הגדרות נפלאות בעניני קדושה וצניעות · מה הן פרטי הליכה במקום שנמצאות שם נשים שלבושם אינו צנוע?
בשו''ע (שם סעיף א') כתב, אסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה [ומגלות את המקומות המכוסים שבהם]:
א. אסור להסתכל על הנשים, אפילו בהסתכלות בעלמא, במקומות המכוסים שבהם כשאינן לבושות בלבוש צנוע. ואם אין לו דרך אחרת לילך בה ואינו מכוון להסתכל בהן והוא דרך אגב, אין זה בכלל איסור הסתכלות. מ''מ אף בזה יש שבח ומעלה לעצום את עיניו או להביט בקרקע בדרך הילוכו שם ולא להסתכל כלל עליהן, ועליהם נאמר ו''ועוצם עיניו מראות ברע'', וסיפא דקרא ''הוא מרומים ישכון'' ''מלך ביופיו תחזינה עיניך''.
ב. ואם יש לו דרך אחרת לילך בה, אסור לו לילך בדרך הזו, ואם הולך שם נקרא רשע, אף אם לא מכוון להסתכל וגם לא ניחא ליה בהנאה זו, ואסור לילך שם אף אם עוצם את עיניו. והטעם שאסור, ביאר ה''חפץ חיים'' מפני שנפשו של אדם מחמדתן צריך להחמיר בזה שאף שעכשיו חושב שלא ניחא בהנאה זו, יש לחוש פן יתגבר יצרו עליו בעל כורחו ויבוא להרהר בהם.
ג. אם יש לו דרך אחרת, אך היא ארוכה יותר מאשר הדרך שנמצאים שם הנשים הנ''ל, הרי זה נקרא שאין לו דרך אחרת, ודינו כמו סעיף א'.
ד. וכל זה נוגע למי שצריך לילך ברחובות העיר כגון לצורך קניות, או בנסיעות באוטובוסים, דינו שאף אם כולם הולכות בצניעות אסור להסתכל בהם ואינו מותר רק ראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה וכנ''ל בתשובה ב'. ואם אינן הולכות בצניעות ויש לו דרך אחרת לילך בה להגיע למחוז חפצו, אסור לו לילך בדרך הזו וכנ''ל, אף אם עוצם את עיניו.
ה. ואם הוא באופן שיודע בעצמו שיבוא לידי הרהור, אפילו אם אין לו דרך אחרת אסור.