אמונה ובטחון · מצד חיוב הבטחון עדיף ללמד תורה כל היום או גם להנות מיגיע כפיו?
בָּרַמְבַּ''ם נֶאֶמְרוּ ב' הֲלָכוֹת: א. בְּסוֹף הִלְכוֹת שְׁמִיטָה וְיוֹבֵל: כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִבָּאֵי עוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' וְכוּ' הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וִיזַכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ וְכוּ'.
הֲרֵי שֶׁזְּכוּת נִתֶּנֶת לְכָל אָדָם לַחְדֹּל לְגַמְרֵי מִיגִיעַ כַּפַּיִם וְלִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיְּפַרְנְסוֹ.
מֵאִידָךְ הֲלָכָה אַחֶרֶת מוּבֵאת בָּרַמְבַּ''ם (הלכות תלמוד תורה (פ''ג ה''י): כָּל הַמֵּשִׂים עַל עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְיִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת ה' וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה.
וְאֵין הֲלָכָה זוֹ סוֹתֶרֶת אֶת הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא תָּלוּי הַכֹּל בַּאֲמִתּוּת עוֹבֵד ה', אִם בּוֹחֵר הוּא לִהְיוֹת כֻּלּוֹ מֻשְׁלָךְ עַל ה' מִבְּלִי לַחְשֹׁב ''מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי'' וּבִטְחוֹנוֹ חָזָק בַּה', עַד אֲשֶׁר מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לִבּוֹ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ מִבְּלִי לְחַשְׁבֵּן שׁוּם חֶשְׁבּוֹן, יְזַכֵּהוּ ה' לְהִתְפַּרְנֵס מִבְּלִי לִפֹּל עַל הַבְּרִיּוֹת וּבְכָךְ לֹא יִזְדַּמֵּן לוֹ חִלּוּל ה'.
אוּלָם אִם מֵרֹאשׁ מְחַשְׁבֵּן הוּא: אֶלְמַד תּוֹרָה וְאֶתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה כִּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, דְּהַיְנוּ סוֹמֵךְ עַל הַבְּרִיּוֹת שֶׁיְּפַרְנְסוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי זֶה מְחַלֵּל אֶת ה', [אֵין הַדָּבָר אָמוּר לְיָמֵינוּ שֶׁפַּרְנָסַת בְּנֵי הַתּוֹרָה מְסֻדֶּרֶת בְּאֶמְצָעוּת ''כּוֹלְלִים'' וְאֵינָהּ בְּדֶרֶךְ ''צְדָקָה'', וּמַה גַּם שֶׁהַיְצִיאָה לָרְחוֹב הִיא סַכָּנָה גְּמוּרָה וּבְכָךְ תֻּשְׁבַּת הַתּוֹרָה וְיִרְאַת ה' מִן הָאָדָם, אֶלָּא בִּימֵיהֶם שֶׁהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לִהְיוֹת נֶהֱנִים מִיגִיעַ כַּפֵּיהֶם וְעִם כָּל זֶה לַעֲסֹק הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה].