אור ברסלב

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

בדרכי עבודת ה'

תשובה

ישנם הסובלים ''מחסידות'' יתרה המתבטאת בחששות יתרות ומפרזות בענינים שונים כמו, נטילת ידים - שמא נטלתי כראוי או לא, או כמו בתפלה - הזכרתי מלה זו או לא, האם אני נקי או שצריך להתפנות, וכדומה ביתר הענינים, דקדוק בתפלין, דקדוק במצוות שבין אדם לחברו, דבר המביא אותם לדכוי נפש ולחסר שלוה ומרגוע, מה נתן ליעץ להם?

דָּבָר רִאשׁוֹן עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּכְנֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁכָּל חֲסִידוּת זוֹ אֵינָהּ מִצַּד יֵצֶר הַטּוֹב, אֶלָּא מִכֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, וְזֶה מִסִּבָּה פְּשׁוּטָה, תּוֹרָתֵנוּ - דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם, הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְקַיְּמָהּ מִתּוֹךְ נְעִימוּת וּמַרְגוֹעַ, חָלִילָה לֹא חָשִׁיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְצִוָּנוּ לְקַיְּמָם מִתּוֹךְ לַחַץ נַפְשִׁי, מֶתַח, עַצְבָּנוּת.

וּרְאָיָה נוֹסֶפֶת שֶׁאֵין מַחְשָׁבוֹת טוֹרְדוֹת אֵלּוּ נוֹבְעוֹת מִתּוֹךְ חֲסִידוּת, שֶׁהֲרֵי בִּדְבָרִים אֲחֵרִים שֶׁאֵין ''חֲסִידוּת'' זוֹ נִטְפֶּלֶת אֵלֶיךָ הֲרֵי שֶׁמַּרְשֶׁה אַתָּה לְעַצְמְךָ לֹא לְהַקְפִּיד כָּל כָּךְ וְאוּלַי גַּם לְזַלְזֵל, וְאִם כֵּן הֲרֵי שֶׁאֵין ''חֲסִידוּת'' זוֹ מַהוּתְךָ הָאִישִׁית שֶׁאִם כֵּן הָיְתָה נִטְפֶּלֶת לְךָ בְּכָל נוֹשֵׂא, אִם כֵּן פָּשׁוּט אֵינָהּ אֶלָּא מִכֹּחַ הָרָע לְהַדִּיחַ אוֹתְךָ לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדַת ה' כְּפִי שֶׁאָכֵן אֵרַע זֹאת לְרַבִּים, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי לָאַחֲרוֹנָה מֵאֶחָד שֶׁהִפְסִיק לְגַמְרֵי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין מִסִּבּוֹת ''חֲסִידוּת'' בְּדִקְדּוּקִים יְתֵרִים.

וּכְשֶׁיִּתְבָּרֵר לְךָ בְּבֵרוּר שֶׁזּוֹ גַּם סוּג ''יֵצֶר הָרָע'', אֲזַי כְּבָר אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת לִבְעָיָה זוֹ כְּאֵל מֵסִית וּמַדִּיחַ, אוּלָם כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תְּשֻׁכְנַע שֶׁזֶּה ''יֵצֶר הָרָע'' וְתִתְפַּתֶּה לַחְשֹׁב שֶׁזֹּאת מִצַּד הַיֵּצֶר הַטּוֹב כִּמְעַט וְאֵין לְךָ תַּקָּנָה.

לְמִי שֶׁזָּכָה לְפָחוֹת לְהָבִין שֶׁזּוֹ תּוֹפָעָה שׁלִילִית עָלָיו לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַסִּיחַ דַּעַת מִכָּךְ ''וְלַעֲבֹר בְּמֵזִיד'' כַּמָּה פְּעָמִים ''עֲבֵרוֹת'' מִסּוּג זֶה, לְמָשׁל כְּשֶׁ''חֲסִידוּתוֹ'' דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ לַחְזֹר עַל הַמִּלָּה בַּתְּפִלָּה ''יַרְשִׁיעַ'' עַצְמוֹ לֹא לַחְזֹר עָלֶיהָ, וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁ''חֲסִידוּתוֹ'' דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ לִטֹּל שׁוּב יָדָיו - ''יַרְשִׁיעַ'' עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִטֹּל שׁוּב יָדָיו, וְכֵן בְּיֶתֶר הַדְּבָרִים, וּבְכָךְ יְרוֹצֵץ רֹאשׁ הַנָּחָשׁ הֶעָרוּם בְּעָרְמָה זוֹ שֶׁכִּמְעַט אֵין עָרְמָה קָשָׁה מִמֶּנָּה, וּבָזֶה שֶׁתַּעֲשֶׂה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים יֶחְדַּל הַיֵּצֶר מִלְּהִתְלוֹצֵץ עָלֶיךָ, כִּי כְּשֶׁרוֹאֶה הוּא שֶׁהִנְּךָ מִתְבַּלְבֵּל מִדְבָרִים שֶׁכָּאֵלֶּה מִתְגָּרֶה הוּא בְּךָ בְּיוֹתֵר, אוּלָם כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁתָּפַסְתָּ אֶת תַּרְמִיתוֹ וְאֵינְךָ שָׁם לֵב לִשְׁטוּתָיו יֶחְדַּל מִמְּךָ.

וּבְעִקָּר לֹא יִשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל לַה' עַל כָּךְ בִּקְבִיעוּת בְּנֻסָּח מִשֶּׁלּוֹ שֶׁיְּצָרְפֵהוּ לִתְפִלָּתוֹ הַקְּבוּעָה שֶׁיַּצִּילֵהוּ מִיֵּצֶר הָרָע וּמִבִּלְבּוּל הַדַּעַת, וּתְפִלָּה מִקֶּרֶב לֵב מוֹעִילָה וּמוֹעִילָה יוֹתֵר מִכָּל מוֹעִיל.

זה זמן רב שאין אני מרגיש ענג וטעם בעבודת ה', כיצד להתגבר על כך?

כַּמָּה סִבּוֹת יֶשְׁנָן לִמְנֹעַ מֵהָאָדָם טַעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ:(חלקן הזכרנו למעלה)

א. פְּגָמֵי הַקְּדֻשָּׁה - כְּגוֹן פְּגַם הָעֵינַיִם וְיֶתֶר פְּרָטֵי פְּגַם בְּרִית קֹדֶשׁ.

ב. אֲכִילָה תַּאַוְתָנִית - דְּהַיְנוּ רִבּוּי אֲכִילָה אוֹ אֲכִילָה בְּדֶרֶךְ רְעַבְתָּנוּת, מוֹתָרוֹת וּמַעֲדַנִּים, אוֹ כְּמוֹ כֵן בְּיֶתֶר שְׁאָר תַּאֲווֹת הַמֻּתָּרוֹת לָנוּ כְּשֶׁנַּעֲשִׂים שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, בְּכָךְ מִתְהַוֶּה מַחְסוֹם קָשֶׁה מִלְּהַרְגִּישׁ נֹעַם ה'.

ג. וְגַם אִם אֵין שַׁיָּכוֹת ב' סִבּוֹת הַנַּ''ל, פְּעָמִים שֶׁזֶּהוּ רְצוֹן ה' שֶׁתַּעַבְדֵהוּ בְּסוּג עֲבוֹדָה כָּזוֹ שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁים בָּהּ שׁוּם טַעַם, וּבֶאֱמֶת בְּעִקָּר בַּעֲבוֹדָה כָּזוֹ אָדָם מְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת בּוֹרְאוֹ יוֹתֵר מֵהַמַּרְגִּישׁ וּמִתְעַנֵּג עִם עֲבוֹדָתוֹ, כִּי בְּכָךְ מוֹכִיחַ הוּא אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם עֹנֶג וְסִפּוּק וּבְכָל זֹאת מַמְשִׁיךְ כְּעֶבֶד נֶאֱמָן לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ. וּמוּבָא בְּ''שׁוֹמֵר אֲמוּנִים'' שֶׁיֶּשְׁנָם כָּאֵלּוּ שֶׁכֵּן נִגְזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיַּעַבְדוּ אֶת בּוֹרְאָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְלֹא שׁוּם הַרְגָּשַׁת עֹנֶג וְסִפּוּק וְכָל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת שְׁמוּרוֹת לָהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא.

אדם שנפל בעוון מסים מה עליו לקחת לקח מכך?

אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן שֶׁיִּכָּשֵׁל אָדָם בְּעָווֹן אֶלָּא אִם הוּא שַׁיָּךְ שָׁם וּמֻנָּח בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה שֶׁאֵלֶיהָ נָפַל, וְרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת יוֹדֵעַ מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, וּכְדֵי לְהוֹדִיעַ לָאָדָם שֶׁגַּם הוּא יֵדַע מִמַּצָּבוֹ מִתְחַסֵּד עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִכְשָׁל אוֹ כִּמְעַט נִכְשָׁל בְּדָבָר מְסֻיָּם כְּדֵי שֶׁיָּבִין בִּינָה שֶׁשָּׁם מַעֲמָדוֹ.

לְדֻגְמָא, אָדָם שֶׁעוֹבֵד עַל מִדַּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בַּעֲרָיוֹת וּבַאֲבִיזְרַיְיהוּ, הֲרֵי שֶׁפְּעָמִים מוֹעֵד וְנוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, אֵין לוֹ לְהִבָּהֵל מִכָּךְ רַק לָקוּם מֵחָדָשׁ וּלְהַתְחִיל הַתְחָלָה חֲדָשָׁה כִּי נִתְכַּוְּנוּ לִרְמֹז לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם מַהִי מַדְרֵגָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁבָּרוּר שֶׁאָדָם הַשׁוֹמֵר שַׁבָּת זֶה שָׁנִים רַבּוֹת לֹא יִכָּשֵׁל בִּנְסִיעָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּעִשּׁוּן בְּשַׁבָּת וְרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַדָּבָר לִמְאֹד, כֵּיוָן שֶׁאֵין הוּא כְּבָר שַׁיָּךְ לָזֶה כְּלָל, אוּלַם בַּמֶּה שֶׁכֵּן בֶּאֱמֶת הוּא נִכְשָׁל זֶה בָּרוּר שֶׁעֲדַיִן זֶהוּ מְקוֹמוֹ וְעָלָיו רַק לִגְדֹּר עוֹד גְּדָרִים וּסְיָגִים לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵחֵטְא.

וּבִמְיֻחָד הַדָּבָר אָמוּר בַּעֲרָיוֹת שֶׁמִּמֶּנּוּ נִשְׁמְרוּ גַּם גְּדוֹלֵי וּקְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל, וְחָרְדוּ וְרָעֲדוּ מִכָּל חֲשַׁשׁ עֲבֵרָה כְּמַרְאֶה אָסוּר, יִחוּד, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וְכַמְסֻפָּר בַּגְּמָרָא עַל גְּדוֹלֵי הַתַּלְמוּד שֶׁנִּתְנַסּוּ בְּנִסָּיוֹן זֶה, וְלָכֵן בְּעִנְיָן זֶה יֵשׁ מְאֹד לְהִסְתַּבְלֵן וְלֹא לִפֹּל לְיֵאוּשׁ וְלִהְיוֹת חָכָם נֶגֶד פִּתּוּי הַיֵּאוּשׁ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וּלְהַתְחִיל כָּל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה.

מדוע רב ככל הקבלות שאדם מקבל על עצמו אינו מצליח לעמד בהם?

הַסִּבָּה הִיא כִּי הָאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ:

א. קַבָּלוֹת שֶׁקָּשִׁים לְקַיְּמָם בְּאֵיכוּתָן.

ב. קַבָּלוֹת רַבּוֹת בְּכַמּוּתָן.

ג. קַבָּלוֹת לִזְמַן מְרֻבֶּה.

אָדָם שֶׁרוֹצֶה שֶׁהַקַּבָּלוֹת שֶׁמְּקַבֵּל יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ יְקַבֵּל דְּבַר שֶׁיָּכוֹל לְקַיְּמוֹ, וְלֹא יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים רַבִּים, וּכְמוֹ כֵן שֶׁהַקַּבָּלָה תְּהֵא לִזְמַן מוּעָט וּבְכָל פַּעַם יְחַדֵּשׁ קַבָּלָתוֹ.

וְכָאן רָאוּי לְהָבִיא קֶטַע מִדִּבְרֵי הגה''ק מִצַּאנְז זצוק''ל שֶׁסִּפֵּר עַל עַצְמוֹ:

בְּקַטְנוּתִי נֶחְשָׁב הָיִיתִי לְיֶלֶד שַׁקְדָן וּמַתְמִיד, כֵּיצַד עָשִׂיתִי, בָּאתִי אֶל הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַחְבּוּלוֹת, יְלָדִים אֲחֵרִים בְּנֵי גִּילִי עָשׂוּ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה תָּכְנִיּוֹת וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם קַבָּלוֹת לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה, וְסוֹפָם שֶׁנִּכְשְׁלוּ... אָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה כְּמוֹתָם, לֹא אֲקַבֵּל עַל עַצְמִי קַבָּלָה אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד, וַהֲרֵי הַיֵּצֶר הָרָע לֹא יִבָּהֵל כָּל כָּךְ מִיּוֹם אֶחָד בּוֹדֵד, וְלַמָּחֳרָת שׁוּב קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי קַבָּלָה לְיוֹם אֶחָד, וְכֵן הָלְאָה.

וּכְמוֹ כֵן בְּלִמּוּד קַבֵּל עַל עַצְמְךָ לִגְמֹר פֶּרֶק זֶה בִּלְבַד, מַסֶּכֶת זוֹ בִּלְבַד, וְאַחַר כָּךְ הָלְאָה זוֹ עֵצָה טוֹבָה, וְרַק שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת עִקְבִי.

וּכְמוֹ כֵן בַּתְּפִלָּה, קַבֵּל עָלֶיךָ שֶׁתְּפִלַּת עֲמִידָה זוֹ אַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לְכַוֵּן, אוֹ אֲפִלּוּ כַּמָּה בְּרָכוֹת מִמֶּנָּה בִּלְבַד, וַאֲפִלּוּ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה - בִּרְכַּת אָבוֹת, וְכֵן הָלְאָה.

גּוֹרֵם נוֹסָף הַמַּפְרִיעַ מְאֹד לָאָדָם מִלְּמַמֵּשׁ אֶת קַבָּלוֹתָיו הוּא דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סנהדרין כו, ע''ב) אָמַר עוּלָא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֲפִלּוּ לד''ת וּפֵרֵשׁ שָׁם רַשִּׁ''י: מַחְשָׁבָה שֶׁאָדָם מְחַשֵּׁב כָּךְ וְכָךְ אֶעֱשֶׂה, כָּךְ וְכָךְ אֶלְמַד, גּוֹרֵם הוּא בְּכָךְ לְהַשְׁבִּית הַדָּבָר וּכְגוֹן הָאוֹמֵר עַד יוֹם פְּלוֹנִי אֲסַיֵּם מַסֶּכֶת זוֹ, הֲרֵי שֶׁלְּפָחוֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר הָאָדָם לֹא לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו בְּלִמּוּד אוֹ בְּמַעֲשֵׂה מִצְווֹת, וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ''בִּינָה לְעִתִּים'' דְּרוּשׁ ס''ז בְּשֵׁם הַקַּדְמוֹנִים שֶׁבְּכָךְ שֶׁהָאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו - נִשְׁמָע הַדָּבָר בֵּין הַמְקַטְרְגִים וּמְעוֹרְרִים הֵמָּה עִכּוּבִים לְמָנְעוֹ.

מדוע ישנם כאלה שלומדים מוסר ועם כל זה לא פועל המוסר בלבם?

בְּלִמּוּד הַמּוּסָר יֶשְׁנָהּ מַלְכֹּדֶת קָשָׁה וּמְסֻבֶּכֶת, וְהִיא לִלְמֹד סֵפֶר מוּסָר עַל הַסֵּדֶר וְלִקְפֹּץ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן. וְזוֹ טָעוּת. הַדֶּרֶךְ הִיא כְּשֶׁאָדָם נָגוּעַ לְמָשָׁל בְּמִדַּת הַכַּעַס, שֶׁיַּעֲסֹק בְּסִפְרֵי מוּסָר בְּנוֹשֵׂא זֶה בִּלְבַד תְּקוּפָה אֲרֻכָּה לְפָחוֹת שֶׁל כַּמָּה חֳדָשִׁים, וְיִקְרָא מִינֵי סְפָרִים הָעוֹסְקִים בְּנוֹשֵׂא הַכַּעַס בִּלְבַד, בְּוַדַּאי יוּכַל לִלְמֹד גַּם סִפְרֵי מוּסָר אֲחֵרִים, אוּלָם שֶׁיִּתְמַקֵּד עַל מִדַּת הַכַּעַס בִּלְבַד וְשֶׁלֹּא יַעֲבֹר יוֹם שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בִּנְקֻדָּה זוֹ שֶׁעוֹסֵק בָּהּ.

וְכָאן מֻנָּח פִּתּוּי גָּדוֹל שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע לְהַרְאוֹת לָאָדָם הָעוֹסֵק בְּטִפּוּל מִדַּת הַכַּעַס לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שֶׁל מוּסָר, שֶׁהִנֵּה, בָּרוּךְ ה' הוּא הִנְנִי בְּסֵדֶר בְּמִדָּה זוֹ וּכְדַאי כְּבָר לַעֲבֹר לְמִדָּה אַחֶרֶת, וְאֶפְשָׁר שֶׁמְּסַיֵּעַ לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע וְנוֹתֵן לוֹ נִצְחוֹנוֹת בְּהִתְגַּבְּרוּת עַל מִדַּת הַכַּעַס וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲזֹב אֶת עִסּוּקוֹ מִמִּדָּה זוֹ שֶׁרַק עַכְשָׁו הֵחֵל לַעֲבֹד עִמָּהּ פֶּן יִטָּבַע בּוֹ טֶבַע שֵׁנִי לְהֵחָלֵץ מִמִּדָּה רָעָה זוֹ, וּמְפַתֵּהוּ לַעֲסֹק בְּמִדָּה אַחֶרֶת עַל דֶּרֶךְ הַקּוֹדֶמֶת וּלְבַסּוֹף לֹא זֶה וְלֹא זֶה בְּיָדוֹ.

לְסִכּוּם, הָרוֹצֶה שֶׁלִּמּוּד הַמּוּסָר יְהֵא יָעִיל יַתְמִיד בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם וְיִתְמַקֵּד עָלָיו, וְאַל יִשְׁעֶה לְפִתּוּי יִצְרוֹ - הֲרֵי צָרִיךְ לַעֲבֹד גַּם עַל מִדָּה אַחֶרֶת אוֹ תַּאֲוָה אַחֶרֶת, אֶלָּא יִתְעַקֵּשׁ לְהִתְמַקֵּד עַל נוֹשֵׂא אֶחָד בִּלְבַד. וּבִפְרָט שֶׁיְּדוּעִים דִּבְרֵי הגר''י סַלַנְטֶר שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת קְשׁוּרוֹת זֶה בָּזֶה וְהַמְתַקֵּן אַחַת יָבוֹא לְתִקּוּן כֻּלָּם.

מה הן הנקדות בדורנו שבעקר עליהם צריך לשים לב את דגש הזהירות?

א. אֱמוּנָה ב. בְּרִית. וְהַסִּימָן לְכָךְ הוּא פָּשׁוּט כֵּיוָן שֶׁבָּהֶם תּוֹקְפִים כֹּחוֹת הָרָע מְאֹד, וְכֵיוָן שֶׁהֵם רוֹאִים בְּכִשְׁלוֹנֵנוּ בִּנְקֻדּוֹת אֵלּוּ אֶת חַיּוּתָם וְאֶת הִשָּׂרְדוּתָם נָבִין שֶׁבִּזְהִירוּתֵנוּ מֵהֶם תָּלוּי חִסּוּלָם וְאִבּוּדָם לְגַמְרֵי.

כָּךְ שֶׁהַזָּהִיר בְּנִקְיוֹן הָאֱמוּנָה בְּקִרְבּוֹ לְבַל יִתְעָרֵב שׁוּם רוּחַ חִיצוֹנִית וְכַפְרָנִית בְּמֹחוֹ, וְכֵן הַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ וְאֶת עֵינָיו מֵעֲרָיוֹת וּפְרִיצוּת הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת מַשְׁלִים הוּא אֶת נְקֻדּוֹת תִּקּוּן הַדּוֹר. וְהַדְּרָכִים לְהִנָּצֵל הֵמָּה תּוֹרָה, תְּפִלָּה וּמוּסָר. (מובא בספרים רבים).

מדוע בדורנו דוקא ישנו הסתר פנים נורא?

מַשְׁמָעוּת מְיֻחֶדֶת נוֹדַעַת לַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מְסַיְּמֵי הַגָּלוּת לִהְיוֹת עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם בְּחֹסֶר סִפּוּק, בְּחֹסֶר הִתְלַהֲבוּת, בְּחֹסֶר הֶאָרַת פָּנִים וְעִידוּד מִמַּעֲשֵׂיהֶם וּמִמְּסִירוּתָם. זֶהוּ סוּג עֲבוֹדָה הַנִּצְרֶכֶת קֹדֶם הִתְגַּלּוּת הָאוֹר הַגָּדוֹל - לַעֲבֹד אֶת ה' דַּוְקָא מִתּוֹךְ חֹשֶׁךְ גָּדוֹל וּמִתּוֹךְ הֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁכְּאִלּוּ וְכִבְיָכוֹל אֵין בַּעֲבוֹדָתִי כְּלוּם, וּכְאִלּוּ אֵינֶנּוּ פּוֹעֲלִים כְּלוּם בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְכָל מַעֲשֵׂינוּ תֹּהוּ וָרִיק. וְרַק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וּתְמִימָה אֶפְשָׁר לַעֲבֹר שָׁלָב קָשֶׁה זֶה לְלֹא הַרְגָּשַׁת טַעַם. (שומר אמונים)

מי אמר שדורנו הוא מסופי הדורות קדם האור הגדול?

סִימָנֵי תֵּאוּרוֹ שֶׁל ''הַדּוֹר הַמְסַיֵּם'', מְבֹאָרִים בְּסוֹף מַסֶּכֶת ''סוֹטָה'' וּבְעוֹד מִדְרָשִׁים רַבִּים, שֶׁכֻּלָּם אָכֵן נִתְקַיְּמוּ בְּדוֹרֵנוּ וְאָנוּ כְּבָר לְגַמְרֵי מֵאַחֲרֵיהֶם. וּכְבָר הִכְרִיזוּ עַל כָּךְ כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאָכֵן אָנוּ בַּתְּקוּפָה הַמְסַיֶּמֶת, וּבְרֹאשָׁם הֶחָפֵץ חַיִּים, בִּזְמַנּוֹ הָיָה הוּא כְּבָר מוּכָן לַגְּאֻלָּה יוֹם יוֹם, וְתָבַע מֵהַכֹּהֲנִים לִלְמֹד הִלְכוֹת סֵדֶר קָדָשִׁים לְהִתְכּוֹנֵן לַעֲבוֹדָתָם.

אדם שעלתה לו בלבו החלטה טובה למעשה מסים, ולאחר מכן צצו בלבו ספקות שונות לעשות או לא לעשות, מה יעשה?

יַעֲשֶׂה כְּפִי הַחְלָטָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁכֵּן מִדֶּרֶךְ הַיֵּצֶר לְעוֹרֵר סְפֵקוֹת ''מֻצְדָּקוֹת'' עַל הַחְלָטָה טוֹבָה, כִּי הַחְלָטָה טוֹבָה הָרִאשׁוֹנִית הִיא בָּאָה תֵּכֶף מֵהִתְעוֹרְרוּת הַנְּשָׁמָה לְטוֹב, וּלְאַחַר מִכֵּן כֹּחַ הָרָע מִתְעוֹרֵר לְהַפְרִיכָהּ (שומר אמונים, ואמר שעצה זו עזרה לו הרבה בעבודת ה').

אדם שמספק בדבר מסים לעשותו או לא לעשותו מה יעשה?

צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, רְשָׁעִים יֵצֶר הָרָע שׁוֹפְטָן, בֵּינוֹנִיִּים זֶה וְזֶה שׁוֹפְטָן, בִּירִידַת הַדּוֹרוֹת שֶׁכֹּחַ הָרָע הוּא הָרֹב בָּעוֹלָם אִם כֵּן בְּדֶרֶךְ כְּלָל צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת נֶגֶד חִשְׁקוֹ. וְלַצַּד שֶׁלִּבּוֹ מוֹנְעוֹ יוֹתֵר - יֵדַע שֶׁזֶּהוּ הַטּוֹב, וְלַצַּד שֶׁלִּבּוֹ מוֹשְׁכוֹ וּמַטֵּהוּ - יַחְשֹׁד מְאֹד שֶׁאֵין זֶה מֵהַטּוֹב אֶלָּא מֵהָרַע, כֵּיוָן שֶׁקָּשֶׁה שֶׁיִּמָּצֵא שֶׁמִּצַּד הַטֶּבַע יִמָּשֵׁךְ הָאָדָם לְטוֹב, אֶלָּא לְרָע וְלָכֵן יִכְפֶּה רְצוֹנוֹ לַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד. (שומר אמונים).

כיצד ידע האדם אם חפץ ה' בו?

אוֹמֵר הגה''צ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיְין זצ''ל, סִימָן לָאָדָם שֶׁחָפֵץ ה' בּוֹ בְּכָךְ שֶׁמִּזְדַּמְּנִים לוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלֹּא הִתְכּוֹנֵן לָהֶם, וּמִפֹּה וּמִשָּׁם נוֹפְלִים עָלָיו כָּל מִינֵי מִצְווֹת, זֶהוּ לְסִימָן לַאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חֵפֶץ בִּיקָרוֹ.

כיצד ידע האדם אם צדיק הוא או שהוא עדין בדרך?

סִימָן לְכָךְ מְבֹאָר בְּסֵפֶר ''אוֹר יָהֵל'' בְּשֵׁם ''רַבֵּנוּ תָּם'' יִרְאֶה מִמַּה מִּתְעַנֵּג יוֹתֵר - מֵאֲכִילַת הַיּוֹם אוֹ מִתְּפִלַּת הַיּוֹם, אוֹ מֶה עָלָיו מַשָּׂא כָּבֵד יוֹתֵר - סֵדֶר אֲכִילָתוֹ אוֹ סֵדֶר תְּפִלָּתוֹ, אוֹ בַּמֶּה הוּא מְכַוֵּן וְנוֹתֵן דַּעְתּוֹ יוֹתֵר - לַאֲכִילָתוֹ אוֹ לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁבְּסוֹף אֲכִילָתוֹ, וּבִכְלָל מִמַּה הוּא שָׂמֵחַ וְנַפְשׁוֹ מִתְרוֹנֶנֶת לָהּ מִתַּעֲנוּגֵי עוֹלָם אוֹ מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, זֶהוּ סִימָן שֶׁיֵּדַע אֶת מְקוֹמוֹ.

מה יעשה האדם וינצל מיצר השנה לקום בהשכמה לעבודת בוראו?

כַּמָּה עֵצוֹת יֵשׁ לְכָךְ:

א. לִישֹׁן מֻקְדָּם - וְעַל כָּךְ יֵשׁ לְהִתְאַמֵּץ שֶׁהֲרֵי יוֹתֵר קַל לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לִישֹׁן מֻקְדָּם מֵאֲשֶׁר לָקוּם מֻקְדָּם לְאַחַר שֶׁיָּשַׁן מְאֻחָר, וְעַל כֵּן עַל זֶה יִתֵּן לִבּוֹ מְאֹד.

ב. לִישֹׁן מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ.

ג. לְבַקֵּשׁ מֵחָבֵר שֶׁעוֹבֵר כְּבָר בְּמֵילֶא דֶּרֶךְ בֵּיתְךָ שֶׁיְּעִירְךָ מִשְּׁנָתְךָ, וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְתִּין לְךָ עַד שֶׁתֵּצֵא אֵלָיו.

ד. לְבַקֵּשׁ מֵחָבֵר שֶׁיְּטַלְפֵּן לְךָ לַהֲקִיצְךָ, וּתְסַכְּמוּ שֶׁהִנְּךָ מֵרִים וְעוֹנֶה לוֹ וְלֹא רַק שׁוֹמֵעַ אֶת הַצִּלְצוּל בִּלְבַד.

ה. לְהִתְבּוֹנֵן, מִזְדַּמֵּן לְךָ רֵאָיוֹן עִם הָאֱלֹקִים, וְתִתְבּוֹנֵן שֶׁכְּכָל שֶׁתַּחְשֹׁב וּתְיַקֵּר עִנְיָן זֶה, תֵּעָנֶה לְמִלּוּי בַּקָּשׁוֹתֶיךָ וּכְכָל שֶׁתִּדְחֶה זֹאת מֵחֹסֶר הַעֲרָכָה כֵּן יִהְיוּ תּוֹצְאוֹת הַתְּפִלָּה, וְזֶה יַמְרִיצְךָ לָקוּם בִּזְרִיזוּת.

ו. לְתַכְנֵן לָקוּם קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְסֵדֶר לִמּוּד מְסֻיָּם וּבִפְרָט עִם חַבְרוּתָא, וְאָז גַּם אִם לֹא תַּעֲמֹד בָּזֶה, לְפָחוֹת לַתְּפִלָּה יָכֹלְתָּ עֲמוֹד.

ז. שָׁעוֹן מְעוֹרֵר, וְלֹא לְהַנִּיחוֹ בְּקֵרוּב הוֹשָׁטַת יָד אֶלָּא בְּרִחוּק מָקוֹם קְצָת, כְּדֵי שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְהִתְרוֹמֵם אֵלָיו לְהַשׁתִּיקוֹ.

ח. כְּלָל גָּדוֹל שֶׁתֵּכֶף שֶׁהִתְעוֹרַרְתָּ מִשְּׁנָתְךָ לֹא לִדְחוֹת אֶת הַקִּימָה לְעוֹד דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם כִּי מִדַּקָּה יְהֵא שָׁעָה, וְלָכֵן יְקַבֵּל עָלָיו לִפְנֵי שֶׁיָּשֵׁן וַאֲפִלּוּ בְּנֶדֶר אוֹ בִּקְנָס שֶׁיִּקְנֹס עַצְמוֹ בִּסְכוּם מְסֻיָּם וַאֲפִלּוּ סְכוּם קָטָן - שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה יָקוּם מִיָּד וְכָךְ יַעֲשֶׂה כָּל לַיְלָה, כִּי עַל לַיְלָה אֶחָד אֶפְשָׁר לְקַבֵּל קַבָּלָה בְּקַלּוּת.

מה חיב אדם לדעת מתורתנו הקדושה?

הַכֹּל. הָחֵל מִמִּקְרָא וְעַד מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, לָכֵן קֹדֶם כֹּל לְהַתְחִיל.

כיצד ידע האדם מה תקונו ועל מה במיחד בא לעולם.

בְּחֵלֶק הַתּוֹרָה, יִלְמַד מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ בִּמְיֻחָד וְיַרְבֶּה בּוֹ כִּי זֶהוּ תִּקּוּנוֹ דַּוְקָא וְלֹא יָשִׂים לֵב לַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ שֶׁיִּלְמַד זֶה אוֹ זֶה, אֶלָּא יִרְאֶה לְמַה שֶּׁלִּבּוֹ נוֹטֶה בִּמְיֻחָד, הֲלָכָה, גְּמָרָא, מִדְרָשׁ, סוֹד, וְכוּ'. וְיֵדַע שֶׁבָּזֶה תָּלוּי תִּקּוּנוֹ, וְאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁמִּשְּׁאָר הַלִּמּוּדִים יֶחְדַּל לְגַמְרֵי אֶלָּא שֶׁאֶת עִקַּר לִמּוּדוֹ יָשִׂים בַּמֶּה שֶׁלִּבּוֹ חוֹשׁקוֹ.

וּבְעִנְיַן תַּאֲווֹת - לְמַה שֶׁלִּבּוֹ מִתְאַוֶּה בִּמְיֻחָד, וְכֵן בְּעִנְיַן מִדּוֹת, מִדָּה רָעָה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ בְּיוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ, הֵמָּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ. (שבט מוסר).

מה הסימן לאדם שהדרך שהולך בה היא רצויה?

ג' חִלּוּקִים יֶשְׁנָם:

א. עֲבוֹדָה וְדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת שֶׁהוֹלֶכֶת לָאָדָם בְּקֹשִׁי וּבְהַפְרָעוֹת רַבּוֹת שֶׁלֹּא נִפְסָקִים - יַעֲזֹב אוֹתָהּ וִישַׁנֶּה לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת כְּגוֹן אִם טוֹרֵחַ עַל בְּנִיַּת מוֹסָד, יְשִׁיבָה, אוֹ אֲפִלּוּ טוֹרֵחַ לְהַשָּׂגַת הֲבָנַת הַתּוֹרָה בִּתְחוּם מְסֻיָּם, בִּבְחִינַת מַה שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא כָּל תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רוֹאֶה סִימָן יָפֶה בְּלִמּוּדוֹ 5 שָׁנִים - שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה.

ב. עֲבוֹדָה וְדֶרֶךְ שֶׁמִּתְּחִלָּה וְעַד סוֹף הוֹלֶכֶת לָאָדָם בְּנָקֵל לְלֹא הַפְרָעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת, יַחְשֹׁד מְאֹד שֶׁאֵין זֶה מַטְּרָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ.

ג. עֲבוֹדָה וְדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת שֶׁבַּתְּחִלָּה הָלַךְ לוֹ בְּקֹשִׁי רַב, אָמְנָם בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הֵקֵלּוּ מֵעָלָיו הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים וְהִרְחִיב לוֹ ה' הַצְלָחָה בְּדַרְכּוֹ - זֶהוּ סִימָן מֻבְהָק שֶׁאָכֵן זוֹ עֲבוֹדָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ, בִּבְחִינַת כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר. (שמעתי מגדול אחד).

פעמים שאדם נענש מיד על עוון אחד קל, וזולתו גם על עוונות חמורים יותר - מקיפים לו מן השמים?

כַּמָּה תְּשׁוּבוֹת לַדָּבָר:

א. אָדָם שֶׁמְּחֻמָּם מִטִּבְעוֹ לַעֲבֵרוֹת אִם נִכְשׁל מַקִּיפִים לוֹ, אַחַר שֶׁטִּבְעוֹ מַקְשֶׁה עָלָיו לְהִתְגַּבֵּר, אוּלָם מִי שֶׁמִּזְגּוֹ מְאַפְשֵׁר לוֹ לְהִתְגַּבֵּר בְּקַלּוּת וּבְכָל זֹאת נִכְשָׁל נֶעֱנָשׁ קָשֶׁה וּמִיָּד.

ב. לִפְעָמִים בְּחֵטְא אֶחָד גָּרַם הַכְרָעַת הָעוֹלָם לְחוֹבָה וְנֶעֱנָשׁ מִיָּד.

ג. בְּחֵטְא לָשׁוֹן הָרָע נוֹטֵל הָאָדָם אַשְׁמוֹת הַהוּא שֶׁדִּבֵּר עָלָיו וּבְחֵטְא אֶחָד מְזַקֵּף לְחוֹבָתוֹ עֲווֹנוֹת זוּלָתוֹ (דברי המגיד לב''י)

ד. פְּעָמִים שֶׁאָדָם חוֹטֵא וְגוֹרֵם פְּגָם לְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמִּשָּׁרְשׁוֹ. (האר''י)

ה. מַחְטִיא אֶת חֲבֵרוֹ, אִם כֵּן כָּל מַה שֶּׁחוֹטֵא חֲבֵרוֹ חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכְלוּ.

ו. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מְחַשְּׁבִין לוֹ כַּמָּה יָכֹל חֲבֵרוֹ לְהַרְוִיחַ מִכֶּסֶף זֶה וְכֵיוָן שֶׁגְּזָלוֹ זֶה - מָנַע מִמֶּנּוּ מִלְּהַרְוִיחַ, וְצִעֲרוֹ לוֹ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ.

מה העצה לאדם שהשתלט עליו היצר בדבר מסים?

א. יַעֲשֶׂה מֶרֶד, דְּהַיְנוּ גַּם אִם יוֹדֵעַ שֶׁהִמְלִיךְ הַיֵּצֶר עַצְמוֹ עָלָיו בְּדָבָר מְסֻיָּם שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, לֹא יִשְׁמַע לוֹ מִיָּד, אֶלָּא יִדְחֵהוּ וְיִתְמָרֵד נֶגְדּוֹ לְעוֹד זְמַן מָה, וּבָזֶה שׁוֹבֵר כֹּחַ מַלְכוּתוֹ מֵעָלָיו, כִּי פְּעָמִים יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַכְּבוּשִׁים תַּחַת יִצְרָם בְּדָבָר אֶחָד וְתֵכֶף שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת תַּאֲוָתָם מִיָּד נִכְנָעִים וְכוֹרְעִים תַּחַת יִצְרָם בְּדָבָר זֶה לְלֹא נִסָּיוֹן - אֲפִלּוּ קַל - לְהִתְגַּבֵּר, וְאַף שֶׁיְּכוֹלִים לְהַמְתִּין - לְפָחוֹת - מִלַּעֲבֹר מִיָּד עַל רְצוֹן ה' אֵינָם מְנַסִּים לְהִתְמוֹדֵד, כֵּיוָן שֶׁבְּטוּחִים שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יְנֻצְּחוּ וְלָכֵן חוֹשְׁבִים בִּשְׁבִיל מָה אִם כֵּן לְנַסּוֹת שׁוּב לְהִתְמוֹדֵד, זוֹ טָעוּת אֶלָּא יְנַסֶּה לְהִתְנַגֵּד אַף שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלְּבַסּוֹף יֶחְטָא, מִכָּל מָקוֹם בְּהִתְמָרְדוּת זוֹ נֶגֶד יִצְרוֹ שׁוֹבֵר כֹּחוֹ מְעַט מְעַט עַד שֶׁיְּגָרְשֵׁנוּ מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, כִּי בָּזֶה מִתְמָרֵד נֶגֶד מַלְכוּת הָרְשָׁעָה וּמְרִידָה זוֹ תְּבִיאֶנּוּ לְסַלְּקָהּ מֵעָלָיו. (שומר אמונים)

ב. יִתְגַּבֵּר פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וּמֵאָז יֵקַל מֵעָלָיו מְאֹד הַנִּסָּיוֹן, וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר חֲסִידִים: אִם אָדָם נִזְהָר מֵעֲבֵרָה פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם מִכָּאן וְאֵילָךְ שׁוֹמְרִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, וְלָכֵן יִזָּהֵר מִדִּמְיוֹן הַיֵּצֶר שֶׁמִּלְחַמְתּוֹ תְּהֵא עִמּוֹ לְעוֹלָמִים - זֶה שֶׁקֶר, סוֹף שֶׁתֵּקַל מֵעָלָיו הַמִּלְחָמָה.

ג. עוֹד עֵצָה נִפְלָאָה לְמִי שֶׁיִּצְרוֹ מִשְׁתַּלֵּט עָלָיו וּבִפְרָט בְּעִנְיְנֵי עֲרָיוֹת, לְבַטֵּל הַבְּחִירָה, דְּהַיְנוּ לוֹמַר, הֱיוֹת וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַנִּסָּיוֹן הוּא לְצֹרֶךְ הַבְּחִירָה כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר, מוּכָן אֲנִי לְוַתֵּר עַל הַשָּׂכָר וְרַק שֶׁיִּצְרִי לֹא יִתְגַּבֵּר עָלַי (שומר אמונים בשם החוזה מלובלין).

ד. לְהִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב וּלְפָרֵט בְּפֵרוּשׁ אֶת אוֹתוֹ עָווֹן הָרוֹבֵץ עָלָיו.

ה. יוֹכִיחַ רַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם מֵאוֹתוֹ עָווֹן, וְאַף שֶׁהוּא לֹא שׁלֵם בָּזֶה, יוֹעִיל לוֹ לְהִנָּצֵל.

כיצד ידע האדם שעבודתו את ה' לשם שמים?

אִם שָׂמֵחַ הוּא בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְאַף שֶׁחֲבֵרוֹ מַצְלִיחַ וְעוֹלֶה עָלָיו אֵין עֵינוֹ רָעָה בּוֹ, זֶהוּ סִימָן שֶׁעוֹבֵד הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. (ר' אלימלך מליזנסק)

מה מהמונעים הגדולים מעבודת ה' ומחזרה בתשובה?

טִרְדַת חוֹבוֹת, לִהְיוֹת בַּעַל חוֹב זֶה גְּרָמָא בִּנְזִיקִין הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְאַבֵּד לָאָדָם אֶת יִשּׁוּב דַּעְתּוֹ מִתּוֹרָה תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה, וּמַרְגִּילוֹ לְמִדּוֹת רָעוֹת בִּהְיוֹתוֹ בְּרִיב עִם אֲנָשִׁים מִתּוֹךְ הַדֹּחַק וְהַלַּחַץ, וּבִהְיוֹתוֹ כָּל יָמָיו בְּכַעַס וּמֶתַח לֹא תִּכּוֹן עֲבוֹדָתוֹ אֶת בּוֹרְאוֹ כִּי אִם בְּקֹשִׁי רַב.

כיצד נפטרים מהחובות?

בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, עִקַּר הַחוֹבוֹת זֶה מֵהָרְדִיפָה עַל הַלּוּקְסוּס וְהַמּוֹתָרוֹת, וְאָדָם שֶׁחוֹבוֹתָיו נוֹצְרוּ מִסִּבָּה זוֹ קָשֶׁה שֶׁיְּהֵא לוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לִפָּטֵר מֵחוֹבוֹת אֵלּוּ, אָמְנָם אָדָם שֶׁמִּצְטַמְצֵם בְּקִנְיָנָיו וְרוֹכֵשׁ רַק אֶת הַהֶכְרֵחִי, מֻבְטָח הוּא שֶׁבְּעֶזְרַת ה' יֵחָלֵץ מֵחוֹבוֹתָיו, וְכָאן מָקוֹם לְהַזְכִּיר הַטְעָיַת יֵצֶר גְּדוֹלָה מְאֹד, אָדָם קוֹנֶה דִּירָה וְנִכְנָס בְּהֶכְרֵחַ לְחוֹבוֹת שֶׁל עַשְׂרוֹת אַלְפֵי דּוֹלָר, וְאָז אוֹמֵר לְעַצְמוֹ אִם כְּבָר אֲנִי בְּחוֹבוֹת כָּאֵלּוּ גְּדוֹלוֹת, מַה בְּכָךְ אִם אֶכָּנֵס לְעוֹד קְצָת חוֹבוֹת, וּבְכֵן קוֹנֶה מִזְנוֹן חָדָשׁ, סַפּוֹת, וְעוֹד מִינֵי לוּקְסוּס וּמוֹתָרוֹת, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ אֶת אֲמִתּוּתָן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁאָכֵן עַל דִּבְרֵי הֶכְרֵחַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּלְעֲדֵיהֶן יֵשׁ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת לָאָדָם לְהֵחָלֵץ מֵחוֹבוֹתָיו, שֶׁעוֹזֵר ה' מְאֹד עַל הַהֶכְרֵחַ, וְאִלּוּ עַל הַמּוֹתָרוֹת אֵין הַבְטָחָה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וְעָלוּל לְהִתְגַּלְגֵּל בְּחוֹבוֹת לְלֹא פִּתְרוֹן, טִלְטוּל מִגְּמַ''ח לִגְמַ''ח וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהֲרֵי פָּשׁוּט, לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעַל חוֹב שֶׁבְּחוֹב קָטָן מִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ זְמַן רַב, וּכְשֶׁמֵּבִיא עַצְמוֹ בַּיָּדַיִם לְחוֹבוֹת אֵלּוּ אֵין עַרְבוּת וְהַבְטָחָה שֶׁיֵּצֵא מֵהֶן, וְאֶפְשָׁר שֶׁמֵּחוֹבוֹת קְטַנִּים יִסְבֹּל צָרוֹת גְּדוֹלוֹת.

מאילו דברים פתוי היצר מצליח ביותר?

בִּדְבָרִים שֶׁנִּכְשָׁלִים בָּהֶם גַּם הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה', פִּתּוּי הַיֵּצֶר קָשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ.

לְמָשָׁל:

א. קְרִיאַת עִתּוֹנִים.

ב. שְׁמִיעַת רַדְיוֹ.

ג. פֵּאָה נָכְרִית (וּבִפְרָט אֵלּוּ הָאֲסוּרוֹת לְכוּ''ע)

ד. מַלְבּוּשִׁים צָרִים וּקְצָרִים וּשְׁקוּפִים.

ה. רְדִיפָה אַחַר מוֹתָרוֹת וְלוּקְסוּס, דִּירוֹת פְּאֵר, מַלְבּוּשֵׁי פְּאֵר, רָהִיטֵי פְּאֵר וְכַדּוֹמֶה.

ו. שְׁמִירַת הָעֵינַיִם הַמְזֻלְזֶלֶת.

ז. בִּטּוּל תּוֹרָה.

ח. זִלְזוּל תְּפִלָּה (לְאַחֵר לַתְּפִלָּה, לְהִתְפַּלֵּל בְּהַבְלָעַת הַמִּלִּים וּבִמְהִירוּת).

ט. לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁקֶר, וּדְבָרִים בְּטֵלִים.

י. דִּבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבִפְרָט בִּשְׁעַת תַּלְמוּד תּוֹרָה וּתְפִלָּה.

האם להעדיף לשאת לאשה בת בעל הבית עשיר או בת תלמיד חכם שאין בידו רק מעט?

וּמַעֲשֶׂה רַב בְּהֶחָפֵץ חַיִּים זצוק''ל שֶׁהָיוּ לוֹ הַצָּעוֹת מִבְּנוֹת עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, וֶהֱיוֹת וּלְאָבִיו חוֹרְגוֹ הָיְתָה בַּת מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה וְרָצָה הוּא לְחָתָן אֶת הֶ''חָפֵץ חַיִּים'', וְיָכוֹל הָיָה הַדָּבָר לִגְרֹם לְקִלְקוּל שְׁלוֹם בַּיִת בֵּינוֹ לְבֵין אִמּוֹ, לָקַח לְאִשָּׁה אֶת בַּת אָבִיו חוֹרְגוֹ שֶׁלֹּא הָיָה עָשִׁיר כְּלָל, וְלָעֵת זִקְנוּתוֹ הָיָה אוֹמֵר שֶׁרַק בִּזְכוּת שֶׁלָּקַח לְאִשָּׁה אֶת בַּת אָבִיו חוֹרְגוֹ שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה עַל חַיֵּי הִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט וְלֹא דָּרְשָׁה שׁוּם דָּבָר מֵהָעוֹלָם, זָכָה לְחַבֵּר חִבּוּרָיו הָרַבִּים וְלִלְמֹד תּוֹרָה בְּשַׁלְוָה כָּל יָמָיו.

מה העצה להתגבר על רדיפת המותרות?

תַּאֲוַת הַמּוֹתָרוֹת נוֹבַעַת מֵהָרָצוֹן לְמִלּוּי סִפּוּק בַּחַיִּים, וְאֵין עֵצָה כִּי אִם לְמַלֵּא אֶת סִפּוּק הַחַיִּים בִּדְבָרִים נַעֲלִים וּבַעֲלֵי עֶרֶךְ - שִׁעוּרֵי תּוֹרָה קְבוּעִים, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלֹא רַק לַעֲשׂוֹתָם אֶלָּא לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִתְעַנֵּג עַל גֹּדֶל עֶרְכָּם כִּי אַחֶרֶת הֶחָלָל יִשָּׁאֵר רֵיק וְחַיָּבִים לְמַלְּאוֹתוֹ בְּסִפּוּק מְסֻיָּם, וְחַיָּב אָדָם לְסַפֵּק אֶת טַעַם חַיָּיו, וְאִם מְסַפְּקוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת וְשָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּקִיּוּמָם אֵין מַרְגִּישׁ כְּלָל בְּחֶסְרוֹן מוֹתָרוֹת עוֹלָם הַזֶּה.

על מה בכה החפץ חיים?

פַּעַם כִּנֵּס הֶחָפֵץ חַיִּים אֶת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, וְאָמַר: לַמְדָנִים, חֲרִיפִים, פַּלְפְּלָנִים, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה, וְתֹכֶן דְּבָרָיו שָׁם הָיָה שֶׁהָעִקָּר לִלְמֹד לִחְיוֹת חַיֵּי הִסְתַּפְּקוּת וְצֶנַע בְּכָל הֲלִיכוֹת הַבַּיִת, וּלְחַזֵּר אַחַר אִשָּׁה וּלְהִנָּשֵׂא לְלֹא דְּחִיּוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת שֶׁצְּרִיכִים לְהִסְתַּדֵּר כְּפִי נִימוּסֵי וְסֵדֶר הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הַנִּמּוּקִים וְהָאֲמַתְלָאוֹת הָאֵלֶּה בְּעֶטְיוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע הֵם. וְגַם בְּנֵי הַתּוֹרָה נִתְפָּשִׂים בָּהֶם, לִרְצוֹת דִּירָה נָאָה כֵּלִים נָאִים וְכוּ'. וְנִכְנָסִים לְחוֹבוֹת וְכוּ', וּבְדַבְּרוֹ כֵּן לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה הָיָה בּוֹכֶה בִּדְמָעוֹת רַבּוֹת! וְגַם בִּשְׁעַת קַבָּלַת שַׁבָּת הָיָה אוֹמֵר הַמִּזְמוֹרִים לְכוּ נְרַנְּנָה בִּדְמָעוֹת רַבּוֹת (המאורות הגדולים).

האם ההקפדה בשמים על החוטאים במדה שוה או שתלוי מי הוא החוטא?

הַהַקְפָּדָה בַּשָּׁמַיִם אֵינָהּ שָׁוָה עַל הַחוֹטְאִים בְּאוֹתָהּ מִדָּה, יֶשְׁנָם נְשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ זֶה עַתָּה מִמַּעֲמַקֵּי הַקְּלִפּוֹת בִּגְלַל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְיִצְרָם קָשׁה וּבוֹעֵר, וְלָכֵן גַּם בַּשָּׁמַיִם מִתְחַשְּׁבִים שֶׁלֹּא לְאַבְּדָם מַהֵר אֶלָּא לְהַאֲרִיךְ אִתָּם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחָה, וְאִלּוּ נְשָׁמוֹת שֶׁמְּקוֹרָם מִמָּקוֹם נָקִי יוֹתֵר וְאֵין יִצְרָם בּוֹעֵר כָּל כָּךְ, מִדַּת הַדִּין קָשָׁה עֲלֵיהֶם יוֹתֵר. וְהוּא כְּדֻגְמַת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן וְאֶחָד מֵהֶם זָקֵן מְנָאֵף, לְפִי שֶׁאֵין יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ. (מקור הדברים - ''שער הגלגולים'' הקדמה ל''ח עיי''ש באריכות).

הרשעים שלבם מלא לעשות רע, האם לא יבצר מהם כל מיני חטאים שעולים ברצונם?

גַּם הָרְשָׁעִים שֶׁמִּצִּדָּם חֲשׂוּפִים הֵמָּה לָרֶדֶת לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית, וְאֵיזֶה עֲבֵרָה שֶׁתִּזְדַּמֵּן לְיָדָם יְקַבְּלוּהָ בְּחֵשֶׁק וּבְרָצוֹן - אֵין בִּיכָלְתָּם לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תִּיזֹם נַפְשָׁם, גַּם עֲלֵיהֶם יֵשׁ הַגְבָּלָה מִן הַשָּׁמַיִם עַד כַּמָּה יִתְדַּרְדְּרוּ, וְלָכֵן רָשָׁע שֶׁחוֹטֵא בַּעֲרָיוֹת לְמָשָׁל, אוּלָם אִם נִשְׁמָתוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לָרֶדֶת עַד כְּדֵי נִשּׂוּאֵי נָכְרִית, יַעַצְרוּהוּ מֵהַשָּׁמַיִם וְלֹא יִזְדַּמֵּן לוֹ לָשֵׂאת גּוֹיָה אַף אִם מִצִּדּוֹ יִרְצֶה בְּכָךְ וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ (מקור - שער הגלגולים הקדמה ל''ח)

מה העצה שיעבר היום מצלח ומברך?

הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַהַתְחָלָה, אָדָם שֶׁמַּשְׁכִּים קוּם בַּבֹּקֶר קֹדֶם זְמַן הַתְּפִלָּה, וּבִפְרָט אִם מַצְלִיחַ לִלְמֹד קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ מִלָּה בְּמִלָּה, בְּמִנְיָן קָבוּעַ וּבִזְמַן קָבוּעַ, וּבְמִנְיָן שֶׁל אֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בִּמְתִינוּת, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה קְבִיעוּת שֶׁל שִׁעוּר תּוֹרָה לְבַד אוֹ בְּחַבְרוּתָא. וּבִפְרָט אִם לוֹמֵד מוּסָר בִּתְחִלַּת הַיּוֹם בְּנוֹשֵׂא קְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם, גֶּזֶל, וְכַדּוֹמֶה, הֲרֵי שֶׁאָדָם זֶה יוֹצֵא מְחֻסָּן וְכָל הַיּוֹם יְהֵא לוֹ בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב וְיַרְגִּישׁ גְּבוּרָה בְּנַפְשׁוֹ בִּפְנֵי כָּל הַקָּמִים עָלָיו, אוּלָם אִם אָדָם קָם מְאֻחָר רָץ לַתְּפִלָּה, מַגִּיעַ לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ, מְמַהֵר, מְדַלֵּג, רָץ מִיָּד לְאַחַר הַתְּפִלָּה לֶאֱכֹל וְאַחַר כָּךְ לָעֲבוֹדָה אוֹ לַכּוֹלֵל, הָרַס בְּמוֹ יָדָיו אֶת יוֹמוֹ!

האם עדיף לישן מקדם על מנת לקום מקדם לעסק בתורה או לישן מתוך דברי תורה וללמד עד שתפל עליו שנה?

כָּאן צָרִיךְ לִזָּהֵר מִמַּלְכֹּדֶת הַיֵּצֶר מְאֹד מְאֹד, בְּרֹב הַמִּקְרִים מַצְלִיחַ הַיֵּצֶר הָרָע לִגְנֹב לָאָדָם לַיְלָה שָׁלֵם לְלֹא תּוֹרָה בְּדֶרֶךְ זוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לִישֹׁן מֻקְדָּם עַל מְנַת שֶׁיָּקוּם מֻקְדָּם וּלְבַסּוֹף לֹא זֶה וְלֹא זֶה בְּיָדוֹ. לָכֵן בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּוַדַּאי עָדִיף לִלְמֹד תּוֹרָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו שֵׁנָה וְיִישַׁן מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְרַק אִם בָּטוּחַ הוּא בְּבֵרוּר שֶׁיַּצְלִיחַ לְהֵרָדֵם מַמָּשׁ מֻקְדָּם וְיִשְׂבַּע שֵׁנָה כְּבָר בַּחֲצוֹת אוֹ אַחַר כָּךְ קְצָת, וְיָקוּם כַּאֲרִי לִלְמֹד תּוֹרָה יַעֲשֶׂה זֹאת, אוּלָם אִם לָאו יֵדַע שֶׁרַק יֵצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ בּוֹ כִּבְיָכוֹל בְּמַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת וְכַיּוֹצֵא, וּמִתְגַּלְגֵּל הוּא בְּמִטָּתוֹ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְנִרְדָּם רַק סָמוּךְ לַחֲצוֹת וְאִם כֵּן הֵיאַךְ יָקוּם וְיִהְיֶה עֵרָנִי לְעֵסֶק הַתּוֹרָה.

וּמִי שֶׁבְּכָל זֹאת נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה בְּקִימַת חֲצוֹת לַיְלָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת לַיְלָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם בְּשָׁבוּעַ בָּאֹפֶן דִּלְעֵיל שֶׁיְּסַדֵּר אֶת יוֹמוֹ שֶׁתִּפֹּל עָלָיו שֵׁנָה מַמָּשׁ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וּבַמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַלַּיְלָה כְּבָר יִשְׂבַּע שֵׁנָה וְיָקוּם אַחַר כָּךְ כַּאֲרִי.

האם טוב להתענות?

טוֹב מְאֹד, וְרַק שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְעַצְבוּת מִכָּךְ. (וראה עוד לעיל פ''ג תשובה )

האם להמנע מלהחזיר בתשובה מסבת פניות של גאוה או לא?

בְּהֶחְלֵט אֵין לְהִמָּנַע מִלְּהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה מִסִּבַּת גַּאֲוָה, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ הַטּוֹבֵעַ בְּטִיט, וּפָגַע בּוֹ אָדָם וְרוֹאֶה שֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ כִּמְעַט וְנֶאֱבָד מִן הָעוֹלָם. וְחוֹשֵׁב אֶמָּנַע מִלְּהַצִּילוֹ כֵּיוָן שֶׁאֵין כַּוָּנָתִי בְּהַצָּלָתוֹ מֵאַהֲבַת הַמֶּלֶךְ אֶלָּא עַל מְנַת שֶׁיַּעֲשִׁירֵנִי וִיכַבְּדֵנִי, וְאִם כֵּן כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנָתִי לֹא זַכָּה כָּל כָּךְ עָדִיף שׁיָּמוּת בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֵלֵךְ לִי לְדַרְכִּי, הֲלֹא לְשׁוֹטֶה יֵחָשֵׁב, בְּוַדַּאי שֶׁמֵּחוֹבָתוֹ לְהַצִּיל אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ לְלֹא שׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת.

וְאַגַּב הָעֵצָה לְמַחְשְׁבוֹת גַּאֲוָה, קֹדֶם שֶׁהוֹלֵךְ לְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה בִּדְרָשָׁה אוֹ בְּשִׁדּוּר וְכַדּוֹמֶה יְבַטֵּל הַפְּנִיּוֹת כְּפִי נֻסָּח הַמּוּבָא בַּסִּדּוּרִים וְיִמְסֹר מוֹדָעָה שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם (פלא יועץ).

המפחד שמא יארע לו מקרה בלתי טהור בליל יום הכפורים מה יעשה?

יִישַׁן בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב וּמַטְעִין רֹאשׁוֹ עַל יָדָיו אוֹ יִישַׁן עַל סַפְסָל קָשֶׁה, וְאַגַּב, יֵשׁ תשובה מֵהַסְּטַיְפְּלֶר זצוק''ל שֶׁקֶּרִי בְּיוֹם כִּפּוּר קֹדֶם גִּיל 40 שָׁנָה זֶהוּ מִסְּתָמָא כְּתוֹצָאָה מֵהִרְהוּר עֲבֵרָה וְאֵינוֹ מְבַשֵּׂר בְּכָךְ שׁלֹּא יַשְׁלִים שְׁנָתוֹ.

המתמודד בתקון המדות ורבים המה כשלונותיו, מה עליו לדעת?

לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וּכְשֵׁם שֶׁבָּרוּר שֶׁאָדוֹן נוֹרְמָלִי לֹא יְבַקֵּשׁ מֵעֲבָדָיו עֲבוֹדָה שֶׁאֹרֶךְ זְמַנָּהּ שָׁבוּעַ שָׁלֵם לְסַיְּמָהּ לוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, כְּמוֹ כֵן נִבְרָא הָאָדָם לְ70-80 שָׁנָה זֶהוּ מֶשֶׁךְ זְמַן חַיֵּי הָאָדָם לְתִקּוּן שְׁלֵמוּתוֹ, וְאִם כֵּן לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לְגָמְרָהּ בְּיוֹם אֶחָד אוֹ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, לָכֵן מַה שֶּׁעָלֶיךָ לָדַעַת זֶהוּ שֶׁצָּרִיךְ תָּמִיד לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, שֶׁהֲרֵי אִי אַתָּה בֶּן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה, עֲשֵׂה אֶת שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּדֵּל וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן תְּסַיֵּם מְלַאכְתְּךָ.

מדוע לא תמיד עוזר למוד המוסר?

הַרְבֵּה אֵינָם יוֹדְעִים כֵּיצַד לִלְמֹד מוּסָר, וְלָכֵן יִתָּכֵן שֶׁהָאָדָם יֵדַע אֶת כָּל הַמּוּסָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַמּוּבָאִים בְּכָל סִפְרֵי הַמּוּסָר וְיִשָּׁאֵר מֻשְׁחָת כְּבַתְּחִלָּה.

עִם הַמּוּסָר צָרִיךְ לַעֲבֹד וּלְתַרְגֵּל, וְלָכֵן אָדָם שֶׁרוֹצֶה לַעֲבֹד עַל מִדַּת הַכַּעַס עָלָיו לַעֲסֹק בְּנוֹשֵׂא זֶה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה וּבִמְיֻחָד בְּנוֹשֵׂא זֶה, יוּכַל לִקְרֹא יֶתֶר סִפְרֵי מוּסָר בְּנוֹשְׂאִים אֲחֵרִים אוּלָם עִקַּר עִסְקוֹ לֹא יָמוּשׁ מִנּוֹשֵׂא זֶה יוֹם יוֹם, וִיגַוֵּן סְפָרִים בְּנוֹשֵׂא זֶה וְיָדוּשׁ בָּעֵצוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת לְנוֹשֵׂא זֶה, יַעֲרֹךְ יוֹמָן לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ בְּנוֹשֵׂא זֶה, יִקְנֹס עַצְמוֹ, יִבְדֹּק וְיִבְחַן עַצְמוֹ, וְאָז יִרְאֶה תּוֹעֶלֶת, אוּלָם הֶהָמוֹן, תּוֹפְסִים כָּל יוֹם סֵפֶר מוּסָר אַחֵר הַבָּא לְיָדָם, וְלֹא תָּמִיד שָׂמִים לֵב אִם זֶהוּ בִּמְיֻחָד נְקֻדַּת הַתֻּרְפָּה אֶצְלָם, וְגַם אַחַר כָּךְ לְאַחַר תְּקוּפָה קְצָרָה שֶׁכְּבָר נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהוּטַב מַצָּבָם עוֹבְרִים לְנוֹשֵׂא אַחֵר וְאָז נִשְׁכְּחָה עֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה וְשׁוּב חוֹזֵר לְסוּרוֹ, לָכֵן הָעֵצָה בְּלִמּוּד הַמּוּסָר לִהְיוֹת עַקְשָׁן וּלְהַתְמִיד בְּנוֹשֵׂא אֶחָד זְמַן רַב וּבְתַרְגִּילִים וְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ מִבְּלִי לְהִתְעַיֵּף וְלָקוּץ בְּאוֹתָהּ עֲבוֹדָה, וּבִפְרָט לְפִי מַה שֶּׁלִּמְּדָנוּ הגר''י סַלַּנְטֶר שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ וְאִם כֵּן בְּתִקּוּן מִדָּה אַחַת תָּבוֹא בְּנָקֵל לְהַשְּׁאָר.

האם עדיף הלמוד בדרך עיון ופלפול או בגרסא ובקיאות?

הַלּוֹמְדִים בְּעִיּוּן וּפִלְפּוּל בִּלְבַד מִבְּלִי לִגְרֹס כַּמָּה רָעוֹת יֵצֵא לָהֶם מִכָּךְ.

א. כְּשֶׁלֹּא יִמְצָא חָבֵר עִם מִי לְהִתְפַּלְפֵּל יְהֵא בָּטֵל מִלִּמּוּדוֹ, וְאִלּוּ הַלּוֹמֵד בְּקִיאוּת יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אַף בִּיחִידוּת.

ב. כְּשֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁעָתוֹ פְּנוּיָה וּמְרֻוַּחַת וּשְׁקֵטָה לְהִתְפַּלְפֵּל יְהֵא בָּטֵל מִלִּמּוּדוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיָה מֻרְגָּל גַּם בִּבְקִיאוּת יָכוֹל לִלְמֹד בְּכָל שָׁעָה.

ג. הַלּוֹמֵד בְּדֶרֶךְ פִּלְפּוּל בִּלְבַד מְסֻגָּל מְאֹד לִפֹּל לְגַאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ בִּרְאוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ מֻשְׁלָם בִּסְבָרָא וּבְשַׁקְלָא וְטַרְיָא, לְעֻמַּת הַבָּקִי שֶׁלְּעוֹלָם רוֹאֶה שֶׁחָסֵר הוּא מִידִיעַת הַתּוֹרָה הַרְבֵּה.

וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה שֶׁהָעוֹסְקִים בְּדֶרֶךְ הַפִּלְפּוּל בִּלְבַד רְחוֹקִים הֵמָּה מִיִּרְאַת שָׁמַיִם וּמִתִּקּוּן הַמִּדּוֹת.

לְכָךְ, הָעֵצָה הִיא מִזֶּה וּמִזֶּה אַל תַּנַּח יָדְךָ, וְאִם בֵּרֶכְךָ אֱלֹקֶיךָ בְּכִשְׁרוֹנוֹת לְפַלְפֵּל וְלַעֲקֹר הָרִים דַּע שֶׁטְּמוּנָה כָּאן סַכָּנָה גְּדוֹלָה לְנַפְשְׁךָ וּבְנָקֵל תְּהֵא בִּבְחִינַת לֹא זָכָה - סַם הַמָּוֶת, וְלָכֵן עֲסֹק גַּם בְּגִרְסָא הַמְּבִיאָה לְהַתְמָדָה גְּדוֹלָה לַעֲבֹר מַסֶּכֶת אַחַר מַסֶּכֶת, סִימָן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אַחַר סִימָן, וְזֶה הַמֵּבִיא לְיִרְאַת שָׁמַיִם.

וְגַם בָּעִיּוּן עֲסֹק בּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ למוהרח''ו אָדָם שֶׁיָּכוֹל לְעַיֵּן וּלְפַלְפֵּל טוֹב שֶׁיַּעֲסֹק בְּכָךְ שְׁעָתַיִם בְּכָל יוֹם וּבָזֶה מְתַקֵּן פְּגָמֵי הַמֹּחַ.

האם התאב לחטא ולפרק על - יעלה בידו ככל אשר תשאל נפשו לעברה או מגבל הוא הגם שמצדו אין שום הגבלה ומוכן הוא להיות חשוף לכל עברה?

בְּוַדַּאי מֻגְבָּל הָאָדָם בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה עַד הֵיכָן יֵרֵד לִשְׁאוֹל בַּעֲווֹנוֹתָיו. וְהָרְאָיָה, הָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל (ישעיה נז, כ), וּבִרְצוֹנָם לֶאֱכֹף עוֹלָם וּמְלֹאוֹ, וְנַפְשָׁם זוֹמֶמֶת לְכָל מִינֵי אִסּוּרִים וְהַרְבֵּה מִמְּזִמּוֹתֵיהֶם נִבְצָר מֵהֶם מֵחֹסֶר סִבּוֹת לְהוֹצִיאָם לַפֹּעַל. אֶלָּא בָּרוּר שֶׁגַּם אֶת הָרְשָׁעִים שׁוֹמֵר הַקָּבָּ''ה עַד כַּמָּה יֶחְטְאוּ וְאֵיזֶה חֵטְא כֵּן יִזְדַּמֵּן לָהֶם וְאֵיזֶה לֹא יִתְאַפְשֵׁר לָהֶם גַּם אִם יִרְצוּ, וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁחוֹזֵר הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה רוֹאֶה וּמֵבִין עַד שֶׁשָּׁמְרוּ עָלָיו מִלְּמַעְלָה שְׁמִירָה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ וְהִצִּילוּהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת לְהַרְבֵּה שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ, וְכֻלּוֹ הוֹדָאָה לַה' יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ לֵירֵד שְׁאוֹלָה מֵחֹסֶר אַחֲרָיוּתוֹ, וְדוֹמֶה הַדָּבָר לְבֵן שׁוֹבָב שֶׁמְּבַקֵּשׁ כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשׁוֹ, וּמוֹנְעוֹ אָבִיו בְּעַל כָּרְחוֹ מִכָּךְ, וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה לְפִי שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם וְגִלְגּוּלָיו וְצֹרֶךְ תִּקּוּנוֹ בָּעוֹלָם עַד כַּמָּה יִפֹּל וְיֵרֵד וְעַד כַּמָּה יִשָּׁמֵר וְיִנָּצֵל.

אם ראית יסורים ממשמשים ובאים עליך - רוץ לחדרי תורה, כיצד ידע האדם שיסורים ממשמשים ובאים עליו?

רַבִּים טוֹעִים כְּשֶׁנִּצָּלִים מֵאָסוֹן כְּגוֹן תְּאוּנַת דְּרָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה בְּנֵס אוֹ שֶׁנִּצְּלוּ מִנְּפִילָה מֵהַגַּג אוֹ מִטְּבִיעָה בַּיָּם, שֶׁהִנֵּה בְּוַדַּאי הַקָּבָּ''ה עָשָׂה לִי נֵס וּמִסְּתָמָא רָאוּי אֲנִי לְנֵס וּמוֹדִים לַה' יִתְבָּרַךְ וְדַיּוֹ, אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' עַל כָּל נֵס, אוּלָם עֲלֵיהֶם לְהֵחָרֵד עַל שֶׁכִּמְעַט וְנֶעֶנְשׁוּ כְּחַיָּבֵי סְקִילוֹת וּכְחַיָּבֵי חֶנֶק וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂיהֶם מַדּוּעַ אֵרַע לָהֶם כֵּן שֶׁכִּמְעַט וְנִדּוֹנוּ לְמָוֶת.

וְהָרְאָיָה מֵהַגְּמָרָא, רַב פַּפָּא נִשְׁבְּרָה לוֹ שְׁלִיבָה שֶׁל סֻלָּם וְכִמְעַט נָפַל, נֶחְרַד וּבָא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר אוֹי לִי שֶׁכִּמְעַט וְנִתְחַיַּבְתִּי כִּמְחַלְּלֵי שַׁבָּת וּכְחַיָּבֵי סְקִילָה, וּבִקֵּשׁ שֶׁמִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ חֵטְא, יוֹדִיעֶנּוּ, הֲרֵי שֶׁאָמְנָם בְּוַדַּאי יֵשׁ לְהוֹדוֹת לַה' אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ גַּם לְהָבִין שֶׁאִם הַקָּבָּ''ה אָכֵן מְרֻצֶּה מֵהָאָדָם לְגַמְרֵי מַדּוּעַ אִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְיָרְאוֹ בְּאֹפֶן שֶׁכִּמְעַט נֶעֱנַשׁ.

וְזֶהוּ מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים - כְּגוֹן שֶׁכִּמְעַט וְאֵרַע לוֹ אָסוֹן וְנִצּוֹל מִמֶּנּוּ זֶהוּ יִסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים, וְעָלָיו לְהִתְבּוֹנֵן מַדּוּעַ אֵרַע לוֹ כָּךְ.

מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסק בתורה מה יעשה מי שאינו בר הכי?

אֱמֶת לֹא כֻּלָּם יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁיְּהֵא תּוֹרָתָם בְּחִינַת עֵסֶק שֶׁרֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ נָתוּן בַּתּוֹרָה, אוּלָם אֶפְשָׁר כַּוָּנָה נוֹסֶפֶת בְּדִבְרֵי חֲזַ''ל יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִקְּבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה מִסִּבּוֹת שֶׁאֵינָם מוֹנְעִים אוֹתוֹ לְעֵסֶק, וְלָכֵן יִבְדֹּק אִם סִבָּה זוֹ שֶׁעַתָּה אֲנִי רוֹצֶה לִמָּנַע בִּגְלָלָהּ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה אִם כְּמוֹ כֵן מִסִּבָּה זוֹ הָיִיתִי נִמְנָע מִלָּלֶכֶת לָעֵסֶק, אוֹ אָדָם אַחֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק הָיָה נִמְנָע מִסִּבָּה כָּזוֹ מִלֵּילֵךְ לְעִסְקוֹ, וְכָךְ יְקַיֵּם יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁתְּהֵא אֶצְלוֹ הַתּוֹרָה בְּמִדָּה שָׁוָה עִם עֲסָקָיו.

האם ראוי לאדם לכעס כשבטלוהו מתורה?

אֵין אוֹמְרִים לָאָדָם חֲטֹא עַכְשָׁו כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְאַחַר זְמַן, זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל, כְּלוֹמַר, פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְתַכְנֵן לוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה אוֹ לֵילֵךְ לְעֵסֶק מִצְוָה וְהוֹלֵךְ לִישֹׁן מֻקְדָּם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָקוּם לְעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, וּבְנֵי הַבַּיִת הִפְרִיעוּ לוֹ אֶת שְׁנָתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא עָשׂוּ לוֹ כְּבַקָּשָׁתוֹ וּבְכָךְ הוּפְרָה עֲצָתוֹ מִלִּלְמֹד תּוֹרָה, יֵדַע, שֶׁרְצוֹן ה' שֶׁיִּתְמוֹדֵד עַתָּה עַל הַכַּעַס וְאֵין רְצוֹן ה' שֶׁיֶּחְטָא עַכְשָׁו וְיִתְכַּעֵס עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה אַחַר כָּךְ בְּלִמּוּד תּוֹרָה, לְעוֹלָם אֵין הַקָּבָּ''ה חָפֵץ שֶׁתַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ עַתָּה בִּשְׁבִיל מִצְוָה שֶׁתִּזְכֶּה לָהּ אַחַר כָּךְ. וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל שֶׁפְּעָמִים הַרְבֵּה מַצְדִּיק אָדָם אֶת כַּעֲסוֹ זֶה עַתָּה עַל שֶׁגּוֹרְמִים לוֹ לְהִבָּטֵל מִמִּצְוָה אַחַר כָּךְ וְזוֹ טָעוּת, הַקָּבָּ''ה לְעוֹלָם רוֹצֶה אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל עַכְשָׁו וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁל אַחַר כָּךְ עַל חֶשְׁבּוֹן הָעַכְשָׁו.

וּכְמוֹ כֵן כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִכְעֹס לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְבַּטַּלְתָּ מִמִּצְוָה בִּגְלַל שֶׁמְּנָעוּךָ גּוֹרְמִים מְסֻיָּמִים, בְּטַעֲנָה אֵינִי כּוֹעֵס עַל ה' חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא עַל כֹּחַ הָרָע וְסִטְרָא אַחְרָא שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עָלַי, זוֹ טָעוּת, גַּם כֹּחַ הָרָע מֻשְׁגָּח מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד כַּמָּה תִּמָּנַע בִּגְלָלוֹ מִמִּצְווֹת וּמִזִּכּוּי הָרַבִּים וְכַדּוֹמֶה, וְלָכֵן יֵשׁ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה גַּם מְנִיעוֹת שֶׁמְּנָעוּךָ מִמִּצְוֹת גְּדוֹלוֹת וּלְהָבִין שֶׁהַכֹּל רְצוֹן ה', וְאֵין ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ רַק אֶת הַבְּחִירָה וְהָרָצוֹן, אוּלַם הַהוֹצָאָה לַפֹּעַל זֶהוּ תָּלוּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

אשה שבעלה רועה את עיניו בשדות זרים ומציק לה הדבר מאד. מה יש לומר לה?

הַאִם הִיא מִלְּאָה חוֹבָתָהּ כָּרָאוּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא בַּעֲלָהּ לִידֵי כָּךְ, וְהַדָּבָר תָּלוּי בָּהּ בְּכַמָּה דְּבָרִים.

א. בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע - בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה, הַאִם הִיא מְשַׁדֶּלֶת וּמַפְצִירָה בְּבַעֲלָהּ שֶׁיֵּלֵךְ יוֹם יוֹם לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁרַק הִיא יְכוֹלָה לְהָגֵן עָלָיו מִיֵּצֶר הָרָע, אוֹ שֶׁעַל כָּל סִבָּה קְטַנָּה אוֹ שִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית מוֹנַעַת אוֹתוֹ מִתּוֹרָה, אִם כֵּן כֵּיצַד תִּרְצֶה שֶׁיְּהֵא בַּעֲלָהּ מַלְאָךְ - בִּרְחוֹב פָּרוּץ כִּבְיָמֵינוּ - לְלֹא תּוֹרָה, הִיא אֲשֵׁמָה בְּאַשְׁמָה מְלֵאָה בִּירִידָתוֹ הָרוּחָנִית אַחַר שֶׁמּוֹנַעַת מִמֶּנּוּ יוֹם יוֹם תּוֹרָה.

ב. הַאִם מִתְקַשֶּׁטֶת הִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ רַק בָּרְחוֹב, וְאִלּוּ בַּבַּיִת לוֹבֶשֶׁת בִּגְדֵי עֲבוֹדָה.

ג. כֵּיצַד הִתְנַהֲגוּתָהּ כְּלַפָּיו הַאִם בְּכָבוֹד כְּמֶלֶךְ (כלשון הרמב''ם) אוֹ כְּאָדוֹן הַמִּתְנַשֵּׂא עַל עַבְדּוֹ.

אשה המתקשה בכסוי ראש וכדומה מה יש להשיב לה?

א. וְכִי הַקָּבָּ''ה מִתְפָּאֵר וּמִתְגַּדֵּל בַּמְּסִירוּת שֶׁל אִשָּׁה בְּ''מֵאָה שְׁעָרִים'' אוֹ בִּבְנֵי בְּרַק שֶׁמְּכַסָּה רֹאשָׁהּ אוֹ בְּאִשָּׁה שֶׁכָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וּשְׁכוּנָתָהּ מְכַסִּים רֹאשׁ, הֲלֹא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלּוֹ וְהַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הִיא רַק בְּאִשָּׁה כָּזוֹ שֶׁמְּקַדֶּשֶׁת שְׁמוֹ בְּאֵזוֹר חִלּוֹנִי בְּחֶבְרַת עוֹבְדִים רְחוֹקִים מִיַּהֲדוּת וּבְקֶרֶב מִשְׁפָּחָה חִלּוֹנִית וּבְכָל זֹאת מַפְגִּינָה נֶאֱמָנוּת לְבוֹרְאָהּ מִבְּלִי לְהִתְחַשְׁבֵּן עִם שׁוּם אָדוֹן אַחֵר וְאֵין לָהּ אָדוֹן אֶלָּא הַקָּבָּ''ה.

ב. מוּבָא בַּחֲזַ''ל לֶעָתִיד יַכְרִיז הַקָּבָּ''ה וְיֹאמַר, מִי שֶׁהֻכָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ, מִי שֶׁנִּתְבַּזָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ, מִי יָכוֹל בְּיֶתֶר שְׂאֵת לָבוֹא עֲבוּר הַכָּאָה אוֹ בִּזָּיוֹן לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁנִּשְׁאַר הַכִּסּוּי עַל רֹאשָׁהּ כְּמִצְוַת בּוֹרְאָהּ בְּקֶרֶב מְלַגְלְגִים וְלוֹעֲגִים, וְקִדְּשָׁה שֵׁם שָׁמַיִם עַל חֶשְׁבּוֹן קִנְטוּר וְלִגְלוּג עֲבוּר כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

ג. קְרוֹבִים אָנוּ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וְלִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְכַנֶּאֱמָר ''יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר'' (ישעיה כו, יט), א''כ עֲתִידָה אַתְּ לַחֲזוֹת בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁל אִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעוֹד עַד אוֹתָן הַסַּבְתּוֹת שֶׁלָּךְ שֶׁהָיוּ בְּוַדַּאי שׁוֹמְרֵי מָסֹרֶת הַצְּנִיעוּת וְאִם כֵּן כֵּיצַד לֹא תִּתְבַּיְּשִׁי לְהִתְרָאוֹת עִמָּם, אִם תִּזְכִּי, וְאַתְּ בִּלְבוּשֵׁךְ הַפָּרוּץ לְגַמְרֵי אוֹ לְמֶחֱצָה הֲכֵיצַד תִּזְדַּהִי עִמָּם בְּהַנְהָגָה וּבִלְבוּשׁ, הֲלֹא לְחֶרְפָּה תֵּחָשֵׁב לְךָ בִּרְאוֹתָם אוֹתָךְ הוֹלֶכֶת כְּבוֹגֶדֶת בְּדַרְכָּם.

האם מדת הבטחון זו חסידות או מעקרא דדינא?

יֶשְׁנָם הַרְבֵּה מִלֵּי דַּחֲסִידוּת שֶׁבְּהֶעְדֵּר קִיּוּמָם לֹא תִּפָּגַע עִקַּר הַדִּין, כְּגוֹן תַּעֲנִיּוֹת סִגּוּפִים וְכַדּוֹמֶה, אוּלָם בְּהֶעְדֵּר הַבִּטָּחוֹן בְּקַלּוּת יִפָּגְעוּ יֶתֶר גּוּפֵי תּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי הַמְחֻסָּר בִּטָּחוֹן בַּה' יִמָּנַע הַרְבֵּה פְּעָמִים מִשִּׁעוּרֵי תּוֹרָה, תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ, תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, וְאוּלַי גַּם פְּעָמִים יִכָּשֵׁל בְּאוֹנָאָה וְאִי צֶדֶק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְגַם בְּלָשׁוֹן הָרָע וְשֶׁקֶר עַל מְנַת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מָמוֹנוֹ, אִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁזּוֹ חֲסִידוּת אַחַר שֶׁבִּלְעָדֶיהָ נִכְשָׁל אָדָם בְּקַלּוּת בְּגוּפֵי תּוֹרָה.

מהי התכלית אליה צריך האדם להגיע לאחר כל תורתו ומצוותיו?

כָּתַב הָרַמְבַּ''ם בְּ''מוֹרֶה נְבוֹכִים'' שֶׁתַּכְלִית כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ לְהַגִּיעַ לְמִצְוַת ''וּבוֹ תִדְבָּק'' וְאֶת דַּעְתּוֹ זוֹ אִמְּצוּ וְקִבְּלוּ כָּל הַבָּאִים אַחֲרָיו וּבִפְרָט תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זצוק''ל.

וְנִרְאֶה בְּפַשְׁטוּת שֶׁבֵּאוּר מִצְוָה הוּא עִנְיַן ''הַהִתְבַּטְּלוּת'', כְּמוֹ שֶׁנֵּר קָטָן נִדְבָּק לִמְדוּרָה גְּדוֹלָה בָּטֵל הוּא אֶצְלָהּ, כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם בְּמִצְוַת ''וּבוֹ תִדְבָּק'' לִהְיוֹת בָּטֵל וּכְאַיִן לִרְצוֹן ה', וְהוּא עִנְיַן בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, לְהַסְכִּים בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה עִם הַתְּנָאִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו וְלֹא לִרְצוֹת מַשׁהוּ אַחֵר, אִם זֶה בְּמַצַּב זִוּוּגוֹ, פַּרְנָסָתוֹ, שְׁלוֹם בַּיִת, דִּירָתוֹ, גִּדּוּל בָּנָיו, לְהַסְכִּים לִרְצוֹן ה' בְּכָל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַרְהֵר אַחַר הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְהַנְהָגָה זוֹ הִיא הָחֵל בַּדְּבָרִים הַקָּשִׁים כְּגוֹן בְּמַצַּב חֹלִי, אוֹ בֵּית הָאֲסוּרִים, קְשָׁיִים בַּזִּוּוּג אוֹ בזש''ק וְכַדּוֹמֶה וְעַד הַדְּבָרִים הַקַּלִּים בְּיוֹתֵר כְּגוֹן שֶׁלֹּא הֵכִינוּ לוֹ צְרָכָיו, מַאֲכָלוֹ, מַלְבּוּשָׁיו, וְכָל מִינֵי הַפְרָעוֹת קְטַנּוֹת בַּחַיִּים שֶׁמְּקוֹמְמִים אֶת הַחֲסַר אֱמוּנָה לְכַעַס וְהַקְפָּדָה, הַבָּטֵל לִרְצוֹן ה' מַסְכִּים לַכֹּל וּמְבַטֵּל רְצוֹנוֹ כָּלִיל לִרְצוֹן ה', וְיוֹדֵעַ שֶׁשְּׁאֵלַת ''לָמָּה'' לֹא קַיֶּמֶת, מֵעוֹלָם לֹא יִשְׁאַל לָמָּה עֲשִׂיתֶם כָּךְ. לָמָּה לֹא נַעֲשָׂה רְצוֹנִי בְּדָבָר זֶה אוֹ זֶה. אֶלָּא מְקַבֵּל הַכֹּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לַמְּצִיאוּת הַקַּיֶּמֶת מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁהִיא רְצוֹן ה'.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ג - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה