בדרכי עבודת ה' · האם ראוי לאדם לכעס כשבטלוהו מתורה?
אֵין אוֹמְרִים לָאָדָם חֲטֹא עַכְשָׁו כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְאַחַר זְמַן, זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל, כְּלוֹמַר, פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְתַכְנֵן לוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה אוֹ לֵילֵךְ לְעֵסֶק מִצְוָה וְהוֹלֵךְ לִישֹׁן מֻקְדָּם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָקוּם לְעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, וּבְנֵי הַבַּיִת הִפְרִיעוּ לוֹ אֶת שְׁנָתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא עָשׂוּ לוֹ כְּבַקָּשָׁתוֹ וּבְכָךְ הוּפְרָה עֲצָתוֹ מִלִּלְמֹד תּוֹרָה, יֵדַע, שֶׁרְצוֹן ה' שֶׁיִּתְמוֹדֵד עַתָּה עַל הַכַּעַס וְאֵין רְצוֹן ה' שֶׁיֶּחְטָא עַכְשָׁו וְיִתְכַּעֵס עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה אַחַר כָּךְ בְּלִמּוּד תּוֹרָה, לְעוֹלָם אֵין הַקָּבָּ''ה חָפֵץ שֶׁתַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ עַתָּה בִּשְׁבִיל מִצְוָה שֶׁתִּזְכֶּה לָהּ אַחַר כָּךְ. וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל שֶׁפְּעָמִים הַרְבֵּה מַצְדִּיק אָדָם אֶת כַּעֲסוֹ זֶה עַתָּה עַל שֶׁגּוֹרְמִים לוֹ לְהִבָּטֵל מִמִּצְוָה אַחַר כָּךְ וְזוֹ טָעוּת, הַקָּבָּ''ה לְעוֹלָם רוֹצֶה אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל עַכְשָׁו וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁל אַחַר כָּךְ עַל חֶשְׁבּוֹן הָעַכְשָׁו.
וּכְמוֹ כֵן כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִכְעֹס לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְבַּטַּלְתָּ מִמִּצְוָה בִּגְלַל שֶׁמְּנָעוּךָ גּוֹרְמִים מְסֻיָּמִים, בְּטַעֲנָה אֵינִי כּוֹעֵס עַל ה' חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא עַל כֹּחַ הָרָע וְסִטְרָא אַחְרָא שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עָלַי, זוֹ טָעוּת, גַּם כֹּחַ הָרָע מֻשְׁגָּח מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד כַּמָּה תִּמָּנַע בִּגְלָלוֹ מִמִּצְווֹת וּמִזִּכּוּי הָרַבִּים וְכַדּוֹמֶה, וְלָכֵן יֵשׁ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה גַּם מְנִיעוֹת שֶׁמְּנָעוּךָ מִמִּצְוֹת גְּדוֹלוֹת וּלְהָבִין שֶׁהַכֹּל רְצוֹן ה', וְאֵין ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ רַק אֶת הַבְּחִירָה וְהָרָצוֹן, אוּלַם הַהוֹצָאָה לַפֹּעַל זֶהוּ תָּלוּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.
אשה שבעלה רועה את עיניו בשדות זרים ומציק לה הדבר מאד. מה יש לומר לה?
הַאִם הִיא מִלְּאָה חוֹבָתָהּ כָּרָאוּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא בַּעֲלָהּ לִידֵי כָּךְ, וְהַדָּבָר תָּלוּי בָּהּ בְּכַמָּה דְּבָרִים.
א. בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע - בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה, הַאִם הִיא מְשַׁדֶּלֶת וּמַפְצִירָה בְּבַעֲלָהּ שֶׁיֵּלֵךְ יוֹם יוֹם לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁרַק הִיא יְכוֹלָה לְהָגֵן עָלָיו מִיֵּצֶר הָרָע, אוֹ שֶׁעַל כָּל סִבָּה קְטַנָּה אוֹ שִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית מוֹנַעַת אוֹתוֹ מִתּוֹרָה, אִם כֵּן כֵּיצַד תִּרְצֶה שֶׁיְּהֵא בַּעֲלָהּ מַלְאָךְ - בִּרְחוֹב פָּרוּץ כִּבְיָמֵינוּ - לְלֹא תּוֹרָה, הִיא אֲשֵׁמָה בְּאַשְׁמָה מְלֵאָה בִּירִידָתוֹ הָרוּחָנִית אַחַר שֶׁמּוֹנַעַת מִמֶּנּוּ יוֹם יוֹם תּוֹרָה.
ב. הַאִם מִתְקַשֶּׁטֶת הִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ רַק בָּרְחוֹב, וְאִלּוּ בַּבַּיִת לוֹבֶשֶׁת בִּגְדֵי עֲבוֹדָה.
ג. כֵּיצַד הִתְנַהֲגוּתָהּ כְּלַפָּיו הַאִם בְּכָבוֹד כְּמֶלֶךְ (כלשון הרמב''ם) אוֹ כְּאָדוֹן הַמִּתְנַשֵּׂא עַל עַבְדּוֹ.