אמונה ובטחון
לעזב עבודה ולהמסר כל כלו לתורה, האם נכון לעשות כן מתוך אמונה בה' שהוא הזן והמפרנס?
הַנְהָגָה זוֹ הִיא כְּפִי דַּרְגַּת הָאָדָם, וְאֵין לִקְפֹּץ מַדְרֵגוֹת בַּבִּטָּחוֹן, כָּךְ הוֹרוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ הגָר''י סַלַּנְטֶר וְעוֹד, וּלְכָךְ אִם אָכֵן חָשׁ הוּא תְּחוּשַׁת עֹז וְאֹמֶץ רוּחַ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְעוֹשֶׂה כֵּן מִתּוֹךְ שֶׁזָּכָה לְקִנְיַן הַתּוֹרָה עַל יְדֵי עָמָל וִיגִיעָה וְלֹא מִתּוֹךְ חִקּוּי אוֹ הִתְלַהֲבוּת מִקְרִית, אָכֵן שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִכָּךְ, וּבְאִם לָאו יִזָּהֵר לְבַל יָרוּץ מִדַּי מַהֵר פֶּן יִפֹּל, זוֹהִי הַתשובה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּלְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן וּלְמַעֲשֶׂה יֵשׁ לִשְׁאֹל חָכָם.
האם נכון לטל תרופות לרגיעות ממתח או חרדה, או עדיף לנצל מצב זה כאתגר לאמונה ובטחון בה'?
יֵשׁ לְחַשֵּׁב שְׂכַר מִצְוָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, וְאִם אָכֵן עוֹלֶה בְּיָדוֹ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּה' וְאֵין זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן עֲלִיָּתוֹ בְּהַתְמָדַת הַתּוֹרָה וּתְפִלָּה, אָכֵן מַה טּוֹב, אוּלָם אִם זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, הֲרֵי שֶׁבְּכָךְ עוֹלֶה שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.
אדם הלומד מוסר ובפרט בעניני אמונה ובכך אמנם מתחזקת הכרתו, אולם הרי בכך מעתה התביעה תהא עליו ביותר, האם בשל כל נכון להמנע מלמוד האמונה ולהמשיך בלמוד התורה?
בְּסֵפֶר ''דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה'' להגר''י לְוִינְשְׁטֵיְן מֵבִיא שָׁם שאלה זוֹ (עמ' יח) וּתְשׁוּבָתוֹ בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלֶם, עָדִיף לְהַגְדִּיל אֶת הַהַכָּרָה בָּאֱמוּנָה בַּה' וּבִמְחֻיָּבוּת הָאָדָם כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, כִּי גָּדוֹל מְאֹד שְׂכָרָהּ שֶׁל עֶצֶם הַהַכָּרָה, וְאַף שֶׁהֶפְסֵדָהּ בְּצִדָּהּ לִהְיוֹת מֵעַתָּה נִתְבָּע יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם גָּדוֹל שְׂכָרָהּ מֵהֶפְסֵדָהּ.
אדם הזכאי לקבל סכום מהבטוח, ובדרך פשרה יכול הוא לקבל מהם מידית סכום מסים, ובאם יתעקש בדרך משפטית אפשר שיקבל יותר, מה הנכון לעשות על פי גדרי האמונה?
כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ עַל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵין לְהַרְבּוֹת בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, וּבִפְרָט שֶׁבְּדֶרֶךְ מִשְׁפָּטִית הָאָדָם נָתוּן לְמֶתַח וּלְבִלְבּוּל הַדַּעַת וְאַף לְכַעַס וְכַיּוֹצֵא, וּלְכָךְ הַנִּרְאֶה פָּשׁוּט שֶׁיִּקַּח אֶת אֲשֶׁר מַצִּיעִים לוֹ בְּדֶרֶךְ פְּשָׁרָה וְלֹא יִתְעַקֵּשׁ לָבֹא בְּדִין וּמִשְׁפָּט, וּלְמַעֲשֶׂה יֵשׁ לְהִתְיַעֵץ עִם רַב.
עד כמה ההשגחה מרמזת לאדם לשפר מעשיו?
הָרַב ''שִׂפְתֵי חַיִּים'' (מועדים א' עמ' 15) מֵבִיא מִגֹּדֶל הַהַשְׁגָּחָה בָּזֶה בְּשֵׁם מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הָרַב דֶּסְלֶר זצוק''ל, וְהִנֵּה לְךָ דְּבָרָיו:
מו''ר הָרַב דֶּסְלֶר מַסְבִּיר כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹאֶה חִסָּרוֹן אוֹ חֵטְא בַּזּוּלַת, זֶה סִימָן מִשָּׁמַיִם שֶׁיְּפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, כִּי יֵשׁ בּוֹ מֵעֵין חֵטְא זֶה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע''ה אַחַר מַעֲשֵׂה בַּת שֶׁבַע, שֶׁהַנָּבִיא בָּא אֵלָיו, וְכַאֲשֶׁר דָּוִד פָּסַק דִּינוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, אָמַר לוֹ הַנָּבִיא'' ''אַתָּה הָאִישׁ''!
וְעַל פִּי זֶה יוּבַן שֶׁכַּאֲשֶׁר הֶחָפֵץ חַיִּים רָאָה בְּגִיל 60 אֶת הַחִלּוּל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן בְּחַיָּיו פָּרַץ בִּבְכִי נוֹרָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִּיעוֹ.
וּכְמוֹ כֵן יוּבַן הַדָּבָר עַל פִּי דִּבְרֵי הגר''י סַלַּנְטֶר (''תנועת המוסר'' ח''א עמ' 284 אות י') הָאוֹמֵר: אִם מְדַבְּרִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּקוֹבְּנָא לָשׁוֹן הָרָע - מְחַלְּלִים בְּפָרִיז אֶת הַשַּׁבָּת, אוֹ בְּנֻסְחָא אַחֶרֶת: כְּשֶׁמִּתְבַּטְּלִים מִתּוֹרָה בְּקוֹבְּנָא - סְטוּדֶנְט בְּגֶרְמַנְיָה רוֹצֵחַ אֶת חֲבֵרוֹ. הֲרֵי שֶׁאִם הֶרְאוּ לָאָדָם דְּבַר עֲבֵרָה חָמוּר, יִתָּכֵן וְיֵשׁ לוֹ זִקָּה בְּעָווֹן קַל שֶׁגָּרַם לָזֶה וְעָלָיו לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בָּזֶה.
וְיָדוּעַ שֶׁהַדְּבָרִים מְפֻרְסָמִים גַּם בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וּבְסִפְרֵי חֲסִידוּת.
מה נתן לעשות כשאדם פגיע ורגיש יותר מדי?
עַל כָּךְ יֵשׁ לְהִתְחַזֵּק בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, לְפִי שֶׁעִנְיַן הָרְגִישׁוּת וְהַפְּגִיעָה נוֹבַעַת מִכָּךְ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִדַּי חֶשְׁבּוֹן לִבְנֵי אָדָם וְרוֹאֶה בָּהֶם אֶת הַצְלָחָתוֹ אוֹ מַפַּלְתּוֹ וּכְשֶׁיַּעֲקֹר תְּלוּתוֹ בַּאֲנָשִׁים בְּכָךְ שֶׁיְּחַזֵּק בִּטְחוֹנוֹ בַּה' בְּמֵילֶא פָּחוֹת יִפָּגַע מֵהֶם, וּלְכָךְ יַעֲסֹק בְּנוֹשֵׂא זֶה שֶׁבְּמֵילֶא הַחוֹבָה לְכָל בְּנֵי אָדָם לַעֲסֹק בּוֹ, וּכְגוֹן בְּחוֹבַת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן וְעוֹד.
מה נכלל בצווי מצות האמונה בה'?
יֵשׁ לְחַלֵּק אֶת מִצְוַת הָאֱמוּנָה לְג' פְּרָטִים:
א. אֱמוּנָה בְּעִקְּרֵי הַדָּת, הֲלֹא הֵמָּה י''ג עִקָּרִים שֶׁמָּנָה הָרַמְבַּ''ם, וּמְחֻיָּב כָּל אָדָם שֶׁיִּהְיוּ מְאֻמָּתִים אֶצְלוֹ לְלֹא שׁוּם סָפֵק שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכְּלָלָם שֶׁאֵין שׁוּם מִקְרִיּוּת בָּעוֹלָם, וְכָל תַּפְקִיד הָעוֹלָם בְּכָל רֶגַע מַמָּשׁ - מֵהַשְׁפָּעַת חַיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְאִלְמָלֵי תִּפָּסֵק הַשְׁפָּעַת חַיּוּתוֹ לְרֶגַע - הַכֹּל יְהֵא לְתֹהוּ כְּלֹא הָיָה, וּכְמוֹ כֵן אֵין נֶעֱלַם מִידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלוּם וְהוּא עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וּכְשֵׁם שֶׁאֱמוּנָתֵנוּ בָּ''עָשָׂה'' כֵּן אֱמוּנָתֵנוּ בָּ''עוֹשֶׂה'' שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ.
ב. אֱמוּנָה מִלְּשׁוֹן ''אֵמוּן'', וְיִתְפָּרֵט בֵּאוּרוֹ לְב' פְּרָטִים: 1) יְדִיעָה בְּרוּרָה שֶׁהַנְהָגַת ה' עִם הַכְּלָל וְעִם הַפְּרָט בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, וְעַל כָּךְ לָתֵת ''אֵמוּן'' מָלֵא בֶּאֱלֹקִים שֶׁפּוֹעֵל לְלֹא עָוֶל חָלִילָה וְכָל הַנְהָגָתוֹ בְּדֶרֶךְ ''מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה''. 2) עַל אֵמוּן זֶה יֵשׁ לְהִתְבַּטֵּל וּלְהַסְכִּים לוֹ, לֹא דַּי בִּידִיעַת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא עַל כָּךְ גַּם הַסְכָּמָה מְלֵאָה מִכָּל הַלֵּב לְלֹא הִתְמָרְדוּת - וַאֲפִלּוּ פְּנִימִית - וּלְלֹא עִרְעוּר, וְלוּ אֲפִלּוּ בְּהִרְהוּר, וּכְכָל שֶׁמִּתְבַּטֵּל יוֹתֵר וְנִכְנָע יוֹתֵר - מַדְרֵגָתוֹ בֶּאֱמוּנָה מֻשְׁלֶמֶת יוֹתֵר, וְהִיא הִיא בְּעֶצֶם הַקּוֹבַעַת אֶת מַדְרֵגַת הָאָדָם מִי לְמַעְלָה וּמִי לְמַטָּה.
ג. אֱמוּנָה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת כְּמוֹ חַי אֵצֶל הָאָדָם, הֲכֵיצַד ''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם'' עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, וְתוֹצְאוֹתֶיהָ - חֶרְדַת קֹדֶשׁ עַל קִיּוּם הָעֲשֵׂה וְהַלֹּא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.
מה הסבה לקשי השגת האמונה?
א. קָשֶׁה מְאֹד לְהִלָּחֵם עִם מַה שֶּׁהָעֵינַיִם וְהַחוּשִׁים רוֹאוֹת וְחָשׁוֹת, אָנוּ מֻקָּפִים בְּעוֹלָם הַמְסֻבָּב בְּסִבּוֹת וּמִקְרִים, וְכָל עִנְיָנָיו נַעֲשִׂים בְּדֶרֶךְ סִבָּה וּמְסוֹבֵב טִבְעִי וּמִקְרִי, וְהַמֻּטָּל עַל הָאָדָם לְהַכְחִישׁ וּלְשַׁקֵּר אֶת מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת וּלְאַמֵּת אֶת מַה שֶּׁאֵין עֵינָיו רוֹאוֹת, וְזוֹ מִלְחָמָה תְּמִידִית בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע. וְקֹשִׁי זֶה הִנּוֹ בְּיַחַס לְהַנֶּאֱמָר בַּתשובה הַקּוֹדֶמֶת אוֹת א'.
ב. הָאָדָם נוֹלַד בְּטִבְעוֹ מַרְדָן וְעַקְשָׁן וּטְבוּעָה בּוֹ מִדַּת הַגַּאֲוָה, וּכְמוֹ שֶׁכְּלַפֵּי חֲבֵרָיו קָשֶׁה לוֹ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, וּבִפְרָט כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְקַבְּלָהּ, כְּמוֹ כֵן כְּלַפֵּי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא קָשֶׁה לָאָדָם לְהַצְדִּיק אֶת עָנְשׁוֹ וּלְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, וְלָכֵן מְהַרְהֵר הוּא אַחַר אֲמִתּוּת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא. זֶהוּ בְּיַחַס לִפְרָט מִסְפָּר 1 שֶׁנִּזְכַּר לְמַעְלָה בַּשְּׁאֵלָה הַקּוֹדֶמֶת בָּאוֹת ב', וּבְיַחַס לִפְרָט מִסְפָּר 2 הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה הַקֹּשִׁי בְּקִיּוּמוֹ הוּא, שֶׁאָמְנָם גַּם אִם מַצְדִּיק דִּין שָׁמַיִם עָלָיו קָשֶׁה לוֹ לְרַצּוֹת אֶת עָנְשׁוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, וּמִתְמָרֵד הוּא לְסָרֵב לְקַבֵּל אֶת עָנְשׁוֹ, וּמְחַשֵּׁב כֵּיצַד לְהִתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל מְקַבְּלוֹ בִּטְרוּנְיָא וּבְסֵבֶר פָּנִים גְּרוּעוֹת.
מנין צומחים ספקות והטרדות במחשבה גם בעקרי יסודות הדת?
א. אֱמוּנָה הִיא דָּבָר עָדִין כִּלְשׁוֹן הַ''חֲזוֹן אִישׁ'' בְּסִפְרוֹ ''אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן'', וּבְנָקֵל יְכוֹלָה הָאֱמוּנָה לְהִצְטַנֵּן, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל הַסִּבּוֹת לְקֹשִׁי הַשָּׂגָתָהּ, כָּךְ שֶׁכָּל שְׁמִיעַת דִּבּוּרֵי פּוֹלִיטִיקָא מֵאֲנָשִׁים רְחוֹקִים בֶּאֱמוּנָה כְּבָר מְצַנֶּנֶת אֶת הָאֱמוּנָה, וּמְחַלְחֶלֶת לָהּ הַמִּינוּת טִפִּין טִפִּין לְלֵב הָאָדָם כָּךְ שֶׁאֱמוּנָה צְרִיכָה שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת הָאָדָם מְחַזְּקָהּ תָּמִיד בְּקִרְבּוֹ, וּלְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה תָּמִיד.
ב. עוֹד סִבָּה עִקָּרִית לְהַטְרָדַת מַחְשְׁבוֹת כְּפִירָה הִיא חַטַּאת נְעוּרִים שֶׁפָּגַם אָדָם בִּימֵי נְעוּרָיו, וּבִפְרָט אִם מַמְשִׁיךְ הוּא לִכָּשֵׁל בְּעִנְיָן זֶה.
ג. סִבָּה נוֹסֶפֶת חֹסֶר זְהִירוּת מִכַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים הַמְטַמְטְמִים מֹחוֹ וְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. (שו''א)
ד. וְיִתָּכֵן פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁנּוֹבְעִים מַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ מֵעַצְבָּנוּת, כִּי בָּזֶה שֶׁהָאָדָם נִלְחָם עִם מַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ בְּכֹחַ וּבְמֶתַח מִתְגַּבְּרִים הֵמָּה בְּיוֹתֵר. (ולקמן תשובה כב יתבאר כיצד להתמודד באופן הנכון עם המחשבות הטרדניות בנושא אמונה).
הכיצד, רואים אנו אנשים החוטאים ועם כל זה טוענים שמאמינים הם?
אֱמוּנָתָם שֶׁל אֵלּוּ ''אֱמוּנָה שִׁטְחִית'', מְעֻרְפֶּלֶת, כְּאָדָם הַמְנַמְנֵם שֶׁהַכָּרָתוֹ אֵינָהּ בְּרוּרָה, כָּאֵלֶּה - מֵעוֹלָם לֹא הִתְעַמְּקוּ בְּנוֹשְׂאֵי אֱמוּנָה וְלֹא מָדְדוּ אֶת מִדַּת הַכָּרָתָם בֶּאֱמוּנָתָם וְעַד כַּמָּה תּוֹאֲמִים מַעֲשֵׂיהֶם אֶת אֱמוּנָתָם. מֵעוֹלָם לֹא חָשְׁבוּ כַּמָּה מַעֲשֵׂיהֶם סוֹתְרִים אֶת אֱמוּנָתָם וְכָל חַיֵּיהֶם סְתִירָה גְּדוֹלָה בֵּין הָאֱמוּנָה לַמַּעֲשֶה, אֵינֶנּוּ בָּאִים לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לְדַמּוֹתָם לַכּוֹפְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים חַס וְשָׁלוֹם, אוּלָם אֱמוּנָה זוֹ דַּלָּה הִיא מְאֹד וְנִבְחֶנֶת הִיא בְּכָךְ שֶׁבְּכָל נִסָּיוֹן קָטָן כְּבָר נְסוֹגִים אָחוֹר. וּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם קֹשִׁי בְּהַשָּׂגַת אֱמוּנָה דַּלָּה זוֹ כֵּיוָן שֶׁכֹּחַ הָרָע לֹא רוֹאֶה צֹרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד אִתָּם עַל כָּךְ שֶׁהֲרֵי בֵּין כֹּה אֵין אֱמוּנָה זוֹ מִתְבַּטֵּאת אֶצְלָם בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת אוֹ בַּעֲמִידָה בְּנִסָּיוֹן, וְנִשְׁאָרִים חוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם, וְאוּלַי יוֹתֵר מִזֶּה - עָדִיף לְכֹחַ הָרָע לְהַשְׁאִירָם בְּכָךְ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִשְׁקָט מַצְפּוּנָם בְּכָךְ שֶׁלְּפָחוֹת אֵינָם כּוֹפְרִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, וּמִסְתַּפְּקִים בֶּאֱמוּנָה דַּלָּה זוֹ לְהֵחָשֵׁב כְּאַנְשֵׁי אֱמוּנָה יֹשֶׁר וֶאֱמֶת, וְכַלָּשׁוֹן הָרְגִילָה כַּיּוֹם בְּפִי הֶהָמוֹן ''מָסֹרֶת''. וּמִסִּבָּה נוֹסֶפֶת עָדִיף לְכֹחַ הָרָע לְהַשְׁאִיר לָהֶם בְּמִדַּת מָה אֶת אֱמוּנָתָם - לַעֲשׂוֹתָם יַחֲסִית - מְזִידִים וְלֹא שׁוֹגְגִים.
אימתי היתה התקופה הקשה ביותר מבחינת אמונה לעם ישראל?
הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת חֻלְשַׁת הָאֱמוּנָה הֵחֵלָּה מִלִּפְנֵי כְּ- 150 שָׁנָה מֵהַמַּשְׂכִּילִים רוֹדְפֵי הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ שֶׁעָשׂוּ שַׁמּוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּפֵרוֹתֵיהֶם הַבְּאוּשִׁים עָשׂוּ גִּדּוּלִים וְגִדּוּלֵי גִּדּוּלִים עַד יָמֵינוּ. וּתְקוּפָה זוֹ קָשָׁה הִיא יוֹתֵר אֲפִלּוּ מִתְּקוּפוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, לְפִי שֶׁאָז עוֹד הָיוּ מַאֲמִינִים בְּמַשֶּׁהוּ, חָיוּ בְּמַחְשָׁבָה כָּל שֶׁהִיא, הֶאֱמִינוּ בְּמֻגְבָּלוּת הָאָדָם וּבַצֹּרֶךְ לְכֹחַ-עַל טִבְעִי לְהַצְלָחָתוֹ, רַק טָעוּ בֵּין הָאֱמֶת לַשֶּׁקֶר, אוּלָם בִּתְקוּפָה זוֹ שֶׁל הַ-150 שָׁנָה הָאַחֲרוֹנִים נִשְׁתַּבְּשׁוּ חַיֵּי הַמַּחְשָׁבָה, וְהָאָפְנָה כַּיּוֹם הִיא לְחַיֵּי הֶפְקֵרוּת - אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת, שִׁיטָה מְטֻפֶּשֶׁת שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין בִּכְלוּם, לִרְאוֹת רַק אֶת הָאֵבוּס מִבְּלִי לְהִתְבּוֹנֵן מִי הֵם בְּעָלָיו, לְפַנֵּק אֶת הַגּוּף, לְהִתְעַנֵּג מֵהַחֹמֶר שֶׁל הָעוֹלָם וְלֹא לְהַבִּיט לָרוּחַ שֶׁבּוֹ בֵּין שְׁלִילִי בֵּין חִיּוּבִי, לְהִדָּמוֹת לַגּוֹיִים וְלַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם, וּלְהִתְכַּחֵשׁ לְדַת יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ מֶרֶד, וְעַל זֶה כַּעַס ה' גָּדוֹל שִׁבְעָתַיִם, עַל כִּי יִשַּׁח אָדָם וְיִשְׁפַּל אִישׁ לְתַחְתִּית שֶׁאֵין לְמַטָּה מִמֶּנָּה בְּכָךְ שֶׁמַּחְלִיט הוּא לְעַצְמוֹ לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו וְלָלֶכֶת בְּשִׁיטָה - ''לֹא לְהִתְבּוֹנֵן'' ''לֹא לְהַאֲמִין'' הֲרֵי שֶׁבְּכָךְ מְבַטֵּל אֶת תַּכְלִית רְצוֹן ה' בִּבְרִיאַת הָאָדָם, שֶׁהִיא הַמַּחְשָׁבָה. (והארכנו בזה בספרנו ''אמונת ישראל'' בתחלתו).
מה הסבה להתנכרות האמונה במיחד בדורנו?
סִימָנִים רַבִּים נִתְּנוּ לָנוּ לָדַעַת אֵימָתַי יַגִּיעַ קֵץ שְׁלַבֵּי הַהֲכָנָה - שֶׁבְּעֶצֶם הֵחֵלּוּ מִיּוֹם בְּרוֹא אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאָרֶץ - לִקְרַאת עוֹלָם מְתֻקָּן, שֶׁלּוֹ אָנוּ מְצַפִּים זֶה כְּ - 2000 שָׁנָה. בַּמִּשְׁנָה בְּסוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה וּבְעוֹד מִדְרָשִׁים רַבִּים שֶׁמְּקוֹרָם בִּפְסוּקֵי הַנְּבִיאִים מְבֹאָר כֵּיצַד וְאֵיךְ יֵרָאֶה הַמַּצָּב בְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁתַּגִּיעַ הַהֲכָנָה לְסִיּוּמָהּ, כָּל הַסִּימָנִים הַמְבֹאָרִים שָׁם כְּבָר מֵאַחֲרֵינוּ, וְעִנְיָן זֶה פָּשׁוּט וּמֻסְכָּם מִכָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָחֵל מֵהֶ''חָפֵץ חַיִּים'' שֶׁהִרְבָּה לִכְתֹּב עַל כָּךְ, וְעוֹד הַרְבֵּה - שֶׁתִּקְצַר הַיְרִיעָה מִלִּמְנוֹתָם בְּשִׁיטָתוֹ הָלְכוּ שֶׁתְּקוּפָתֵנוּ אָכֵן תְּקוּפָה שֶׁעָלֶיהָ נִבְּאוּ הַנְּבִיאִים וְהַחֲכָמִים. וּמֵהַסִּימָנִים הַבּוֹלְטִים שֶׁיִּצְטַיֵּן בּוֹ דּוֹר הַמְסַיֵּם הוּא - הַגְבָּרַת הָרֶשַׁע, כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה יְשֻׁכְלְלוּ בְּמֵיטַב הַנֶּשֶׁק בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה כְּמוֹתוֹ מֵעוֹלָם, גְּוָנִי פִּתּוּיִים גֵּרוּיִים וְנִסְיוֹנוֹת תַּקִּיפִים וּתְכוּפִים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הִשָּׂרְדוּתָם בְּיָדְעָם שֶׁבְּהִסְתַּיֵּם הַהֲכָנָה - לְעוֹלַם הַתִּקּוּן - מִתְבַּטְּלִים הֵמָּה לְגַמְרֵי. וּרְשׁוּת נְתוּנָה לָהֶם עַל כָּךְ מֵאֵת הַבּוֹרֵא כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת גְּמַר עֲבוֹדַת הַהֲכָנָה שֶׁאָכֵן הִגִּיעָה לִשְׁלֵמוּתָהּ, וְהוּא בְּכָךְ שֶׁאַנְשֵׁי הַדּוֹרוֹת הַמְסַיְּמִים יִשָּׁאֲרוּ אֵיתָנִים וְנֶאֱמָנִים לַתּוֹרָה וּלְמִצְווֹתֶיהָ עִם כָּל הַקֹּשִׁי הַנִּמְרָץ שֶׁלֹּא הָיָה לְפָנִים כָּמוֹהוּ, כִּי אוֹתוֹ כֹּחַ הָרָע שֶׁיִּתְפָּרֵץ בְּסוֹף קִיּוּמוֹ הוּא בְּעֶצֶם פִּסְגַּת כֹּחַ הָרָע, וּבְהֵחָסְלוֹ - מֻצְדֶּקֶת גְּמַר הַהֲכָנָה הַמְפַנָּה אֶת מְקוֹמָהּ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וּמְתֻקָּן, וְזֹאת בִּזְכוּת מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּבַעֲמִידָתוֹ בְּרֶצֶף הַנִּסְיוֹנוֹת, כִּי אָז תְּהֵא מֻצְדֶּקֶת לוֹ שְׂכַר עוֹלַם הַתִּקּוּן, שֶׁמְּעֻתָּד הוּא לְהַנִּשְׁאָרִים וְהַנּוֹתָרִים בֶּאֱמוּנָתָם הַצְּרוּפָה.
מה הסבה לרבוי היסורים שבדורנו?
מְבֹאָר עִם הַתשובה הַקּוֹדֶמֶת, לְצֹרֶךְ הִשָּׂרְדוּת כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע, וּלְצֹרֶךְ הֶמְשֵׁךְ חִיּוּתָם וְקִיּוּמָם הַתָּלוּי בְּהַצְלָחַת פִּתּוּיֵיהֶם וְגֵרוּיֵיהֶם, מִשְׁתַּמְּשִׁים הֵמָּה בְּאֶמְצְעִי פִּתּוּי נוֹסָף, וְהוּא רִבּוּי הַיִּסּוּרִים - שֶׁלָּרֹב מַכְרִיעִים הֵמָּה אֶת הַמִּתְנַדְנְדִים לִמְצֹא אֶת פֻּרְקָנָם מֵעֹמֶס סִבְלָם בְּתַעֲנוּגִים מְדֻמִּים שֶׁהֲנָאָתָם הָעַכְשָׁוִית מְזֻמֶּנֶת, וִישׁוּעָתָם הַמְדֻמֵּית נִרְאֵית בְּהֶישֵׂג יָד, וּבְכָךְ מַצְלִיחִים הֵמָּה בְּקַלּוּת לִסְחֹף וּלְצוֹדֵד בְּרִשְׁתָּם פְּתָיִים וּתְמִימִים שֶׁבִּפְתַיּוּתָם הֵמָּה מַחְרִיבִים אֶת נִשְׁמָתָם מַחֲרִיבֵי עוֹלָם, וּמַמְשִׁיכֵי חִיּוּת הָרֶשַׁע וְהַטֻּמְאָה, שֶׁכָּל חִסּוּלָהּ תָּלוּי בָּעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ הַמְמַגְּרִים וּמַשְׁפִּילִים קוֹמָתָהּ בְּהִתְמָרְדוּתָם לְמַלְכוּתָהּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וּלְעֻמָּתָם הַנִּכְנָעִים לָהּ מַצְדִּיקִים אֶת עִכּוּב עוֹלַם הַתִּקּוּן בְּטַעֲנָה: עֲדַיִן טֶרֶם הִגִּיעָה הַהֲכָנָה לִשְׁלֵמוּתָהּ בְּעוֹד יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמְתֻקָּן.
מה הם הדרכים להשגת האמונה?
א. הִתְבּוֹנְנוּת הִיסְטוֹרִית
הַהִיסְטוֹרְיָה מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם אֵינֶנָּה בַּשָּׁמַיִם וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם.
אָדָם הָרִאשׁוֹן חַי 930 שָׁנָה.
מְתוּשֶׁלַח חַי בַּחֲפִיפָה אַחַת עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן 243 שָׁנָה שֶׁהָיוּ שָׁנִים אַחֲרוֹנוֹת לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְרִאשׁוֹנוֹת לְחַיֵּי מְתוּשֶׁלַח.
נֹחַ נוֹלַד 126 שָׁנָה לְאַחַר אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִם כֵּן מְתוּשֶׁלַח גִּשֵּׁר בֵּין אָדָם לְנֹחַ וְאִם כֵּן בָּרוּר הָיָה לוֹ לְנֹחַ רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה וְחִדּוּשָׁהּ מֵעֵד רִאשׁוֹן - מְתוּשֶׁלַח.
אַבְרָהָם אָבִינוּ חַי בַּחֲפִיפָה אַחַת עִם נֹחַ - 58 שָׁנָה, שֶׁהָיוּ אַחֲרוֹנוֹת לְחַיֵּי נֹחַ וְרִאשׁוֹנוֹת לְחַיֵּי אַבְרָהָם אִם כֵּן אַבְרָהָם שָׁמַע מֵעֵד רִאשׁוֹן - נֹח - אֶת נֵס הַמַּבּוּל, וּמֵעֵד שֵׁנִי - בְּסַךְ הַכֹּל - אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וְחִדּוּשָׁהּ.
לְסִכּוּם:
הִיסְטוֹרְיָה קְדוּמָה בְּסַךְ 2123 שָׁנִים עַד תְּקוּפַת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם - הִנָּהּ סַךְ הַכֹּל בַּת אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, אָדָם, מְתוּשֶׁלַח, נֹחַ, אַבְרָהָם. וּמֵאָז הַהִיסְטוֹרְיָה כְּבָר יוֹתֵר בְּרוּרָה וּמְפֹרֶטֶת, שֶׁהֲרֵי מֵאָז נִצְמְחוּ נִתְרַבּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּפֵרוּט הַהִיסְטוֹרְיָה עָבַר בְּמָסֹרֶת נֶאֱמָנָה מֵאָבוֹת לְבָנִים.
כְּ- 320 שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן - כְּשֶׁכְּבָר נִתְרַבּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עָמְדוּ כֻּלָּם בַּמַּעֲמָד הַגָּדוֹל וְהַמֻּפְלָא מַעֲמַד הַר סִינַי וְשָׁמְעוּ דְּבַר ה' - פָּנִים בְּפָנִים, בְּמַעֲמָד זֶה נָכְחוּ 60,000 גְּבָרִים מִגִּיל 20- לְבַד מִטַּף נָשִׁים וּזְקֵנִים - סַךְ הַכֹּל מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם עֵדִים לְמַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, מַעֲמָד הַסּוֹתֵר כָּל פִּרְכָא שֶׁהִיא לִיסוֹדֵי הָאֱמוּנָה - וְכַנֶּאֱמָר: ''לְמַעַן יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם''.
כָּאן רַק פָּתַחְנוּ דֶּרֶךְ לְהִתְבּוֹנְנוּת הִיסְטוֹרִית רַבַּת הַתּוֹעֶלֶת לְחִזּוּק הָאֱמוּנָה, לְהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ - מוֹעִיל מְאֹד לְהִתְבּוֹנֵן בְּ''סֵפֶר הַדּוֹרוֹת'' - תַּאֲרִיכִים מְפֹרָטִים לְכָל אֵרוּעַ וְאֵרוּעַ מִתְּקוּפַת הַתַּנַ''ךְ עַד לַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה.
ב. הִתְבּוֹנְנוּת בְּאִישִׁים רָאשֵׁי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
הִתְבּוֹנְנוּת בְּאִישֵׁי וְרָאשֵׁי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתְּקוּפוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁעוֹד זָכִינוּ לֵהָנוֹת קְצָת מֵאוֹרָם. שֶׁעַל אַף חָכְמָתָם וּפִקְּחוּתָם וּגְאוֹנוּתָם, הִתְכּוֹפְפוּ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל קוֹדְמֵיהֶם, וְכֵן קוֹדְמֵיהֶם לְקוֹדְמֵיהֶם, כָּךְ שֶׁהַהַנָּחָה הָיְתָה פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה שֶׁכָּל הַקֹּדֶם בַּזְּמַן - קֹדֶם בַּמַּעֲלָה, וְרַבִּים מֵהֶם שֶׁדָּרְשׁוּ וְחָקְרוּ בְּנוֹשֵׂא אֱמוּנָה וּפִילוֹסוֹפְיָה עֲמֻקָּה, וְכֻלָּם לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל בְּוַדַּאי הֶעֱבִירוּ בְּמֹחָם אֶת הַסְּפֵקוֹת הַפְּשׁוּטוֹת הַצָּצוֹת בְּרֹאשׁ כָּל אָדָם בֵּינוֹנִי לְפָחוֹת, וּבְכָל זֹאת הִתְכּוֹפְפוּ וְהִתְבַּטְּלוּ לְכָל תָּג וְתָג שֶׁבַּתּוֹרָה, וְכָל אִמְרָה וְאִמְרָה שֶׁל הַחֲכָמִים שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם שָׁתוּ אוֹתָהּ בַּצָּמָא, וְעַל אֱמֶת זוֹ מָסְרוּ אֶת כָּל הַיָּקָר לָהֶם מָמוֹנָם, נַפְשָׁם, תַּעֲנוּגֵיהֶם, וְכֵן אֶת כָּל יֶתֶר חַיֵּי הַחֹמֶר שֶׁל הָעוֹלָם, בָּזוּ לַכֶּסֶף וְלַזָּהָב וּלְכָל כְּלֵי חֶמְדָּה לְמַעַן אֱמֶת זוֹ, וְכִי זֶה בְּחִנָּם, הַאֵין זוֹ רְאָיָה שֶׁהָאֱמֶת אֶצְלָם הָיְתָה בְּרוּרָה כַּשֶּׁמֶשׁ, לְלֹא צֵל שֶׁל סָפֵק, הֲלֹא רְחוֹקִים הָיוּ מִכָּל שֹׁחַד שֶׁל תַּאֲוָה וְרָצוֹן, גָּעֲלָה וּבָחֲלָה נַפְשָׁם בְּבֶצַע כֶּסֶף, וְרַק הָאֱמֶת הָיְתָה תַּאֲוָתָם, בְּנִגּוּד לְיֶתֶר הַפִילוֹסוֹפִים שֶׁנְּגִיעַת הָרָצוֹן לְחֹפֶשׁ וּמַתִּירָנוּת קָבְעָה אֶצְלָם אֶת דַּעְתָּם לְמַעַן לֹא יִסְתְּרוּ מַעֲשֵׂיהֶם אֶת מַצְפּוּנָם, וְאִם כֵּן הֲלֹא הֲלָכָה רוֹוַחַת - ''כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים''.
וּמִלְּבַד זֹאת, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהִתְעַנְּגוּ עַל עֲבוֹדָתָם, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה יָכוֹל אָדָם לַעֲבֹד וּלְהִתְמַסֵּר לַמְּשִׂימָה מִתּוֹךְ כְּפִיָּה, הֲלֹא עֲבוֹדָה מִתּוֹךְ כְּפִיָּה נַעֲשֵׂית ''לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה'' וְתוּ לֹא. חֵשֶׁק, אַהֲבָה, מְסִירוּת לֹא יִתָּכְנוּ אִם לֹא שֶׁהַפְּעֻלָּה נַעֲשֵׂית מֵאַהֲבָה, וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן נָבְעָה אֶצְלָם הָאַהֲבָה אִם לֹא מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בְּרוּרָה לְלֹא סָפֵק, וִידִיעָתָם מֵהַכָּרָתָם הָיְתָה כָּל כָּךְ מוּחָשִׁית עַד שֶׁהָיָה שָׁוֶה אֶצְלָם לָתֵת עֲבוּרָהּ אֶת חַיֵּיהֶם, מָמוֹנָם וְכָל הַיָּקָר לָהֶם, וְהַכֹּל שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, הִשְׁקִיעוּ אֶת כָּל חַיֵּיהֶם בַּתּוֹרָה וּבְקִיּוּם הַמִּצְווֹת וּבְהַעֲמָדַת תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, צֵא וּרְאֵה מֵרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁפֵּרֵשׁ מִבֵּיתוֹ כ''ד שָׁנִים, וְעוֹד בְּדוֹמֶה לוֹ כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא.
ג. הִתְבּוֹנְנוּת בְּמָסֹרֶת הַשַּׁמְרָנוּת וְהַקַּפְּדָנוּת
הִתְבּוֹנְנוּת נוֹסֶפֶת וּפְשׁוּטָה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁהֲרֵי עַמֵּנוּ עַם שַׁמְרָן וְקַפְּדָן, כָּל חִדּוּשׁ תּוֹסֶפֶת אוֹ מִגְרַעַת בַּתּוֹרָה עוֹבֵר בְּדִיקוֹת וַחֲקִירוֹת רַבּוֹת כַּמְבֹאָר בַּתַּלְמוּד וּבַחֲקִירוֹת הַהֲלָכָה, וְכָל שֶׁכֵּן כָּל חָכָם וְדוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה נִבְדָּק בְּמַעֲשָׂיו וּבַהֲלִיכוֹתָיו לִכְדֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִפְסֹק בַּתּוֹרָה, וְאִם כֵּן מִי יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ עַל הַמְצָאַת מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹר מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּמִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ וְהַזְּקֵנִים, מִי הֵעֵז לְהַמְצִיא תּוֹרָה חֲדָשָׁה וְלוּ אֲפִלּוּ הֲלָכָה חֲדָשָׁה, מִי הִצְלִיחַ לְהַטְעוֹת אֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר שֶׁקֶר, הֲלֹא עֵינֵיהֶם עֵינֵי הַבְּדֹלַח, וְאֵין הַטְעָיָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא נִתְגַּלְּתָה לָהֶם לְבַסּוֹף טָעוּתָהּ וְשִׁקְרוּתָהּ.
הֲלֹא אוֹתוֹ צְדוֹקִי שֶׁכָּפַר בְּנִסּוּךְ הַמַּיִם וְהִרְגִּישׁוּ בּוֹ הֲמוֹן הָעָם שֶׁמְּשַׁנֶּה הוּא מִמִּנְהָג הַיָּדוּעַ - רְגָמוּהוּ כָּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶם, וּמִלְחַמְתָּם מְפֻרְסֶמֶת בַּצְּדוֹקִים וּבַיְתּוֹסִים וּבַקָּרָאִים, מִי הִצְלִיחַ לַעֲמֹד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בִּצְבִיעוּתוֹ וּבְשִׁקְרוּתוֹ, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה חַכְמֵי הַנֶּפֶשׁ וְהַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמִּמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם כְּבָר הִכִּירוּ מִי הוּא כַּמְבֹאָר בִּ''פְסָחִים'' בְּאֶחָד שֶׁאָמַר ''הִגִּיעַנִי כִּזְנַב הַלְּטָאָה'' - בָּדְקוּ אַחֲרָיו וּמְצָאוּהוּ פָּסוּל.
וַהֲרֵי לְךָ לְשׁוֹן ''הַחֲתַם סוֹפֵר'':
נִרְאֶה לִי כְּשִׁגָּעוֹן מִי שֶׁיֹּאמַר שֶׁבְּאֶחָד מֵהַדּוֹרוֹת קָם אֶחָד וְהִמְצִיא לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְיָצָא בְּקֶרֶן עַל מִצְחוֹ וְהִטְעָה אֶת הָעוֹלָם לוֹמַר זֶהוּ - טוֹטָפוֹת הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, הֲלֹא יִרְגְּמוּהוּ כָּל הָעָם וְיֹאמְרוּ לוֹ - זֶה לֹא שָׁמַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ מִיּוֹם עָמְדֵנוּ עַל הַר סִינַי, וְעִמָּנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאַחֲרָיו יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְהַזְּקֵנִים וּנְבִיאִים, וּמִי יְמַלֵּא לִבּוֹ לְחַדֵּשׁ דָּבָר, וְכֵן בְּעִנְיַן סֻכָּה וְד' מִינִים וְכָל מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת מִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת דָּבָר הַנָּהוּג בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִפְנֵי הַזְּקֵנִים וְהַנְּבִיאִים אִם לֹא שֶׁכֵּן רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ מִמֹּשׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְתַלְמִידָיו עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ד. הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מֵעַל הַטֶּבַע
הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָחֵל מֵהַנְּבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדְּבַר ה' הָיָה בְּפִיהֶם, הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים וְכָל מַעֲשֵׂי מוֹפְתֵּיהֶם, מַעֲשֵׂי גְּבוּרָתָם וְהִתְמַסְּרוּתָם לַתּוֹרָה וּלְדִקְדּוּק עַל כָּל תָּג וְתָג שֶׁלָּהּ, הִתְבּוֹנְנוּת בְּחָכְמָתָם וּפִקְּחוּתָם הָעֲצוּמָה בְּכָל תְּחוּמֵי הַמַּדָּע, מֵעוֹלָם לֹא הִצְלִיחוּ חַכְמֵי הַדָּתוֹת הַשּׁוֹנוֹת לְנַצְּחָם - כַּמְבֹאָר בַּתַּלְמוּד, וְכַיָּדוּעַ בְּכָל וִכּוּחַ בְּנוֹשְׂאֵי דָּת וֶאֱמוּנָה - תָּמִיד הָיְתָה יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה.
עַל אֱמוּנָה זוֹ מָסְרוּ נַפְשָׁם, כַּעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וְעוֹד רַבִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְכַמָּה מֵהֶם שֶׁקָּפְצוּ לַסַּכָּנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בַּעֲבֵרָה.
ה. וְהָעֵצָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר לְחִזּוּק הָאֱמוּנָה הִיא תְּפִלָּה,
אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָנוּ מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם לִהְיוֹת שֶׁיָּדְעוּ בְּחָכְמָתָם גֹּדֶל הַסַּכָּנָה הַמְּצוּיָה בִּמְעִידַת הָאֱמוּנָה, וְהֵיאַךְ בְּנָקֵל יָכוֹל הָאָדָם לִפֹּל לְמִינוּת, וּלְכָךְ תִּקְּנוּ לָנוּ מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, עַל כָּל כּוֹס מַיִם, עַל כָּל טְעִימָה וּטְעִימָה, עַל לְבִישָׁה בְּכָל יוֹם - ''מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים'', עַל נְעִילַת מִנְעָלִים בְּכָל יוֹם - שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרכִּי, עַל חֲגִירַת חֲגוֹרָה - בְּכָל יוֹם ''אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה'', וְכֵן עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְכֵן תִּקְּנוּ לָנוּ לְבַקֵּשׁ ג' פְּעָמִים בְּיוֹם אֶת כָּל צְרָכֵינוּ, רְפוּאָה, פַּרְנָסָה, סְלִיחָה וְכוּ', וְזֹאת כִּי יָדְעוּ דְּאִם לֹא יַחְזֹר הָאָדָם וְיַזְכִּיר לְעַצְמוֹ לְפָחוֹת מֵאָה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם אֶת אֱמוּנַת ה' - עָלוּל לִשְׁכֹּחַ בִּן רֶגַע אֶת אַדְנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִפֹּל לְכֹחִי וְעֹצֶם יָדִי.
וּכְמוֹ כֵן לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ לִפְנֵי ה' וּלְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ מֵעֶצֶם בִּלְבּוּלֵי הָאֱמוּנָה שֶׁיָּסוּרוּ מִמֶּנּוּ, וַהֲגַם שׁאֱמוּנָתוֹ מְבֻלְבֶּלֶת יִתְפַּלֵּל וְיִתְפַּלֵּל וּבְכָךְ הֲרֵי הוּא מַפְנִים לְעַצְמוֹ יוֹתֵר מִכֹּל אֶת הַשְׁגָּחַת ה' וִיכָלְתּוֹ, וּמְבַטֵּא בְּכָךְ אֶת הִתְבַּטְּלוּתוֹ לַכֹּל יָכוֹל בִּהְיוֹתוֹ מִתְפַּלֵּל וּמְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ, וְיִתְעַקֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יַרְפֶּה, וְהַכֹּל בַּשָּׂפָה הַפְּשׁוּטָה הַמְדֻבֶּרֶת אֶצְלוֹ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא אֶל אָבִיו, וְאַף שֶׁאֵין לִבּוֹ שָׁלֵם בֶּאֱמוּנָתוֹ לֹא יָשִׂים לֵב לְכָךְ, וּבְהַתְמָדַת דֶּרֶךְ זוֹ בְּוַדַּאי יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת שְׁטוּת שֶׁפְּעָמִים אֵינָם אֶלָּא הַטְרָדַת עַצְבָּנוּת וּמֶתַח, וְעַל יְדֵי רֹגַע וְשַׁלְוָה יִסְתַּלְּקוּ לָהֶם.
אם האמת כל כך ברורה מדוע ''מינות משכא''?
עַם יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ בָּעֵגֶל לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה, וְהוּא פֶּלֶא, אֶלָּא יוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ וְלֹא בִּקְּשׁוּ לְעָבְדָהּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא (סנהדרין סג ע''א).
אָדָם שֶׁתַּאֲווֹתָיו וּרְצוֹנוֹתָיו קוֹרְצוֹת לוֹ מוּל עֵינָיו - מִסְתַּנְוֵר הוּא מֵהֶם, מִתְעַוְּרִים עֵינָיו, מִתְטַפֵּשׁ שִׂכְלוֹ וּמְשַׁקֵּר הוּא אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי שְׁקָרִים לְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ, וְרַק כְּדֵי לִמְצֹא חֲתִירָה הַמַּתֶּרֶת אֶת תְּשׁוּקוֹתָיו - עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, מְטַיְּחִים קְצָת אֶת הָאֱמוּנָה וְאֶת חֹמֶר דְּרִישׁוֹתֶיהָ, רַק כְּדֵי שֶׁיִּתְאַפְשֵׁר לֵהָנוֹת גַּם מֵעֲרָיוֹת וְיֶתֶר אִסּוּרִים.
וְזֶהוּ ''וְנִטְמֵתֶם בָּם'' - אַל תִּקְרֵי וְנִטְמֵאתֶם אֶלָּא ''וְנִטַּמְטֵם'', יֵשׁ מֻשָּׂג שֶׁל ''טִמְטוּם'', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ סִלּוּק הַשֵּׂכֶל וַהֲמָרָתוֹ בְּטִפְּשׁוּת, אֵלּוּ הֵם תּוֹצְאוֹת שֹׁחַד הָעֲבֵרָה הַשּׁוֹאֵף לַעֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, לֹא בְּהֵחָבֵא, לֹא בְּמַצְפּוּן כּוֹאֵב, כִּי אָז אֵין הַהֲנָאָה מֻשְׁלֶמֶת אֶלָּא מְסֻיֶּגֶת וּמַכְאִיבָה, וּכְדֵי שֶׁתְּהֵא בְּרַחֲבוּת וּבְשַׁלְוָה יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְשַׁחֵד גַּם אֶת הֶחָכָם בְּיוֹתֵר מִכָּל מֻשְׂכָּלוֹת הַחָכְמָה שֶׁבּוֹ, וְהִיא הַמָּקוֹם וּפִנָּה לַבְּחִירָה שֶׁהִשְׁאִיר הַבּוֹרֵא לְשֵׁם הַצְדָּקַת שָׂכָר וְעֹנֶשׁ. (יסוד הדברים מר''א וסרמן זצ''ל)
וְהָרְאָיָה הַגְּדוֹלָה לְכָךְ הִיא הַנֶּאֱמָר: ''וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר'', וּבְכֵן וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה זָרָה כָּל כָּךְ מְטֻפֶּשֶׁת וּמַגְעִילָה מֵעֲבוֹדַת פְּעוֹר - ''אוֹכֵל תְּרָדִין וּמַתְרִיז בְּפָנֶיהָ'', וְעִם כָּל זֶה עֲבָדוּהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמְגַלֶּה לָנוּ הַפָּסוּק, דְּהֵיאַךְ נָפְלוּ לְטִפְּשׁוּת כָּזוֹ? וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב'', זְנוּת בְּנוֹת מוֹאָב הָיָה הַ''וַיָּחֶל'', הַהַתְחָלָה, כִּי מִכָּךְ נָטְלוּ הַשֹּׁחַד, וְנִטַּמְטְמוּ עַד שֶׁנָּפְלוּ לִשְׁטוּת זוֹ שֶׁל פְּעוֹר.
אריכות חשכת הגלות ללא ראית קצה הלא מיאשת מהתקוה ומערערת את האמונה?
הַגָּלוּת שהינה אֲרֻכָּה וּמְיַגַּעַת - זוֹהִי הַהִסְתַּכְּלוּת מִצִּדֵּנוּ, וְהַצֶּדֶק אִתָּנוּ לֶהֱיוֹתֵנוּ מְנוּעִים מִלִּרְאוֹת וּמִלְּהָבִין הֲכֵיצַד כָּל רֶגַע נוֹסָף שֶׁבְּחֶשְׁכַת הַגָּלוּת מוֹסִיף נִדְבָּךְ נוֹסָף לְהַשְׁלָמַת מַעֲרֶכֶת הַהֲכָנָה לְצֹרֶךְ תִּקּוּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, לוּ הָיִינוּ מְבִינִים הֵיאַךְ כָּל רֶגַע וְחֵלֶק מֵהָרֶגַע בַּאֲרִיכוּת הַגָּלוּת נִצְרָךְ וְחִיּוּבִי הוּא לְצֹרֶךְ אֵיזוֹהִי הַשְׁלָמָה בְּעוֹלַם הַתִּקּוּן לֹא הָיָה קָשֶׁה עָלֵינוּ.
וּבְמָשָׁל פָּשׁוּט אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר זֹאת:
אָדָם הָרוֹצֶה לִרְכֹּשׁ דִּירָה גְּמוּרָה וּמְסֻדֶּרֶת בְּמֶרְחָק רַב מִמְּקוֹם מְגוּרָיו וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה שָׁם בְּמַהֲלַךְ הַבְּנִיָּה, לְפִי דַּעְתּוֹ בְּתוֹר אָדָם שֶׁאֵינוֹ קַבְּלָן וְלֹא בַּנַּאי, צָרִיךְ לָקַחַת זְמַן סִיּוּמָהּ עַד כְּשָׁנָה, לָכֵן לְאַחַר סִיּוּם הַשָּׁנָה תִּלְאֶה נַפְשׁוֹ וְתָקוּץ מִלְּהַמְתִּין וְלָכֵן רוֹאֶה לְנָכוֹן לִשְׁלֹחַ גְּעָרוֹת וְזֵרוּזִים לְסִיּוּם הַמְּלָאכָה מִבְּלִי לָדַעַת אֶת הַנַּעֲשֶׂה, אוּלָם אִלּוּ הָיָה שָׁם וְרוֹאֶה בַּשֶּׁטַח אֶת הַהִתְקַדְּמוּת הַיָּפָה שֶׁמִּתְקַדְּמִים הַפּוֹעֲלִים בַּעֲבוֹדָתָם מִיּוֹם לְיוֹם הָיָה שׁוֹאֵב עִידוּד וְתִקְוָה, אִלּוּ הָיָה רוֹאֶה הֲכֵיצַד כָּל עִכּוּב הוּא לֹא לְחִנָּם, כָּל עִכּוּב נִצְרָךְ וּבֶעָתִיד יֵרָאוּ תּוֹצְאוֹתָיו, הָיָה מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, אֶלָּא שֶׁלֶּהֱיוֹתוֹ מְרֻחָק מֵהַמָּקוֹם אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַהִתְקַדְּמוּת בְּמוֹ עֵינָיו.
כֵּן הוּא הַדָּבָר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ קָץ וְנִלְאֶה כִּבְיָכוֹל בְּגָלוּתֵנוּ כְּמוֹ הַקַּבְּלָן וְהַבַּנַּאי הַנִּמְצָא בַּשֶּׁטַח שֶׁאֵינוֹ קָץ בַּעֲבוֹדָתוֹ לֶהֱיוֹתוֹ רוֹאֶה כְּנִצְרָךְ כָּל עִכּוּב וְעִכּוּב, אֵין שׁוּם עִכּוּב לְבַטָּלָה לְכָל עִכּוּב מַטָּרָה נַעֲלֵית לְצֹרֶךְ כְּדָאִי וּמִשְׁתַּלֵּם, וְזֹאת עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּכָל הַשְּׁלַבִּים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ הֵן בִּשְׁלַבֵּי יִסּוּרִים, וְהֵן מִצַּד עֶצֶם עִכּוּב הַגְּאֻלָּה שֶׁסִּבּוֹתֵיהֶם טוֹמְנִים בְּתוֹכָם סוֹדוֹת וְנִסְתָּרוֹת הַיְדוּעִים רַק לְמִי שֶׁיְּצִירַת עוֹלַם הַתִּקּוּן נָתוּן לְתַפְקִידוֹ, וְהוּא הָרוֹאֶה וּמַבִּיט עַד כַּמָּה כָּל עִכּוּב נוֹסָף בַּגָּלוּת, וְעַד כַּמָּה כָּל כְּאֵב וְלוּ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי נִצְרָךְ הוּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת עוֹלַם הַתִּקּוּן, וְזוֹ בְּעֶצֶם הַנֶּחָמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ לֶעָתִיד בְּהִגָּלוֹת ''הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם'' וְיִרְאוּ כֻּלָּם כַּמָּה הָיָה נִצְרָךְ כָּל פְּרָט שֶׁל כְּאֵב וְעָגְמַת נֶפֶשׁ וְאֵין נֶחָמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ הַמֻּבְטַחַת לָנוּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - ''אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחַמְכֶם''.
וְשָׁמַעְתִּי בָּזֶה פֵּרוּשׁ יָפֶה וְנִפְלָא מהרה''ג רַבִּי אֶפְרַיִם זַיְצִ'יק זצ''ל עַל הַמִּדְרָשׁ: ''כָּל הַקָּרְבָּנוֹת עֲתִידִין לְהִבָּטֵל חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה'', דְּמַה שַּׁיָּךְ לִכְאוֹרָה קָרְבַּן תּוֹדָה לֶעָתִיד, וַהֲלֹא תּוֹדָה נוֹעַד לְחוֹלֶה, לְהוֹלֵךְ מִדְבָּר, וּלְמִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְכוּ', וּמַה שַּׁיָּךְ עִנְיָנִים אֵלּוּ לֶעָתִיד? וְתֵרֵץ, דְּעִנְיַן קָרְבַּן תּוֹדָה לֶעָתִיד הוּא מִכֵּיוָן שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלֶּה לְכָל אָדָם הַתּוֹעֶלֶת שֶׁנִּפְעֲלָה מִכָּל סֵבֶל וְסֵבֶל שֶׁסָּבַל בַּגָּלוּת, וְכַמָּה טוֹב נוֹצַר מִמֶּנָּה, וְאֵיזֶה תִּקּוּן הַפְלֵא וָפֶלֶא נִתְקַן מִסִּבַּת סֵבֶל זֶה, וְכַמָּה הָיָה כְּדַאי וּמִשְׁתַּלֵּם לִסְבֹּל עַד הַפְּרָט הַקָּטָן, הֵן מִמַּה שֶּׁסָּבְלוּ כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְהֵן מִסִּבְלוֹ הַפְּרָטִי שֶׁל כָּל יָחִיד וְיָחִיד, וְעַל כָּךְ יוֹדֶה לַה' מְאֹד - ''אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשׁוּב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי'', וְעַל כָּךְ יַקְרִיב קָרְבַּן תּוֹדָה בְּשִׂמְחָה וּבְהוֹדָאָה לַה' עַל נִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵמָּה הַיִּסּוּרִים שֶׁפָּעֲלוּ נִפְלָאוֹת לְטוֹבָתוֹ.
האם חיוב האמונה עלינו ועל אמות העולם שוה?
מִצְוַת הָאֱמוּנָה נֶחְלֶקֶת לְב' חֲלָקִים, א) הָאֱמוּנָה בִּמְצִיאוּת ה', ב) אֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית בַּהֹוֶה. אֻמּוֹת הָעוֹלָם אָכֵן מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּת ה' וְשֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה כִּי בְּכָךְ מִתְכַּחֲשִׁים הֵם לִמְצִיאוּתוֹ, אוּלָם אֵינָם בְּמִצְוַת הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית ''עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים'', זוֹ הַמִּצְוָה הִיא יִחוּדֵנוּ וּסְגֻלָּתֵנוּ עַל כָּל הָעַמִּים לִהְיוֹת יוֹדְעִים כִּי אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת, הַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים. וְהוּא אָמְרֵנוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל - יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם - ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד, ה' שֶׁנִּתְיַחֵד לִהְיוֹת אֱלֹקֵינוּ וְלֹא אֱלֹקֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם הוּא בֶּאֱמוּנָתֵנוּ כִּי הוּא - ה' אֶחָד, וְאֵין לוֹ שׁוּם שִׁתּוּף בְּהַשְׁגָּחָתוֹ עַל בְּרוּאָיו. [וּמַה שֶּׁמֻּזְהָרִים הַגּוֹיִים עַל עֲבוֹדָה זָרָה הַיְנוּ מִלְּעָבְדָהּ, אוּלָם מַאֲמִינִים הֵמָּה בְּשִׁתּוּף כֹּחוֹת שֶׁהִנָּם רְשׁוּת לְעַצְמָם].
עד היכן פסגת חובת האמונה?
מַדְרֵגוֹת הָאֱמוּנָה אֵין לָהֶם סוֹף, אוּלָם נִתָּן לִרְאוֹת מַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת בָּהֶן נִתְבְּעוּ אַנְשֵׁי מַעֲלָה עַל מֶחְדָּלָם מִכְּפִי יְכָלְתָּם, לְמָשָׁל:
א. שָׂרָה אִמֵּנוּ בַּת 90 שָׁנָה נִתְבְּעָה עַל כִּי צָחֲקָה בִּבְשׂוֹרַת הַבָּנִים מִפִּי מַלְאָךְ שֶׁנִּרְאָה כְּעַרְבִי, חוֹבַת הָאֱמוּנָה דּוֹרֶשֶׁת לַעֲנוֹת אָמֵן גַּם עַל בִּרְכַּת הֶדְיוֹט מְגֻחֶכֶת כָּזוֹ - הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר. (הגר''י לוינשטיין זצ''ל)
ב. יוֹסֵף הַצַּדִּיק נִתְבַּע עַל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְהֵעָזֵר בְּשַׂר הַמַּשְׁקִים וְנֶעֱנַשׁ בְּעוֹד שְׁתֵּי שְׁנוֹת מַאֲסָר נוֹסָפוֹת, כִּי לְצַדִּיק כָּמוֹהוּ נֶחְשָׁב כְּחֹסֶר בִּטָּחוֹן לְהֵעָזֵר בְּמַאן דְּהוּא, עַל אַף שֶׁהָיָה אָז בְּמַצָּב שֶׁל יְשִׁיבָה כְּ- 10 שָׁנִים בְּבֵית סֹהַר, נַעַר עִבְרִי עֶבֶד בְּמִצְרַיִם הַנָּכְרִיָּה.
ג. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם נִקְלְעוּ לְמַצָּב - הַיָּם לִפְנֵיהֶם וּמִצְרַיִם לְאַחֲרֵיהֶם, עִם כָּל זֶה נִתְבְּעוּ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִצְעֹק לַה' אֶלָּא לְהִתְקַדֵּם לְכִוּוּן הַיָּם וְלִבְטֹחַ בַּה'.
ד. אָסָּא מֶלֶךְ יְהוּדָה נִתְבַּע עַל שֶׁדָּרַשׁ בָּרוֹפְאִים בָּחֳלִי רַגְלָיו בִּמְקוֹם לִדְרֹשׁ אֶת ה'.
לְסִכּוּם הָאֲנָשִׁים הַמּוּרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים לְפִי מַדְרֵגָתָם נִתְבָּעִים עַל חֹסֶר אֱמוּנָה גַּם בְּמַצָּבִים הַדּוֹרְשִׁים נִסִּים וְשִׁנּוּי טֶבַע, כֵּן חוֹבַת הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין שֶׁאֵין מְצִיאוּת טֶבַע וְנֵס בַּבְּרִיאָה -הַכֹּל אֶחָד, וְאָכֵן זָכוּ לָזֶה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כְּדֻגְמַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא - ''מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיִדְלַק יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיִדְלַק'', וְלֹא אָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּךְ יְהֵא, אֶלָּא הֶאֱמִין פָּשׁוּט שֶׁכָּךְ יְהֵא, וּכְמוֹ כֵן נַחוּם אִישׁ גַּמְזוּ בְּמַעֲשֵׂה גְּנֵבַת הַפְּנִינִים מִקֻּפְסָתוֹ וְהַחְלָפָתָם בְּעָפָר וְעוֹד.
מהו גדר מדת הבטחון?
לִחְיוֹת תָּמִיד בְּתִקְוָה לְטוֹב וְלֹא לִפֹּל לְיֵאוּשׁ בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם כְּשֶׁנִּבְצָרִים אָפְנֵי הַיְשׁוּעָה לַחֲלוּטִין מֵהָאָדָם - עָלָיו לִבְטֹחַ בְּתִקְוָה שֶׁיְּשׁוּעָתוֹ תִּצְמַח בְּדֶרֶךְ לֹא צְפוּיָה וּכְכָל שֶׁרָגוּעַ וְשָׁלֵו הוּא בְּתִקְוָתוֹ זוֹ - חָזָק הוּא יוֹתֵר בְּמִדַּת בִּטְחוֹנוֹ, וּלְעֻמָּתוֹ הַדּוֹאֵג וְהַמְפַחֵד מֵחֹסֶר סִבּוֹת הַנִּרְאוֹת לִישׁוּעָתוֹ - הֲגַם כִּי מַאֲמִין הוּא, אוּלָם חָסֵר בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן.
האם נכון הוא לאדם לבטח בה' שיעשה רצונו האישי דוקא?
אֵין זוֹ הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן. אֶלָּא עָלָיו לִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרוֹ, יִתָּכֵן וִיהֵא הַטּוֹב נִרְאֶה לָעֵינַיִם כְּפִי שֶׁמְּצַפֶּה הָאָדָם וְיִתָּכֵן שֶׁיְּהֵא הַטּוֹב הַהוּא נִסְתָּר, וּלְשׁוֹן ''בִּטָּחוֹן'' הוּא: בּוֹטֵחַ וְסוֹמֵךְ אֲנִי עַל הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא עִמִּי שֶׁתְּהֵא בְּתַכְלִית הַטּוֹבָה, וְאֵינִי מְהַרְהֵר אַחֲרָיו לְחָשְׁדוֹ שׁעוֹשֶׂה עִמִּי דָּבָר לְרָעָתִי, אוּלָם פְּעָמִים מָצִינוּ שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן בְּמוּבָן שֶׁוַּדַּאי יִנָּצְלוּ וְשֶׁבְּוַדַּאי יִוָּשְׁעוּ. (כמבואר בספר אמונה ובטחון לחזו''א פ''א אות ז')
מהם סימני הבוטח?
א. מִסִּימָנֵי הַבּוֹטֵחַ - שַׁלְוַת נֶפֶשׁ מֵהָרְדִיפָה הַתְּמִידִית אַחַר תַּאֲוַת הַגּוּף.
ב. יֵשׁ לוֹ מְנוּחָה מֵהַנְּדִידָה אַחַר פַּרְנָסָה.
ג. בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה וּבוֹטֵחַ שֶׁמִּשָּׁם תְּהֵא פַּרְנָסָתוֹ.
ד. אֵין לוֹ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כִּי הוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ.
ה. שָׂמֵחַ בְּכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לוֹ. (לב טוב)
עד כמה חיוב ההשתדלות אחר פרנסה או צרך אחר?
אֵין לִשאלה זוֹ תשובה מֻגְדֶּרֶת לַכְּלָל, אֶלָּא כָּל אֶחָד נִתְבָּע לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הָעַכְשָׁוִית בֶּאֱמוּנָתוֹ בַּה', כִּי כְּמוֹ שֶׁהַמַּאֲמִין הַפָּשׁוּט מֵבִין שֶׁגַּם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בָּאֱמוּנָה אֵין מִן הָרָאוּי לִטְרֹחַ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב לְפַרְנָסָתוֹ וְזוֹ כְּבָר גֻּזְמָא, אֶלָּא חַיָּב הוּא לְהַשְׁאִיר פִּנָּה לְבִטְחוֹנוֹ בַּה', כֵּן כָּל מַאֲמִין שֶׁהִנּוֹ בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר כְּבָר מַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ מַהִי הִשְׁתַּדְּלוּת וּמַהִי כְּבָר גֻּזְמָא, וּמַה שֶּׁמֵּבִין וּמַרְגִּישׁ שֶׁהִיא כְּבָר גֻּזְמָא עֲבוּרוֹ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לַחְדֹּל מִמֶּנָּה. יוֹסֵף הַצַּדִּיק הִרְגִּישׁ שֶׁזּוֹ גֻּזְמָא עֲבוּרוֹ מִלְּהִשְׁתַּדֵּל דֶּרֶךְ שַר הַמַּשְׁקִים וּבְכָל זֹאת בִּקֵּשׁ עֶזְרָתוֹ לָכֵן נִתְבַּע, כָּל אָדָם מִן הַשּׁוּרָה אֵינוֹ מַרְגִּישׁ חֹסֶר בִּטָּחוֹן בְּלָקְחוֹ עוֹרֵךְ דִּין עַל מִשְׁפָּט קָשֶׁה וּמְסֻבָּךְ, אֲזַי בֶּאֱמֶת לֹא יִתָּבַע בְּדָבָר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ.
מצד חיוב הבטחון עדיף ללמד תורה כל היום או גם להנות מיגיע כפיו?
בָּרַמְבַּ''ם נֶאֶמְרוּ ב' הֲלָכוֹת: א. בְּסוֹף הִלְכוֹת שְׁמִיטָה וְיוֹבֵל: כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִבָּאֵי עוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' וְכוּ' הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וִיזַכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ וְכוּ'.
הֲרֵי שֶׁזְּכוּת נִתֶּנֶת לְכָל אָדָם לַחְדֹּל לְגַמְרֵי מִיגִיעַ כַּפַּיִם וְלִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיְּפַרְנְסוֹ.
מֵאִידָךְ הֲלָכָה אַחֶרֶת מוּבֵאת בָּרַמְבַּ''ם (הלכות תלמוד תורה (פ''ג ה''י): כָּל הַמֵּשִׂים עַל עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְיִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת ה' וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה.
וְאֵין הֲלָכָה זוֹ סוֹתֶרֶת אֶת הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא תָּלוּי הַכֹּל בַּאֲמִתּוּת עוֹבֵד ה', אִם בּוֹחֵר הוּא לִהְיוֹת כֻּלּוֹ מֻשְׁלָךְ עַל ה' מִבְּלִי לַחְשֹׁב ''מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי'' וּבִטְחוֹנוֹ חָזָק בַּה', עַד אֲשֶׁר מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לִבּוֹ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ מִבְּלִי לְחַשְׁבֵּן שׁוּם חֶשְׁבּוֹן, יְזַכֵּהוּ ה' לְהִתְפַּרְנֵס מִבְּלִי לִפֹּל עַל הַבְּרִיּוֹת וּבְכָךְ לֹא יִזְדַּמֵּן לוֹ חִלּוּל ה'.
אוּלָם אִם מֵרֹאשׁ מְחַשְׁבֵּן הוּא: אֶלְמַד תּוֹרָה וְאֶתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה כִּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, דְּהַיְנוּ סוֹמֵךְ עַל הַבְּרִיּוֹת שֶׁיְּפַרְנְסוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי זֶה מְחַלֵּל אֶת ה', [אֵין הַדָּבָר אָמוּר לְיָמֵינוּ שֶׁפַּרְנָסַת בְּנֵי הַתּוֹרָה מְסֻדֶּרֶת בְּאֶמְצָעוּת ''כּוֹלְלִים'' וְאֵינָהּ בְּדֶרֶךְ ''צְדָקָה'', וּמַה גַּם שֶׁהַיְצִיאָה לָרְחוֹב הִיא סַכָּנָה גְּמוּרָה וּבְכָךְ תֻּשְׁבַּת הַתּוֹרָה וְיִרְאַת ה' מִן הָאָדָם, אֶלָּא בִּימֵיהֶם שֶׁהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לִהְיוֹת נֶהֱנִים מִיגִיעַ כַּפֵּיהֶם וְעִם כָּל זֶה לַעֲסֹק הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה].
האם יש לחדל מבטחון מסבת ''שמא יגרם החטא''?
אֵין לַחְדֹּל מִלִּבְטֹחַ בַּה' מִסִּבַּת פֶּן יִגְרֹם הַחֵטְא מִכַּמָּה טְעָמִים:
א. שַׁלְוַת נֶפֶשׁ וּרְגִיעָה - חַיָּב לִהְיוֹת עַל אַף שֶׁאֵין הָאָדָם נָקִי מֵחֲטָאִים, כִּי הֲלֹא מַהוּת מִצְוַת הַבִּטָּחוֹן מְחַיֶּבֶת לְהֵרָגַע וּלְהִתְבַּטֵּל לִרְצוֹן ה' מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁמַּה שֶּׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ ה' זֶהוּ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרוֹ, כָּךְ שֶׁגַּם הַחוֹטֵא אֵינוֹ פָּטוּר מִלִּבְטֹחַ בַּה' שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּנְהַג עִמּוֹ זֶהוּ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרוֹ.
ב. אֵין מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכְזִיב אֶת הַבּוֹטֵחַ בּוֹ, וְלָכֵן יִנָּצֵל מִפְּאַת כְּבוֹד ה' גַּם אִם אֵין מַעֲשָׂיו תּוֹאֲמִים וּמַצְדִּיקִים אֶת נִסּוֹ.
ג. הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ, וְנוֹשָׁע הוּא בְּתוֹרַת חֶסֶד - מַתְּנַת חִנָּם - שֶׁלֹּא מִפְּאַת מַעֲשָׂיו וְזוֹ סְגֻלַּת הַבִּטָּחוֹן לְהַמְשִׁיךְ חֶסֶד בְּמַתְּנַת חִנָּם בִּזְכוּת הַבִּטָּחוֹן.
וּלְכָךְ אִיתָא בְּיַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי עַל פָּסוּק: ''רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ'', דְּמִכָּאן אֲפִלּוּ רָשָׁע - וּבוֹטֵחַ בַּה' - חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.
במה הבחירה ביד האדם ובמה לא?
הַדָּבָר מְבֹאָר בחו''ה שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן, בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים אֵין לָאָדָם שׁוּם בְּחִירָה כְּגוֹן בַּמֶּה יִּתְפַּרְנֵס הָאָדָם בְּעֵסֶק זֶה אוֹ בְּעֵסֶק אַחֵר, יֵלֵךְ לְרוֹפֵא זֶה אוֹ אַחֵר, יִטֹּל תְּרוּפָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, יִסַּע לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ לֹא יִסַּע, בִּכְגוֹן אֵלּוּ אֵין לָאָדָם שׁוּם בְּחִירָה, אֶלָּא כָּל עֲצוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם לֹא יוֹעִילוּ לוֹ כִּי כָּל עִנְיָנָיו הַחָמְרִיִּים כְּבָר גְּזוּרִים וּמְנוּיִים קֹדֶם שֶׁיִּוָּלֵד, וְהוּא אֵינוֹ אֶלָּא מְבַצֵּעַ.
בְּעִנְיָנִים רוּחָנִיִּים הַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם, לִכְעֹס אוֹ לֹא, לְהִתְגָּאוֹת אוֹ לֹא, לְהַזִּיק לַחֲבֵרוֹ אוֹ לֹא, לְקַיֵּם מִצְווֹת אוֹ לֹא, וְכֵן כָּל עִנְיְנֵי שְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ תָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ שֶׁל הָאָדָם וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא רַק מְסַיֵּעַ לַבָּא לִטָּהֵר וּפוֹתֵחַ לַבָּא לִטָּמֵא.
אחר שענינים הרוחניים תלויים ביד האדם דוקא - היש טעם להתפלל עליהם?
אַף שֶׁאֶת עִנְיְנֵי הָרוּחַ הִשְׁאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד הָאָדָם לִבְחִירָתוֹ בְּוַדַּאי שַׁיָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו שֶׁיַּעַזְרֵהוּ לְהַצְלִיחַ בָּהֶם, וְאֵין זֶה סוֹתֵר אֶת תּוֹרַת הַבְּחִירָה, כֵּיוָן שֶׁעֶצֶם זֶה שֶׁהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ מִכֹּחַ בְּחִירָתוֹ בַּטּוֹב לִרְצוֹת רַק אֶת רְצוֹן ה', וְלָכֵן נִגָּשׁ הוּא בִּתְפִלָּה לַה' שֶׁיַּעַזְרֵהוּ, הֲרֵי שֶׁגַּם הַתְּפִלָּה עַצְמָהּ נוֹבַעַת מִצַּד בְּחִירָתוֹ בַּטּוֹב, וְהִיא עַצְמָהּ תּוֹצָאַת בְּחִירָתוֹ בַּטּוֹב וְשִׂנְאָתוֹ אֶת הָרָע וּלְכָךְ נוֹשֵׂא תְּפִלָּה הוּא לַה' שֶׁיַּעַזְרֵהוּ, וְאִם כֵּן אֵין זֶה סְתִירָה לַבְּחִירָה וְרָאוּי הוּא לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ. וְהָרְאָיָה שֶׁהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת תִּקְּנוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל הַצְלָחָה בְּנוֹשְׂאֵי הָרוּחָנִיּוּת, הֲשׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְעוֹד רַבִּים, וּבְעֶצֶם אֵין עֵצָה נַעֲלֵית מֵהַתְּפִלָּה. (ראה בספרנו ''שיח ישראל'' ובקונטרסנו ''תכתב זאת לדור אחרון'' מעלתה וכחה של תפילה).
מהם מפסידי האמונה?
לְשׁוֹן הַחֲזוֹן אִישׁ: מִדַּת הָאֱמוּנָה הִיא נְטִיָּה דַּקָּה מֵעֲדִינוּת הַנֶּפֶשׁ, הֲרֵי שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר עָדִין מְאֹד, וּבְנָקֵל יָכוֹל הָאָדָם חָלִילָה לְהֵחָשֵׁב כַּחֲסַר אֱמוּנָה, מַפְסִידִים רַבִּים מְצוּיִים לְהַחְלִישׁ לָאָדָם אֶת אֱמוּנָתוֹ, אוּלָם יֶשְׁנָם מַפְסִידִים שֶׁבְּכֹחָם לְהַפְסִיד אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי מֵאֱמוּנָתוֹ וּבְעֶצֶם לְרֹב עֲדִינוּת הָאֱמוּנָה - כָּל חֵטְא וְעָווֹן כְּבָר יוֹצֵר צִנּוּן בָּאֱמוּנָה בְּמִדַּת מָה וְנִמְנֶה כַּמָּה מֵהֶם:
א. קְרִיאַת סְפָרִים חִיצוֹנִיִּים הַכּוֹלְלִים דִּבְרֵי כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וּבִכְלָלָם סִפְרֵי חֲקִירָה בְּקֻשׁיוֹת וְתֵרוּצִים בְּנוֹשְׂאֵי אֱמוּנָה, שֶׁהֲרֵי הַקֻּשְׁיוֹת נִתָּנוֹת לַהֲבָנָה בְּנָקֵל וְכָל הַקֹּשִׁי הוּא בַּהֲבָנַת הַתֵּרוּצִים, וְעַל הָרֹב נִשְׁאָר הָאָדָם בַּהֲבָנַת הַקֻּשְׁיָא לְלֹא הֲבָנַת הַתֵּרוּץ.
ב. הִתְחַבְּרוּת לַמִּינִים וְהָרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה וְיִרְאַת ה' - מְאַבֶּדֶת וּמַפְסֶדֶת מִן הָאָדָם אֶת אֱמוּנָתוֹ, וַאֲפִלּוּ שְׁמִיעַת דִּבְרֵי הַפּוֹלִיטִיקָא שֶׁלָּהֶם מְחַלְחֶלֶת עָמֹק בַּנֶּפֶשׁ וְיוֹצֶרֶת מִינוּת.
ג. מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת הַמְטַמְטְמוֹת אֶת לֵב הָאוֹכְלָן.
ד. טֻמְאַת הָעֲרָיוֹת - וְרָאָה בְּךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשׁב מֵאַחֲרֶיךָ - אֵין לְךָ טֻמְאָה הַגּוֹרֶמֶת סִלּוּק שְׁכִינָה וֶאֱמוּנָה מֵהָאָדָם כְּטֻמְאַת הָעֲרָיוֹת עַל כָּל אֲבִיזָרֶיהָ כִּפְגַם הָעֵינַיִם וְהַמַּחְשָׁבָה, וְתַאֲוָה זוֹ הִיא שֹׁחַד גָּדוֹל לְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וּלְסַלֵּף דְּבָרִים הַמְצֻדָּקִים שֶׁל הָאֱמוּנָה, וּמֵאִידָךְ לְאַמֵּת אֶת הַשֶּׁקֶר שֶׁל הַמִּינוּת וְלוּ הַגַּס בְּיוֹתֵר, כְּדֻגְמַת זְנוּת בְּנוֹת מוֹאָב שֶׁהֵבִיאָה לְהִצָּמֵד לְבַעַל פְּעוֹר - עֲבוֹדָה זָרָה טִפְּשִׁית וְגָעֳלִית שֶׁאֵין כָּמוֹהָ.
כיצד להתיחס למחשבות הטורדניות בעניני אמונה?
כְּלָל גָּדוֹל וְחָשׁוּב, לֹא לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם אוֹתָם מַחְשָׁבוֹת, וְלֹא לָבוֹא עִמָּם בְּשַׁקְלָא וְטַרְיָא כְּלָל, כִּי זֶהוּ עֲצַת כֹּחַ הַמְפַתֶּה לִסְחֹף אוֹתְךָ לִמְעַרְבֹּלֶת, וְהוּא בְּהַרְאוֹת לְךָ, הִנֵּה, וְיֵשׁ לִי תשובה לִשְׁאֵלָתִי, וּלְאַחַר מִכֵּן תִּצְמַח לְךָ פִּרְכָא לִתְשׁוּבָה וְשׁוּב חָזַרְתָּ לַכְּפִירָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תַּפְסִיק מֵהַמַּשָּׂא וּמַתָּן מַעֲלֶה לְךָ כֹּחַ הָרָע תֵּרוּץ כְּדֵי שֶׁתֵּרָגַע וְתַמְשִׁיךְ לְהַסְכִּים לְהִסָּחֵף שׁוּב לִמְעַרְבֹּלֶת הַכְּפִירָה, וְזֹאת כְּדֵי לְהָבִיא לְךָ שׁוּב פִּרְכָא לַתֵּרוּץ הַקּוֹדֵם שֶׁהֵנִיחַ אֶת דַּעְתְּךָ, וְהִנֵּה מֻנָּח אַתָּה מֵחָדָשׁ בְּקֻשְׁיָא, כִּבְיָכוֹל, עַל קֻשְׁיָא מְסֻיֶּמֶת בֶּאֱמוּנָה וְנִמְצָא שׁוּב מֻנָּח בַּכְּפִירָה, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כֹּחַ הַפִּתּוּי בָּזֶה הוּא חָזָק לִסְחֹף אֶת הָאָדָם לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל קֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וְהַמַּטָּרָה לְהַשְׁאִירוֹ מְסֻבָּךְ עִם עַצְמוֹ מִבְּלִי לְהִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וְלָכֵן הָעֵצָה הַיְעוּצָה לֹא לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם אוֹתָם מַחְשְׁבוֹת הַכְּפִירָה הַצָּצוֹת בַּמֹּחַ, אֶלָּא לְהַחְלִיט הַחְלָטָה חַד מַשְׁמָעִית לְעַצְמוֹ: אֲנִי מְבַטֵּל עַצְמִי לְדַעְתָּם שֶׁל הַחֲכָמִים וַעֲנָקֵי הָרוּחַ שׁהָיוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכָל הַנְּבִיאִים עַד לְכָל גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁוַּדַּאי הָיוּ חֲכָמִים מִמֶּנִּי, וּבְוַדַּאי כָּל אוֹתָם קֻשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי צָצוּ גַּם בְּמֹחָם, וּבְוַדַּאי עָבְרוּ גַּם הֵם אֶת הַגַּלִּים שֶׁאֲנִי עוֹבֵר, וְאִם הֵם הִגִּיעוּ לְמַסְקָנָה בְּרוּרָה הֵן מִצַּד שֶׁהָיוּ חֲכָמִים וְיָדְעוּ לְהָשִׁיב עַל כָּל אוֹתָן קֻשְׁיוֹת, וְהֵן מִצַּד קְדֻשָּׁתָם שֶׁפָּקְחָה אֶת עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת בִּלְבַד, עֲלֵיהֶם אֲנִי סוֹמֵךְ, לַעֲפַר רַגְלֵיהֶם אֲנִי מִתְבַּטֵּל וְכוֹרֵעַ, וְלָמָּה לִי לַעֲבֹד וְלַחֲרֹשׁ שָׂדֶה שֶׁכְּבָר חֲרָשׁוּהָ וּזְרָעוּהָ וְלֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לִקְצֹר אֶת קְצִירָהּ וְלֵהָנוֹת מִטּוּב פֵּרוֹתֶיהָ שֶׁכְּבָר מוּכָנִים לַאֲכִילָה. וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל שֶׁכָּל בִּטּוּל מַחְשְׁבוֹת הַכְּפִירָה תְּלוּיִים בּוֹ.
וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר שֶׁהוֹכִיחַ הֶחָפֵץ חַיִּים אֶת בְּנוֹ בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר ''מוֹרֶה נְבוֹכִים'' לָרַמְבַּ''ם, וּמְנָעוֹ מִכָּךְ, וְלִשְׁאֵלַת בְּנוֹ הֲלֹא זֶה סֵפֶר שֶׁחִבְּרוֹ הָרַמְבַּ''ם? עֲנָהוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זֶה סֵפֶר שֶׁחִבְּרוֹ הָרַמְבַּ''ם לְמִי שֶׁנִּסְתַּבְּכָה לוֹ הָאֱמוּנָה מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל גְּזֵרוֹת וְצָרוֹת אוּלָם בְּוַדַּאי שֶׁאֵין כַּוָּנַת הָרַמְבַּ''ם בְּסֵפֶר זֶה שֶׁיָּבִיא הָאָדָם לְעַצְמוֹ אֶת הַקֻּשְׁיוֹת וְיִסְתַּבֵּךְ בָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ יִרְאֶה הֵיאַךְ לְהֵחָלֵץ מֵהֶן, וְאִם כֵּן אָמַר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים לִבְנוֹ: אַתָּה, שֶׁאֵינְךָ מְסֻבָּךְ בֶּאֱמוּנָה, לָמָּה הִנְּךָ מַכְנִיס עַצְמְךָ לְסִבּוּךְ זֶה וּמְבַקֵּשׁ לָצֵאת מִמֶּנּוּ...
מאיזה סבה יש להעדיף את מסקנותיהם של חכמי ישראל על פני חכמי המדע והפילוסופיה?
''כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים'' חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ עַל הָאֱמֶת עַל חֶשְׁבּוֹן כָּל רְצוֹנוֹתֵיהֶם וְתַאֲווֹתֵיהֶם, עַל חֶשְׁבּוֹן מָמוֹנָם וּכְבוֹדָם עַל חֶשְׁבּוֹן חַיֵּי הָאִישׁוּת הַפְּרָטִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁלָּהֶם, וּכְשֶׁהָלְכוּ לַחְקֹר אֶת הָאֱמֶת בִּקְּשׁוּ אֶת הָאֱמֶת עַל אַף שֶׁיָּדְעוּ שֶׁיַּעֲלֶה לָהֶם זֹאת בְּהַרְבֵּה הַקְרָבָה, אוּלָם חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּחֲקִירָתָם אֶת הָאֱמֶת שָׂמוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם שֶׁבְּאִם יַכְרִיעַ הַצַּד שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהַקְרִיב לְמַעַנוֹ עֲרָיוֹת, מָמוֹן, כָּבוֹד יִתְחַמְּקוּ מִמֶּנּוּ, וְיִדְחֲקוּ עַצְמָם לְצַדֵּד וּלְהַצְדִּיק בְּהִגָּיוֹן מְעֻוָּת אֶת הַדֶּרֶךְ הַנּוֹחָה לָהֶם, אִם כֵּן אֵין שֹׁחַד גָּדוֹל מִזֶּה, וְאִם כֵּן אָנוּ שֶׁבָּאִים לִשׁמֹעַ מִשְׁפָּט מִפִּי שְׁנֵי שׁוֹפְטִים, אֶחָד נָטַל שֹׁחַד וְאֶחָד לֹא, בְּוַדַּאי שֶׁהָאֱמֶת תִּשָּׁמַע דַּוְקָא מִפִּיו שֶׁל זֶה שֶׁלֹּא נָטַל שֹׁחַד.
כָּתַבְנוּ זֹאת כָּאן בְּכַמָּה שׁוּרוֹת אוּלָם הַמְעֻנְיָן בְּהַרְחָבַת הַדְּבָרִים יְעַיֵּן בְּסִפְרֵנוּ ''הֶגְיוֹן לִבִּי'' סֵפֶר שֶׁהֻקְדַּשׁ לְנוֹשֵׂא זֶה.
נושא האמונה שעמדו עליו לבררו וללבנו חוקרים ופילוסופים כיצד נתבעים עליו פשוטי עם וקטנים?
קֻשְׁיָא זוֹ הִקְשָׁה הַגָּאוֹן ר' אֶלְחָנָן וַסֶּרְמַן, וְזֶה תֹּכֶן תְּשׁוּבָתוֹ:
הָאֱמוּנָה בְּעֶצֶם הִיא פְּשׁוּטָה מְאֹד וּכְשֵׁם שׁהַבֶּגֶד מֵעִיד עַל אוֹרְגוֹ וְהַשֻּׁלְחָן עַל נַגָּרוֹ כֵּן הָעוֹלָם מֵעִיד עַל עוֹשֵׂהוּ. וּבִפְרָט שֶׁסִּימָנֵי חָכְמָה עֲמֻקִּים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית טְמוּנִים - אִם זֶה בַּבְּרִיאָה עַצְמָהּ, וְאִם זֶה בְּגוּף הָאָדָם, וְכָל מִי שֶׁרַק יָצָא מִגֶּדֶר שׁוֹטֶה, הָאֱמוּנָה אֶצְלוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת פְּשׁוּטָה בְּטִבְעִיּוּת הַדְּבָרִים, וְכָל מַה שֶּׁנִּלְאוּ הַחוֹקְרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים לִטְעוֹת בַּדָּבָר הַפָּשׁוּט כָּל כָּךְ, הוּא מִשּׁוּם שֹׁחַד הַתַּאֲוָה וְהָרָצוֹן הַמַּטֶּה אֶת הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר וְהַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיֹּשֶׁר כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן לְחָפְשִׁיּוּת וּפֻרְקַן יְצָרִים וּלְמַמְּשׁוֹ בְּמַצְפּוּן נָקִי.
האם מתר לשמע רדיו?
אָסוּר לִשְׁכֹּחַ שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר עָדִין (כלשון החזו''א), וְרַק נֶפֶשׁ עֲדִינָה מִכָּל רַע חִיצוֹנִי יְכוֹלָה לְיַשׁב עַל לִבָּהּ אֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ.
הַפּוֹלִיטִיקָאִים וְהַפַּרְשָׁנִים שֶׁמְּדַבְּרִים בָּרַדְיוֹ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם הוּא כְּפִירָה גְּמוּרָה, מִכֵּיוָן שֶׁמְּקַשְּׁרִים עָבָר הֹוֶה וְעָתִיד רַק לְפִי הַשֵּׂכֶל וְהַטֶּבַע, וְשֵׁם אֱלֹקִים לֹא יַזְכִּירוּ וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיהֶם.
וְכָאן הַפִּתָּיוֹן הוּא נוֹרָא, אָדָם חוֹשֵׁב מַה זֶּה מַזִּיק, הֲלֹא אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ בָּרַדְיוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵם נֶגֶד ה', אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת רַק חֲדָשׁוֹת, פּוֹלִיטִיקָה, וְאֵינוֹ שָׁם לֵב שֶׁבָּזֶה הוּא מְטַפְטֵף לְעַצְמוֹ כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וּמִתְרַחֵק הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וּמַמָּשׁ בְּכָל מִשְׁפָּט שֶׁלָּהֶם סוֹפֵג הוּא לְעַצְמוֹתָיו טִפַּת כְּפִירָה נוֹסֶפֶת וְאֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת, אֲבָל לְבַסּוֹף יָכוֹל לִקְרוֹת לוֹ כִּמְשַׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁאָמַר: אָדָם שֶׁלֹּא מְמַשְׁמֵשׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ בְּכָל פַּעַם לִרְאוֹת בְּאֵיזֶה מַצָּב הִיא, דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁשָּׂם דְּלִי מַיִם בְּיוֹם קַר מְאֹד בַּחוּץ, וּלְאַט לְאַט הַמַּיִם מִתְקָרְרִים עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִקְפָּאִים וּכְשֶׁבָּא לִשְׁתּוֹתָם אֵינוֹ יָכוֹל כִּי קְפוּאִים הֵמָּה. כֵּן הָאָדָם שֶׁלֹּא שָׂם לֵב לְהִשָּׁמֵר מִקְּרִירוּת הָאֱמוּנָה, לְאַט לְאַט מִתְקָרֶרֶת אֱמוּנָתוֹ עַד שֶׁלְּבַסּוֹף יִמְצָאֶנָּה קְפוּאָה לְגַמְרֵי.
הרמב''ם כתב באגרת תימן שהקדוש ברוך הוא נכנס בערבות והבטיח שכל מי שעמד על הר סיני יהא מאמין הוא ובניו עד עולם, ואיך אם כן רואים אנו יהודים מתכחשים לאמונתם?
דִּבְרֵי הָרַמְבַּ''ם שֶׁזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה וּבְתוֹרָתוֹ, כָּל זֶה אָמוּר כְּשֶׁאֵין סִבּוֹת אֲחֵרוֹת לְהִתְבַּלְבֵּל בָּאֱמוּנָה, כְּלוֹמַר אָדָם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל הֻבְטַח שֶׁלֹּא יְהֵא כְּפִילוֹסוֹף שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַאֲמִין בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּשׁ אֶצְלוֹ בְּאַחַד הַחוּשִׁים מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רוֹאֶה זֹאת בְּעֵינָיו, זֶה לֹא יִמָּצֵא בְּזֶרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי שֶׁיְּבַקְּשׁוּ הוֹכָחוֹת לָאֱמוּנָה, אֲבָל אִם יִשְׁתַּקַּע אָדָם בְּמִדּוֹת רָעוֹת וּבִנְגִיעוֹת שֶׁל כָּבוֹד אוֹ כֶּסֶף כְּקֹרַח שֶׁכָּפַר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה, אוֹ יֶתֶר תַּאֲווֹת אֲסוּרוֹת הַמְשַׁחֲדִים אֶת עֵינָיו וּמֹחוֹ שֶׁל אָדָם וּמִתּוֹךְ כָּךְ רוּחַ רָעָה מְבַעֲתַתְהוּ לִכְפֹּר - עַל כְּגוֹן דָּא לֹא הֻבְטְחָה הַבְטָחָה שֶׁלֹּא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַטַּעַם, כִּי גַּם הַכּוֹפֵר מִתּוֹךְ שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲבֵרוֹת - בֶּאֱמֶת מַאֲמִין הוּא אֶלָּא שֶׁמְּשֻׁחָד בְּתַאֲוָה וְכָבוֹד, אִם כֵּן אֵין זֶה סוֹתֵר אֶת הַבְטָחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכְפֹּר בּוֹ אָדָם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁבְּעֶצֶם אֵינוֹ כּוֹפֵר, אֶלָּא מִתְנַכֵּר הוּא לָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בָּהּ וּמְסַלְּפָהּ כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכְּבָלֶיהָ, אֲבָל שֶׁיְּהֵא כּוֹפֵר בְּעֶצֶם - כְּגוֹן סְתָם מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ, עַל כָּזֹאת הֻבְטַחְנוּ שֶׁלֹּא יְהֵא בְּקִרְבֵּנוּ כָּאֵלֶּה מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל.
כיצד להתיחס לאכילה ושתיה ורפואה המקימים את האדם, אחר שלא על הלחם יחיה האדם?
נִלְאוּ הַחוֹקְרִים מִלְּהַשִּׂיג פִּתְרוֹן הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד הָאָדָם חַי, אִם עַל יְדֵי אֹכֶל וּמָזוֹן הֲרֵי גּוּפַת הַמֵּת - רֶגַע לְאַחַר יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה לֹא יוֹעִיל שׁוּם הַזְרָקַת מָזוֹן וְשׁוּם אִינְפוּזְיָה שֶׁבָּעוֹלָם, אִם כֵּן הַגּוּף לֹא חַי עַל יְדֵי אֹכֶל, וְאִם הָאֹכֶל לְצֹרֶךְ הַנְּשָׁמָה - לֹא יִתָּכֵן, שֶׁהֲרֵי הַנְּשָׁמָה רוּחָנִית וּמַה לָּהּ וְלַמָּזוֹן הַגַּשְׁמִי.
אֶלָּא, כָּךְ גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁטֶּבַע תְּנַאי קִיּוּם הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף עַל יְדֵי אֹכֶל, אִם יֹאכַל תִּתְקַיֵּם נִשְׁמָתוֹ בְּגוּפוֹ, וְאִם לָאו - תֵּצֵא. וְזוֹ גְּזֵרָה כִּפְשׁוּטָהּ לְלֹא שׁוּם הֲבָנָה שִׂכְלִית, וְלָכֵן הַהִתְיַחֲסוּת שֶׁלָּנוּ בְּמַאֲכָלֵינוּ אוֹ לְקִיחַת רְפוּאוֹת - כִּי זוֹ גְּזֵרָתוֹ יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת כָּךְ טֶבַע הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא בְּעֶצֶם נֵס אֶלָּא קָרוּי טֶבַע לֶהֱיוֹת שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ בּוֹ - לְקִיּוּם הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף, אוּלָם בְּעֶצֶם אֵין בָּהֶם לְהַחֲיוֹת לֹא אֶת הַגּוּף וְכָל שֶׁכֵּן לֹא אֶת הַנְּשָׁמָה, וִיצִירָה זוֹ נִצְרְכָה לְצֹרֶךְ הַבְּחִירָה, לְהַטְעוֹת וְלֶאֱחֹז עֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁכְּאִלּוּ וְנִפְעָל הָאָדָם בְּכֹחַ אֲכִילָתוֹ, עַל מְנָת לִבְחֹן אֶת מִדַּת הַכָּרַת הָאֱמוּנָה הֲמַצְלִיחַ הוּא לְשַׁקֵּר אֶת הַטֶּבַע וְהַמִּקְרֶה, וְלֶאֱחֹז אַךְ וְרַק בֶּאֱמוּנַת כֹּחַ ה' הַמְחַיֶּה אֶת הַבְּרִיאָה בְּכָל רֶגַע, אִם לֹא.
עד היכן אמונה בהשגחה פרטית?
אֵין דָּבָר שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בְּהַשְׁגָּחָה, וְעַד הֵיכָן? אֲפִלּוּ חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם בְּהַשְׁגָּחָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא לְאָדָם טוֹב אֵין מַרְאִין חֲלוֹם טוֹב, דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ חֲלוֹם רַע הוּא בְּהַשְׁגָּחָה לְצַעֵר אֶת הָאָדָם וּלְכַפֵּר עֲווֹנוֹתָיו.
וְכֵן אֲפִלּוּ עֲקִיצַת פַּרְעוֹשׁ אוֹ יַתּוּשׁ בְּהַשְׁגָּחָה הֵמָּה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (וירא) בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים עִמּוֹ - מִי הֵמָּה אוֹיְבָיו, יַתּוּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים, וְכֵן מוּבָא מֵרַב הַאי גָּאוֹן שֶׁאֲפִלּוּ חִכּוּךְ הַנּוֹצָר מִזֵּעָה וְכַדּוֹמֶה הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית. וְכֵן אֲפִלּוּ מַחְשָׁבוֹת טוֹרְדוֹת וּמְצִיקוֹת הַמַּפְרִיעוֹת אֶת יִשׁוּב הַדַּעַת כְּגוֹן פְּחָדִים, חֲרָדוֹת, דִּכְאוֹנוֹת, כֻּלָּם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַד כַּמָּה יִסְבֹּל, וּמָתַי יִכָּנְסוּ וּמָתַי יֵצְאוּ כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ.
וַאֲפִלּוּ הִכְנִיס יָדוֹ לְכִיסוֹ לִטֹּל ג' פְּרוּטוֹת וְעָלוּ לוֹ ב' פְּרוּטוֹת זֶהוּ יִסּוּרִים הַבָּאִים בְּהַשְׁגָּחָה, וְכָל שֶׁכֵּן נֶהֱפַךְ לוֹ חֲלוּקוֹ וְכַיּוֹצֵא כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא.
האם ההשגחה גם לענין זה שמעשה בני אדם בסתר בהכרח שיתגלו?
גַּם אִם לֹא יִתְגַּלּוּ לְהֶדְיָא, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיְּהֵא לָהֶם אֵיזוֹ הַשְׁלָכָה שֶׁל גִּלּוּי וּכְגוֹן תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כָּרָאוּי בִּקְדֻשָּׁה בַּאֲכִילָה וּבִצְנִיעוּת כָּרָאוּי בַּסֵּתֶר, וְכֵן יַשְׁרוּתוֹ בְּמָמוֹן אֵינָהּ כָּרָאוּי לֹא יְהֵא מוֹרָא אֲמִתִּי מִמֶּנּוּ וְכַיּוֹצֵא. יֶשְׁנָהּ הַשְׁגָּחָה מְיֻחֶדֶת שֶׁלֹּא נִתָּן לְרַמּוֹת צִבּוּר בְּשׁוּם אֹפֶן. וּכְעִנְיַן פִּרְסוּם הַמַּמְזֵרִים.
לחסך כסף לחתנת הילדים, האם אין זה מנגד למדת הבטחון?
הגמ' סוֹטָה מח אוֹמֶרֶת מַהוּ קַטְנוּת אֱמוּנָה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ מִתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָן שֶׁל צַדִּיקִים? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ הַיּוֹם וְאוֹמֵר מָה אֹכַל לְמָחָר. וּבְכֵן נַעֲשֶׂה קַל וָחֹמֶר, הֲרֵי מַה יֵּשׁ יוֹתֵר חִיּוּנִי מִפַּת לְמָחָר וְעִם כָּל זֶה בָּזֶה חָשִׁיב קְטַן אֲמָנָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִסָּכוֹן. אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְמַעֲשֶׂה כִּי זֶה כָּל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ בַּבִּטָּחוֹן, אוּלָם הַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ לְעוֹרֵר עִיּוּן בַּדָּבָר.
מה הטעם להתפלל על היסורים שיסתלקו אחר שהאמונה מחיבת לדעת שהכל מאת הבורא בדין צדק וישר?
מְגַלֶּה לָנוּ הגר''י לְוִינְשְׁטֵיְן זצ''ל (אור יחזקאל - ''דרכי העבודה'' עמ' ע''ז) גִּלּוּי עָצוּם וְנִפְלָא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּלֵּל לַה' בְּכַוָּנָה, גְּדֵלָה הַכָּרָתוֹ בַּה' יוֹתֵר, וּמִתְחַזְּקִים אֶצְלוֹ יְסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, וּבְכָךְ הִנּוֹ אִישׁ אַחֵר, וְאֵינוֹ אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו הַגְּזֵרָה וּמֵעַתָּה הִנּוֹ אִישׁ אַחֵר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה זוֹ, וְהוּא הֶאָרָה נִפְלָאָה לְחַדֵּשׁ הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן בַּה' בְּכָל פַּעַם בְּהַכָּרָה מְחֻדֶּשֶׁת, וּבְכָךְ מִתְחַדֶּשֶׁת מַהוּת הָאָדָם לִהְיוֹתוֹ אִישׁ אַחֵר, וּבְכָךְ יְבֻטְּלוּ מֵעָלָיו כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת.