דבוק · מה מספרת הרוח?
סִפּוּר א.
דְּבָרִים מְסַמְּרֵי שֵׂעָר סִפְּרוּ הָרוּחוֹת עַל עָנְשָׁם, וּנְצַטֵּט מַה שֶּׁאָמַר הָרוּחַ לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (הובא בספר עמק המלך) בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל רוּחַ שֶׁנִּטְבַּע בִּסְפִינָה שָׁאַל לוֹ הָרַב: ''מַה נַּעֲשָׂה בְּךָ אַחֲרֵי יְצִיאַת נַפְשְׁךָ?'' הֵשִׁיב לוֹ הָרוּחַ וְאָמַר: ''תֵּדַע כִּי נוֹדַע הַדָּבָר בְּרַאשִׁי''ט (שם עיר) בִּטְבִיעַת הַסְּפִינָה. וְתֵכֶף יָצְאוּ יְהוּדֵי רַאשִׁי''ט עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהוֹצִיאוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בִּסְפִינָתִי וְקָבְרוּ אוֹתָנוּ בְּבֵית הַחַיִּים. וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁהָלְכוּ הַיְּהוּדִים מִבֵּית הַחַיִּים, בָּא מַלְאָךְ אֶחָד אַכְזָרִי, וְשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ בְּיָדוֹ וְהִכָּה בְּאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט עַל קִבְרִי. מִיָּד נִבְקַע הַקֶּבֶר מִן הַהַכָּאָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה עַד לִמְאֹד. מִיָּד אָמַר לִי הַמַּלְאָךְ: ''רָשָׁע, רָשָׁע. קוּם בַּדִּין!'' מִיָּד לָקַח אוֹתִי וְשָׂמַנִי בְּכַף- הַקֶּלַע וְקָלַע אוֹתִי בְּפַעַם אַחַת מִן הָעִיר רַאשִׁי''ט עַד לִפְנֵי הַפֶּתַח שֶׁל גֵּיהִנּוֹם שֶׁבַּמִּדְבָּר. וַאֲנִי בִּנְפִילָתִי שָׁמָּה לִפְנֵי הַפֶּתַח שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, יָצְאוּ מִגֵּיהִנּוֹם אֶלֶף אֲלָפִים נְשָׁמוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הַנִּדּוֹנִים בַּגֵּיהִנּוֹם, וְכֻלָּם צָעֲקוּ כְּנֶגְדִי וְקִלְּלוּ אוֹתִי. וְאָמַר לִי: בֹּא נָא אִישׁ-הַדָּמִים! צֵא מִכָּאן רָשָׁע עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה כְּדַאי עֲדַיִן לִכָּנֵס פֹּה, וַעֲדַיִן אֵין לְךָ רְשׁוּת לִכָּנֵס לַגֵּיהִנּוֹם''.
אֲזַי הָלַכְתִּי מֵהַר לְהַר וּמִגִּבְעָה לְגִבְעָה וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מַלְאֲכֵי-חַבָּלָה הוֹלְכִים עִמִּי תָּמִיד וּמַכְרִיזִין לְפָנַי וּמַכִּין אוֹתִי תָּמִיד. וּבְכָל עֵת וְרֶגַע פָּגְעוּ בָּנוּ מַלְאֲכֵי-חַבָּלָה אֲחֵרִים. גַּם רוּחוֹת רָעוֹת, כְּשָׁמְעָם הַכְּרוּז אֲשֶׁר מַכְרִיזִין לְפָנַי, הוֹסִיפוּ לְהַכּוֹת בִּי גַּם הֵם, זֶה מוֹשֵׁךְ אוֹתִי אֶצְלוֹ מִכָּאן, וְזֶה מוֹשֵׁךְ אוֹתִי אֶצְלוֹ מִכָּאן, עַד שֶׁמִּתְפַּקְּקִין כָּל חֻלְיוֹת נִשְׁמָתִי.
סִפּוּר ב.
כְּמוֹ כֵן סִפֵּר רוּחַ (הובא במנחת אליהו) שֶׁמֵּרֹב הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו הֶחְלִיט ''לִפְרֹחַ בָּאֲוִיר, וְרָדְפוּ אַחֲרַי הַמְחַבְּלִים, וְהָיוּ מַכִּים בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם רֶוַח בֵּין מַכָּה לְמַכָּה, בְּלִי חֶמְלָה, וּבְצָרוֹת וּכְאֵבוֹת אֲשֶׁר אֵין פֶּה יָכוֹל לַהֲבִינָהּ הַדְּבָרִים לְמִי שֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּחֹמֶר. וְלֹא הָיִיתִי יָכוֹל לָנוּחַ רֶגַע אֶחָד, לֹא בַּיַּבָּשָׁה וְלֹא בַּיָּם, וְלֹא בֶּהָרִים וְלֹא בַּגְּבָעוֹת, לְבַד מִיּוֹם שַׁבָּת שֶׁמְּנִיחִים אוֹתִי, וּמִיָּד בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת מַתְחִילִים לְרָדְפִי''.
סִפּוּר ג.
כְּמוֹ כֵן הוּבָא בְּמִנְחַת אֵלִיָּהוּ, מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל רוּחַ שֶׁסִּפֵּר לְאַחַר פְּטִירָתוֹ עָבַר דֶּרֶךְ הַגֵּיהִנּוֹם ''יָצְאוּ לִקְרָאתִי כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים נְשָׁמוֹת מִגֵּיהִנּוֹם וְלֹא הֱנִיחוּנִי לִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ''. וְשָׁאַלְתִּי לוֹ אִם הָיוּ הַרְבֵּה רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנּוֹם? וְאָמַר שֶׁלֹּא רָאָה בְּתוֹכוֹ, כִּי נָפַל רָחוֹק כִּמְטַחֲוֵי-קֶשֶׁת, אַךְ רָאָה מֵרָחוֹק חֹשֶׁךְ עָבֶה, וְאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה לְדַמּוֹתָהּ. ''אַךְ רָאִיתִי צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ עוֹלִים מֵעוֹלָם זֶה וְעוֹבְרִים בְּפֶתַח גֵּיהִנּוֹם, וְנֶאֱחָזִים בְּכַנְפֵיהֶם רְשָׁעִים מִנְּפָשׁוֹת שֶׁבַּגֵּיהִנּוֹם שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ, וְהָיוּ הוֹלְכִים עִמָּהֶם, וּקְצָתָם מֵהַצַּדִּיקִים הָעוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם הָיוּ בְּכַנְפֵי בִּגְדֵיהֶם נִשְׂרָפִים מְעַט''. שָׁאַלְתִּי לוֹ: ''וְכִי בֶּגֶד יֵשׁ לָהֶם?'' וְאָמַר: ''אֵינִי יָכוֹל לְהַדְמוֹת הַדָּבָר, כִּי הוּא דָּבָר רוּחָנִי''.
סִפּוּר ד.
בִּשְׁנַת ת''ס הָיָה רוּחַ אֶחָד שֶׁסִּפֵּר בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים מֵעָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא (הובא בספר הלכות נטילת ידים לסעודה פיעטרקוב תרע''א)
''רַבּוֹתַי, מַה לִּי לְהַכְחִישׁ לִפְנֵי רוּם מַעֲלַתְכֶם? הִנֵּה אַגִּיד לָכֶם. מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר, שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל דָּת וְהַרְבֵּה יְלָדִים הוֹלִיד מֵעַם אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא, (דהיינו מגויה). וּמִיָּד כְּשֶׁמֵּת וַיִּקָּבֵר בָּא אֵלָיו מַלְאָךְ אֶחָד וְהֶחְיָה אוֹתוֹ. וְהָיָה עוֹמֵד מִקִּבְרוֹ חַי. וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: 'רָשָׁע, מֶה עָשִׂיתָ? אֵיךְ הִכְעַסְתָּ אֶת בּוֹרַאֲךְ? אוֹי לְךָ, אֵיךְ יָדִין אוֹתְךָ עַכְשָׁו?' מִיָּד הָיוּ בָּאִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה עָלָיו, וְהָיָה דְּמוּת פְּנֵיהֶם כִּצְפַרְדְּעִים וְאוֹכְלִים מִבְּשָׂרוֹ עַד שֶׁיָּמוּת. וּמִיָּד הוּא נִבְרָא מֵחָדָשׁ. בָּאוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהָיוּ נִרְאִין כִּדְמוּת עַכְבָּרִים וְהָיוּ אוֹכְלִים אֶת בְּשָׂרוֹ עַד שֶׁמֵּת''.
סִפּוּר ה.
רוּחַ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּעִיר פְּרָג (בשנת ת''ס) סִפְּרָה ''רַבּוֹתַי, יוֹדְעִים אַתֶּם מַהוּ הַכַּף הַקֶּלַע?'' אָמַר לוֹ הֶחָסִיד ר' הִירְשׁ: ''שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁנֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה עוֹמְדִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, זֶה מִצַּד אֶחָד וְזֶה מִצַּד אֶחָד, וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַקֶּלַע וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ זֶה לָזֶה''. אָמַר לָהֶם הָרוּחַ: ''לֹא כֵן הַדָּבָר! רַק שְׁנֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה עוֹמְדִים מִשְּׁנֵי צְדָדִים וְכָל אֶחָד מַגִּיעַ עַד לָאָרֶץ''. וְהָיָה מַלְאָךְ אֶחָד בּוֹלֵעַ אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה מַגִּיעַ עַד רַגְלָיו, הָיָה נִשְׁבָּר כָּל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו, כִּי הָיָה נוֹפֵל מַמָּשׁ כְּמִן הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְפִיו שֶׁל הַשֵּׁנִי גַּם כֵּן נִשׁבַּר כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה. וְכֵן הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי הָיָה בּוֹלֵעַ אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מֵקִיא אוֹתוֹ לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל הַמַּלְאָךְ הָרִאשׁוֹן. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂים לוֹ י''ח שָׁנִים. וְלֹא הָיָה רוֹאֶה שׁוּם אוֹר בָּעוֹלָם, רַק לָזֶה כְּמוֹ אֵיזֶה שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ רָאָה פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ מֵקִיא אוֹתוֹ, הָיָה רוֹאֶה כְּאִלּוּ פָּתוּחַ פֶּתַח בְּקָצֶה אֶחָד בָּרָקִיעַ. וְהָיָה רוֹאֶה אָבִיו וְאִמּוֹ. וְהָיְתָה אִמּוֹ צוֹעֶקֶת עָלָיו וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהּ, אוֹי לְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּזְדַּוֵּג עִמָּהּ בַּעֲלָהּ, אוֹי לְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁנִּתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ וְהוֹלִיד בֵּן כָּמוֹהוּ''.