אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת תורה › לומד אני, עוסק בתורה, ועם כל זה אינני מרגיש חבור לבורא יתברך?

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

תורה · לומד אני, עוסק בתורה, ועם כל זה אינני מרגיש חבור לבורא יתברך?

האם יש ללמד תורה כשהאדם שרוי בחטא, או עדיף להמתין עד שיעשה תשובה?

דע! דכמה תנאים נצרך כדי שיתחבר האדם לבורא באמצעות התורה, שהיא בעצם הדרך היחידה לחבר את האדם לבורא, וכמובא ב''דרך ה''' לרמח''ל, שהתורה היא ניצוץ אור תחתון כביכול מאורו יתברך שהאצילה הבורא כאפשרות שרק דרכה יהא ניתן להתקשר לבורא.

דהיינו, הבורא יתברך הוא אין סוף, לא מוגבל בשום מגבלת חומר - גוף, זמן, מקום וכיוצא, ואם כן היאך אנו אנשי החומר המוגבלים בכל צעדינו ובמהותנו בחומריות היאך נידבק בה', כלומר איזה קצה חוט ניתן לנו להאחז בו על מנת שדרכו נתקשר לבורא?

ובכן קצה החוט שבו יש לנו אפשרות להאחז בו כדי להתקשר ולהתחבר לבורא, הוא התורה, שהיא ''סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'', אתה עוסק בתורה כאן בארץ, ובעניני ארציות וחומר שהם פשטי התורה השייכים לחומריות העולם, אולם ראשם וסודן של דברים מגיע השמימה.

אולם זה בתנאי שאין האדם העוסק בתורה מתנתק מנותן התורה, ולומד תורה על מנת להתחבר ולהתקשר לבורא, וזוכר את הבורא נותן התורה ומטרת לימודו להתחבר אליו.

ואף שאין צריך בשעת הלימוד להתמיד במחשבה זו כי בכך יתבלבל מלימודו כמבואר ב''נפש החיים'' שער ב' בפרקים הראשונים, מכל מקום כתב שם שמידי פעם יפסיק מלימודו ויזכור שתכלית לימודו להתחבר לה', ויחוש בעצמו שכשעוסק בתורה - באותה שעה הוא מתחבר ומתקשר עם הבורא בדביקות ממש כפשוטו. כי התורה היא שמותיו של הקב''ה וה' אחד ושמו אחד, א''כ קוב''ה ואורייתא - חד הוא, וכמו כן עוד תנאי הכרחי לרוצה לזכות לקרבת ה' באמצעות התורה לנזר עצמו מתענוגים ותפנוקים ויקדש עצמו במותר לו לסלק חומריות החוצצת בין האדם לקונו, ואז יחוש היאך התורה מקרבת אותו לבוראו ובפרט כשיתמיד בה כראוי, והעיקר הוא הרצף של שעות לימוד.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה