תורה · האם נכון הוא לנהג להיות ער בליל ששי כל הלילה בלמוד התורה?
הנה לך בזה דעת הרה''ק ''שומר אמונים'' המובאת במכתב מחתנו הרב ''תולדות אהרן'' זצ''ל.
קבלתי מכתבך בשמחה, וטוב עשית שלא היית נעור כל הלילה, כי בפעם הראשון שבאתי לכ''ק חותני האדמו''ר זי''ע אמר לי היות ששמעתי שאתה נעור בליל שישי אומנם לא טוב הדבר, כי להיות נעור בליל ש''ק הוא יותר גדול וחשוב, ומי שהוא נעור בליל שישי כבר אין לו מוח בליל ש''ק, וכן גורם זאת חולשת המוח ומרגישים זאת בשנים המאוחרות, חוץ מפעם לפעם באופן יוצא מן הכלל, וכן מה שנעורים בליל שבועות והושענא רבה וכיוצא, אמנם לעשות קביעות בכל שבוע אין הגופים בדור הזה מסוגלים לזה, רק בזה האופן תוכל לעשות, שתשכב בשעה שמונה בערב ותקום בשעה אחד לאחר חצות ותוכל ללמוד במוח צלול חמש או שש שעות רצופות, ובזה יותר תרויח מאשר תהיה נעור קודם השינה.
כיצד יש לפתר את בעית היקיצה בבקר שהיא מהבעיות הקשות ההורסות את כל יומו של הבן תורה ושל כל אדם?
לכך נצרך כמה ידיעות נחוצות וכמה עצות.
א. לישון את השעות הדרושות לבריאות הגוף שהמה בדרך כלל בין 7-8 שעות מינימום.
ב. להבין שיתכן בהחלט שאדם חש בעייפות, אף כשישן את השעות הנדרשות, ושאין להתיחס לעייפות זו, אלא להתגבר ולקום, ועייפות זו תפוג ממנו.
ג. לישון מוקדם ולא להתעצל מלישון, ואז לא יתעצל מלקום.
ד. ''עשה לך חבר'', יבקש לו חבר טוב שיעוררו משנתו ויעמוד עליו עד שיקום.
ה. יקנוס עצמו ואפילו בסכום קטן באם יאחר קימתו.
ו. ללמוד ממעלות התפילה ויתבונן כמה נצרך הוא לתפילה, וכי רק בה תלויה כל הצלחתו ומבלעדיה אין לו כלום, כדי שתהא יקרה בעיניו התפילה לקום בשבילה בזמן.
ז. עצה נפלאה, להחליט קודם שנתו שהוא קם בבוקר בזמן, כי באם יזרק על מיטתו מבלי חשבון אימתי יקום, אלא יישן באופן שיקום מתי שיקום, על פי רוב שלא יקום בזמן, והוא כלל גדול.
ח. לזכור שהמאחר לתפילה הוא זלזול בתפילה, וזלזול בתפילה מונע את כל ההצלחות.
בספר ''שומר אמונים'' מובא: המאחר לקום לתפילתו - תיקונו לעתיד כמו כן יתאחר, ודי למבין.