אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת תורה › היאך זוכים לזכר מה שלומדים?

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

תורה · היאך זוכים לזכר מה שלומדים?

האם יש לחוש לגאוה והתנשאות בלמוד התורה ובשביל כך להמנע מלהשמיע סברותיו ועיונו כשלומד בשעור ובחבורה?

הדרך לזכור מה שלומדים הוא כך, בדרך ה''עשה טוב'' - לחזור ולשנן הלימוד לפחות ד' פעמים כמו שמבאר הסטייפלר במכתביו, ושינון בעל פה הוא יותר מועיל מבכתב, ולבסוף נהיה האדם זכרן בטבעו.

ובדרך ה''סור מרע'': כבר אמר על כך הגאון ר''ש שקופ זצ''ל שמקרא מלא הוא: ''ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם - למען תזכרו'' המועיל לזכרון הוא שמירת העינים והמחשבה מהרהורי עבירה.

אדם הרוצה לנהג בהנהגה שלא להנות ממתנות בשר ודם, ובשביל כך נצרך הוא לבטל תורה או להיות מטרד מלמודו, האם עושה טוב או לא?

שלא להנות ממתנות בשר ודם, זו הנהגה טובה, ולא הלכה, ולכך יש לקיימה בב' תנאים:

האחד, שנוהג בנוהג זה באופן שלא ימעט ויבטל מלימוד התורה, וכידוע היום הרבה בטלים מזדמנים למי שיוצא לעסק, אחר שהעולם היום שטוף בחומר ובעבירה, ולכך בוודאי שעדיף לו לבטל הנהגה זו - שלא להזדקק לבריות על מנת לעסק בתורה בניחותא.

והשנית, לקיים הנהגה זו לשם שמים, ולא מתוך גאוה וכבוד, כמו שישנם הרבה שכבודם וגאוותם העצמית היא המונעתם מליקח מתנות בשר ודם, ובכגון דא אין שום טעם וריח בהנהגה זו.

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה