דבוק · מי יכול להוציא רוח?
הוֹצָאַת רוּחַ נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי גְּזֵרוֹת חֲרָמוֹת וְנִדּוּיִים, וְרַבֵּנוּ הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ צִוָּה לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (שער רוח הקדש עמוד פח) ''וְגַם צָרִיךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה הַדָּבָר בְּטָהֳרָה וּטְבִילָה וּבִקְדֻשָּׁה וּבְכַוָּנָה יְתֵרָה'' - וּמֵבִיא שָׁם סֵדֶר הַכַּוָּנוֹת וְהַיִּחוּדִים בְּעִנְיָן זֶה.
הַמְקֻבָּל רַבִּי נַפְתָּלִי הִירְשׁ לֵוִי שְׁפִּיץ בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר ''מָלֵא רָצוֹן'' שֶׁהִצְטָרֵף לְהוֹצָאַת הַדִּבּוּק בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג הֵבִיא בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ (דף ב, ב) מִכֵּיוָן שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֵׁמוֹת לִפְעֹל בָּהֶם פְּעֻלּוֹת, לָכֵן לֹא הוּא אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת הָרוּחַ, אֶלָּא הָיָה רַק מְסַיֵּעַ לִקְבֹּעַ זְמַן מָתַי יֵצֵא הַדִּבּוּק וְעוֹד, וּלְמַעֲשֶׂה כָּתַב: הוֹצִיאוֹ אַחֵר שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּפְעֻלּוֹת (והוא המקובל הנורא רבי משה פרעגר בעל ויקהל משה). ''אֶלָּא הוּא הָיָה כִּמְסַיֵּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ''.
בְּכָל זֹאת מָצִינוּ לִמְקֻבָּלִים אֲחֵרִים שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ לְהוֹצָאַת רוּחַ בָּאֳפָנִים אֲחֵרִים.
בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַטַּ''ז הָיְתָה נַעֲרָה שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ, וּלְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַטַּ''ז לְבֵיתָהּ. אָמַר הָרוּחַ, שֶׁבַּשָּׁמַיִם קוֹרְאִים אוֹתְךָ רַבֵּנוּ בַּעַל טוּרֵי זָהָב, הֵשִׁיב הַטַּ''ז אִם כָּךְ בֶּאֱמֶת הַדָּבָר אֲזַי אֲנִי גּוֹזֵר שֶׁתִּתְרַפְּאִי וּבִזְכוּת אֲשֶׁר תֵּרַצְתִּי הַיּוֹם טוּר פְּלִיאָה לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה יִהְיֶה לִרְפוּאַת הַנַּעֲרָה, וְכָךְ הָיָה. וּבְכִתְבֵי ר' יָאשֶׁע שׁוּבּ (ירושלים תש''מ עמוד קל''ג) הוּבָא שֶׁאַחַר כָּךְ בָּא אֲבִי הַנַּעֲרָה וְרָצָה לְרַצּוֹת אֶת הַטַּ''ז בְּרִצֵּי כֶּסֶף עֲבוּר זֶה, וְלֹא רָצָה הַטַּ''ז לְקַבְּלוֹ בְּאָמְרוֹ לֹא אֶקַּח מְאוּמָה בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, רַק שֶׁשָּׁמְעָה בְּקוֹלִי.
וְכֵן בִּזְמַן דִּבּוּקוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁיָּצָא עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּי אֶלְחָנָן וַוסֶרְמַן וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶ'ר וְעוֹד, שֶׁהֵם לֹא יָדְעוּ חָכְמַת כַּוָּנַת הַשֵּׁמוֹת, בְּכָל זֹאת יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁנִּתָּן לְהוֹצִיא רוּחַ עַל יְדֵי כַּוָּנָה שֶׁל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִגְּרֵיידִיץ בְּסִפְרוֹ צָפְנַת פַּעְנֵחַ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הוֹצָאַת דִּבּוּק שח''ו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּלְצַוּוֹת עַל מַלְאָכִים לְהוֹצִיא טֻמְאָה.
רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִגְּרֵיידִיץ שֶׁמְּפֻרְסָם הָיָה בִּישׁוּעוֹתָיו, וְאַף קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל רַבִּי עֲקִיבָא אַייגֶר שָׁלַח אֵלָיו שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲבוּר חוֹלִים וכיו''ב, מְפֻרְסָם הָיָה גַּם בְּהוֹצָאַת דִּבּוּקִים, מְסַפֵּר בְּעַצְמוֹ בְּסִפְרוֹ צָפְנַת פַּעְנֵחַ (בראדי תרל''ה טז, ב) שֶׁחֲרָדָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עָלָיו שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקַבָּלָה מַעֲשִׂית, אֶלָּא ''לָקַחְתִּי סֵפֶר תְּהִלִּים... וְהֵבֵאתִי לְכָל תֵּבָה כַּוָּנָה לָעִנְיָן שֶׁלְּפָנַי וְכִוַּנְתִּי הֵיטֵב בְּשֹׁרֶשׁ הָאוֹתִיּוֹת, וּבִמְיֻחָד בְּהַזְכָּרַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ... וְהָיְתָה זֹאת הָאֲמִירָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה... פִּתְאוֹם הוֹצִיא הַנַּעַר קוֹל אֲשֶׁר נִבְהֲלוּ כֻּלָּם וְהֶרְאָה בָּאֶצְבַּע לְמָקוֹם אֶחָד, וְאָמַרְתִּי מַהֵר לִפְתֹּחַ הַחַלּוֹן, וְכֵן הָיָה... וְעָשִׂיתִי רַק תְּפִלָּה בְּעוֹדִי לְפָנַי, וּתְהִלָּה לָאֵל נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי...''
וּמְסַיֵּם שָׁם עַל כָּל פָּנִים חָלִילָה בְּכָל אֵלֶּה בְּהַזְכָּרַת שְׁמוֹת מַלְאָכִים וְכָהֵנָּה. וְכֵן הַקְּמֵיעוֹת כֻּלְּהוּ אֵינָן רַק תְּפִלּוֹת וּבַתֵּבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּסִדְרֵי תְּפִלָּה וּבִתְהִלִּים. רַק מְשֻׁלָּבוֹת יַחַד, לְמַעַן שֶׁלֹּא יִהְיֶה כִּמְרַפֵּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁמְּבֹאָר בסי' קע''ט בְּיוֹרֶה דֵּעָה. וְהָיוּ כְּדֶרֶךְ הָרוֹפְאִים שֶׁמְּעָרְבִים כַּמָּה מִינֵי צֹרִי יַחַד וְהַכֹּחוֹת פּוֹעֲלִים...
הֶאֱרַכְתִּי קְצָת לְמַעַן שֶׁיִּהְיֶה יְדִיעָה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס חָכָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׁיּוֹת. רַק הָעִקָּר בִּתְפִלָּה בַּפֶּה, וְהַקָּמֵיעַ הוּא תְּפִלָּה תְּמִידִית שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת רַב לִהְיוֹת נַעֲנֶה בְּעֵת רָצוֹן. וְדַי בָּזֶה.