שידוכים · עד כמה יש להתיחס בשדוך לחיצוניות, שפעמים והנה פנימיות נפלאה בכלי שאינו כ''כ נאה?
ללא ספק שהפנימיות היא העיקר שהם המידות הטובות ויראת שמים, אלא שאין לאדם ליקח הצעה בחיצוניות כזו שיודע שלא יוכל לסבול אותה ודחויה תהא אצלו, ואין לו להיות גבור לרגע ולסמוך על עצמו בזה, וכלל גדול בידינו שאין לאדם להביא עצמו לידי נסיון.
אולם מה שכן, אסון הוא להתפשר על הפנימיות מפני חיצוניות נאה, הנושא אשה לשם יופי או לשם ממון מצינו בחז''ל קללה נוראה לבית כזה. התבוננות בקצרה יש לנו להתבונן באבות הקדושים היאך היתה התיחסותם לבחירת אשה.
אברהם משביע בשבועה בשם ה' ובנקיטת חפץ את נאמן ביתו - אליעזר שלא יקח אשה אלא מבנות בתואל, ועוד מתפלל א''א שיצליח שידוך זה כמבואר בפסוקים ומזכיר זכויות עצמו שפרסם שמו של הקב''ה בעולם.
יצחק נושא את רבקה, והוא בן 40 שנה והיא בת ג' שנים ממתין הוא לה 10 שנים עד גיל 50 ולא התפשר בשום שידוך אחר כי ידע - זו היא שתהיה לו לעזר, וכמו כן רבקה כשנשאלת ''התלכי עם האיש הלז'' עונה היא ''אלך''.
יעקב אבינו שהיה בן 77 שנה עבד שבע שנים לבת זוגו רחל עד היותו בן 84 שנים, ולא התפשר על משהו אחר.
התיחסותה של רבקה לזיווג - ''אם לוקח יעקב מבנות חת כאלה - למה לי חיים''!
כמו כן רות המואביה ובועז - אשה צעירה שנישאה לזקן שהיה בן 400 שנה כמובא בחז''ל. והוא מוסר גדול לדורנו שטוב להם מראה עינים וחיצוניות ועל כך מקפידים ועל פנימיות מתפשרים.