דבוק · האם הרוח מגלה חטאי עצמו?
בְּרֹב הַפְּעָמִים מְסַפֵּר הָרוּחַ אֶת חֲטָאָיו שֶׁעָלָיו נֶעֱנַשׁ, כָּל סוּגֵי חֲטָאִים מוֹפִיעִים בְּסִפּוּרֵי הָרוּחוֹת, הַמְעַנְיֵן מִכֹּל הוּא סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרוּחַ שֶׁהוּבָא בְּמִנְחַת אֵלִיָּהוּ (דף ו, א) לְבַעַל שֵׁבֶט מוּסָר, שֶׁהָרוּחַ סִפֵּר שֶׁהָיָה בָּחוּר יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁבַּעַל שֵׁבֶט מוּסָר הֵעִיד שֶׁכֵּן הָיָה בֶּאֱמֶת, וְכָךְ מְבֹאָר שָׁם:
סִפּוּר א.
''אֲנִי אַבְרָהָם שיניאור דִּי קוֹרוֹנִיאֵל שֶׁחָנַקְתִּי עַצְמִי בַּעֲבוּר הָעֹנִי. שֶׁהָיָה קָרוֹב לְחֻפָּתִי, וְלֹא הָיָה בְּיָדִי לְהוֹצָאַת הַחֻפָּה, וּבָחַרְתִּי מָוֶת מֵחַיִּים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לָבוֹא בְּעֹנֶשׁ זֶה, אַךְ יִוָּדַע לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ שׁאֲנִי הָיִיתִי בַּעַל תשובה, וְכַמָּה שָׁנִים שֶׁהָיִיתִי בִּלְבוּשׁ שַׂק וְאֵפֶר וְתַעֲנִיּוֹת אֵין מִסְפָּר. וְקֹדֶם שֶׁחָנַקְתִּי עַצְמִי צַמְתִּי ג' יָמִים וְג' לֵילוֹת, וְעָשִׂיתִי צְדָקָה וּוִדּוּיִים, אוּלַי הָיָה מוֹעִיל לִי לְהַצִּילֵנִי מֵהָעֹנֶשׁ מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי. וְלֹא הוֹעִיל לִי כְּלוּם, אַדְּרַבָּה מַכְבִּידִים עָלַי הַמַּכָּה, בְּאָמְרָם: אֵיךְ אִבַּדְתָּ כָּל מַה שֶּׁטָּרַחְתָּ בְּכַמָּה עִנּוּיִים וְתַעֲנִיּוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עַל עֲווֹנוֹתֶיךָ, וּכְבָר הָיִיתָ מֻשְׁלָם וְרָצוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם''.
בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לִבְכּוֹת, וְאָמַר שֶׁהוּא בְּצַעַר גָּדוֹל, וְהַשּׁוֹמְרִים עָלָיו אוֹמְרִים לוּלֵי חָנַקְתָּ עַצְמְךָ, הֲרֵי הָיִיתָ מַגִּיעַ לִמְנוּחוֹת, שֶׁצַּדִּיק הָיִיתָ וְהָיָה נוֹלָד לְךָ יֶלֶד, וְאַחַר כָּךְ הָיָה מֵת וּמַגִּיעַ לְמָקוֹם נִכְבָּד בְּגַן עֵדֶן, וְעַתָּה גָּרַמְתָּ לְעַצְמְךָ חֵטְא וְעָווֹן חָמוּר כָּזֶה.
וּמְסַיֵּם שָׁם בַּעַל שֵׁבֶט מוּסָר: וַאֲנִי הַמְחַבֵּר יָדַעְתִּי בְּטִבְעוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה, וְהָיָה בַּעַל תשובה גָּמוּר. וּפַעַם אַחַת שָׁאַל מִמֶּנִּי תשובה עַל עָווֹן פְּלוֹנִי מַה סִּגּוּפִים מְחַיְּבִים הַסְּפָרִים הַכְּתוּבִים בְּעִנְיְנֵי תִּקּוּנֵי הָעֲווֹנוֹת, וְאָמַרְתִּי לוֹ. אָב הָרַחֲמָן יְרַחֵם עָלָיו, כִּי בִּשְׁגָגָה עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, כִּי קֹצֶר יְדִיעָתוֹ גָּרַם לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
סִפּוּר ב.
בְּמַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁל רוּחַ שֶׁהָיָה בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג סִפֵּר הָרוּחַ לְאַחֵר שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ מוהר''ר מֹשֶׁה מַה שְׁמוֹ: ''אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרְךָ!'' וְצָעַק הָרוּחַ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר פְּעָמִים: ''שְׁמוּאֵל הוּא שְׁמִי. וְרֹאשׁ מְדִינָה הָיִיתִי. אָבִי נִקְרָא ר' מֶענְדִּיל, וְאָבִי זְקֵנִי נִקְרָא ר' מִיכְל, וְאִמִּי הָיְתָה נִקְרֵאת בִּשְׁמָהּ בֵּיְלָא''. וְהוֹדָה וְלֹא בֹּשׁ שֶׁלֹּא הֵנִיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ. וְהָרַג שְׁנֵי רַבָּנִים, מוהר''ר איצק ר' ענעדלש זצ''ל ומוהר''ר אַהֲרֹן ר' ליבש, עַל שֶׁהוֹכִיחוּ אוֹתוֹ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְעָשָׂה גֵּרוּשׁ בִּקְהַל קֹדֶשׁ (נאראל). דֶּרֶךְ כְּלָל עָבַר עַל כָּל תרי''ג מִצְווֹת בְּמֶרֶד וּבְמַעַל, יָדַע אֶת רִבּוֹנוֹ וּמְכַוֵּן לִמְרֹד וּלְהַכְעִיס.
סִפּוּר ג.
הַמּוּסָר הַיּוֹצֵא מִכֹּל הוּא סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרוּחַ שֶׁנִּכְנַס בְּאִשָּׁה בִּימֵי הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁבִּגְלַל שֶׁמָּנְעָה מִבַּעֲלָהּ לִלְמֹד תּוֹרָה נִכְנַס בָּהּ הָרוּחַ. וְכָךְ הָיָה הַסִּפּוּר. אִישׁ הָיָה בְּקֶלֶם סוֹחֵר וּבַר אוֹרְיָן, וּשְׁמוֹ ר' נֶטַע (היו קוראין אותו ר' נאטיל) וְלוֹ בַּת יְחִידָה. וְהִשִּׂיאָהּ לְבָחוּר בֶּן יְשִׁיבָה מֻפְלָג וְתַלְמִיד חָכָם וְנָתַן לוֹ נְדוּנְיָא כַּמָּה אֲלָפִים רוּבָּל, וְכַמָּה שָׁנִים אָכְלוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ, וַחֲתָנוֹ יָשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה. כְּשֶׁנִּשְׁלַם זְמַן הַמְדֻבָּר וְיָרַד הַזּוּג מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ, הִתְחִילָה הַבַּת לִטְעֹן טַעֲנָה שֶׁל ''וְאִם תֹּאמַר מַה נֹּאכַל?!''... וְהַבַּעַל עָנָה לָהּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרֵד מֵהַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בְּמִסְחָר, וּלְהַשְׁלִיךְ כָּל תּוֹרָתוֹ לַיָּם... עַד שֶׁהִשִּׂיאַתוּ עֵצָה וְאָמְרָה: אָנוּ נִקַּח כֶּסֶף הַנְּדוּנְיָא וְנִפְתַּח בֵּית מִסְחָר. וַאֲנִי אֶעֱמֹד שָׁם כָּל הַיּוֹם, חוּץ מִשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם שֶׁאַתָּה תַּעֲמֹד, וּשְׁאָר הַשָּׁעוֹת תּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִלְמֹד כְּמִקֹּדֶם... הַלָּה הִסְכִּים וְעָשׂוּ כֵּן. וְהִנֵּה ג' חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים אָמְנָם נָהַג כָּךְ, אֲבָל אַחֲרֵי זֶה נִהְיוּ מֵהַשְּׁתֵּי שָׁעוֹת אַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאַחַר כָּךְ שְׁמוֹנֶה וְכוּ' וְכוּ', עַד שֶׁנִּשְׁקַעַ כֻּלּוֹ בַּמִּסְחָר... וְלֹא הָיָה לוֹ זְמַן אֲפִלּוּ לִפְתֹּחַ גְּמָרָא.
הָרוּחַ אָמַר לְאַחַר שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה יֵּשׁ לְךָ וְלָאִשָּׁה הַזֹּאת, כִּי גָּרַמְתָּ לָהּ יִסּוּרִים נוֹרָאִים כָּל כָּךְ?! וְהִתְחִיל לִצְחֹק בְּקוֹל, וַיֹּאמַר: ''אִמָּהּ שֶׁל רִיבָה זוֹ וְאִמּוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ (ששניהן כבר נפטרו לעולמן) הִתְאַמְּצוּ בְּבַקָּשָׁה לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, שֶׁאֲנִי אֶכָּנֵס בָּהּ וְאֶגְרֹם לָהּ הַיִּסּוּרִים. כִּי לוּלֵא זֹאת לֹא הָיְתָה לָהּ תְּקוּמָה, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא! מִפְּנֵי שֶׁלָּקְחָה בַּעֲלָהּ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה!'' כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, אָמַר ר' מֶנְדִּיל לְהַבַּעַל שֶׁיַּבְטִיחַ לַחְזֹר לַתּוֹרָה - וְהִבְטִיחַ. וְר' נָאטִיל הִבְטִיחַ כְּמוֹ כֵן לִלְמֹד מִשׁנָיוֹת לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַדִּבּוּק, וְגַם סְכוּם שֶׁל נֵרוֹת לְהַדְלִיק בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת עֲבוּרוֹ. וְאַחַר כָּךְ קִבֵּץ ר' מֶנְדִּיל בְּחַדְרוֹ מִנְיָן שֶׁל עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְאָמְרוּ תְּהִלִּים. וְהוּא עָמַד מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר. וְאֶת הָאִשָּׁה הוֹשִׁיבוּ עַל כִּסֵּא בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר. וּפִתְאוֹם הִתְגַּלְגְּלָה מֵעַל הַכִּסֵּא עַל הָאָרֶץ, וְיָצָא קוֹל אַדִּיר מִמֶּנָּה ''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל'' וְגוֹ', שֶׁשָּׁמְעוּ הַקּוֹל בְּכָל שׁטוֹצִ'ין. וְאַחַר כָּךְ פָּקַע צִפֹּרֶן הַזֶּרֶת מִיָּדָהּ אַחַת, וְגַם נֻפְּצָה זְכוּכִית אַחַת מֵהַחַלּוֹן וְנִשְׁתַּתְּקָה.