דבוק · הרוח בא לבדו או בלווי עם אחרים?
רַבֵּנוּ הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ (בשער רוח הקדש עמוד פ''ח) כָּתַב: וְדַע, כִּי הָרוּחַ הַהוּא אֵינוֹ בָּא יְחִידִי, אֶלָּא שָׂטָן אֶחָד מַחְזִיק בּוֹ וּמוֹלִיכוֹ נָע וְנָד עַל דֶּרֶךְ זֶה לְהַשְׁלִים פִּרְעוֹן עֲווֹנוֹתָיו. וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתְנוֹ שׁוֹטֵר עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בֹּא (מא ע''ב): רָשָׁע, יֵצֶר-הָרָע שׁוֹפְטוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ (תהלים קט), שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה מְקַלֵּל אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַפְקִיד נֶפֶשׁ רָשָׁע עָלָיו שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ וְיַזִּיקֵהוּ. וְיָבוֹא עִמּוֹ שָׂטָן אֶחָד לַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ עַל נֶפֶשׁ הָרָשָׁע הַהוּא, לְעָזְרוֹ לַעֲמֹד שָׁם. וְלִפְעָמִים יוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִשָּׁם, וְנִשְׁאָר הַשָּׂטָן לְבַדּוֹ שׁוֹמֵר מְקוֹמוֹ. וְלָכֵן לֹא בְּכָל שָׁעָה עוֹמֶדֶת שָׁם הַנֶּפֶשׁ הַהִיא הַמְגֻלְגֶּלֶת. וְכַאֲשֶׁר יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת לְהַעֲנִישׁוֹ צָרִיךְ שֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יוֹשֵׁב שָׁם הַשָּׂטָן הַהוּא, הַמְמֻנֶּה עָלָיו, לִשְׁמֹר הַמָּקוֹם, וְאֵין הָאָדָם מִתְרַפֵּא מֵחֹלִי הַהוּא עַד שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם.