בדרכי עבודת ה' · האם עדיף הלמוד בדרך עיון ופלפול או בגרסא ובקיאות?
הַלּוֹמְדִים בְּעִיּוּן וּפִלְפּוּל בִּלְבַד מִבְּלִי לִגְרֹס כַּמָּה רָעוֹת יֵצֵא לָהֶם מִכָּךְ.
א. כְּשֶׁלֹּא יִמְצָא חָבֵר עִם מִי לְהִתְפַּלְפֵּל יְהֵא בָּטֵל מִלִּמּוּדוֹ, וְאִלּוּ הַלּוֹמֵד בְּקִיאוּת יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אַף בִּיחִידוּת.
ב. כְּשֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁעָתוֹ פְּנוּיָה וּמְרֻוַּחַת וּשְׁקֵטָה לְהִתְפַּלְפֵּל יְהֵא בָּטֵל מִלִּמּוּדוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיָה מֻרְגָּל גַּם בִּבְקִיאוּת יָכוֹל לִלְמֹד בְּכָל שָׁעָה.
ג. הַלּוֹמֵד בְּדֶרֶךְ פִּלְפּוּל בִּלְבַד מְסֻגָּל מְאֹד לִפֹּל לְגַאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ בִּרְאוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ מֻשְׁלָם בִּסְבָרָא וּבְשַׁקְלָא וְטַרְיָא, לְעֻמַּת הַבָּקִי שֶׁלְּעוֹלָם רוֹאֶה שֶׁחָסֵר הוּא מִידִיעַת הַתּוֹרָה הַרְבֵּה.
וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה שֶׁהָעוֹסְקִים בְּדֶרֶךְ הַפִּלְפּוּל בִּלְבַד רְחוֹקִים הֵמָּה מִיִּרְאַת שָׁמַיִם וּמִתִּקּוּן הַמִּדּוֹת.
לְכָךְ, הָעֵצָה הִיא מִזֶּה וּמִזֶּה אַל תַּנַּח יָדְךָ, וְאִם בֵּרֶכְךָ אֱלֹקֶיךָ בְּכִשְׁרוֹנוֹת לְפַלְפֵּל וְלַעֲקֹר הָרִים דַּע שֶׁטְּמוּנָה כָּאן סַכָּנָה גְּדוֹלָה לְנַפְשְׁךָ וּבְנָקֵל תְּהֵא בִּבְחִינַת לֹא זָכָה - סַם הַמָּוֶת, וְלָכֵן עֲסֹק גַּם בְּגִרְסָא הַמְּבִיאָה לְהַתְמָדָה גְּדוֹלָה לַעֲבֹר מַסֶּכֶת אַחַר מַסֶּכֶת, סִימָן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אַחַר סִימָן, וְזֶה הַמֵּבִיא לְיִרְאַת שָׁמַיִם.
וְגַם בָּעִיּוּן עֲסֹק בּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָאֲרִ''י הַקָּדוֹשׁ למוהרח''ו אָדָם שֶׁיָּכוֹל לְעַיֵּן וּלְפַלְפֵּל טוֹב שֶׁיַּעֲסֹק בְּכָךְ שְׁעָתַיִם בְּכָל יוֹם וּבָזֶה מְתַקֵּן פְּגָמֵי הַמֹּחַ.
האם התאב לחטא ולפרק על - יעלה בידו ככל אשר תשאל נפשו לעברה או מגבל הוא הגם שמצדו אין שום הגבלה ומוכן הוא להיות חשוף לכל עברה?
בְּוַדַּאי מֻגְבָּל הָאָדָם בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה עַד הֵיכָן יֵרֵד לִשְׁאוֹל בַּעֲווֹנוֹתָיו. וְהָרְאָיָה, הָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל (ישעיה נז, כ), וּבִרְצוֹנָם לֶאֱכֹף עוֹלָם וּמְלֹאוֹ, וְנַפְשָׁם זוֹמֶמֶת לְכָל מִינֵי אִסּוּרִים וְהַרְבֵּה מִמְּזִמּוֹתֵיהֶם נִבְצָר מֵהֶם מֵחֹסֶר סִבּוֹת לְהוֹצִיאָם לַפֹּעַל. אֶלָּא בָּרוּר שֶׁגַּם אֶת הָרְשָׁעִים שׁוֹמֵר הַקָּבָּ''ה עַד כַּמָּה יֶחְטְאוּ וְאֵיזֶה חֵטְא כֵּן יִזְדַּמֵּן לָהֶם וְאֵיזֶה לֹא יִתְאַפְשֵׁר לָהֶם גַּם אִם יִרְצוּ, וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁחוֹזֵר הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה רוֹאֶה וּמֵבִין עַד שֶׁשָּׁמְרוּ עָלָיו מִלְּמַעְלָה שְׁמִירָה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ וְהִצִּילוּהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת לְהַרְבֵּה שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ, וְכֻלּוֹ הוֹדָאָה לַה' יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ לֵירֵד שְׁאוֹלָה מֵחֹסֶר אַחֲרָיוּתוֹ, וְדוֹמֶה הַדָּבָר לְבֵן שׁוֹבָב שֶׁמְּבַקֵּשׁ כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשׁוֹ, וּמוֹנְעוֹ אָבִיו בְּעַל כָּרְחוֹ מִכָּךְ, וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה לְפִי שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם וְגִלְגּוּלָיו וְצֹרֶךְ תִּקּוּנוֹ בָּעוֹלָם עַד כַּמָּה יִפֹּל וְיֵרֵד וְעַד כַּמָּה יִשָּׁמֵר וְיִנָּצֵל.
אם ראית יסורים ממשמשים ובאים עליך - רוץ לחדרי תורה, כיצד ידע האדם שיסורים ממשמשים ובאים עליו?
רַבִּים טוֹעִים כְּשֶׁנִּצָּלִים מֵאָסוֹן כְּגוֹן תְּאוּנַת דְּרָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה בְּנֵס אוֹ שֶׁנִּצְּלוּ מִנְּפִילָה מֵהַגַּג אוֹ מִטְּבִיעָה בַּיָּם, שֶׁהִנֵּה בְּוַדַּאי הַקָּבָּ''ה עָשָׂה לִי נֵס וּמִסְּתָמָא רָאוּי אֲנִי לְנֵס וּמוֹדִים לַה' יִתְבָּרַךְ וְדַיּוֹ, אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' עַל כָּל נֵס, אוּלָם עֲלֵיהֶם לְהֵחָרֵד עַל שֶׁכִּמְעַט וְנֶעֶנְשׁוּ כְּחַיָּבֵי סְקִילוֹת וּכְחַיָּבֵי חֶנֶק וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂיהֶם מַדּוּעַ אֵרַע לָהֶם כֵּן שֶׁכִּמְעַט וְנִדּוֹנוּ לְמָוֶת.
וְהָרְאָיָה מֵהַגְּמָרָא, רַב פַּפָּא נִשְׁבְּרָה לוֹ שְׁלִיבָה שֶׁל סֻלָּם וְכִמְעַט נָפַל, נֶחְרַד וּבָא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר אוֹי לִי שֶׁכִּמְעַט וְנִתְחַיַּבְתִּי כִּמְחַלְּלֵי שַׁבָּת וּכְחַיָּבֵי סְקִילָה, וּבִקֵּשׁ שֶׁמִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ חֵטְא, יוֹדִיעֶנּוּ, הֲרֵי שֶׁאָמְנָם בְּוַדַּאי יֵשׁ לְהוֹדוֹת לַה' אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ גַּם לְהָבִין שֶׁאִם הַקָּבָּ''ה אָכֵן מְרֻצֶּה מֵהָאָדָם לְגַמְרֵי מַדּוּעַ אִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְיָרְאוֹ בְּאֹפֶן שֶׁכִּמְעַט נֶעֱנַשׁ.
וְזֶהוּ מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים - כְּגוֹן שֶׁכִּמְעַט וְאֵרַע לוֹ אָסוֹן וְנִצּוֹל מִמֶּנּוּ זֶהוּ יִסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים, וְעָלָיו לְהִתְבּוֹנֵן מַדּוּעַ אֵרַע לוֹ כָּךְ.