחֹמֶר הַמִּשְׁתַּחֵק עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּמְקוֹם לִשְׁחֹק אֶת הָעֳבִיּוּת הַנִּדְבָּק בַּנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא.

ד. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה - כְּנֶגֶד שֶׁצִּעֵר אֶת חֲבֵרוֹ מְצֻעָר הוּא וּמְשַׁלֵּם בָּזֶה חוֹבוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן מִגִּלְגּוּל קוֹדֵם.

ה. צַדִּיקִים סוֹבְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים תֹּקֶף מִדַּת הַדִּין לְמַעַן יִשְׁמְרוּן וְיִירָאוּן, וְהֵמָּה יִשְׁתַּלְּמוּ בִּשְׂכָרָם עַל כָּךְ.

ו. צַדִּיקִים סוֹבְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְצֹרֶךְ נִסָּיוֹן לַאֲחֵרִים אִם יְהַרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, הַצַּדִּיקִים אָמְנָם יִשְׁתַּלְּמוּ עַל כָּךְ אֶת שְׂכָרָם אֲבָל מֻכְרָח הוּא לְמַעַן הַבְּחִירָה (''חובות הלבבות'')

ז. צַדִּיקִים סוֹבְלִים לְכַפֵּר עַל הַדּוֹר, וְזֹאת בְּהַסְכָּמַת נִשְׁמָתָם, וּפְעָמִים שֶׁהֶסְכֵּם זֶה נַעֲשֶׂה עוֹד קֹדֶם יְרִידַת נִשְׁמַת הַצַּדִּיק לָעוֹלָם שֶׁמַּסְכֶּמֶת נִשְׁמָתוֹ לִסְבֹּל עֲבוּר כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וּבִמְעַט יִסּוּרֵיהֶם מְגִנִּים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַרְבֵּה סֵבֶל שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לַאֲחֵרִים, וִיקַבְּלוּ שְׂכָרָם עַל הֱיוֹתָם מִתְחַסְּדִים עִם הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִזּוֹן בִּזְכוּתָם וְהֵם דַּי לָהֶם בְּקַב חֲרוּבִין.

ח. יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָדָם רוֹצֶה וּבוֹחֵר בַּטּוֹב אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ הַשַּׁלְוָה יִבְעַט, לָכֵן מִתְחַסֵּד עִמּוֹ בְּמָנְעוֹ מִמֶּנּוּ אֶת חַיֵּי הַשַּׁלְוָה כְּדֵי לְהַפְחִית מֵעָלָיו אֶת עֹמֶס נִסְיוֹנוֹתָיו.

ט. לֹא כָּל אָדָם יוֹדֵעַ לְנַצֵּל אֶת טוּב עוֹלָם הַזֶּה לִשְׁמוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אֱלֹקָיו, וְטִבְעִי הַדָּבָר שֶׁנֶּהֱנָה פְּעָמִים רַבּוֹת מִטּוּב עוֹלָם לְצָרְכוֹ וְלַהֲנָאָתוֹ שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבָזֶה מִתְנַכֶּה לוֹ מִשְּׂכָרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, לָכֵן מוֹנֵעַ פְּעָמִים הַבּוֹרֵא אֶת טוּבוֹ מֵהָאָדָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַכֶּה לוֹ מִשְּׂכָרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה ''עוֹלָם הַבָּא נִקְנֶה בְּיִסּוּרִין'' לְפִי שֶׁרַק בִּזְכוּת הַיִּסּוּרִין נִשְׁאַר לוֹ עוֹלָם הַבָּא אַחֶרֶת הָיָה אוֹכֵל עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו.

י. מְעַט יִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּקַבְּלָם הָאָדָם מִתּוֹךְ בְּחִירָתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד יִסּוּרִים רַבִּים לַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת לְאַחַר הִפָּרְדָהּ מֵהַגּוּף, לְפִי שֶׁאָז מִתְיַסֵּר לְלֹא בְּחִירָה.

יא. אָדָם הַשּׁוֹמֵר מִצְווֹת בְּדֶרֶךְ ''מִצְוַת אֲנָשׁים מְלֻמָּדָה'' מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל וְאֵין מַה שֶּׁיְּעוֹרְרוֹ לְהִתְפַּלֵּל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ וּלְהִתְקַדֵּם הָלְאָה, מִסְתַּפֵּק בִּקְצָת תּוֹרָה בִּקְצָת תְּפִלָּה וּצְדָקָה, מִתְיַסֵּר - כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִשָּׁקַע בַּעֲרָכִים רוּחָנִיִּים יוֹתֵר בִּרְצִינוּת.

יב. יִסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים - עַל מְנָת לִזְכּוֹת לְמַתָּנוֹת רוּחָנִיּוֹת, וּכְמַאֲמַר רשב''י (ברכות ה) ג' מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּבָּ''ה לְיִשְׂרָאֵל וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל-יְדֵי יִסּוּרִים וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעוֹלָם הַבָּא.

יג. סִבָּה נוֹסֶפֶת לְצָרוֹת הַצַּדִּיקִים, הוּא בַּעֲבוּר שֶׁכָּל מֶחְדָּל קָטָן אֵצֶל הַצַּדִּיק יוֹצֵר מֶחְדָּל עֲנָק בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכַמּוּבָא בְּסֵפֶר ''תְּנוּעַת הַמּוּסָר'' (ח''א עמ' 284 אות י') בְּשֵׁם הגר''י סַלַּנְטֶר: אִם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּקוֹבְנָא - מְחַלְּלִים בְּפָרִיז אֶת הַשַּׁבָּת... וּלְכָךְ אִיתָא בַּגְּמָרָא (בב''ק ס' ע''א) כְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לְעוֹלָם מַתְחֶלֶת מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה.

לפעמים בגלל היסורים מתמעט אצל האדם עבודת ה', כיצד יתיחס לזה?

יִתָּכֵן וַחֲשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַט עֲבוֹדָה שֶׁל אָדָם שֶׁעַל אַף מִגְבְּלוֹתָיו, נִסְיוֹנוֹתָיו וּקְשָׁיָיו חוֹטֵף אֵיזֶה שָׁעָה שֶׁל תּוֹרָה, מִתְאַמֵּץ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, מִתְאַמֵּץ לִתֵּן צְדָקָה, וְזֶה חָשׁוּב לִפְנֵי ה' יוֹתֵר מֵאִלּוּ יָבִיא לוֹ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת מִתּוֹךְ מְנוּחַת וְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ, כִּי אִם הָיָה רוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ מִתּוֹךְ הַהַרְוָחָה - הֲרֵי שֶׁהַנְּתוּנִים לְכָךְ הָיוּ לְפָנָיו, וְכֵיוָן שֶׁמֻּקָּף הוּא בִּנְתוּנִים מֻגְבָּלִים הַמְּצֵרִים צְעָדָיו - חַיָּב לְהָבִין שֶׁמִּלּוּי תַּפְקִידוֹ יְהֵא נַעֲשֶׂה דַּוְקָא מִתּוֹךְ מִגְבָּלוֹת אֵלּוּ.

אשה המפלת נפלים הענש לאשה או לולד?

הָעֹנֶשׁ לִשְׁנֵיהֶם, הַוָּלָד נִתְחַיֵּב עֹנֶשׁ כָּרֵת וְגַם עֹנֶשׁ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאָמְנָם נִכְרַת בְּגִלְגּוּל הֶעָבָר, עֲדַיִן נִשְׁאַר לוֹ לִטְעֹם טַעַם מִיתַת בֵּית דִּין לְכָךְ נִתְגַּלְגֵּל בְּעֻבָּר וּמֵת, וְנִתְגַּלְגֵּל דַּוְקָא לִהְיוֹת עֻבָּרָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ אֵצֶל אָב וְאֵם אֵלּוּ דַּוְקָא הַחַיָּבִים בְּעֹנֶשׁ צַעַר זֶה דַּוְקָא, וְנִמְצָא מִשְׁפְּטֵי ה' צָדְקוּ יַחְדָּו (רמ''ק)

מיתת בנים לאחר שנולדו הענש נקבע להורים או לבנים?

פְּעָמִים שֶׁמִּתְחַיֵּב אָדָם מִיתָה לַשָּׁמַיִם וּצְרִיכִים חַיָּיו לְהֵחָתֵךְ קֹדֶם זְמַנּוֹ, בְּאַהֲבַת ה' אוֹתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ עָלָיו מְזַמֵּן לוֹ בָּנִים שֶׁיָּמוּתוּ לוֹ בְּחַיָּיו, וְגַם אוֹתָם בָּנִים חַיָּבִים מִיתָה מֵעֲווֹן גִּלְגּוּלָם הַקּוֹדֵם שֶׁהָיוּ מְחֻיָּבִים לָמוּת בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים. אֲזַי הַבָּנִים פּוֹרְעִים חוֹבָם, וְלַאֲבִיהֶם מִתְכַּפֵּר עֹנֶשׁ מִיתָה שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו, וְאִם נִתְחַיֵּב אוֹתוֹ הָאִישׁ מִיתָה כַּמָּה פְּעָמִים עַל כַּמָּה עֲווֹנוֹת, יָמוּתוּ לוֹ כַּמָּה בָּנִים, וּבְכָל בֵּן שֶׁנִּפְטָר עָלָיו נִצּוֹל הוּא מִמִּיתַת עַצְמוֹ.

נִמְצָא הוֹעִילוּ לוֹ יִסּוּרִים אֵלּוּ בְּכַמָּה תּוֹעָלוֹת:

א. פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ בָּזֶה וּמִתְכַּפֵּר לוֹ.

ב. הֶחְזִיר בְּטָהֳרָה אֶת אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁהֵבִיא לָעוֹלָם שֶׁחוֹזְרִין אוֹתָם נְשָׁמוֹת בְּלִי עָווֹן.

ג. לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, אוֹתָם בָּנִים יָקוּמוּ וְיֵחָשְׁבוּ לְבָנָיו.

ד. זוֹכֶה בְּחִנּוּכָם בְּמִצְווֹת. (רמ''ק)

מהם היסורים הקלים ביותר והמזככים ביותר?

יִסּוּרֵי הַ''בִּזְיוֹנוֹת'', מוֹעִילִים הֵמָּה יוֹתֵר מִתַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים וּמִכָּל מִינֵי מַלְקוּיוֹת. וְכָךְ כָּתַב הרמ''ק: מַה הֵם הַיִּסּוּרִים הַיּוֹתֵר טוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַטְרִידוּ מֵעֲבוֹדַת ה'? אֵין חָבִיב בְּכֻלָּם מֵאִלּוּ שֶׁיְּחָרְפוּהוּ וִיבַזּוּהוּ וִיגַדְּפוּהוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא יִמְנְעוּ כֹּחוֹ וְאוֹנוֹ בָּחֳלָיִים, וְלֹא יִמְנְעוּ אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, וְלֹא יֵעָנֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם בְּחַיָּיו וְחַיֵּי בָּנָיו בְּמִיתָה, אִם כֵּן יַחְפֹּץ בָּהֶם מַמָּשׁ, וְיֹאמַר: מַה לִּי לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִסְתַּגֵּף בְּשַׂקִּים וּמַלְקוּיוֹת הַמַּחְלִישִׁים כֹּחִי מֵעֲבוֹדַת קוֹנִי, יוֹתֵר טוֹב שֶׁאֶסְתַּגֵּף בְּבִזְיוֹן בְּנֵי אָדָם וְחֶרְפָּתָם לִי, וּבָזֶה שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֶלְבּוֹנוֹת עָלָיו יִשְׂמַח! כִּי חַיִּים הוּא מוֹצֵא לְעַצְמוֹ, וּפְעָמִים שֶׁתִּקּוּן הַבִּזְיוֹנוֹת יָבוֹא לוֹ מֵאִשְׁתּוֹ - וּמִי שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקוֹ אִבָה כָּזוֹ אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנּוֹם.

מה סבת רבוי ותכיפות היסורים בזמננו?

תְּשׁוּבַת הֶחָפֵץ חַיִּים: כְּחֶנְוָנִי הָעוֹמֵד לִסְגֹּר אֶת עִסְקוֹ, הֲרֵי שֶׁמֵּעַתָּה מַפְסִיק לְהַקִּיף לְלָקוֹחוֹתָיו, כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כְּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי סְגִירַת עוֹלַם הַהֲכָנָה, וְעוֹמֵד לִפְתֹּחַ עוֹלָם מְתֻקָּן שֶׁאֵין בּוֹ לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה, וְלָכֵן אֵין הַקָּפָה בְּחוֹבוֹת הָעוֹמְדִים לִפְנֵי סְגִירַת הָעֵסֶק וְנִפְרָעִים מֵהָאָדָם מִיָּד.

מדוע העניות וחסרון כיס נחלת רבים בימינו?

''וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל'' (צפניה ג, יב) לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הָעֲנִיּוּת שֶׁמַּכְנִיעָה אֶת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף [לֹא בְּאֵשׁ כְּמוֹ שֶׁצּוֹרְפִים כֶּסֶף] בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי (ישעיה מח, י), וְכִי גַּם הִיא הַקָּשָׁה שֶׁבַּיִּסּוּרִים, כָּל הַיִּסּוּרִים בְּכַף מֹאזְנַיִם אַחַת וַעֲנִיּוּת בְּכַף שְׁנִיָּה מַכְרַעַת אֶת כֻּלָּם. (עיין ברכות ה').

כָּךְ שֶׁלְּמַעֲשֵׂה יִסּוּרִים מִסּוּג עֹנִי בָּהֶם בָּחַר ה' כְּהַיּוֹתֵר טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁכּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ בִּזְיוֹנוֹת וּכְנִיעָה, וְהִיא שַׁיֶּכֶת אֵצֶל כָּל אָדָם לְפִי טוֹבָתוֹ, הֶעָשִׁיר בְּשׁוֹרוֹ וְהֶעָנִי בְּשֵׂיוֹ יָתוֹם בְּבֵיצָתוֹ אַלְמָנָה בְּתַרְנְגָלְתָּהּ, וְהֵמָּה יִסּוּרִים בְּמָמוֹן הַחוֹשְכִים וּמְכַפְּרִים עַל יִסּוּרֵי הַגּוּף, וּבִפְרָט שֶׁהַמְיֻסָּרִים בְּיִסּוּרִים כְּגוֹן אֵלּוּ מְבֻשָּׂרִים הֵמָּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' לְעֵת קֵץ, וְכַנֶּאֱמָר ''וְהִשְׁאַרְתִּי בְּקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל'' (תקוני זהר)

אמא שבנה פגוע מח, שואלת למה ארע לי כך?

נֶאֱמַר בַּפָּסוּק ''וְשַׁבְתִּי וָאֶרְאֶה... וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם (קהלת ד,א) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵלּוּ הַקְּטַנִּים הַנִּגְנָזִים בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲווֹן אֲבוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֶעָתִיד לָבוֹא הֵם עוֹמְדִים בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים, מְדַיֵּק הגר''ש וָאזְנֶר שְׁלִיטָ''א מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ ''הַנִּגְנָזִים בְּחַיֵּיהֶם'' רוֹמֵז לִילָדִים פְּגוּעִים וְאֻמְלָלִים אֵלּוּ שֶׁמֵּתִים הֵמָּה בְּחַיֵּיהֶם וּבְחַיֵּיהֶם נֶחְשָׁבִים לְמֵתִים, וְלֶעָתִיד הֵם עוֹמְדִים בַּחֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים, וְאַשְׁרֵי הוֹרֵיהֶם הַשּׁוֹפְכִים עַל בָּנִים אֵלּוּ מְעַט קֹרְטוֹב שֶׁל נֶחָמָה וְשִׂמְחָה, אֵין קֵץ לִשְׂכָרָם שֶׁל אוֹתָם הוֹרִים.

וְגָדוֹל אַחֵר הִתְבַּטֵּא פַּעַם שֶׁיֶּלֶד כָּזֶה הִנּוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁזּוֹכִים לְחַיִּים וְהַצָּלָה בִּזְכוּת טִפּוּלָם וְסִבְלָם בְּבֵן שֶׁכָּזֶה.

וּכְמוֹ כֵן הִתְבַּטֵּא אוֹתוֹ גָּדוֹל עַל שְׁאֵלַת אֵם - מֶה עָלַי לְתַקֵּן שֶׁקִּבַּלְתִּי בֵּן כָּזֶה, עָנָה לָהּ: זְכוּת לְקַבֵּל בֵּן שֶׁכָּזֶה, וּכְלוּם אַתְּ שׁוֹאֶלֶת מֶה עָלַיִךְ לְתַקֵּן?!

ר' יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵיְין זצ''ל בְּשִׂיחָתוֹ עִם אֵם כּוֹאֶבֶת נַעֲנָה לָהּ: אִלּוּ יָדַעַתְּ כַּמָּה טוֹב שֶׁנּוֹלַד לָךְ יֶלֶד כָּזֶה, הָיִית יוֹצֵאת לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְרוֹקֶדֶת מִשִּׂמְחָה.

מה יעשה האדם וינצל מיסורים?

א. בִּטָּחוֹן, הַבִּטָּחוֹן מְסַלֵּק אֶת הַדִּינִים וּמַמְשִׁיךְ רַחֲמִים.

ב. תּוֹרָה, אִם רָאִיתָ שֶׁיִּסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים עָלֶיךָ רוּץ לְחַדְרֵי תּוֹרָה.

ג. תְּפִלָּה, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְבַטְּלִין אֶת הַגְּזֵרָה תְּפִלָּה צְדָקָה וּתְשׁוּבָה.

ד. עֲנִיַּת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא, בְּכָל כַּוָּנָתוֹ וּבְכָל כֹּחוֹ, כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ.

ה. צְדָקָה, חֲשׁוּבָה צְדָקָה שֶׁמַּצֶּלֶת מֵהַמָּוֶת וְהַמִּסִּים וְהָאַרְנוֹנִיּוֹת וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם.

כיצד ידע האדם שיסורים ממשמשים לבוא עליו כדי לקדם פני הרעה?

כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה מִתְפָּרְצִים בְּמֹחוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ, יֵדַע שֶׁיִּסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא עָלָיו, וְיִרְאֶה לְהַקְדִּים תְּפִלָּה וּצְדָקָה.

וּלְסִימָן יֵדַע לוֹ, אִם הֵם הִרְהוּרֵי עֲרָיוֹת סִימָן הוּא לְסֵבֶל מֵאֲחֵרִים, וְאִם קָפְצוּ עָלָיו הִרְהוּרֵי כְּפִירָה יֵדַע שֶׁסִּימָן הוּא לְסֵבֶל מֵעַצְמוֹ כְּגוֹן חֹלִי וְכַדּוֹמֶה. (תולדות יעקב יוסף צפנת פענח פ' בא).

הלא אם היה לי פרנסה ברוח הייתי מקדיש מזמני יותר לתורה ותפלה ומדוע נמנע ממני זאת?

לְכָךְ נָשִׁיב בְּכַמָּה שׁוּרוֹת - דְּבָרָיו שֶׁל בַּעַל הַתַּנְיָא (בסדורו שער כונת המקוה):

עִנְיַן הַגִּלְגּוּלִים בִּנְשָׁמוֹת שֶׁתִּקּוּנָם שֶׁיְּצֹרְפוּ בְּגָלוּת אוֹ בַּעֲנִיּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵמָּה מְבֻלְבָּלִים לְגַמְרֵי וְאֵינָם מִתְפַּלְּלִים כְּלָל, זֶה יוֹתֵר טוֹב וְתִקּוּן לָהֶם מִשֶּׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת, לְפִי שֶׁצֵּרוּף וְהַיִּסּוּרִים הוּא מִתּוּק הָרָע, וְזֶה עִקַּר הַמְכֻוָּן, וְדַי לַמֵּבִין.

יסורי דכאון וחרדות - מה תועלת יש בהם?

תּוֹעֶלֶת א:

בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּיִסּוּרִים שֶׁכָּאֵלֶּה אָזְלַת יַד אָדָם מִלְּהִוָּשַׁע בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְהַתּוֹעֶלֶת שֶׁבָּהֶם שֶׁהָאָדָם נִסְּגָּר בְּלֵית בְּרֵרָה לְהָרִים עֵינָיו לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה הוּא לִהְיוֹת נִצָּל מִכְּלַל כָּל הַנִּשְׁטָפִים בְּזֶרֶם הַכְּפִירָה שֶׁל כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי וּכְאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ נִצּוֹל הוּא מֵהֶם לְהִשְׁתַּיֵּךְ לֶאֱמוּנַת ה' וּתְלוּתוֹ בּוֹ בִּלְבַד.

תּוֹעֶלֶת ב:

יִרְאַת הָעֹנֶשׁ מַה שֶּׁרַבִּים צְרִיכִים הַרְבֵּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלַעֲמֹל כְּדֵי לָחוּשׁ אוֹתָהּ, הֲרֵי אָדָם הַסּוֹבֵל מִבְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ, כֻּלּוֹ יָרֵא וְחָרֵד מִלַּחֲטֹא וּפוֹחֵד מֵעָנְשֵׁי שָׁמַיִם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְחָשׁ הוּא עָמֹק בִּפְנִימִיּוּתוֹ אֶת מֻשַּׂג יִרְאַת ה' לְפָחוֹת מִתּוֹךְ יִרְאַת עֹנֶשׁ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִמְנָע הוּא מֵהַרְבֵּה מַעֲשִׂים מְגֻנִּים שֶׁאִלּוּלֵי יִסּוּרִים אֵלּוּ לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְהִמָּנַע מֵהֶם.

תּוֹעֶלֶת ג':

מְתַקֵּן הוּא בְּסֵבֶל נוֹרָא זֶה אֶת עַצְמוֹ בְּתִקּוּן נִפְלָא, שֶׁהֲרֵי יִסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ קָשִׁים הֵמָּה בְּהַרְבֵּה מִיִּסּוּרֵי הַגּוּף, וְאָז הַתִּקּוּן שֶׁל נַפְשׁוֹ נַעֲשֶׂה יְסוֹדִי, מְזֹרָז וּמֻשְׁלָם.

תּוֹעֶלֶת ד:

סֵבֶל זֶה עוֹזֵר בְּנָקֵל לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹת שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, וְאִלּוּ הוּא נָטוּל חֵשֶׁק מִכָּל הָרְדִיפוֹת אַחַר תַּאֲווֹת וּשְׁטוּתֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּמַכִּיר הוּא הֵיטֵב בְּאַפְסִיּוּת הָעוֹלָם.

תּוֹעֶלֶת ה:

מִדַּת הַגַּאֲוָה הַמְּאוּסָה בְּיוֹתֵר וְהַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר לְהִטַּהֵר וּלְהִתְנַקּוֹת מִמֶּנָּה - לַסּוֹבֵל סֵבֶל זֶה קְצָת יוֹתֵר קַל לְהִגָּמֵל מִמֶּנָּה לִהְיוֹת מוּחָשִׁי אֶצְלוֹ אַפְסִיּוּת הָאָדָם וְאָזְלַת כֹּחוֹ, וּמִי כָּמוֹהוּ מֵבִין עַד כַּמָּה שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.

תּוֹעֶלֶת ו:

זוֹכֶה הוּא בְּמַתְּנַת הַתְּפִלָּה וְשִׁבְרוֹן הַלֵּב, שֶׁהֲרֵי עֵקֶב סִבְלוֹ אֵין מוֹצֵא הוּא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ כִּי אִם בִּתְפִלָּה, בִּבְכִיָּה וּבְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לְאָבִיו בִּבְחִינַת שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה', וּקְשָׁרָיו עִם בּוֹרְאוֹ רַק הוֹלְכִים וּמִתְהַדְּקִים.

תּוֹעֶלֶת ז:

בָּז הוּא לַכֶּסֶף וְרוֹאֶה בּוֹ כְּאֶמְצָעִי לִזְכּוֹת לִישׁוּעָה - צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וּמְפַזֵּר הוּא בְּקַלּוּת יוֹתֵר מֵהוֹנוֹ לִצְדָקָה, מֵאַחַר וּבָז הוּא לְתָכְנִיּוֹת עֲתִידִיּוֹת כָּל שֶׁהֵן, מַה שֶּׁקָּשֶׁה מְאֹד לָאָדָם הַבָּרִיא הַחַי בְּצִפִּיּוֹת וְתִקְווֹת שָׁוְא.

תּוֹעֶלֶת ח:

מִי כָּמוֹהוּ יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה לְהוֹדוֹת לַה' עַל ''חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת'', מִי כָּמוֹהוּ רוֹאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת יוֹם יוֹם רֶגַע רֶגַע, הֲלֹא זֶה עַתָּה רָאָה עַצְמוֹ לִפְנֵי הִתְמוֹטְטוּת, וּבַבֶּהָלָה נִדְמָה לוֹ שֶׁהִנֵּה נוֹדַע קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים, אוֹ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחַיָּיו הִגִּיעוּ לְקִצָּם וּבָרֶגַע הָאַחֲרוֹן הִצִּילוֹ ה' וְהִנֵּה חַי וְקַיָּם הוּא, וּכְמוֹ כֵן נִשְׁמַר לְבַל יִתְבַּזֶּה וְיֵרֵד כְּבוֹדוֹ, וְעוֹד הֲרֵי כַּמָּה זְמַנִּים יָפִים וּרְגוּעִים רוֹאֶה בֵּין זְמַן לִזְמַן שֶׁל קֹשִׁי וְסֵבֶל, מִי כָּמוֹהוּ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ עֶרֶךְ הַבְּרִיאוּת וּלְהַקְטִין אֶת כָּל הַבְלֵי הַחַיִּים לְעֻמַּת רֶגַע שֶׁל חַיִּים וּבְרִיאוּת שֶׁנּוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם בְּכָל רֶגַע, כַּמָּה מְבֻגָּר בְּשִׂכְלוֹ נַעֲשָׂה הוּא לְעֻמַּת רַבִּים שֶׁאָמְנָם מְבֻגָּרִים בְּגִילָם אוּלָם מְשַׂחֲקִים עֲדַיִן הֵמָּה בְּצַעֲצוּעֵי עוֹלָם הַזֶּה.

תּוֹעֶלֶת ט:

כַּמָּה זוֹכֶה הוּא לִרְאוֹת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וּבִלְעָדִית לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכִי הוּא הַשַּׁלִּיט לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ כִּרְצוֹנוֹ מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, שֶׁהֲרֵי עוֹבְרִים עָלָיו רְגָעִים קָשִׁים שֶׁחוֹשֵׁב הוּא - דַּי, אֲנִי אָבוּד אֵין לִי תְּקוּמָה, וּפִתְאוֹם מְקַבֵּל חַיּוּת חֲדָשָׁה - אָמְנָם זְמַנִּית, אֲבָל בְּכָל זֹאת שׁוֹאֵב הוּא מִדֵּי פַּעַם אֲוִיר לַנְּשׁמָה בְּתִקְווֹת שׁוֹנוֹת לְהַמְשִׁיךְ אֶת חַיָּיו עֲלֵי אֲדָמוֹת.

מה הן העצות להקל את סבלן של הנטרדים מחרדות ודכאונות?

עֵצָה א - תְּפִלָּה

עֲצַת הָעֵצוֹת הִיא הַתְּפִלָּה, לְהָשִׂיחַ אֶת דַּאֲגוֹתֶיךָ בֵּינְךָ לְבֵין הַבּוֹרֵא, פָּשׁוּט, בַּשָּׂפָה שֶׁלְּךָ, בַּלָּשׁוֹן שֶׁלְּךָ, סַפֵּר לְבוֹרַאֲךָ אֶת הַמֵּעִיק עָלֶיךָ וּשְׁפֹךְ לְפָנָיו לִבְּךָ, וְאִם קָשֶׁה לְךָ, קְרָא פְּסוּקֵי תְּהִלִּים הַמַּתְאִימִים לְמַצָּבְךָ וְהַתְאֵם אֶת עַצְמְךָ לַמִּלִּים אוֹתָם אַתָּה קוֹרֵא, וּבִבְכִיָּה - לְמִי שֶׁבֶּאֱמֶת יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ - זְעַק מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּלְלֹא סָפֵק מִטְעָן כָּבֵד יֵרֵד מֵעַל לִבְּךָ, כָּל פַּעַם מְעַט עַד שֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר לְגַמְרֵי.

עֵצָה ב' - פְּעִילוּת

אַל תֵּשֵׁב בָּטֵל, עֲשֵׂה מַה שֶּׁבִּיכָלְתְּךָ לְזִכּוּי הָרַבִּים, גְּמַ''ח, חוּג בַּיִת, הֲפָצַת סְפָרִים אוֹ קַלָּטוֹת לְזִכּוּי הָרַבִּים, סַיַּע לִפְעִילִים וּלְמַרְצִים, וְאִם זוֹ אִשָּׁה הֵרָשְׁמִי לְהַכְשָׁרַת מַדְרִיכוֹת לְטָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה וְכַדּוֹמֶה, וּבָזֶה תְּמַלֵּא אֶת הֶחָלָל הַשָּׁמֵם שֶׁנּוֹצַר בְּלִבְּךָ. הַדִּכָּאוֹן וְהַמָּרָה הַשְּׁחֹרָה הֵמָּה מְדַמִּים הַרְגָּשָׁה שֶׁל חֹסֶר סִפּוּק נוֹרָא בַּחַיִּים, וְחַיָּב אַתָּה לְמַלֵּא חָלָל גָּדוֹל שֶׁל חֹסֶר סִפּוּק שֶׁנּוֹצַר בְּקִרְבְּךָ עַל יְדֵי פְּעִילֻיּוֹת עִם הָרַבִּים, וַאֲזַי תִּתְמַלֵּא בְּסִפּוּק חַיִּים, וְנוֹסָף לְכָךְ, זְכוּת זִכּוּי הָרַבִּים עַצְמָהּ, אֵין גָּדוֹל מִמֶּנָּה לְהָשִׁיב לְךָ אֶת חֶדְוַת הַחַיִּים, וּבְכָל אֹפֶן אַל תִּסְתַּגֵּר בְּתוֹךְ עַצְמְךָ כִּי אָז תַּרְבֶּה דְּאָגָה עַל דַּאֲגָתְךָ וְתִפְתַּח בְּעַצְמְךָ אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת לְדִמְיוֹנוֹת וְלִדְאָגוֹת בִּמְקוֹם הַשֶּׁקֶט וְהַשַּׁלְוָה.

עֵצָה ג' - תּוֹרָה בַּחֲבוּרָה

אַל תִּסְתַּגֵּר בְּשׁוּם אֹפֶן בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ. תַּכְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ לָצֵאת לְחֶבְרַת אֲנָשִׁים טוֹבִים וּשְׂמֵחִים, שִׁעוּרֵי תּוֹרָה יְשַׂמְּחוּ אוֹתְךָ מְאֹד, עֶצֶם זְכוּת הַתּוֹרָה סְגֻלָּתָהּ לְאֵין שִׁעוּר, וּבִפְרָט בַּחֲבוּרָה, רוֹאֶה הִנְּךָ אֲנָשִׁים, מַעֲסִיק אַתָּה אֶת מֹחֲךָ בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם וּבִתְשׁוּבוֹת מַגִּיד הַשִּׁעוּר, וּבָזֶה תִּתֵּן לְעַצְמְךָ הַרְגָּשָׁה שֶׁהִנְּךָ כְּמוֹ כֻּלָּם וּבְהַתְמָדַת הַשִּׁעוּרִים יוֹם יוֹם בְּוַדַּאי יִרְוַח לְךָ.

עֵצָה ד' - שֶׁלֹּא לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת.

לֹא לַעֲנוֹת תְּשׁוּבוֹת לַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת, וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל בְּתוֹרַת בְּרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ, אַל תְּהֵא פְּסִיכוֹלוֹג עַל עַצְמְךָ, לִהְיוֹת נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּשְׁאֵלוֹת וְתֵרוּצִים, כְּגוֹן: לָמָּה אֲנִי סוֹבֵל מִכָּךְ, וְאַל תִּתְאַמֵּץ לַחְשֹׁב מָה עוֹנִים לְבִלְבּוּל כָּזֶה אוֹ כָּזֶה שֶׁצָּץ בַּמֹּחַ, אַל תַּחְקֹר אַחַר עֲתִידוֹת, הִזָּהֵר מִלָּלֶכֶת לְכָל מִינֵי אֲנָשִׁים חַסְרֵי אַחֲרָיוּת הָרוֹדְפִים אַחַר הַכֶּסֶף וְהַכָּבוֹד שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ וְרַק יַזִּיקוּ. וּזְכֹר זֹאת מְאֹד, כִּי מִדֶּרֶךְ הַפִּתּוּי אָדָם נִסְחָף לִדְבָרִים הַמְּבִיאִים יְשׁוּעָה בִּן רֶגַע, הֵן עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, הֵן עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁרוֹצֶה הוּא לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן לְכָל בִּלְבּוּלָיו, וְאֵינוֹ מֵבִין שֶׁכָּל זֶה כְּדֵי לִסְחֹף אוֹתוֹ לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל תִּסְבֹּכֶת גְּדוֹלָה יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁלֹּא עָזְרוּ לוֹ אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁסָּמַךְ עֲלֵיהֶם יִתְיָאֵשׁ יוֹתֵר, וְכֵן כְּשֶׁעוֹלָה לוֹ תשובה וּמַעֲנֶה לְאֵיזֶה מוּעָקָה, וּפִתְאוֹם צָצָה לוֹ קֻשְׁיָה נוֹסֶפֶת וּפִרְכָא לְאוֹתוֹ תֵּרוּץ קוֹדֵם, שׁוּב חוֹזֵר הוּא לְדִכְאוֹנוֹ וְחֶרְדוֹתָיו הַקּוֹדְמִים בְּיֶתֶר שְׂאֵת, לָכֵן עֲשֵׂה זֹאת, אֵפוֹא וְהִנָּצֵל, לֵךְ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב.

עֵצָה ה - תַּאֲמִין שֶׁאֵין לְךָ כְּלוּם

חַיָּב אַתָּה לְהַאֲמִין שֶׁבְּמַהוּתְךָ לֹא הִשְׁתַּנָּה מְאוּמָה בָּרִיא אַתָּה כְּמִקֹּדֶם, אֶלָּא שֶׁטַּרְדָן חִיצוֹנִי מַטְרִיד אֶת מְנוּחָתְךָ וְהַפִּתְרוֹן הוּא אֵפוֹא לְסַלְּקוֹ וּלְהָסִיר אֶת אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ לְקוֹלוֹ, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּמַצָּבִים כָּאֵלּוּ מִתְפַּתֵּחַ אֵצֶל הָאָדָם חֲשָׁדוֹת נוֹרָאוֹת, שֶׁמָּא יִקְרֶה לִי כָּךְ, שֶׁמָּא אֲנִי סוֹבֵל מִמַּחֲלָה כָּזוֹ אוֹ כָּזוֹ. חַיָּבִים לְהַאֲמִין שֶׁזֶּהוּ סוּג יִסּוּרִים שֶׁנּוֹתֵן הָאֱלֹקִים לִבְנֵי הָאָדָם לְבָרְרָם וּלְצָרְפָם בְּעֶצֶם הַהַטְרָדוֹת וְהַפְרָעוֹת הַמְּנוּחָה בְּדַאֲגוֹת שָׁוְא. וְכַנֶּאֱמָר וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי - זֶהוּ חֳלִי הַדְּאָגָה, זֶהוּ סוּג חֹלִי, וְאֵינוֹ שִׁנּוּי בְּעֶצֶם וּבְמַהוּת הָאָדָם, אַתָּה נִשְׁאַרְתָּ בָּרִיא כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ וּכְכָל הָאָדָם אֶלָּא שֶׁנִּגְזַר עָלֶיךָ טִרְדַּת הַמְּנוּחָה בְּדַאֲגוֹת שָׁוְא, וּמַה שֶּׁעָלֶיךָ! לֹא לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת, אֶלָּא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית שֶׁכָּל הֶתְקֵף שֶׁל טִרְדָּה נִשְׁלַח לִי מֵאֵת ה' לְהַטְרִיד אֶת מְנוּחָתִי לְתַקֵּן אֶת נַפְשִׁי בַּתִּקּוּן הַמְזֹרָז בְּיוֹתֵר, וְהַכֹּל לְטוֹבָה. קַבֵּל זֹאת בְּיִשּׁוּב דַּעַת לֹא בִּמְתִיחוּת, לֹא בְּלַחַץ וְלֹא בְּזַעַם, שְׁכַב בְּרֹגַע וֶאֱמֹר לְעַצְמְךָ: אִם זֶה רְצוֹן ה' אִם כֵּן גַּם אֲנִי מְרֻצֶּה בָּזֶה, וּבֶאֱמוּנָה זוֹ הִנְּךָ מְסַלֵּק מֵעָלֶיךָ מִיָּד - לְפָחוֹת זְמַנִּית - אֶת צַעַרְךָ וְשׁוֹאֵב כֹּחוֹת חֲדָשִׁים, עִידוּד וְשִׂמְחָה לְהֶמְשֵׁךְ הַהִתְמוֹדְדוּת, וּבָדוּק וּמְנֻסֶּה זֹאת מֵרַבִּים שֶׁרַק בַּדֶּרֶךְ זוֹ הִצְלִיחוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד, הָאֱמוּנָה תְּרוּפָה לַכֹּל, וְאֵין תְּרוּפָה טוֹבָה מִמֶּנָּה, לְלֹא שׁוּם תּוֹפְעוֹת לְוַאי.

עֵצָה ו' - דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יְשִׂיחֶנָּה לִידִידָיו וְאוֹהֲבָיו

כָּתַב בְּסֵפֶר ''חוֹבַת הַתַּלְמִידִים'' (דרך המלך, קלח): וְזֶה יְסוֹד בַּעֲלֵי הַמָּרָה שְׁחֹרָה שֶׁנֶּעֱצָבִים פִּתְאוֹם בְּלֹא סִבָּה מַמָּשִׁית, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יֵשׁ לוֹ אוֹהֵב וְרֵעַ וְהוּא מִתְמַרְמֵר לְפָנָיו עַל דַּאֲגָתוֹ, וּמְקַיֵּם בָּזֶה, דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים, מַרְגִּישׁ תֵּכֶף כְּמוֹ אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ וְאֶת דַּאֲגָתוֹ מִקֶּרֶב נַפְשׁוֹ עָקַר. עַד כָּאן.

וְדָבָר זֶה נִכָּר בְּחוּשׁ שֶׁהֲרֵי הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם עוֹשֶׂה טָעוּת מְסֻיֶּמֶת וּבָא מְבֹהָל לְבֵיתוֹ וּמְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ בְּסַעֲרַת רוּחַ אֶת דַּאֲגָתוֹ, בְּנֵי בֵּיתוֹ מַרְגִּיעִים אוֹתוֹ בִּדְבָרִים הַמְיַשְּׁבִים אֶת הַלֵּב, מַקְטִינִים לוֹ אֶת צָרָתוֹ וְאָז נִרְגָּע הוּא, וְזֶהוּ מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם. כֵּן הוּא בִּדְבַר הָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן יְשַׁתֵּף אֶת אוֹהֲבָיו - שׁוֹמְרֵי סוֹד - כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא קְלוֹנוֹ וְיִתְבַּזֶּה וְאָז יוּכַל יוֹתֵר לְהִשָּׁבֵר, וּבְשִׂיחָה זוֹ אִתָּם מִלֵּב אֶל לֵב תּוּסַר וְתֵעָקֵר הַדְּאָגָה מִלִּבּוֹ.

עֵצָה ז - שְׁמִיעַת שִׁירֵי קֹדֶשׁ

הַשִּׁירָה כּוֹבֶשֶׁת אֶת רִגְשׁוֹת הַלֵּב, וְטוֹבָה הִיא מְאֹד, וּבְכֹחָהּ לְהַסִּיחַ אֶת דַּעַת הָאָדָם לְמַרְגוֹעַ וּלְשִמְחָה, וְטוֹב אִם תָּשִׁיר גַּם אַתָּה וּתְשַׁתֵּף אֶת עַצְמְךָ בַּשׁירָה, וְכַמּוּבָן שֶׁהַתּוֹעֶלֶת תְּהֵא רַק מִשִּׁירֵי קֹדֶשׁ.

עֵצָה ח' - לִחְיוֹת בְּתִקְוָה

לְהַאֲמִין, וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ לְהַאֲמִין שֶׁיִּהְיֶה טוֹב, וְלֹא אָפְסָה תִּקְוָה מִמְּךָ, וְאָז הַתִּקְוָה תְּחַיֶּה אוֹתְךָ וְתִתֵּן לְךָ רָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בְּתִקְוָה לְטוֹבָה, אַחֶרֶת הַיֵּאוּשׁ יַחְדֹּר לְעַצְמְךָ וִיכַרְסֵם בְּקִרְבְּךָ עַד חָרְמָה, וּמִנַּיִן תִּפְתַּח לְעַצְמְךָ תִּקְוָה.

א. אֱמוּנָה - הַאֲמֵן כִּי אֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ בֵּין כְּשֶׁיֵּשׁ סִבָּה וּמַהֲלָךְ טִבְעִי וּבֵין כְּשֶׁאֵין שׁוּם דֶּרֶךְ טִבְעִית, וְהַכֹּל תָּלוּי בַּזְּכֻיּוֹת שֶׁל הָאָדָם, לָכֵן הַרְבֵּה בִּזְכֻיּוֹת בִּמְקוֹם לְהַרְבּוֹת בִּדְאָגוֹת, הַרְבֵּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁלְּצֹרֶךְ מַטָּרָה זוֹ בְּעֶצֶם הִנְּךָ מִתְיַסֵּר לִהְיוֹת קוֹרֵא אֶל אֱלֹקֶיךָ.

ב. לָמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא לְךָ תִּקְוָה אַחַר שֶׁהַרְבֵּה מְאֹד אֲנָשִׁים שֶׁסָּבְלוּ כְּסִבְלְךָ וְיָצְאוּ מִזֶּה לְגַמְרֵי, אַף שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ שֶׁאֵי פַּעַם יֵחָלְצוּ מִמַּצָּבָם, עִם כָּל זֶה נִתְרַפְּאוּ בְּעֶזְרַת ה' לְגַמְרֵי. וְלָמָּה אִם כֵּן תַּחְלִיט מַסְקָנָה עַל עַצְמְךָ שֶׁאַתָּה אָבוּד, הַמְתֵּן בְּסַבְלָנוּת, קַח בְּקַלּוּת בְּלִי לַחַץ וּמֶתַח וּלְבַסּוֹף וַדַּאי תִּוָּשַׁע.

עֵצָה ט - תַּאֲמִין בִּיכָלְתְּךָ

חַיָּב אָדָם לְהַאֲמִין שֶׁהוּא יָכוֹל לְהֵחָלֵץ מִמַּצָּבוֹ, וְגַם אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיַּעֲזֹר לְעַצְמוֹ, יַאֲמִין שֶׁלְּפָחוֹת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וִיכֹלֶת לִסְבֹּל אֶת צַעֲרוֹ וּלְהִתְמוֹדֵד עִמּוֹ אֲפִלּוּ בְּמַצָּב שֶׁל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת אֲבָל הָעִקָּר שֶׁלֹּא לְהִתְמוֹטֵט לְגַמְרֵי, כִּי זֶה בְּוַדַּאי בְּכֹחַ וִיכֹלֶת הָאָדָם לִתְפֹּס אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא יִסּוּרִים עַל הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶם, וְאִם כֵּן, נָכוֹן אָמְנָם שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהֵחָלֵץ מֵהֶם תֵּכֶף, אֲבָל לְכָל הַפָּחוֹת חַיָּב הִנְּךָ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת הַכֹּחַ לֹא לִפֹּל לְגַמְרֵי לִזְרוֹעוֹת הַיֵּאוּשׁ.

עֵצָה י' - יִרְאַת הַשֹּׁרֶשׁ וְלֹא יִרְאַת הֶעָנָף

בֶּאֱמוּנָה הִתְחַלְנוּ וּבֶאֱמוּנָה נְסַיֵּם, יִסּוּרֵי הַטְרָדַת הַמַּחְשָׁבוֹת הֵמָּה לֹא הֶגְיוֹנִיִּים וּלְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל הֵמָּה, וְאֵינָם בְּשׁוּרָה שָׁוָה עִם הַשֵּׂכֶל, וְלָכֵן לְהֵחָלֵץ מֵהֶם חַיָּב לְהַפְעִיל אֶת הַלְּמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל. שֶׁגַּם הוּא לֹא בְּקַו יָשָׁר עִם הַשֵּׂכֶל. לָלֶכֶת עִם הַשֵּׂכֶל נֶגֶד מַה שֶּׁלֹּא עִם הַשֵּׂכֶל זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, וְלָכֵן חַיָּבִים לְהַפְעִיל מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא עִם הַשֵּׂכֶל - אֶת הַלְּמַעְלָה מִן הֵַכֶל וְרַק אִתּוֹ אֶפְשָׁר לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַלְּמַטָּה מִן הַשֵּׂכֶל, וְאֵין כְּמוֹ הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁהֵמָּה כֹּחוֹת לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל וְהִגָּיוֹן אֱנוֹשִׁי, וְאִתָּם בְּקַלּוּת תּוּכַל לְבַטֵּל אֶת הַדְּאָגוֹת וְהַחֲרָדוֹת שֶׁהֵם לְמַטָּה מִן הַשֵּׂכֶל, וְלָכֵן זֹאת עָלֶיךָ לְהַאֲמִין שֶׁאוֹתָהּ מַחְשֶׁבֶת פַּחַד, חֲרָדָה, דְּאָגָה, דִּכָּאוֹן, שְׁלוּחָה הִיא שֶׁנִּשְׁלְחָה אֵלֶיךָ יְשִׁירוֹת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אַל תַּבֵּט אֵלֶיהָ אֶלָּא אֶל מְקוֹרָהּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִירָא מֵהַמַּקֵּל אֶלָּא מֵהָאוֹחֵז בּוֹ וְאֵלָיו רַק יֵשׁ לוֹמַר בְּתַחֲנוּן וּבְבַקָּשָׁה הֶרֶף מִמֶּנִּי וְשָׂא לְכָל חַטָּאתִי, כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַעֲבִיר אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ וְלֹא לַעֲנָפֶיהָ וְאָז מֵבִיא אֶת מַטְּרַת הַמַּכָּה עַל תַּכְלִיתָהּ, וְכֵיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית תַּכְלִית הַמַּכָּה שֶׁהִיא לִפְתֹּחַ אֶת עֵינֶיךָ לִרְאוֹת בּוֹרַאֲךְ, תְּחוֹנָן וְה' יִרְפָּא לְךָ.

וּלְסִכּוּם שִׂים דִּבְרֵי הָרַמְבַּ''ם (מורה נבוכים ח''א פנ''א) אֵלּוּ לְנֶגֶד עֵינֶיךָ:

וְעִם הַפְנוֹת מַחְשֶׁבֶת הָאָדָם וַהֲשִׂיגוֹ אֶת הַשׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְרָכִים אֲמִתִּיִּים, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְרֶה אָז לָאִישׁ הַהוּא מִין מִמִּינֵי הָרָעוֹת כִּי הוּא עִם הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם עִמּוֹ, אֲבָל בְּהָסִיר מַחְשַׁבְתּוֹ מֵה', אֲשֶׁר אָז הוּא נִבְדָּל מֵה' - ה' נִבְדָּל מִמֶּנּוּ. וְאָז הוּא מְזֻמָּן לְכָל רַע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצְאֵהוּ.

הָעוֹלֶה מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ''ם וְשֶׁבְּדַרְכּוֹ אָחֲזוּ תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְנָשְׁקוּ כָּל מִלָּה וּמִלָּה מִדְּבָרָיו אֵלֶּה וְאִמְּצוּהָ לְלִבָּם בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז שֶׁלֹּא יִתָּכֵן מְצִיאוּת רַע לָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ אָדוּק בֶּאֱמוּנַת ה' וְרַק בְּסוּרוֹ מִמֶּנָּה יֵשׁ רְשׁוּת לְכֹחַ הָרָע לְהִצָּמֵד אֵלָיו. וְהִיא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה הַמְפֻרְסֶמֶת מהגר''ח ווַלָאזִ'ין לְכָל צָרָה שֶׁנִּמְצָא הָאָדָם לְהַעֲמִיק וּלְהַדְבִּיק מַחְשַׁבְתּוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְוַדַּאי יִנָּצֵל מִכָּל רָע. (והארכנו בזה בספרנו ''נחמת ישראל'')

מהי סבת תקיפות ותכיפות היסורים בזמנינו?

לְצֹרֶךְ הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף מִי יִשָּׁאֵר וּמִי יִשְׂרֹד לַחֲזוֹת בְּשׁוּב ה' לְצִיּוֹן בִּמְהֵרָה, לְכָךְ מִתְנַסִּים וְנִבְחָנִים אַנְשֵׁי דּוֹרֵנוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל לִרְאוֹת עַד כַּמָּה אֱמוּנָתָם כֵּנָה וַאֲמִתִּית, וּבְכָךְ מַבְטִיחִים לְעַצְמָם מְקוֹם יְשִׁיבָה בֵּין - ''צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה''.

יהודי שנהרג או מתיסר על ידי גוי - מה דינו?

יְהוּדִי שֶׁמִּתְיַסֵּר אוֹ נֶהֱרָג עַל יְדֵי גּוֹי תִּקּוּנוֹ נַעֲשֶׂה בְּכָךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מַהֵר וְהַרְבֵּה יוֹתֵר מֻשְׁלָם וּמְעֻלֶּה, מֵאִלּוּ הָיָה מִתְיַסֵּר אוֹ נֶהֱרָג עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הַרְבֵּה מֵעַמֵּנוּ נֶהֶרְגוּ עַל יְדֵי גּוֹיִים כְּדֵי לְזָרֵז אֶת גְּמַר תִּקּוּנָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (שומר אמונים).

וְעוֹד אֲפִלּוּ רָשָׁע שֶׁנֶּהֱרַג עַל יְדֵי גּוֹי - מִתְכַּפְּרִים עֲווֹנוֹתָיו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אִם הָיָה נֶהֱרָג עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל. (שם)

אדם שהתאבד - איזה בעיה הוא פתר בכך?

הִתְאַבְּדוּת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת שׁוּם בְּעָיָה רַק מְסַבֶּכֶת אֶת הָאָדָם יוֹתֵר. לְפִי - שֶׁבְּעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, אִם כֵּן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן אֶת עַצְמוֹ בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים חַיָּב הוּא לָבוֹא בְּגִלְגּוּל נוֹסָף בְּאוֹתָם תְּנָאִים קָשִׁים שֶׁבָּא בָּהֶם קֹדֶם וּלְהִתְמוֹדֵד אִתָּם. וּבְכָךְ שֶׁהִתְאַבֵּד רַק הִכְבִּיד עַל עַצְמוֹ אֶת הָעֲבוֹדָה לְהֵעָנֵשׁ חֲמוּרוֹת עַל כָּךְ שֶׁרָצַח אֶת עַצְמוֹ, מִלְּבַד מַה שֶּׁעָלָיו לְתַקֵּן מֵחֶשְׁבּוֹנוֹת הַקּוֹדְמִים, וְאִם כֵּן זֶה לֹא מִשְׁתַּלֵּם כְּלָל, לֹא מִצַּד הַדִּין וְלֹא מִצַּד הַהִגָּיוֹן, לֹא נִשְׁאַר אִם כֵּן אֶלָּא רַק לִרְאוֹת לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיוֹת וְלֹא לִבְרֹחַ מֵהֶם, וְאִם קָשֶׁה לְךָ מִנְּשֹׂא סִבְלְךָ קוּם קְרָא אֶל אֱלֹקֶיךָ וִיחַלְּצֶךָ, וּכְמוֹ כֵן רוּץ לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹעֲצִים הָאֲמִתִּיִּים לְכָל בְּעָיָה.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה