אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת חנוך › כיצד להצליח בחנוך הבנים?

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

חנוך · כיצד להצליח בחנוך הבנים?

האם אב נענש בעוונות בניו?

הֲרֵי כַּמָּה דְּרָכִים לְהַצְלָחַת גִּדּוּל יְלָדִים לְיִרְאַת שָׁמַיִם:

א. תְּפִלָּה - שֶׁהָאָב וְהָאֵם יַרְבּוּ בִּתְפִלָּה, וּמַה יְבִיאֵם לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה? פָּשׁוּט, לָצֵאת מֵהַבִּטָּחוֹן וְהַשַּׁלְוָה - בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לִי יְלָדִים טוֹבִים מְמֻשְׁמָעִים חָרוּצִים וּבְוַדַּאי אֶרְוֶה מֵהֶם נַחַת, זוֹ שַׁלְוַת שֶׁקֶר, כֵּיוָן שֶׁהַיּוֹם אֲסוֹן הַנֹּעַר הוּא חָמוּר בְּיוֹתֵר, גַּם הוֹרִים שֶׁגִּדְּלוּ יְלָדִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה הִתְאַכְזְבוּ לִרְאוֹת פְּרִי בְּאוּשִׁים - אַחַר שֶׁקִּוּוּ לִרְאוֹת עֲנָבִים, אִם זֶה מֵחֲמַת הָרְחוֹב, חֲבֵרִים רָעִים, עִתּוֹנִים, רַדְיוֹ, וְעוֹד, לָכֵן, לָצֵאת מֵהַשַּׁלְוָה לְהָבִין אֶת הַסַּכָּנָה, וְאָז יָבִינוּ אֶת יִתְרוֹן הַתְּפִלָּה מֵעַל הַכֹּל.

ב. מוּסָר, הַצָּעַת הַסְּטַיְיפְּלֶר לְהַצְלָחַת חִנּוּךְ הַיְלָדִים, לִלְמֹד עִמָּהֶם מוּסָר יוֹם יוֹם כְּרֶבַע שָׁעָה, וְאוֹמֵר: הוּא דְּבַר פֶּלֶא - הַמּוּסָר גָּדֵל עִם הַיֶּלֶד, אוֹתוֹ מוּסָר שֶׁאַתָּה מַשְׁקִיעַ בּוֹ בְּקַטְנוּתוֹ לֹא רַק שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, אֶלָּא גַּם מִתְפַּתֵּחַ בְּמֹחוֹ בְּמֶשֶׁךְ גְּדִילָתוֹ.

וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ לְאָב שֶׁטָּעַן שֶׁבְּנוֹ אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ - וְכִי עָשִׂיתָ מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִילוֹ? אִם תְּלַמֵּד אוֹתוֹ כָּל יוֹם מוּסָר עֶשֶׂר דַּקּוֹת בְּוַדַּאי תִּרְאֶה בּוֹ שִׁנּוּי לְטוֹבָה!

ג. עֵרָנוּת וּשְׁמִירָה קַפְּדָנִים מִשְּׁכֵנִים הָרְחוֹקִים מִתּוֹרָה, וְכַנַּ''ל עַל אַף אִי הַנְּעִימוּת וְעַל אַף הַהוֹצָאוֹת הַמְרֻבּוֹת שֶׁל שִׁנּוּי מָקוֹם.

ד. תַּשְׁלוּם שְׂכַר לִמּוּד לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּזְּמַן, רָאִיתִי בְּשֵׁם ''הַתּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן'' זצוק''ל שֶׁהֵבִיא - בָּדוּק וּמְנֻסֶּה. הוֹרִים שֶׁשִּׁלְּמוּ שְׂכַר לִמּוּד בְּנֵיהֶם בַּזְּמַן, וּבְעַיִן יָפָה לְלֹא דְּחִיּוֹת וְהִתְחַמְּקֻיּוֹת אֵלּוּ הוֹרִים שֶׁרָאוּ נַחַת מִבְּנֵיהֶם, וְאִלּוּ אֵלּוּ שֶׁהִתְחַמְּקוּ וְדָחוּ אֶת תַּשְׁלוּמֵיהֶם - הִתְאַכְזְבוּ.

ה. תַּדְמִית אִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים. בֵּן שֶׁרוֹאֶה שֶׁכָּל שִׂיחָם וְשִיגָם שֶׁל הוֹרָיו - תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהַשְּׁאָר הוּא טָפֵל אֶצְלָם כָּךְ הוּא גָּדֵל, וּלְכָךְ הוּא מִתְחַנֵּךְ, וּבְאִם לָאו גַּם אִם יְדַבְּרוּ עִמּוֹ יוֹם וָלַיְלָה שֶׁיְּהֵא חָרוּץ וְלַמְדָן מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם סוֹתְרִים אֶת דִּבּוּרֵיהֶם לֹא יִתְיַחֵס לָהֶם כְּלָל.

ו. הוֹרִים צְרִיכִים לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיְּהֵא לְיַלְדֵיהֶם מוֹרָא מֵהֶם, אִם הַהוֹרִים יִהְיוּ חֲלוּשֵׁי אִישִׁיּוּת וְאֹפִי, וְנִגְרָרִים אַחַר רְצוֹן הַיְלָדִים יְאַבְּדוּ אֶת הַצְלָחַת חִנּוּכָם, וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הַיּוֹם הַהוֹרִים מְשֻׁעְבָּדִים לַיְלָדִים וְזֹאת בִּגְלַל שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ עַל כְּבוֹדָם וּמוֹרָאָם וְלָכֵן כְּבָר אִבְּדוּ אֶת שְׁלִיטָתָם.

וּמֵאִידָךְ לִזָּהֵר לְהַרְעִיף אַהֲבָה וְחֹם, כִּי אִם לֹא יִנְהֲגוּ בְּאַהֲבָה וּבְחֹם עָלוּל הַיֶּלֶד לְחַפֵּשׂ זֹאת בִּדְרָכִים אֲחֵרִים שְׁלִילִיִּים, וְלָכֵן זוֹ דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, מִצַּד אֶחָד לְגַלּוֹת אֹפִי חָזָק שֶׁלֹּא נִתָּן לְמִשְׂחָקִים, וּמֵאִידָךְ לְהַרְעִיף חֹם וְאַהֲבָה.

ז. לְהִתְיַחֵס בַּחֲשִׁיבוּת לְהַצְלָחַת הַיֶּלֶד בַּלִּמּוּדִים וּלְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁזֶּהוּ הַנַּחַת הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שׁיָּכוֹל לִהְיוֹת לְהוֹרָיו בָּעוֹלָם - יוֹתֵר מִכָּל כֶּסֶף וְזָהָב שׁבָּעוֹלָם, לְהַחְשִׁיב וּלְיַקֵּר לוֹ אֶת הָעֲרָכִים הָרוּחָנִיִּים מֵעַל פְּנֵי כָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם. וּכְמוֹ כֵן לְהַבִּיעַ לוֹ צַעַר עָמֹק עַל מֶחְדָּלָיו וְרַשְׁלָנוּתוֹ בְּלִמּוּדָיו, וְשֶׁאֵין לְהוֹרָיו צַעַר גָּדוֹל מִבֵּן הַמְרֻשָּׁל בְּלִמּוּדָיו.

ח. הָאֵם מְחוֹנֶנֶת בְּלָשׁוֹן חֲלָקָה וּמְשַׁכְנַעַת וְעָלֶיהָ מֻטָּל חוֹב הַחִנּוּךְ לֹא פָּחוֹת מֵהָאָב, וְאַדְּרַבָּא הַרְבֵּה יְכוֹלָה הָאֵם לַעֲשׂוֹת בִּהְיוֹתָהּ צְמוּדָה לַיְלָדִים יוֹתֵר מֵהָאָב לְהַשׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם עַל אֹפֶן בִּרְכוֹתֵיהֶם, מִדּוֹתֵיהֶם הִתְחַבְּרוּתָם לַחֲבֵרִים, וּבְיָדָהּ הַזְּמַן לְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרֵי צַדִּיקִים, עִנְיְנֵי שָׂכָר וְעֹנֶשׁ, מוּסָרִים וְשִׁירִים קְדוֹשִׁים הַמַּשְׁרִישִׁים שֹׁרֶשׁ עָמֹק, קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בְּלִבּוֹת הַבָּנִים לְכָל יְמֵיהֶם.

ט. לְחַנֵּךְ אֶת הַיֶּלֶד מִקַּטְנוּתוֹ לְתַעֵב אֶת הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת גַּאֲוָה, כַּעַס, שֶׁקֶר, נְקָמָה, לָשׁוֹן הָרָע. וְלֹא לְהִתְנַחֵם - עֲדַיִן הוּא יֶלֶד! מַה הוּא מֵבִין! כְּשֶׁיִּגְדַּל יָבִין לְבַד! כָּאן הַטָּעוּת וְכִשְׁלוֹן הַחִנּוּךְ, וּבִפְרָט לְחַנְּכָם בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בִּבְרִית קֹדֶשׁ, לְהִתְלַבֵּשׁ כַּהֲלָכָה תַּחַת שְׂמִיכָה, לֹא לְהַבִּיט בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת וּלְהַרְחִיקָם מִזְּלִילָה וּבִזְבּוּז.

י. אֶת הַבָּנוֹת לְחַנֵּךְ בִּלְבוּשׁ צָנוּעַ מִקַּטְנוּת, וּלְהַרְגִּילָם לִהְיוֹת צְנוּעוֹת גַּם בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם, וְלֹא לִדְחוֹת אֶת חוֹבַת הַצְּנִיעוּת לִכְשֶׁיִּגְדְּלוּ, כִּי אִם יִתְרַגְּלוּ לִלְבֹּשׁ לְבוּשֵׁי הַחֶבְרָה בְּקַטְנוּתָם, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יַסְכִּימוּ לְשׁנּוֹתָם בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים וְכִמְעַט אָפְסָה תִּקְוָה, אוּלָם אִם מַרְגִּילִין אוֹתָם מִקַּטְנוּת לִלְבוּשִׁים צְנוּעִים בְּיוֹתֵר, נִכְנָס עָמֹק בְּלִבָּם שֶׁכָּל שִׁנּוּי זֶהוּ כְּבָר ''פָּרוּץ'' וְגַם כִּי יַזְקִינוּ לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנָּה.

יא. כְּלָל גָּדוֹל - לֹא לְהִתְעַצֵּל בְּחִנּוּךְ יְלָדִים, פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁרוֹאִים דָּבָר שְׁלִילִי בַּבֵּן, וּמֵחֲמַת עַצְלוּת דּוֹחִים מִלְּהוֹכִיחוֹ לְפַעַם אַחֶרֶת, וְהַדְּחִיָּה גּוֹרֶרֶת דְּחִיָּה עַד שֶׁלְּגַמְרֵי אֵינוֹ מוֹכִיחוֹ וְהַיֶּלֶד גָּדֵל בְּטָעוּתוֹ, לָכֵן לֹא לְהִתְעַצֵּל, גַּם אִם אַתָּה עָיֵף, לָחוּץ, עָלֶיךָ לְהָבִין, אֵין מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר יָקָר מִבֵּן יָשָׁר וְתָמִים, הַכֹּל רָאוּי לְהִדָּחוֹת, הַכֹּל קָטָן בִּשְׁבִיל מַעֲלַת חִנּוּךְ הַיְלָדִים, וּבִפְרָט כְּשֶׁבֵּן בָּא וּמְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו לִלְמֹד עִמּוֹ, לַחְזֹר עִמּוֹ עַל הַחֹמֶר הַנִּלְמָד, לַחְזֹר לַמִּבְחָן, וְהָאָב מֵשִׁיב לוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם עַכְשָׁו אֲנִי עָיֵף, עַכְשָׁו כּוֹאֵב לִי הָרֹאשׁ וְכַדּוֹמֶה, בִּמְקוֹם שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לְחַבְּקוֹ וּלְנַשְּׁקוֹ וְלִלְמֹד עִמּוֹ בְּאַהֲבָה וְחִבָּה. בְּהִתְנַהֲגוּת כָּזוֹ הֲרֵי הָיִיתָ מַרְאֶה לוֹ כַּמָּה חֲשׁוּבָה לְךָ תּוֹרַת בִּנְךָ וַחֲרִיצוּתוֹ, וּבְהִתְרַשְּׁלוּת הַהוֹרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּתְרַשְּׁלוּ הַבָּנִים.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה