אור ברסלב

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

חנוך

מדות

האם עדיף לסגר ילדים מהרחוב או לא, מחשש של התמרדות?

בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁהַדּוֹר שָׁטוּף בִּרְעָלִים רוּחָנִיִּים אֵין בְּכָךְ שׁוּם סָפֵק שֶׁעָדִיף לִסְגֹּר אֶת הַיְלָדִים בְּפִקּוּחַ מְדֻקְדָּק עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, וּבַאֲשֶׁר לַחֲשַׁשׁ הִתְמָרְדוּת - יֵשׁ לַעֲשׂוֹת פִּקּוּחַ זֶה בְּרוּחַ טוֹבָה, דְּהַיְנוּ בְּהֶסְבֵּרִים נְעִימִים עַל גֹּדֶל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הַפִּקּוּחַ, וּכְמוֹ כֵן לְהַצִּיעַ לָהֶם תַּחֲלִיפִים - בְּרוּחַ הַהֲלָכָה - לְמַלְּאוֹת אֶת זְמַנָּם וּלְסַפֵּק אֶת שִׁעֲמוּמָם כְּגוֹן סִפְרֵי קְרִיאָה מְבֻקָּרִים, קַלָּטוֹת וְכַדּוֹמֶה. וְגַם אִם יַשִּׁיאֲךָ יִצְרְךָ לוֹמַר הֲלֹא הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁסָּגְרוּ אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וּלְבַסּוֹף הִתְמָרְדוּ כְּנֶגְדָּם, אַף אַתָּה תָּשִׁיב לוֹ, גַּם אִם אָמְנָם אֱמֶת כִּדְבָרָיו, הֲרֵי נִתְבּוֹנֵן כַּמָּה אֲחוּזִים מֵאֵלֶּה שֶׁשָּׁמְרוּ וּפִקְּחוּ עַל בְּנֵיהֶם הִתְאַכְזְבוּ בְּהִתְמָרְדוּת - לְעֻמַּת אֲחוּזֵי הָאַכְזָבָה שֶׁל אֵלּוּ שֶׁשִּׁחְרְרוּ אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לָלֶכֶת כְּאַוַּת לִבָּם, הֲלֹא הִיא אַפְסִית יַחֲסִית.

וּבְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עָרַכְנוּ קוּנְטְרֵס הַנִּקְרָא ''אֶת עֲמָלֵנוּ'' בְּתוֹפָעַת ''הַנְּשִׁירָה'', הֵיאַךְ לִנְהֹג כָּרָאוּי בְּתוֹפָעָה זוֹ, וְהֵיאַךְ לְקַדֵּם פְּנֵי הַתּוֹפָעָה.

האם אב נענש בעוונות בניו?

אִם הָאָב פָּשַׁע בְּחִנּוּךְ בְּנוֹ יֵעָנֵשׁ, וְאִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ לֹא יֵעָנֵשׁ, אוּלָם לֹא יִמָּלֵט מֵהַצַּעַר וְהַבּוּשָׁה בָּעוֹלָם הַבָּא מִמַּעֲשֵׂי בָּנָיו. (גר''א)

הורים הדרים באזור חלוני או מפשר, ובאזוריהם מזכים המה את הרבים ועושים חיל במעשיהם, האם ינדדו למקום דתי בשביל חנוך הבנים, או זכוי הרבים עדיף?

שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאֲלוּ לְהָרַב מִבְּרִיסְק וְעָנָה לְאוֹתוֹ אָדָם הַשּׁוֹאֵל, לֹא רַק בִּשְׁבִיל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ חַיָּב אַתָּה לְהַגֵּר לִמְקוֹם תּוֹרָה אֶלָּא גַּם בִּשְׁבִילְךָ, גַּם אַתָּה בְּסַכָּנָה בִּהְיוֹתְךָ גָּר אִתָּם בִּסְבִיבָתָם, וְלָכֵן הָעֵצָה לָלֶכֶת וְלָגוּר בִּמְקוֹם תּוֹרָה לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו, וּמִדֵּי פַּעַם לָלֶכֶת לָאֵזוֹר הַחִלּוֹנִי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים.

הורים דתיים הדרים בשכנות עם חלוניים ויש חשש של מחלקת באם יאסרו על בניהם לכנס לשכניהם כיצד לנהג?

מָה הַשְּׁאֵלָה בִּכְלָל, דָּבָר פָּשׁוּט שֶׁאֵין לַחְשֹׁשׁ מֵהַמַּחֲלֹקֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד אֶת הַיְלָדִים וְכִי בִּשְׁבִיל דַּרְכֵי נְעִימוּת עִם שְׁכֵנִים כְּדַאי לְחַנֵּךְ יְלָדִים נֶגֶד הַתּוֹרָה(תשובת הגר''י קניבסקי זצ''ל)

כיצד להצליח בחנוך הבנים?

הֲרֵי כַּמָּה דְּרָכִים לְהַצְלָחַת גִּדּוּל יְלָדִים לְיִרְאַת שָׁמַיִם:

א. תְּפִלָּה - שֶׁהָאָב וְהָאֵם יַרְבּוּ בִּתְפִלָּה, וּמַה יְבִיאֵם לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה? פָּשׁוּט, לָצֵאת מֵהַבִּטָּחוֹן וְהַשַּׁלְוָה - בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לִי יְלָדִים טוֹבִים מְמֻשְׁמָעִים חָרוּצִים וּבְוַדַּאי אֶרְוֶה מֵהֶם נַחַת, זוֹ שַׁלְוַת שֶׁקֶר, כֵּיוָן שֶׁהַיּוֹם אֲסוֹן הַנֹּעַר הוּא חָמוּר בְּיוֹתֵר, גַּם הוֹרִים שֶׁגִּדְּלוּ יְלָדִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה הִתְאַכְזְבוּ לִרְאוֹת פְּרִי בְּאוּשִׁים - אַחַר שֶׁקִּוּוּ לִרְאוֹת עֲנָבִים, אִם זֶה מֵחֲמַת הָרְחוֹב, חֲבֵרִים רָעִים, עִתּוֹנִים, רַדְיוֹ, וְעוֹד, לָכֵן, לָצֵאת מֵהַשַּׁלְוָה לְהָבִין אֶת הַסַּכָּנָה, וְאָז יָבִינוּ אֶת יִתְרוֹן הַתְּפִלָּה מֵעַל הַכֹּל.

ב. מוּסָר, הַצָּעַת הַסְּטַיְיפְּלֶר לְהַצְלָחַת חִנּוּךְ הַיְלָדִים, לִלְמֹד עִמָּהֶם מוּסָר יוֹם יוֹם כְּרֶבַע שָׁעָה, וְאוֹמֵר: הוּא דְּבַר פֶּלֶא - הַמּוּסָר גָּדֵל עִם הַיֶּלֶד, אוֹתוֹ מוּסָר שֶׁאַתָּה מַשְׁקִיעַ בּוֹ בְּקַטְנוּתוֹ לֹא רַק שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, אֶלָּא גַּם מִתְפַּתֵּחַ בְּמֹחוֹ בְּמֶשֶׁךְ גְּדִילָתוֹ.

וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ לְאָב שֶׁטָּעַן שֶׁבְּנוֹ אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ - וְכִי עָשִׂיתָ מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִילוֹ? אִם תְּלַמֵּד אוֹתוֹ כָּל יוֹם מוּסָר עֶשֶׂר דַּקּוֹת בְּוַדַּאי תִּרְאֶה בּוֹ שִׁנּוּי לְטוֹבָה!

ג. עֵרָנוּת וּשְׁמִירָה קַפְּדָנִים מִשְּׁכֵנִים הָרְחוֹקִים מִתּוֹרָה, וְכַנַּ''ל עַל אַף אִי הַנְּעִימוּת וְעַל אַף הַהוֹצָאוֹת הַמְרֻבּוֹת שֶׁל שִׁנּוּי מָקוֹם.

ד. תַּשְׁלוּם שְׂכַר לִמּוּד לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּזְּמַן, רָאִיתִי בְּשֵׁם ''הַתּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן'' זצוק''ל שֶׁהֵבִיא - בָּדוּק וּמְנֻסֶּה. הוֹרִים שֶׁשִּׁלְּמוּ שְׂכַר לִמּוּד בְּנֵיהֶם בַּזְּמַן, וּבְעַיִן יָפָה לְלֹא דְּחִיּוֹת וְהִתְחַמְּקֻיּוֹת אֵלּוּ הוֹרִים שֶׁרָאוּ נַחַת מִבְּנֵיהֶם, וְאִלּוּ אֵלּוּ שֶׁהִתְחַמְּקוּ וְדָחוּ אֶת תַּשְׁלוּמֵיהֶם - הִתְאַכְזְבוּ.

ה. תַּדְמִית אִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים. בֵּן שֶׁרוֹאֶה שֶׁכָּל שִׂיחָם וְשִיגָם שֶׁל הוֹרָיו - תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהַשְּׁאָר הוּא טָפֵל אֶצְלָם כָּךְ הוּא גָּדֵל, וּלְכָךְ הוּא מִתְחַנֵּךְ, וּבְאִם לָאו גַּם אִם יְדַבְּרוּ עִמּוֹ יוֹם וָלַיְלָה שֶׁיְּהֵא חָרוּץ וְלַמְדָן מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם סוֹתְרִים אֶת דִּבּוּרֵיהֶם לֹא יִתְיַחֵס לָהֶם כְּלָל.

ו. הוֹרִים צְרִיכִים לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיְּהֵא לְיַלְדֵיהֶם מוֹרָא מֵהֶם, אִם הַהוֹרִים יִהְיוּ חֲלוּשֵׁי אִישִׁיּוּת וְאֹפִי, וְנִגְרָרִים אַחַר רְצוֹן הַיְלָדִים יְאַבְּדוּ אֶת הַצְלָחַת חִנּוּכָם, וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הַיּוֹם הַהוֹרִים מְשֻׁעְבָּדִים לַיְלָדִים וְזֹאת בִּגְלַל שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ עַל כְּבוֹדָם וּמוֹרָאָם וְלָכֵן כְּבָר אִבְּדוּ אֶת שְׁלִיטָתָם.

וּמֵאִידָךְ לִזָּהֵר לְהַרְעִיף אַהֲבָה וְחֹם, כִּי אִם לֹא יִנְהֲגוּ בְּאַהֲבָה וּבְחֹם עָלוּל הַיֶּלֶד לְחַפֵּשׂ זֹאת בִּדְרָכִים אֲחֵרִים שְׁלִילִיִּים, וְלָכֵן זוֹ דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, מִצַּד אֶחָד לְגַלּוֹת אֹפִי חָזָק שֶׁלֹּא נִתָּן לְמִשְׂחָקִים, וּמֵאִידָךְ לְהַרְעִיף חֹם וְאַהֲבָה.

ז. לְהִתְיַחֵס בַּחֲשִׁיבוּת לְהַצְלָחַת הַיֶּלֶד בַּלִּמּוּדִים וּלְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁזֶּהוּ הַנַּחַת הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שׁיָּכוֹל לִהְיוֹת לְהוֹרָיו בָּעוֹלָם - יוֹתֵר מִכָּל כֶּסֶף וְזָהָב שׁבָּעוֹלָם, לְהַחְשִׁיב וּלְיַקֵּר לוֹ אֶת הָעֲרָכִים הָרוּחָנִיִּים מֵעַל פְּנֵי כָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם. וּכְמוֹ כֵן לְהַבִּיעַ לוֹ צַעַר עָמֹק עַל מֶחְדָּלָיו וְרַשְׁלָנוּתוֹ בְּלִמּוּדָיו, וְשֶׁאֵין לְהוֹרָיו צַעַר גָּדוֹל מִבֵּן הַמְרֻשָּׁל בְּלִמּוּדָיו.

ח. הָאֵם מְחוֹנֶנֶת בְּלָשׁוֹן חֲלָקָה וּמְשַׁכְנַעַת וְעָלֶיהָ מֻטָּל חוֹב הַחִנּוּךְ לֹא פָּחוֹת מֵהָאָב, וְאַדְּרַבָּא הַרְבֵּה יְכוֹלָה הָאֵם לַעֲשׂוֹת בִּהְיוֹתָהּ צְמוּדָה לַיְלָדִים יוֹתֵר מֵהָאָב לְהַשׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם עַל אֹפֶן בִּרְכוֹתֵיהֶם, מִדּוֹתֵיהֶם הִתְחַבְּרוּתָם לַחֲבֵרִים, וּבְיָדָהּ הַזְּמַן לְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרֵי צַדִּיקִים, עִנְיְנֵי שָׂכָר וְעֹנֶשׁ, מוּסָרִים וְשִׁירִים קְדוֹשִׁים הַמַּשְׁרִישִׁים שֹׁרֶשׁ עָמֹק, קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בְּלִבּוֹת הַבָּנִים לְכָל יְמֵיהֶם.

ט. לְחַנֵּךְ אֶת הַיֶּלֶד מִקַּטְנוּתוֹ לְתַעֵב אֶת הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת גַּאֲוָה, כַּעַס, שֶׁקֶר, נְקָמָה, לָשׁוֹן הָרָע. וְלֹא לְהִתְנַחֵם - עֲדַיִן הוּא יֶלֶד! מַה הוּא מֵבִין! כְּשֶׁיִּגְדַּל יָבִין לְבַד! כָּאן הַטָּעוּת וְכִשְׁלוֹן הַחִנּוּךְ, וּבִפְרָט לְחַנְּכָם בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בִּבְרִית קֹדֶשׁ, לְהִתְלַבֵּשׁ כַּהֲלָכָה תַּחַת שְׂמִיכָה, לֹא לְהַבִּיט בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת וּלְהַרְחִיקָם מִזְּלִילָה וּבִזְבּוּז.

י. אֶת הַבָּנוֹת לְחַנֵּךְ בִּלְבוּשׁ צָנוּעַ מִקַּטְנוּת, וּלְהַרְגִּילָם לִהְיוֹת צְנוּעוֹת גַּם בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם, וְלֹא לִדְחוֹת אֶת חוֹבַת הַצְּנִיעוּת לִכְשֶׁיִּגְדְּלוּ, כִּי אִם יִתְרַגְּלוּ לִלְבֹּשׁ לְבוּשֵׁי הַחֶבְרָה בְּקַטְנוּתָם, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יַסְכִּימוּ לְשׁנּוֹתָם בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים וְכִמְעַט אָפְסָה תִּקְוָה, אוּלָם אִם מַרְגִּילִין אוֹתָם מִקַּטְנוּת לִלְבוּשִׁים צְנוּעִים בְּיוֹתֵר, נִכְנָס עָמֹק בְּלִבָּם שֶׁכָּל שִׁנּוּי זֶהוּ כְּבָר ''פָּרוּץ'' וְגַם כִּי יַזְקִינוּ לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנָּה.

יא. כְּלָל גָּדוֹל - לֹא לְהִתְעַצֵּל בְּחִנּוּךְ יְלָדִים, פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁרוֹאִים דָּבָר שְׁלִילִי בַּבֵּן, וּמֵחֲמַת עַצְלוּת דּוֹחִים מִלְּהוֹכִיחוֹ לְפַעַם אַחֶרֶת, וְהַדְּחִיָּה גּוֹרֶרֶת דְּחִיָּה עַד שֶׁלְּגַמְרֵי אֵינוֹ מוֹכִיחוֹ וְהַיֶּלֶד גָּדֵל בְּטָעוּתוֹ, לָכֵן לֹא לְהִתְעַצֵּל, גַּם אִם אַתָּה עָיֵף, לָחוּץ, עָלֶיךָ לְהָבִין, אֵין מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר יָקָר מִבֵּן יָשָׁר וְתָמִים, הַכֹּל רָאוּי לְהִדָּחוֹת, הַכֹּל קָטָן בִּשְׁבִיל מַעֲלַת חִנּוּךְ הַיְלָדִים, וּבִפְרָט כְּשֶׁבֵּן בָּא וּמְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו לִלְמֹד עִמּוֹ, לַחְזֹר עִמּוֹ עַל הַחֹמֶר הַנִּלְמָד, לַחְזֹר לַמִּבְחָן, וְהָאָב מֵשִׁיב לוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם עַכְשָׁו אֲנִי עָיֵף, עַכְשָׁו כּוֹאֵב לִי הָרֹאשׁ וְכַדּוֹמֶה, בִּמְקוֹם שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לְחַבְּקוֹ וּלְנַשְּׁקוֹ וְלִלְמֹד עִמּוֹ בְּאַהֲבָה וְחִבָּה. בְּהִתְנַהֲגוּת כָּזוֹ הֲרֵי הָיִיתָ מַרְאֶה לוֹ כַּמָּה חֲשׁוּבָה לְךָ תּוֹרַת בִּנְךָ וַחֲרִיצוּתוֹ, וּבְהִתְרַשְּׁלוּת הַהוֹרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּתְרַשְּׁלוּ הַבָּנִים.

מאיזה גיל יש להקפיד על חנוך הילד?

כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מֻקְדָּם, הִתְקַדְּשׁוּת הַהוֹרִים בֵּינָם לְבֵינָם, וּבְמֶשֶׁךְ הַהֵרָיוֹן - לִזָּהֵר מִכָּל מִינֵי טֻמְאָה וּלְהַרְבּוֹת בִּרְאִיּוֹת וּשְׁמִיעוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, וּכְכָל שֶׁהַיֶּלֶד גָּדֵל וּמַתְחִיל לְדַבֵּר מְלַמְּדִים אוֹתוֹ לוֹמַר ''מוֹדֶה אֲנִי'' וּבְרָכוֹת, נְטִילַת יָדַיִם, וּכְכָל שֶׁנַּרְבֶּה בִּקְדֻשׁת הַיֶּלֶד נַעֲזֹר לוֹ לִגְדֹּל כְּגִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְנָקֵל מֵעָלָיו אֶת נִסְיוֹנוֹת הַזְּמַן.

האם יש להכות את הילד לצרך חנוך, ומתי ואיך?

לְדַאֲבוֹנֵנוּ פָּשְׁטָה הַיּוֹם שִׁיטָה פְּסוּלָה הָאוֹסֶרֶת לְהַכּוֹת יֶלֶד, הֵן הַהוֹרִים וְהֵן הַמְחַנְּכִים. לְדַעַת תּוֹרָה הַהַכָּאָה לְיֶלֶד הִיא חִיּוּבִית אֶלָּא שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת מָלֵא, לֹא מִתּוֹךְ כַּעַס וְלֹא מִתּוֹךְ פֻּרְקַן עֲצַבִּים שֶׁזֶּה רַק מְקַלְקֵל וְלֹא מְתַקֵּן.

וְעוֹד, הַהַכָּאָה צְרִיכָה זְהִירוּת לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם סַכָּנָה, כְּגוֹן מֵאֲחוֹרָיו עַל רַגְלָיו וְכַדּוֹמֶה.

וּמָתַי לְהַכּוֹת? שָׁאֲלוּ זֹאת לְהַסְּטַיְיפְּלֶר וְעָנָה: כְּשֶׁיֶּלֶד מְקַלֵּל אוֹ מַכֶּה מִישֶׁהוּ אַחֵר עַל זֶה יֵשׁ לְהַכּוֹת.

מדוע אין להסתפק בחנוך המלמד בתלמוד תורה?

אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָתֵת אַהֲבָה אֲמִתִּית כְּמוֹ אָב וְאֵם, וְאֵין הַשְׁפָּעָה כְּמוֹ הַשְׁפָּעָה שֶׁבָּאָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְחֹם. אִם אָב יִגְעַר בִּבְנוֹ אוֹ אֲפִלּוּ יַכֵּהוּ הֲרֵי יִתְפַּיְּסוּ תֵּכֶף לְאַחַר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְכָל הַמְּרִיבָה כְּלֹא הָיְתָה. וְאִלּוּ מְלַמֵּד בְּבֵית סֵפֶר שֶׁמַּכֶּה תַּלְמִיד אוֹ גּוֹעֵר בּוֹ, הֲרֵי שֶׁאוֹתוֹ תַּלְמִיד נוֹטֵר לוֹ קְפֵּידָא, וְכָל הָאֵמוּן שֶׁל הָאַהֲבָה וְהַיְדִידוּת לֹא תַּחְזֹר יוֹתֵר, הַתַּלְמִיד כְּבָר חוֹשֵׁד אֶת רַבּוֹ שֶׁהוּא שׂוֹנְאוֹ יוֹרֵד לְחַיָּיו, מִתְגָּרֶה בּוֹ, תּוֹפֵס אוֹתוֹ קָרְבָּן, וְכַיּוֹצֵא, וּבִמְקוֹם לְקַבֵּל אֶת מֶסֶר הַחִנּוּךְ מֵרַבּוֹ הַתּוֹצָאָה תִּהְיֶה הֲפוּכָה, לָכֵן אֵין לִסְמֹךְ עַל חִנּוּךְ הַמְלַמֵּד, אֵין כְּמוֹ חִנּוּךְ אָב וְאֵם שֶׁעִם כָּל הַיַּחַס - אֵמוּן הַבֵּן בְּהוֹרָיו נִשְׁאַר בִּמְלֹאוֹ, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין כָּאן הִתְגָּרוּת, יְרִידָה לְחַיִּים, שִׂנְאָה, אֶלָּא הַכֹּל מֵרָצוֹן גָּמוּר לְהִתְקַדְּמוּתוֹ.

אוּלָם בְּוַדַּאי חַיָּב לִהְיוֹת קֶשֶׁר אַמִּיץ וְתָכוּף בֵּין הַהוֹרִים לַמְלַמֵּד וְלַעֲבֹד בְּשִׁתּוּף פְּעֻלָּה מָלֵא, וְלֹא כְּמוֹ רַבִּים שֶׁקּוֹפְצִים עַל הַמְּצִיאָה - לְהִתְפַּטֵּר כְּבָר מֵהַיֶּלֶד, שֶׁיֵּלֵךְ כְּבָר לְבֵית סֵפֶר וְשֶׁיִּתֵּן קְצָת מְנוּחָה! הַצְלָחַת הַלִּמּוּד דַּוְקָא בְּשִׁתּוּף פְּעֻלָּה מָלֵא בֵּין הַהוֹרֶה וְהַמְלַמֵּד.

בן חכם וישר, מה יכול להועיל להוריו?

הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין שָׁוֶה לוֹ שׁוּם כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם לִרְאוֹת בֵּן חָכָם וְחָרוּץ בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, זֶהוּ שְׂכָרָם שֶׁל הַהוֹרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִלּוּ עַל שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַבָּא כָּתַב הרמ''א ( יו''ד סימן שע''ו) ''כְּשֶׁהַבֵּן מִתְפַּלֵּל וּמְקַדֵּשׁ שָׁם ה' בָּרַבִּים פּוֹדֶה אָבִיו וְאִמּוֹ מִגֵּיהִנּוֹם''. וְכֵן נֶאֱמַר עַל הַפָּסוּק (זכריה י, ט) ''וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ'' - שֶׁשָּׁבוּ מִלֵּירֵד לַגֵּיהִנּוֹם בִּזְכוּת בְּנֵיהֶם שֶׁחָיוּ.

וְכַמַּעֲשֶׂה הַיָּדוּעַ (מדרש מובא בב''י שם) בְּאָב שֶׁנִּדּוֹן לִשְׂרֵפָה נוֹרָאָה לְאַחַר מוֹתוֹ, וְהוֹדִיעַ לְחָכָם שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּצִּילֶנּוּ מִפֻּרְעֲנֻיּוֹתָיו הַקָּשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁאִם בְּנוֹ שֶׁהִשְׁאִיר בָּעוֹלָם יֹאמַר קַדִּישׁ עָלָיו, וּבִפְרָט כְּשֶׁהַבֵּן מַרְבֶּה תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבִפְרָט בְּלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת, לֹא רַק שֶׁפּוֹדֶה אֶת אָבִיו מִגֵּיהִנּוֹם אֶלָּא גַּם מַעֲלֵהוּ לְמַעֲלוֹת נִפְלָאוֹת בְּגַן עֵדֶן.

על מה יש להקפיד בשדוך הבנים?

הַחֲזוֹן אִישׁ הָיָה מַקְפִּיד מְאֹד לְבָרֵר בְּשִׁדּוּךְ עַל מִדַּת הָ''עַקְשָׁנוּת''.

ממה יכול להיות שיסטו הבנים מדרך ה'?

אוֹמֵר הָרַב הַקָּדוֹשׁ מְנַחֵם מֶנְדְּל זצוק''ל: פְּעָמִים שֶׁהוֹרִים מַשָּׂאָם וּמַתָּנָם שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, וּבְיָדָם כֶּסֶף לֹא כָּשֵׁר, וְעִם כֶּסֶף זֶה קוֹנִים אֹכֶל לַיְלָדִים, וּכְאִלּוּ מַאֲכִילִים לָהֶם אֹכֶל לֹא כָּשֵׁר, וְהַתּוֹצָאוֹת כְּתוֹצְאוֹת הָאוֹכֵל טְרֵפָה שֶׁסּוֹפוֹ נִטַּמְטֵם מִדֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה וְהָעֲבוֹדָה.

במה יש לקדם פני הרעה כדי שלא יצאו הבנים לתרבות רעה חס וחלילה?

בֶּהֱיוֹת וְרֹב כְּכָל הַיּוֹרְדִים מִן הַדֶּרֶךְ לִדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת סִבָּתָם מִקִּלְקוּל בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, רָאִינוּ לְהָבִיא בָּזֶה כַּמָּה הַדְרָכוֹת נְחוּצוֹת לַהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג בָּהֶם בְּיַלְדוּת בְּנֵיהֶם, כְּדֵי לִמְנֹעַ תּוֹפָעוֹת שְׁלִילִיּוֹת בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה בְּבַגְרוּתָם.

א. עַל הָאֵם לִנְהֹג בִּצְנִיעוּת גַּם בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, לֹא מְעַט בַּחוּרִים מִתְלוֹנְנִים שֶׁהֶעְדֵּר הַצְּנִיעוּת שֶׁל אִמָּם בַּבַּיִת פּוֹגַעַת לָהֶם בַּקְּדֻשָּׁה, וּכְגוֹן לְהִמָּנַע מִלְּהִסְתּוֹבֵב בַּחֲלוּקִים שְׁקוּפִים וְכוּ'.

ב. לִשְׁמֹר עַל צְנִיעוּת הַבָּנוֹת גַּם בַּבַּיִת, לְצַעֲרֵנוּ יֶשְׁנָם מִקְרִים לֹא נְעִימִים שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲלוֹתָם עַל הַכְּתָב.

ג. לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ אָח וְאָחוֹת בְּקַטְנוּתָם יַחַד בְּמִטָּה אַחַת, וּבְ''שׁוֹמֵר אֱמוּנִים'' כָּתַב שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר הַיּוֹם שֶׁלֹּא יַשְׁכִּיבוּ אַף שְׁנֵי אַחִים בְּמִטָּה אַחַת.

ד. מִגְּדוֹלֵי מְחַנְּכֵי הַקְּדֻשָּׁה הִזְהִירוּ לְהִמָּנַע שֶׁלֹּא יִישַׁן בֵּן קָטָן עִם אִמּוֹ בְּמִטָּה אַחַת וְאִם הֻרְגַּל הַבֵּן בְּכָךְ יֵשׁ לְגָמְלוֹ מִנֹּהַג זֶה כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר.

ה. סִפֵּר הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דָּוִד שליט''א בְּשֵׁם הרה''ק רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעָבִּי זצוק''ל, שֶׁקִּלְקוּל הַבָּנִים בְּבַגְרוּתָם הוּא מִכָּךְ שֶׁבְּקַטְנוּתָם הוֹלְכִים הֵמָּה לְגַנִּים מְעֹרָבִים בָּנִים וּבָנוֹת, וּבְכָךְ נִשְׁרֶשֶׁת בָּהֶם הַתַּאֲוָה, וְהִיא הַסִּבָּה לְהַרְחִיק מִכָּל מַה שֶּׁהִזְכַּרְנוּ לְעֵיל בְּשֵׁנָה שֶׁל אָח וְאָחוֹת יַחַד, אוֹ בֵּן עִם אִמּוֹ וְכוּ'.

ו. לְהִמָּנַע מִלִּשְׁלֹחַ אֶת הַבֵּן לְגַן שֶׁבּוֹ גַּנֶּנֶת, שֶׁכְּמוֹ כֵן נִשְׁרָשׁ בּוֹ מִקַּטְנוּתוֹ מְשִׁיכָה לְנָשִׁים.

ז. לְהַרְגִּיל אֶת הַיְלָדִים מִקַּטְנוּתָם לְבוּשָׁה וּצְנִיעוּת, וּכְגוֹן שֶׁלֹּא לְהִסְתּוֹבֵב בַּבַּיִת עִם גּוּפִיָּה וְכָל שֶׁכֵּן עִם הַלְּבָנִים, אֶלָּא לְפָשְׁטָם וּלְלָבְשָׁם בְּחַדְרָם בִּצְנִיעוּת.

ח. לְחַנֵּךְ אֶת הַקְּטַנִּים שֶׁאִסּוּר חָמוּר לִנְגֹּעַ אוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְגַם בִּזְמַן שֶׁמִּתְרַחֲצִים לֹא לִנְגֹּעַ וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

ט. לֹא לִשְׁלֹחַ יְלָדִים קְטַנִּים לַמִּקְוֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, אַחַר שֶׁבַּמִּקְוֶה יֶשְׁנָם לִפְעָמִים אֲנָשִׁים הַחוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם וּמַחְטִיאִים, וְהַרְבֵּה מִקְרִים נוֹרָאִים אֵרְעוּ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר מִלִּשְׁלֹחַ הַקְּטַנִּים לַבְּרֵכָה לְלֹא הַשְׁגָּחָה (גַּם כַּאֲשֶׁר נִצְרָךְ הַדָּבָר מֵאֵיזֶה סִבָּה).

י. בְּשׁוּם אֹפֶן אֵין לְאִמָּהוֹת לִקַּח אֶת בְּנֵיהֶם הַקְּטַנִּים עִמָּהֶם לַיָּם.

יא. יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלִּשְׁלֹחַ הַנְּעָרִים לִישִׁיבוֹת עִם פְּנִימִיָּה כִּי רַבּוּ הַקִּלְקוּלִים בָּזֶה עַד לִמְאֹד, וְאִם אֵין אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת יֵשׁ לְהַקְפִּיד לָדַעַת שֶׁהַהַנְהָגָה שָׁם בִּצְנִיעוּת כָּרָאוּי, וְיֶשְׁנוֹ מְפַקֵּחַ יְרֵא שָׁמַיִם הַמְפַקֵּחַ בְּעַיִן חוֹדֶרֶת עַל קְדֻשָּׁתָם.

יב. אֵין לְהִתְקַלֵּחַ ב' בַּחוּרִים בְּמִקְלַחַת בְּאֹפֶן שֶׁרוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ.

יג. שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ בַּפְּנִימִיָּה ב' בַּחוּרִים בְּחֶדֶר אֶחָד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא בְּמִטָּה אַחַת וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחַק וּבְאֹפֶן עֲרָאִי בְּשׁוּם אֹפֶן.

יד. לִשְׁמֹר מְאֹד בְּטִיּוּלִים וּשְׂמָחוֹת אֶת הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא יִסְתּוֹבְבוּ בֵּין הַנָּשִׁים וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חֹסֶר צְנִיעוּת.

טו. לִזְכֹּר! הַנְהָגָה צְנוּעָה שֶׁל הַהוֹרִים, מַשְׁפִּיעָה בּוּשָׁה וּצְנִיעוּת עַל בְּנֵיהֶם, וּמִכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו.

טז. תְּפִלָּה - הַקְדָּמַת רְפוּאָה לַמַּכָּה, דִּמְעָה אַחַת בְּעוֹד הַיֶּלֶד מְתֻקָּן תּוֹעִיל יוֹתֵר מִסֵּפֶל דְּמָעוֹת לְאַחַר הַקִּלְקוּל.

אדם שמטבעו הנו ענו, רחמן, ועוד כיוצא במדות חיוביות, האם יש חסרון בכך?

אָדָם שֶׁטִּבְעוֹ רַחְמָן וְעָנָו, יֶשְׁנָהּ סַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה אֵצֶל אָדָם זֶה, שֶׁכֵּן פְּעָמִים נִצְרָךְ לִנְהֹג בְּאַכְזָרִיּוּת וּבְגַאֲוָה, וְאָדָם זֶה שֶׁמִּטִּבְעוֹ הִנֵּהוּ רַחְמָן וְעָנָו קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְשַׁנּוֹת מִדּוֹתָיו כְּפִי הַצֹּרֶךְ.

וְהִנֵּה מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיְתָה מִדָּתוֹ וּמַהוּתוֹ חֶסֶד, וְעִם כָּל זֶה כְּשֶׁנִּצְרַךְ לְהִתְאַכְזֵר עַל יִשְׁמָעֵאל, שְׁלָחוֹ עִם אִמּוֹ כְּשֶׁהָיָה חוֹלֶה לִמְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל שֶ''חֲלַצְתּוֹ חַמָּה'', וּכְשֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְאַכְזֵר עָלָיו עָשָׂה זֹאת כָּרָאוּי, (והאריך בזה ''אור יחזקאל'' - ''דרכי העבודה'' עמ' ק''ע).

וְכַמָּה מָצוּי הַדְּבָרִים בְּיָמֵינוּ, שֶׁנִּצְרָכִים הַהוֹרִים לֹא מְעַט לְהִתְאַכְזֵר עַל בְּנֵיהֶם מִלִּקְנוֹת לָהֶם אֶת תַּאֲוַת לִבָּם, מִלְּפַנְּקָם בְּאֹפֶן מֻפְרָז, מִלִּתֵּן לָהֶם חָפְשִׁיּוּת בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּלוֹקְלִים, הֲרֵי לְכָךְ נִצְרָךְ אַכְזָרִיּוּת גְּדוֹלָה לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶל רִנָּתָם וְאֶל תְּחִנָּתָם וּבְכִיָּתָם, וְזֶה הָאָדָם הַשָּׁלֵם, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדּוֹתָיו בִּשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה