אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת חנוך › במה יש לקדם פני הרעה כדי שלא יצאו הבנים לתרבות רעה חס וחלילה?

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

חנוך · במה יש לקדם פני הרעה כדי שלא יצאו הבנים לתרבות רעה חס וחלילה?

ממה יכול להיות שיסטו הבנים מדרך ה'?

בֶּהֱיוֹת וְרֹב כְּכָל הַיּוֹרְדִים מִן הַדֶּרֶךְ לִדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת סִבָּתָם מִקִּלְקוּל בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, רָאִינוּ לְהָבִיא בָּזֶה כַּמָּה הַדְרָכוֹת נְחוּצוֹת לַהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג בָּהֶם בְּיַלְדוּת בְּנֵיהֶם, כְּדֵי לִמְנֹעַ תּוֹפָעוֹת שְׁלִילִיּוֹת בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה בְּבַגְרוּתָם.

א. עַל הָאֵם לִנְהֹג בִּצְנִיעוּת גַּם בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, לֹא מְעַט בַּחוּרִים מִתְלוֹנְנִים שֶׁהֶעְדֵּר הַצְּנִיעוּת שֶׁל אִמָּם בַּבַּיִת פּוֹגַעַת לָהֶם בַּקְּדֻשָּׁה, וּכְגוֹן לְהִמָּנַע מִלְּהִסְתּוֹבֵב בַּחֲלוּקִים שְׁקוּפִים וְכוּ'.

ב. לִשְׁמֹר עַל צְנִיעוּת הַבָּנוֹת גַּם בַּבַּיִת, לְצַעֲרֵנוּ יֶשְׁנָם מִקְרִים לֹא נְעִימִים שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲלוֹתָם עַל הַכְּתָב.

ג. לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ אָח וְאָחוֹת בְּקַטְנוּתָם יַחַד בְּמִטָּה אַחַת, וּבְ''שׁוֹמֵר אֱמוּנִים'' כָּתַב שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר הַיּוֹם שֶׁלֹּא יַשְׁכִּיבוּ אַף שְׁנֵי אַחִים בְּמִטָּה אַחַת.

ד. מִגְּדוֹלֵי מְחַנְּכֵי הַקְּדֻשָּׁה הִזְהִירוּ לְהִמָּנַע שֶׁלֹּא יִישַׁן בֵּן קָטָן עִם אִמּוֹ בְּמִטָּה אַחַת וְאִם הֻרְגַּל הַבֵּן בְּכָךְ יֵשׁ לְגָמְלוֹ מִנֹּהַג זֶה כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר.

ה. סִפֵּר הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דָּוִד שליט''א בְּשֵׁם הרה''ק רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעָבִּי זצוק''ל, שֶׁקִּלְקוּל הַבָּנִים בְּבַגְרוּתָם הוּא מִכָּךְ שֶׁבְּקַטְנוּתָם הוֹלְכִים הֵמָּה לְגַנִּים מְעֹרָבִים בָּנִים וּבָנוֹת, וּבְכָךְ נִשְׁרֶשֶׁת בָּהֶם הַתַּאֲוָה, וְהִיא הַסִּבָּה לְהַרְחִיק מִכָּל מַה שֶּׁהִזְכַּרְנוּ לְעֵיל בְּשֵׁנָה שֶׁל אָח וְאָחוֹת יַחַד, אוֹ בֵּן עִם אִמּוֹ וְכוּ'.

ו. לְהִמָּנַע מִלִּשְׁלֹחַ אֶת הַבֵּן לְגַן שֶׁבּוֹ גַּנֶּנֶת, שֶׁכְּמוֹ כֵן נִשְׁרָשׁ בּוֹ מִקַּטְנוּתוֹ מְשִׁיכָה לְנָשִׁים.

ז. לְהַרְגִּיל אֶת הַיְלָדִים מִקַּטְנוּתָם לְבוּשָׁה וּצְנִיעוּת, וּכְגוֹן שֶׁלֹּא לְהִסְתּוֹבֵב בַּבַּיִת עִם גּוּפִיָּה וְכָל שֶׁכֵּן עִם הַלְּבָנִים, אֶלָּא לְפָשְׁטָם וּלְלָבְשָׁם בְּחַדְרָם בִּצְנִיעוּת.

ח. לְחַנֵּךְ אֶת הַקְּטַנִּים שֶׁאִסּוּר חָמוּר לִנְגֹּעַ אוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְגַם בִּזְמַן שֶׁמִּתְרַחֲצִים לֹא לִנְגֹּעַ וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

ט. לֹא לִשְׁלֹחַ יְלָדִים קְטַנִּים לַמִּקְוֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, אַחַר שֶׁבַּמִּקְוֶה יֶשְׁנָם לִפְעָמִים אֲנָשִׁים הַחוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם וּמַחְטִיאִים, וְהַרְבֵּה מִקְרִים נוֹרָאִים אֵרְעוּ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר מִלִּשְׁלֹחַ הַקְּטַנִּים לַבְּרֵכָה לְלֹא הַשְׁגָּחָה (גַּם כַּאֲשֶׁר נִצְרָךְ הַדָּבָר מֵאֵיזֶה סִבָּה).

י. בְּשׁוּם אֹפֶן אֵין לְאִמָּהוֹת לִקַּח אֶת בְּנֵיהֶם הַקְּטַנִּים עִמָּהֶם לַיָּם.

יא. יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלִּשְׁלֹחַ הַנְּעָרִים לִישִׁיבוֹת עִם פְּנִימִיָּה כִּי רַבּוּ הַקִּלְקוּלִים בָּזֶה עַד לִמְאֹד, וְאִם אֵין אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת יֵשׁ לְהַקְפִּיד לָדַעַת שֶׁהַהַנְהָגָה שָׁם בִּצְנִיעוּת כָּרָאוּי, וְיֶשְׁנוֹ מְפַקֵּחַ יְרֵא שָׁמַיִם הַמְפַקֵּחַ בְּעַיִן חוֹדֶרֶת עַל קְדֻשָּׁתָם.

יב. אֵין לְהִתְקַלֵּחַ ב' בַּחוּרִים בְּמִקְלַחַת בְּאֹפֶן שֶׁרוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ.

יג. שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ בַּפְּנִימִיָּה ב' בַּחוּרִים בְּחֶדֶר אֶחָד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא בְּמִטָּה אַחַת וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחַק וּבְאֹפֶן עֲרָאִי בְּשׁוּם אֹפֶן.

יד. לִשְׁמֹר מְאֹד בְּטִיּוּלִים וּשְׂמָחוֹת אֶת הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא יִסְתּוֹבְבוּ בֵּין הַנָּשִׁים וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חֹסֶר צְנִיעוּת.

טו. לִזְכֹּר! הַנְהָגָה צְנוּעָה שֶׁל הַהוֹרִים, מַשְׁפִּיעָה בּוּשָׁה וּצְנִיעוּת עַל בְּנֵיהֶם, וּמִכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו.

טז. תְּפִלָּה - הַקְדָּמַת רְפוּאָה לַמַּכָּה, דִּמְעָה אַחַת בְּעוֹד הַיֶּלֶד מְתֻקָּן תּוֹעִיל יוֹתֵר מִסֵּפֶל דְּמָעוֹת לְאַחַר הַקִּלְקוּל.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה