מדות
(העצות דלהלן למדות כעס, שקר, ענוה, כבוד הזולת, ממון הזולת - מלוקטים בקצור מסדרת הספרים הנפלאה ''סדרת המדות'' המומלצת בכל בית)
כַּעַס
מהן העצות למדת הכעס?
א. לִמּוּד מוּסָרִי בְּחֹמֶר עִנְיַן הַכַּעַס.
ב. כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ נִסְיוֹן כַּעַס - יִתְכּוֹנֵן מֵרֹאשׁ בִּתְפִלָּה וּמוּסָר לְהַקְדִּים פְּנֵי מִלְחַמְתּוֹ עִם הַיֵּצֶר כִּי בִּשְׁעַת הַנִּסָּיוֹן מַמָּשׁ - קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְרַכֵּז וּלְהִתְגַּבֵּר.
ג. דִּבּוּר בְּנַחַת וּבְשֶׁקֶט, וִימַעֵט בְּדִבּוּר כְּכָל הָאֶפְשָׁר בִּשְׁעַת מְרִיבָה.
ד. יִדְחֶה כַּעֲסוֹ לִזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר, וְיוֹכִיחַ רַק כַּאֲשֶׁר יִתְקָרֵר מִכַּעֲסוֹ.
ה. יִקְנֹס עַצְמוֹ בִּסְכוּם מְסֻיָּם עַל כָּל כִּשָּׁלוֹן בְּכַעַס.
ו. יִבְרַח מִמַּחֲלוֹקוֹת וְיִבְלֹם פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה - וְיֵדַע שׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו בְּשָׁעָה זוֹ.
ז. אִם כָּעַס עַל דְּבַר מַאֲכָל מְסֻיָּם שֶׁלֹּא הוּכַן לוֹ וְכַיּוֹצֵא - יִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ שָׁבוּעַ שְׁבוּעַיִם לְהַעֲנִישׁ עַצְמוֹ.
ח. לֹא יִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אָדָם שֶׁכַּעֲסוֹ עָלָיו אוֹ בִּכְלָל בִּפְנֵי אָדָם הַכּוֹעֵס, כִּי בְּכָךְ מַגְבִּיר הַכַּעַס.
ט. תֵּדַע, בְּרֶגַע שֶׁל נִסְיוֹן כַּעַס שׁוֹקְלִים בַּשָּׁמַיִם אִם לְהוֹרִיד לְךָ שֶׁפַע פַּרְנָסָה וְתִזְכֶּה לָזֶה רַק אִם תִּכְבֹּשׁ כַּעַסְךָ (ספר המדות).
י. לָדוּן לְכַף זְכוּת, לְהִתְלַמֵּד בְּכָךְ, וּלְבַסּוֹף נֶהֱפָךְ לְהֶרְגֵּל.
יא. יִרְעַד מִמַּחְשָׁבָה - כֵּיצַד עַל חֲבֵרִי אֲנִי כּוֹעֵס שֶׁלֹּא עָשָׂה רְצוֹנִי וְאִלּוּ עַל עַצְמִי - שֶׁמָּרַדְתִּי בְּקוֹנִי - אֵינִי כּוֹעֵס.
יב. סִגּוּף הַבְּלִימָה בִּשְׁעַת מְרִיבָה מְכַפֵּר יוֹתֵר מִכָּל הַתַּעֲנִיּוֹת וְהַסִּגּוּפִים, יִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ וְלֹא יִכְעַס.
יג. הַכַּעַס מְקוֹרוֹ כְּפִירָה - שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וַהֲרֵי מְבָעֵט בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
יד. מַפְסִיד הַרְבֵּה מִקְּדֻשָּׁתוֹ וְיִצְטָרֵךְ הַרְבֵּה לִטְרֹחַ אַחַר כָּךְ לְהַחְזִירָהּ לְעַצְמוֹ (זוהר).
טו. סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִכַּעַס - כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר בּוֹ כַּעַס יֶאֱחֹז בִּכְנַף צִיצִיּוֹתָיו (של''ה).
טז. עֲנִיַּת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּכַוָּנָה וּבְקוֹל מְבַטֶּלֶת קְלִפַּת הַכַּעַס.
יז. מִקְוֶה - מְבַטֵּל מִדַּת הַכַּעַס.
יח. צְדָקָה מְבַטֶּלֶת מִדַּת הַכַּעַס.
יט. כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר לִכְעֹס יֵצֵא מֵהַחֶדֶר אוֹ מֵהַמָּקוֹם שֶׁעָלוּל לִכְעֹס שָׁם.
כ. יִתְכּוֹנֵן לְנִסְיוֹן הַכַּעַס בִּזְמַנִּים הָעֲלוּלִים לְעוֹרֵר כַּעַס וּמְרִיבָה, וְאֵלּוּ הֵן:
בְּיוֹם צוֹם - הָרָעָב מְעוֹרֵר כַּעַס.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת - מֶתַח הֲכָנוֹת צָרְכֵי שַׁבָּת.
כְּשֶׁמְּמַהֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, אוֹ לִפְנֵי נְסִיעָה.
קֹדֶם שְׂמָחוֹת - הַמֶּתַח גּוֹרֵם לְכַעַס.
שֶׁקֶר
מהן העצות להנצל ממדת השקר?
א. לִמּוּד מוּסְרֵי חֲזַ''ל בִּגְנוּת הַשֶּׁקֶר וּמַעֲלַת הָאֱמֶת.
ב. לְחַנֵּךְ אֶת הַיֶּלֶד מִקַּטְנוּת לְמִדַּת הָאֱמֶת - וְגַם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה (של''ה)
ג. לְהִזָּהֵר לֹא לְהִסְתַּבֵּךְ לְמִקְרִים שֶׁמִּתּוֹךְ אִי נְעִימוּת תֵּאָלֵץ לְשַׁקֵּר.
ד. כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת - אֵין מַה לְּהִתְבַּיֵּשׁ וְלוֹמַר לַשּׁוֹאֵל: סְלִיחָה, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהָשִׁיב לְךָ יֵשׁ לִי סִבָּה מְסֻיֶּמֶת לְכָךְ.
גַּאֲוָה
כיצד להנצל ממדת הגאוה?
א. לִמּוּד מוּסְרֵי חֲזַ''ל בִּגְנוּת הַגַּאֲוָה וְתִעוּבָהּ לִפְנֵי ה' וּבְמַעֲלַת הָעֲנָוָה - עֲטֶרֶת הַמִּדּוֹת.
ב. יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לַה' שֶׁנַּפְשׁוֹ כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה וְלִמְקַלְּלָיו נַפְשׁוֹ תִּדּוֹם.
ג. יִצְטַנַּע כְּכָל הַיּוֹתֵר כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהִצְטַנֵּעַ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁבְּחוּהוּ וְיָבוֹא לִידֵי גַּאֲוָה.
ד. כַּאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס - תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה - רַמְבַּ''ן.
ה. תִּתְבּוֹנֵן תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ גְּדוֹלִים מִמְּךָ שֶׁרָחוֹק אַתָּה מִמַּעֲלָתָם, וְאַל תַּבֵּט לִנְמוּכִים מִמְּךָ.
ו. גַּם אִם קָשֶׁה לְהִמָּלֵט מִמַּחְשְׁבוֹת גַּאֲוָה, יִרְאֶה לִזָּהֵר לֹא לִנְהֹג בְּפֹעַל בְּדַרְכֵי הַגַּאֲוָה כְּקוֹמָה זְקוּפָה, אוֹ דִּבּוּר כְּגַסֵּי הָרוּחַ.
ז. יִזְכֹּר יוֹם הַמִּיתָה, וּכְמוֹ כֵן יִזְכֹּר יְמֵי חֹלִי וּמַכְאוֹב הַצְּפוּיִים לָאָדָם רֶגַע רֶגַע, וִיצַיֵּר לְעַצְמוֹ אֲנָשִׁים שֶׁנָּפְלוּ מֵאִגְּרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא שֶׁהוּא מַכִּירָם.
ח. סִפּוּרֵי צַדִּיקִים וְדַרְכֵי מִדַּת עַנְוְתָנוּתָם מְעוֹרֵר לַעֲנָוָה.
אדם הרוצה לנהג בענוה, מה עדיף? האם לשבת בין פשוטי עם וללבש בגדים פשוטים ולנהג בחיצוניות בהנהגות ענוה הגם שמידי מחשבת גאוה לא נצל כי נהנה שיאמרו עליו שהוא ענו ובורח מן הכבוד ויש ללחם עם המחשבה אולם לא עם המעשה, או לנהג לשבת בין אנשים מכבדים להנצל ממחשבה הנ''ל אולם מאידך המעשה הוא מעשה גאוה.
שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאַל הַגְּרָ''א וַסֶרְמַן לְהֶחָפֵץ חַיִּים, וְעָנָה לוֹ עָדִיף לָשֶׁבֶת בֵּין אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְלִנְהֹג בְּמַעֲשֵׂי עֲנָוָה עַל אַף שֶׁעֲדַיִן יְהֵא לוֹ פְּנִיָּה שֶׁל מַחְשׁבָה שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא עָנָו, כֵּיוָן שֶׁמַּחְשָׁבָה מְבַטֶּלֶת מַחְשָׁבָה וְאֵין מַחְשָׁבָה מְבַטֶּלֶת מַעֲשֶׂה, לָכֵן אִם הַמַּעֲשֶׂה אָכֵן מַעֲשֶׂה וְהַנְהָגַת עֲנָוָה וְכָל הַמִּלְחָמָה בְּמַחְשָׁבָה - תְּהֵא מַחְשָׁבָה טוֹבָה מְבַטַּלְתָּהּ, אוּלָם אִם מַעֲשֵׂהוּ יְהֵא כְּמַעֲשֵׂה הַגֵּאִים לָשֶׁבֶת בֵּין אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וּבְמַלְבּוּשִׁים חֲשׁוּבִים וְרַק יִתְבּוֹנֵן בַּמַּחְשָׁבָה בְּשִׁפְלוּתוֹ זֶה קָשֶׁה יוֹתֵר שֶׁתָּבוֹא מַחְשָׁבָה וּתְבַטֵּל מַעֲשֶׂה.
מה הם הדרכים שיש להתחיל בהם על מנת להכנס לשערי הענוה?
הָרַמְבַּ''ן בָּאִגֶּרֶת כָּתַב דְּבָרִים שֶׁנִּצְרָךְ לְכָךְ דַּרְגָּה לְקַיְּמָן, וּכְגוֹן רֹאשְׁךָ יְהֵא כָּפוּף... וְאַל תַּבֵּט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ... וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ וְכוּ'.
וְהַנִּרְאֶה לְהַתְחִיל לְפָחוֹת בְּב' דְּרָכִים, וְהֵם הֶאָרַת פָּנִים, וּפִרְגוּן, וּנְבָאֵר.
הָא', הֶאָרַת פָּנִים, הוּא מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹת פָּנִים שֶׁל שְׁלִיטָה וּבַעֲלוּת, אֶלָּא לְהָאִיר פָּנִים לְכָל אָדָם, וְגַם לַקְּטַנִּים וּבְכָךְ מִתְרַגֵּל הָאָדָם לְהִתְחַנֵּךְ שֶׁלֹּא לָחוּשׁ שֶׁהִנּוֹ בְּמַעֲלָה עַל אֲחֵרִים.
הַב', פִרְגוּן, לְפַרְגֵּן לְכָל אָדָם עַל מַעֲלָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְלֹא מִבַּעְיָא שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת כַּאֲשֶׁר חֲבֵרְךָ צָדַק וְאַתָּה טָעִיתָ - לוֹמַר לוֹ טָעִיתִי, אֶלָּא גַּם בְּכָל אֲשֶׁר תִּרְאֶה טוֹב בַּחֲבֵרְךָ תְּשַׁבַּח אוֹתוֹ. וּבְכָךְ תַּשְׁפִּיל וְתַעֲקֹר אֶת גַּבְהוּת הַלֵּב הַמְדַמֶּה לָאָדָם שֶׁבְּאִם יְשַׁבַּח וִיפַרְגֵּן לַשֵּׁנִי יֵרֵד מִכְּבוֹדוֹ, וְזוֹ טָעוּת שֶׁכֵּן ''אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת'', וּכְשֶׁיִּתְרַגֵּל בְּב' הַנְהָגוֹת אֵלּוּ אוּלַי יְגִיעַ לַדְּרָגוֹת הַבָּאוֹת שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ''ן זצוק''ל.
נֶעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
כיצד לזכות למעלת הנעלבים ואינם עולבים?
א. לִמּוּד הַמּוּסָר בְּמַעֲלַת הַשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב, וּבִגְנוּת הַנּוֹקֵם וְהַנּוֹטֵר.
ב. יֵדַע שֶׁיִּסּוּרֵי הַבּוּשָׁה - עוֹלִים הֵמָּה עַל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַסִּגּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם, כָּךְ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ מהרח''ו בְּשֵׁם הָאֲרִ''י, וְאָמַר, אִם יֵשׁ לָאָדָם דַּעַת הָיָה יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמְבַקֵּשׁ מִי שֶׁיְּבַזֶּה אוֹתוֹ, כִּי בְּכָךְ חַיִּים הוּא מֵבִיא לְעַצְמוֹ.
ג. פְּעָמִים שֶׁנִּגְזַר מִיתָה אוֹ עֹנִי עַל הָאָדָם וּבְחַסְדֵי ה' מְמִירִים לוֹ זֹאת בְּבוּשָׁה, כֵּיוָן שֶׁהַבּוּשָׁה חֲשׁוּבָה כְּמִיתָה - ''דְּאָזִיל סוּמְקָא וְאָתֵי חִוְּרָא''.
ד. יִזְדַּעְזַע, הֲכֵיצַד עַל כְּבוֹדוֹ מוֹחֶה וְאֵינוֹ מוֹחֵל, וּכְבוֹד שָׁמַיִם בָּזוּי וְנִרְמָס בִּידֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְעַל זֶה מוֹחֵל וְאֵינוֹ מוֹחֶה.
ה. וְאִם זוֹ אִשְׁתְּךָ, זָכִיתָ! מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנּוֹם. (ערובין מא, ב)
ו. שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ - לִהְיוֹת נֶעֱלָב וְלֹא עוֹלֵב וְאִם חוֹטֵא הוּא בְּנַפְשׁוֹ אוֹתוֹ מַעֲלִיב, וּמְאַבֵּד חֶלְקוֹ... דַּי לוֹ הֶפְסֵדוֹ זֶה וּמַה יֵּשׁ עוֹד לְהִתְרַעֵם עָלָיו.
ז. שִׂים דִּבְרֵי הַחֲזוֹן אִישׁ לְנֶגֶד עֵינֶיךָ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין רָאוּי לֶחָכָם לִכְעֹס וְלִנְקֹם בַּמֵּרֵעַ לוֹ מִתּוֹךְ חֳלִי רוּחַ - כֵּן אֵין רָאוּי לִנְקֹם וְלִשְׂנֹא אֶת הַמֵּרֵעַ לוֹ מִתּוֹךְ חֳלִי הַנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת''.
כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת
כיצד שלא להכשל באונאת כבוד הזולת?
א. לִמּוּד מוּסְרֵי חֲזַ''ל בִּגְנוּת וְעֹנֶשׁ הַמְבַיֵּשׁ וּמְצַעֵר אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּבְמַעֲלַת וּשְׂכַר הַזָּהִיר בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת.
ב. יִתְפַּלֵּל לַה' מְאֹד שֶׁלֹּא תָּבוֹא תַּקָּלָה בִּלְשׁוֹנוֹ לְהוֹנוֹת בִּדְבָרִים אֶת זוּלָתוֹ.
ג. יְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ אִם הָיוּ מְבַיְּשִׁים אוֹתוֹ כֵּיצַד הָיְתָה הַרְגָּשָׁתוֹ. וְכַמָּה הָיָה רוֹצֶה שֶׁיְּלַמְּדוּ עָלָיו זְכוּת בְּמִקְרֶה כָּזֶה שֶׁהוּא מְבַזֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.
ד. הַכְּלָל לֵידַע שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא אֲהוּב ה' וְצַלְמוֹ צֶלֶם אֱלֹקִים.
ה. יִקְרָא סִפּוּרֵי רַבּוֹתֵינוּ הֲכֵיצַד נִזְהֲרוּ בִּכְבוֹדָן שֶׁל הַבְּרִיּוֹת מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן.
ו. לְחַנֵּךְ קְטַנִּים לֹא לְבַיֵּשׁ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי כִּי אֵצֶל הַקְּטַנִּים הַדָּבָר זוֹל מְאֹד, וְאִם לֹא יִתְחַנֵך הַקָּטָן לְכָךְ - יִתְרַגֵּל לְבַזּוֹת אֶת זוּלָתוֹ.
ז. יֵדַע, בְּאוֹתָן סֵבֶר פָּנִים שֶׁמְּקַבֵּל אֶת חֲבֵרוֹ כָּךְ יְקַבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּצֵאתוֹ מִן הָעוֹלָם, כַּמָּה אִם כֵּן כְּדַאי לְהָאִיר פָּנִים לַזּוּלַת כְּדֵי לִזְכּוֹת לִמְאוֹר פְּנֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁכִינָה וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
גֶּזֶל
מהן העצות לא לכשל בגזל?
א. לִמּוּד הַהֲלָכוֹת שֶׁל גְּזֵלָה וְהוֹנָאָה הֵיטֵב הֵיטֵב, וְכֵיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בְּמִסְחָר, מַשָּׂא וּמַתָּן, הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, וְהַלִּמּוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה.
ב. לִמּוּד מוּסָר בְּחֹמֶר אִסּוּר הַגֶּזֶל.
ג. יִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיַּצִּילוֹ מִן הַגֶּזֶל.
ד. יֵדַע שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ חוֹזֵר בְּגִלְגּוּל לְשַׁלֵּם חוֹבוֹ, וְהוּא נוֹרָא וְאָיֹם, וְכִי כְּדַאי בִּשְׁבִיל כַּמָּה פְּרוּטוֹת לַחְזֹר בְּגִלְגּוּל.
ה. לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה - אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ כִּמְלֹא נִימָה, וּכְמוֹ כֵן מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ.
ו. רְדִיפַת הַמּוֹתָרוֹת וְהַלּוּקְסוּס מְבִיאִין לְגֶזֶל וּלְרַמָּאוּת כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת חֶמְדוֹתָיו.
ז. לְחַנֵּךְ אֶת הַקְּטַנִּים בְּאִסּוּר גֶּזֶל וּלְהַחְמִיר בְּעֵינֵיהֶם עִנְיָן זֶה לִמְאֹד.
ח. לְהַעֲנִיק לַקָּטָן אֶת מִשְׁאֲלוֹתָיו בְּמִדָּה נְכוֹנָה, וְלֹא לְצַמְצֵם לוֹ יוֹתֵר מִדַּי כִּי אָז עָלוּל לִשְׁלֹחַ יָד בְּחֶפְצֵי אֲחֵרִים.
ט. יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת וַתְרָן בְּמָמוֹנוֹ.
י. יִרְשֹׁם בְּפִנְקָס כָּל חוֹב אֲפִלּוּ קָטָן, וּבְכָל אֹפֶן לֹא יִסְמֹךְ עַל זִכְרוֹנוֹ, וְיָרוּץ לְשַׁלֵּם חוֹבוֹ בִּמְהֵרָה פֶּן יִשָּׁכַח מִמֶּנּוּ.
חֶסֶד
מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח?
יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, יַעֲסֹק - שֶׁיְּהֵא זֶה עִסְקוֹ, שֶׁיְּהֵא לוֹ עֵסֶק שֶׁל תּוֹרָה, עֵסֶק שֶׁל גְּמִילוּת חֲסָדִים.
וכי כל אחד יכול לעשות עסק של גמילות חסדים?
זוֹ אֵינָהּ בְּעָיָה כְּלָל. גַּם אָדָם שֶׁאֵין לוֹ הַרְבֵּה כֶּסֶף, יָכוֹל לְהַקְצִיב סְכוּם מְסֻיָּם לְהַפְקִידוֹ בִּידֵי מְנַהֵל כּוֹלֵל, וּלְמַנּוֹת מִישֶׁהוּ שֶׁיְּהֵא מְנַהֵל גְּמַ''ח קָטָן לְאַנְשֵׁי הַכּוֹלֵל בִּלְבַד, לְהַלְווֹת לָהֶם לְצָרְכֵי שַׁבָּת, אוֹ לְיֶתֶר צָרְכֵיהֶם, וְהַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ יִתְגַּלְגֵּל בֵּין הָאַבְרֵכִים וְנִהְיָה עֵסֶק שֶׁל גְּמַ''ח. וְאִם גַּם זֶה קָשֶׁה לְךָ, קַח סְכוּם כֶּסֶף וְהַפְקִידוֹ בִּגְמַ''ח הַלּוֹקֵחַ עַל עַצְמוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה זוֹ לֶאֱסֹף פִּקְדוֹנוֹת וּלְהַלְווֹתָם לַאֲנָשִׁים בְּאַחֲרָיוּת, וְיֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה גְּמַ''חִים הַבְּנוּיִים עַל פִּקְדוֹנוֹת שֶׁל אַנְשׁי אֱמוּנָה שֶׁמְּבִינִים שֶׁלְּהַפְקִיד בִּגְמַ''ח כֶּסֶף צָמוּד לַדּוֹלָר זֶה עָדִיף יוֹתֵר מִלְּהַפְקִיד בִּמְנָיוֹת וְכַדּוֹמֶה.
(אַגַּב, הוֹרָה הגרש''ז אוֹיֶרְבַּאךְ זצוק''ל - שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹרִיד מִכֶּסֶף מַעֲשֵׂר אֶת הַהֶפְרֵשׁ שֶׁיָּכֹלְתְּ לְהַרְוִיחַ בַּאֲחוּזֵי רִבִּית בַּבַּנְק, סְכוּם שֶׁנִּמְנַע מִמְּךָ מִלְּהַרְוִיחוֹ כִּבְיָכוֹל לְסִבַּת הַפְקִידְךָ בִּגְמַ''ח)
מה כח הצדקה במיחד להציל מחבלו של משיח?
בְּדוֹרֵנוּ לֹא נִשְׁאַר לָנוּ אֶפְשָׁרוּת דֶּרֶךְ לְתִקּוּן וְכַפָּרַת הָעֲווֹנוֹת מִלְּבַד הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד, אֵין בְּכֹחֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִסְתַּגֵּף וְלַעֲרֹךְ כִּמְעַט שׁוּם תִּקּוּן מִתִּקּוּנֵי הָאֲרִ''י הַמְבֹאָרִים בַּסְּפָרִים, מִלְּבַד הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּבְכָךְ לִפְדּוֹת אֶת תַּעֲנִיּוֹתֵינוּ, וְאִם כֵּן בַּחֲרָטָה עַל הֶעָבָר וְקַבָּלָה עַל הֶעָתִיד וּבִנְתִינַת צְדָקָה לָרֹב - זֶהוּ הַתִּקּוּן הַמֻּשְׁלָם. (שומר אמונים)
קַמְצָנוּת
מהי העצה לנגוע במדת הקמצנות?
א. לִפְתֹּחַ אֶת יָדָיו בְּכֹחַ וַאֲפִלּוּ בִּסְכוּמִים קְטַנִּים מְאֹד, וְאִם מִתְבַּיֵּשׁ לִתֵּן סְכוּם קָטָן כָּזֶה לִגְדוֹלִים יִתְּנוֹ לִילָדִים קְטַנִּים, וּבָזֶה יְשַׁבֵּר אֶת קְלִפַּת הַקַּמְצָנוּת שֶׁזּוֹ קְלִפָּה מְיֻחֶדֶת הָרוֹבֶצֶת עַל יְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מִלִּתֵּן צְדָקָה (זוהר), וּלְאַחַר מִכֵּן כְּבָר יֵקַל עָלָיו לָתֵת וְלָתֵת, עַד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן תִּשָּׁבֵר אֶצְלוֹ מִדָּה רָעָה זוֹ. וְכָךְ מְסֻפָּר עַל הַרְבֵּה שֶׁהֵעִידוּ עַל עַצְמָם שֶׁהָיוּ קַמְצָנִים גְּדוֹלִים בַּתְּחִלָּה, וּבְכֹחַ הִכְרִיחוּ עַצְמָם מִתְּחִלָּה לִתֵּן קְצָת עַד שֶׁשָּׁבְרוּ מִדָּה זוֹ לְגַמְרֵי. (שומר אמונים)
ב. עֵצָה נוֹסֶפֶת לְהַתְחִיל לְהִתְרַגֵּל בְּפִזּוּר אֵצֶל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְאוֹהֲבָיו, כִּי מִדֶּרֶךְ הַקַּמְצָן לְקַמֵּץ גַּם אֵצֶל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּבְכָךְ יִתְרַגֵּל לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ.
ג. לִתֵּן הַרְבֵּה פְּעָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ סְכוּם לְחַלֵּק לִצְדָקָה לֹא יִתֵּן בְּפַעַם אַחַת אֶלָּא יְחַלְּקוֹ לִפְעָמִים רַבּוֹת וְיִתֵּן וְיַחְזֹר וְיִתֵּן, וּבְכָל נְתִינָה וּנְתִינָהּ שׁוֹבֵר אֶת מִדַּת הַקַּמְצָנוּת.
האם עדיף לתן בצנעה או בפרהסיא כדי שילמדו ממנו?
עִקַּר מִצְוַת הַצְּדָקָה וּמַעֲלָתָהּ לִתְּנָהּ בְּצִנְעָה, וְרַק אִם יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁיּוֹעִיל בְּפִרְסוּמוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ - כָּךְ יַעֲשֶׂה וִיכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם.
האם לדקדק אחר עני הגון דוקא?
לְכַתְּחִלָּה וַדַּאי יֵשׁ לָתֵת צְדָקָה לְעָנִי הָגוּן וְאֶת עִקַּר כַּסְפֵּי הַצְּדָקָה יִתֵּן לְעָנִי הָגוּן, אוּלָם לֹא יָשִׁיב רֵיקָם גַּם עָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְלֹא יְדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּי. (שומר אמונים)
צְדָקָה
כַּמָּה מִמַּעֲלוֹת הַצְּדָקָה:
א. מַצֶּלֶת מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּמֵהַיִּסּוּרִים.
ב. אוֹכֵל פֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
ג. מִגְּדוֹלֵי תִּקּוּנֵי הַתשובה לְנַקּוֹת נַפְשׁוֹ מִכָּל עָווֹן.
ד. הַנּוֹתֵן צְדָקָה - תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת.
ה. הַנּוֹתֵן צְדָקָה וּמַכְנִיס אוֹרְחִים זוֹכֶה לְבָנִים צַדִּיקִים.
ו. זוֹכֶה לַחֲסוֹת בְּצִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא.
כיצד יש לנהג גבאי המאסף לצרכי עניים?
א. לֹא לְזַלְזֵל בְּשׁוּם תְּרוּמָה וְלוּ הַזְּעִירָה בְּיוֹתֵר.
ב. לָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת הַצִּבּוּר, וְלֹא לִזְעֹם וְלֹא לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם כְּשֶׁנִּמְנָעִים לִתֵּן לוֹ.
ג. לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו, וִיהֵא מֻסְכָּם אֶצְלוֹ לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו. כְּדֵי שׁלֹּא יֵצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ.
קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה
מה הן העצות לשבירת תאות החמר כזללנות וסבאנות וכן יתר עניני חמריות שהגוף דורש אותם בטבעו?
לְהַכְנָעַת הַחֹמֶר דְּרוּשָׁה עֲבוֹדָה אִטִּית, אִי אֶפְשָׁר בְּבַת אַחַת לְהָמִית אֶת הָרְצוֹנוֹת וּדְרִישׁוֹת הַגּוּף כִּי אָז יִפֹּל לְגַמְרֵי, לָכֵן יְסַגֵּל עַצְמוֹ בָּאֳפָנִים דִּלְהַלָּן:
א. יְאַחֵר זְמַן אֲכִילָתוֹ בְּשָׁעָה אוֹ אֲפִלּוּ בְּרֶבַע שָׁעָה, וּכְשֶׁהָאֹכֶל לְפָנָיו יַמְתִּין קְצָת וְלֹא תֵּכֶף יִקְפֹּץ עָלָיו, וּבְכָךְ תִּשָּׁבֵר תַּאֲוָתוֹ.
ב. לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל בַּאֲכִילָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁבֵּרֵךְ הַמּוֹצִיא וְאָכַל כְּבֵיצָה, יַעֲצֹר, יִקְרָא אֵיזֶה כַּמָּה מִשְׁנָיוֹת, אוֹ הֲלָכוֹת, אוֹ כַּמָּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים, אוֹ קֶטַע מוּסָר, לִשְׁבֹּר אֶת רִיצַת תַּאֲוָתוֹ, וּלְדַעַת הראב''ד שֶׁבְּעִקְּבוֹתָיו הָלְכוּ כָּל חַכְמֵי הַמּוּסָר - נֶחְשָׁב זֹאת לְתַעֲנִית.
ג. לְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּדָבָר מְסֻיָּם כְּגוֹן מִמַּאֲכָל מְסֻיָּם, אוֹ מִפְּרִי מְסֻיָּם.
ד. יַשְׁאִיר מְעַט מִמַּאֲכָלוֹ וְלֹא יִגְמְרֶנּוּ לְגַמְרֵי.
ה. יָשִׂים פָּחוֹת מֶלַח וְתַבְלִינִין כְּדֵי לְמַעֵט תַּאֲוָתוֹ.
ו. יְמַעֵט בְּתַעֲנוּג בִּימֵי הַחוֹל כְּגוֹן שֶׁיִּשׁתֶּה מַיִם, בִּמְקוֹם מַשְׁקָאוֹת מְעֻדָּנִים, וְכֵן יְמַעֵט כְּכָל הָאֶפְשָׁר בְּמַמְתַּקִּים מְיֻתָּרִים וְכַדּוֹמֶה.
ז. יִזָּהֵר בְּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין מְאֹד, שֶׁיִּהְיוּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְכָךְ גַּם יַתִּישׁ אֶת כֹּחַ הַתַּאֲוָה.
ח. לִפְנֵי הָאֲכִילָה יַקְדִּים תְּפִלָּה - שֶׁאוֹכֵל כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לוֹ כֹּחַ לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ וּלְבָרֵר נִיצוֹצֵי קֹדֶשׁ הַטְּמוּנִים בַּמַּאֲכָל.
ט. יִתְבּוֹנֵן שֶׁבְּהִתְעַנְּגוֹ בַּאֲכִילָה וּבְיֶתֶר צָרְכֵי הַגּוּף מַפְסִיד עֹנֶג אוֹר פְּנֵי ה', וְכַמּוּבָא בִּ''בְּאֵר מַיִם חַיִּים'' שֶׁגַּם אִם לֹא נִמְצָא בְּיַד הָאָדָם שׁוּם חֵטְא אֶלָּא זֹאת בִּלְבַד שֶׁמִּתְעַנֵּג בְּעָנְגֵי הָעוֹלָם - דַּי לוֹ בְּכָךְ שׁלֹּא יִרְאֶה אוֹר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים וְכָל מִצְווֹתָיו יִהְיוּ יְבֵשִׁים לְלֹא חַיּוּת וְטַעַם. אֶת הַטַּעַם הָרוּחָנִי הַטּוֹב וְהֶעָרֵב אִי אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה - בִּבְחִינַת עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ, רַק הַמִּתְנַדֵּב לְוַתֵּר עַל עָנְגֵי גּוּפוֹ - כִּתְמוּרָה יִזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ.
י. עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה, לֶאֱכֹל בִּמְתִינוּת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְלֹא בִּרְעַבְתָּנוּת וְגַרְגְּרָנוּת כְּגוֹן: לְמַלְּאוֹת פִּתּוֹ בְּמַאֲכָל וּלְאָכְלוֹ אֲכִילָה גַּסָּה, אֶלָּא יַכְנִיס לְפִיו בַּעֲדִינוּת וּבְאִטִּיּוּת כְּיוֹשֵׁב בִּפְנֵי אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים שֶׁבֹּשׁ הוּא לֶאֱכֹל כְּאַחַד הַזַּלְלָנִים, וְזֶהוּ עֵצָה נִפְלָאָה לְהַתִּישׁ אֶת כֹּחַ הַתַּאֲוָה.
יא. יִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הָאֲכִילָה.
יב. יַקְדִּים תְּפִלָּה קֹדֶם הָאֲכִילָה וְיִתְבּוֹנֵן לְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִתְגַּשֵּׁם בַּאֲכִילָה זוֹ.
שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן
אלו עצות מעשיות ישנן לשמירת הלשון?
א. תְּחִלָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהַכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּנַפְשׁוֹ, וּלְבַקֵּשׁ עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת לְהֵעָזֵר מִמַּחֲלָתוֹ, וְאָז, כַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ אֵצֶל הָרוֹפֵא וְיִקַּח הַסַּמִּים שֶׁיִּתֵּן לוֹ הָרוֹפֵא, יוּכַל לְהֵרָפֵא מִמַּחֲלָתוֹ. כֵּן הַדָּבָר בְּעִנְיָנֵנוּ: תְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיַּכִּיר בְּחֶטְאוֹ, וְעַל כֵּן, לְכָל הַפָּחוֹת, עָלָיו לִלְמֹד בַּפְּתִיחָה לְסֵפֶר ''הֶחָפֵץ חַיִּים'' וְשַׁעַר הַזְּכִירָה מִסֵּפֶר ''שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן'', וּמִשָּׁם יַכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּנַפְשׁוֹ, וְאָז אִם יִקַּח הָעֵצוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַמְלֻקָּטוֹת כָּאן, יוּכַל לְהֵעָזֵר עַל יָדָן.
ב. רַבִּים טוֹעִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁדִּבּוּר גְּנוּת שׁהוּא אֱמֶת עַל הַזּוּלַת, אֵינוֹ בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, וְטָעוּת חֲמוּרָה בְּיָדָם, כִּי זֶהוּ לָשׁוֹן הָרָע אֲמִתִּי, וְרַק בְּצוּרָה כָּזֹאת נִקְרָא לָשׁוֹן הָרָע! דְּאִלּוּ יְגַנֶּה חֲבֵרוֹ בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר, הוּא נִקְרָא ''מוֹצִיא שֵׁם רַע''.
ג. קַח אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ''ם עֲטָרָה לְרֹאשְׁךָ וּזְכֹר אוֹתָם תָּמִיד: דְּכָל דָּבָר שֶׁאִם יִתְפַּרְסֵם יוּכַל לִגְרֹם לַחֲבֵרוֹ הֶזֵּק בְּגוּפוֹ, אוֹ בְּמָמוֹנוֹ, אוֹ לְהָצֵר לוֹ, אוֹ לְהַפְחִידוֹ - הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרָע!
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם רְצוֹנְכֶם לְהִמָּלֵט מִן הַגֵּיהִנּוֹם, הַרְחִיקוּ עַצְמְכֶם מִלָּשׁוֹן הָרָע, וְאַתֶּם זוֹכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. (מדרש תנחומא, מצרע).
ד. מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד הִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִלָּשׁוֹן הָרָע.
ה. כְּשֶׁכָּל הַסְּבִיבָה נְגוּעָה בִּרְכִילוּת, לָשׁוֹן הָרָע, וְחִפּוּשׂ אַחַר חֶסְרוֹנוֹת שֶׁל הַזּוּלַת, לֹא נוֹתַר לָנוּ אֶלָּא לִדְאֹג כִּי מִצִּדֵּנוּ לֹא נִגְרֹם שֶׁיְּדַבְּרוּ עָלֵינוּ לָשׁוֹן הָרָע, וְנָשִׂים דָּגֵשׁ עַל כָּךְ, שֶׁכָּל הִתְנַהֲגוּתֵנוּ וְכָל דִּבּוּרֵינוּ יִהְיוּ יְשָׁרִים וּנְעִימִים בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם, וְאָז נַבְטִיחַ, שֶׁלְּפָחוֹת עָלֵינוּ לֹא יְדַבְּרוּ... וְגַם זוֹ דֶּרֶךְ לְטַהֵר בְּמַשֶּׁהוּ אֶת הַנֶּגַע שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע.
ו. בְּמִדָּה וְנִקְלָעִים אָנוּ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ אֵין מָנוֹס מִלְּהִפָּגֵשׁ עִם אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא נִזְהָרִים בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, יֵשׁ לְהָכִין מֵרֹאשׁ נוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה, שֶׁיִּהְיוּ רְחוֹקִים מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים.
ז. תְּוַתֵּר עַל הַכָּבוֹד הַמְדֻמֶּה שֶׁחוֹלְקִים לְךָ פִּתְאוֹם אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים ''חֲשׁוּבִים'' שֶׁהוֹאִילוּ לְדַבֵּר אִתְּךָ, וְאַל תִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרְךָ!
ח. בְּבַקָּשַׁת קַבָּלַת מֵידָע עַל פְּלוֹנִי לְצֹרֶךְ שִׁדּוּךְ, עֵסֶק, עֲבוֹדָה וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ לְהָשִׁיב רַק אֶת הָאֱמֶת וּלְמַקֵּד אֶת הַמֵּידָע רַק עַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי שֶׁנִּשְׁאַלְנוּ עָלָיו, וְלֹא עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ, שְׁכֵנָיו וַחֲבֵרָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן יֵשׁ לְהָשִׁיב רַק בָּעִנְיָן שֶׁעַל אוֹדוֹתָיו נִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהָשִׁיב, וּלְהַקְפִּיד מְאֹד לֹא לְהַגְזִים, וּלְלֹא נִימַת זִלְזוּל, וְלֹא לְהוֹצִיא דְּבָרִים מֵהֶקְשֵׁרָם.
ט. כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאָזְנֶיךָ סִפּוּר ''עֲסִיסִי'', הָעֵצָה הַטּוֹבָה הִיא: אַל תְּקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים! חֲקֹר וּבְדֹק אֶת הָעִנְיָן לַאֲשׁוּרוֹ, וְתִוָּכַח עַד מְהֵרָה כִּי שֶׁקֶר יְסוֹדוֹ, וְהַסִּפּוּר עָבַר הַרְבֵּה יָדַיִם, עִם הַרְבֵּה תּוֹסָפוֹת וְתַבְלִינִים עַד שֶׁתָּפַח וְגָלַשׁ לְ''סִפּוּר חָדָשׁ''.
י. כְּשֶׁהַשִּׂיחָה גּוֹלֶשֶׁת לִרְכִילוּת, לָשׁוֹן הָרָע וְכַדּוֹמֶה, יְדַמֶּה הָאָדָם הַיְרֵא שָׁמַיִם לְעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל סְעוּדָה מְדֻשֶּׁנֶת, וּמוֹדִיעִים לוֹ כִּי הוּא אוֹכֵל טָרֵף! הֲרֵי שֶׁבְּוַדַּאי יִפְלֹט אֶת הָאֹכֶל מִפִּיו וְיַפְסִיק מִיָּד מִלֶּאֱכֹל - כָּךְ בִּשְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע, יִפְלֹט אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע כְּבָר וְיַטֶּה אֶת הַשִּׂיחָה לְצַד חִיּוּבִי.
יא. כַּאֲשֶׁר חָפֵץ אָדָם לְדַבֵּר אוֹדוֹת מַאן-דְּהוּא, יֹאמַר לְעַצְמוֹ: אִלּוּ אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁעָלָיו אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר, נִמְצָא הָיָה כָּאן כָּעֵת - הַאִם הָיִיתִי מַשְׁמִיעַ אֶת הַדְּבָרִים בְּנוֹכְחוּתוֹ? וַדַּאי שֶׁלֹּא!!! הָיִיתִי מִתְאַפֵּק וְנִמְנָע מִלְּדַבֵּר. אִם כָּךְ, אֶחֱשֹׁב שֶׁהוּא נִמְצָא פֹּה כָּעֵת, וְאֶמָּנַע מִלְּהַשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרַי...
יב. לְכָל מִלָּה וּמִלָּה יֵשׁ מַשְׁמָעוּת עֲצוּמָה, וְכָל דִּבּוּר רַע עַל הַזּוּלַת מְעוֹרֵר בַּשָּׁמַיִם קִטְרוּג, הֵן עַל הַמְדַבֵּר וְהֵן עַל הַמְדֻבָּר.
עֲצֹר! לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר דְּבַר מָה עַל חֲבֵרְךָ, חֲשֹׁב לְרֶגַע, הַאִם הָיִיתָ מַסְכִּים שֶׁמִּישֶׁהוּ יֹאמַר אֶת אוֹתוֹ דָּבָר עָלֶיךָ??? (''תומר דבורה'')
אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
מה הן העצות לפתרון שנאת הבריות?
א. לָדוּן לְכַף זְכוּת, וְגַם אֶת הַמֻּשְׁחָת בְּיוֹתֵר יֵשׁ לָדוּן לִזְכוּת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת יְצָרָיו.
ב. אִם יֵשׁ לְךָ שִׂנְאָה עַל מִישֶׁהוּ - הִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהַזְכִּירֵהוּ בַּתְּפִלָּה לִישׁוּעָה וְרַחֲמִים וּבָזֶה תּוּסַר וּתְסֻלַּק הַשִּׂנְאָה.
ג. אָדָם שֶׁדָּחוּי וּמָאוּס אֶצְלְךָ, רְאֵה דַּוְקָא לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כִּי הַשְּׁתִיקָה וְהַפֵּרוּד מַגְבִּירִים אֶת הַשִּׂנְאָה וְהַדִּבּוּר דּוֹחֶה אֶת הַשִּׂנְאָה. וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל לַהֲסָרַת הַשִּׂנְאָה, וְכֵן בָּדוּק הוּא שֶׁאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁשָּׂנֵאתָ לְאַחַר דִּבּוּר רֵעוּת - הַכֹּל סָר כְּלֹא הָיָה.
ד. אִם יֵשׁ לְךָ עַל חֲבֵרְךָ מַשֶּׁהוּ אַל תַּשְׁאִיר בְּלִבְּךָ, אֶלָּא שׂוֹחַח אִתּוֹ וְהַגֵּד לוֹ מַה שֶּׁבְּלִבְּךָ עָלָיו.
ה. תֵּן לְשׂוֹנַאֲךָ מַתַּת יָד, צְדָקָה אוֹ מַתָּנָה, וְהַטֶּבַע מְחַיֵּב לֶאֱהֹב אֶת מִי שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ.
ו. סֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְחִיּוּךְ לַשּׂוֹנֵא מַשְׁבִּית אֶת הַשִּׂנְאָה.
ז. לְחַפֵּשׂ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בַּשּׂוֹנֵא.
ח. אַל תִּתְלֶה אֶת הַצְלָחַת חֲבֵרְךָ בְּכֹחוֹ וְעָצְמָתוֹ אֶלָּא תַּאֲמִין שֶׁזּוֹ מַתַּת אֱלֹקִים לוֹ, וְאָז אֵין מַה לְּקַנֵּא שֶׁהֲרֵי הָאֱמוּנָה מְחַיֶּבֶת לָדַעַת שֶׁהַשֶּׁפַע שֶׁל הָאָדָם זֶה לֹא מִכֹּחַ הָאָדָם כְּלָל, וְאִם כֵּן הַמְקַנֵּא הֲרֵי מִתְמָרֵד נֶגֶד הַנְהָגַת ה' וּמְעַרְעֵר עָלֶיהָ.
ט. תְּפִלָּה עַל זֶה עַצְמוֹ - שֶׁתּוּסַר שִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מִמְּךָ.
י. לְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד וַהֲטָבָה עִם הַבְּרִיּוֹת וּמַעֲשִׂים חִיצוֹנִים מְשַׁנִּים אֶת הַפְּנִימִיּוּת, כִּי ''אַחַר הַמַּעֲשִׂים יִמָּשְׁכוּ הַלְּבָבוֹת'' (מסילת ישרים).
יא. יְאַמֵּת לְעַצְמוֹ - כְּשֵׁם שֶׁהוּא דָּן אֶת חֲבֵרוֹ כֵּן דָּנִים אוֹתוֹ וּבְכָךְ פּוֹסֵק הוּא דִּין לְעַצְמוֹ.
מה העצה לסלק את השנאה הנובעת מקנאה?
לְהַהֲבִיל וּלְאַפֵּס אֶת עֶרֶךְ דָּבָר זֶה שֶׁהִנְּךָ מְקַנֵּא עָלָיו, לְמָשָׁל עֹשֶׁר, נוֹי, הַצְלָחַת עוֹלָם הַזֶּה, וְכַדּוֹמֶה. לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהֲרֵי הֶבֶל הֵמָּה וְאֵין אָדָם לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְהֵמָּה הַתַּכְשִׁיטִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שְׁאָר הַדְּבָרִים אֵינָם אֶלָּא נֶגַע צָרַעַת לַנְּשָׁמָה, וְאַדְּרַבָּה כָּל מִי שֶׁמְּחֻסָּר מֵהֶם, עֲבוֹדָתוֹ קַלָּה לְהַגִּיעַ לַמַּטָּרָה - עוֹלָם הַבָּא - נָקִי וְטָהוֹר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמְּשֻׁפָּע מֵהֶם שֶׁעֲבוֹדָתוֹ קָשָׁה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים.
עוֹד יִתְבּוֹנֵן הֲלֹא הָעִקָּר זֶה הַשִּׂמְחָה וְהַשַּׁלְוָה, מִי אָמַר שֶׁאָדָם זֶה שָׁלֵו עִם כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲלֹא מֻטְרָד הוּא בְּשֶׁלּוֹ, יֵשׁ לוֹ מָנָה רוֹצֶה מָאתַיִם וְכוּ' לֹא חָסֵר לַיֵּצֶר סִבּוֹת לְהַטְרִיד וּלְסַבֵּךְ אָדָם לְצַעַר וּלְיָגוֹן גַּם כְּשֶׁהִנּוֹ מְשֻׁפָּע בְּכָל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְאִם כֵּן מַה יֵּשׁ לְקַנְּאוֹת בָּעֲרָכִים הַנִּפְסָדִים שֶׁסּוֹפָם לְהוֹרִיד לִבְאֵר שַׁחַת.