אור ברסלב
נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת שידוכים › האם עדיף בת גביר שיש בידם ממון רב על פני בת שאין ביד הוריה לסיע כלל?

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

שידוכים · האם עדיף בת גביר שיש בידם ממון רב על פני בת שאין ביד הוריה לסיע כלל?

מהו סדר העדיפיות בבחירת בת הזוג?

לא רק אם השניה היא בת ת''ח, שבודאי עדיפה היא על בת עשירים, אלא גם אם שניהם במצב שווה סכנה גדולה ישנה בבת עשירים שתוליך זו את ביתה בגדולות ובמותרות ויש לשקול הרבה בזה (תשובת ה''קהילות יעקב'' מובא ''לשכנו תדרשו'').

שמענו אזהרות שמפגיעה בשדוכים סובלים מאד, היאך להנצל מכך כאשר בלית בררה נוצרת פגיעה כשצד אחד חותך?

אפשר למנוע הרבה הקפדות ופגיעות בכך שלא נפגשים לפני שמבררים ככל האפשר.

ובכלל כן דעת מרן הח''ח, שכן כתב תלמידו הגר''א וסרמן (פורסם במבקשי תורה כרך ד' קובץ א' עמוד סד) ששמע מפי קודשו של הח''ח שמנהג העולם להתראות המשודכים טרם כל, והוא מנהג שלא כהוגן, אלא הפגישות צריך שתהיינה לאחר החקירות והדרישות כמידת האפשר, ורק כשלפי הנראה יושוו הצדדים יש להיפגש.

ובכך חוסכים:

א. עוגמת נפש ופגיעות.

ב. חוסכים זמן של בטלה, כי לפעמים כבר מפגישה ראשונה מתברר שאין התאמה כלל, ולו היו ידועים נתונים מינימליים מקודם - לא היו מתחילין כלל.

ג. נמנעים הרהורים וריבוי שיחה עם אשה לחינם.

ד. יתכן ואילו היית יודע פרטים שהנך יודעם היום לא היית ניגש לפגישה, ועכשיו שנפגשת תוקסם ממראה החיצוני ותתפשר על הפנימיות שלא היית מוכן להתפשר עליה קודם פגישתך, ואז הרי - אסון!

ה. והיה כאשר כן נפגשתם ואין התאמה, יש להיזהר ככל האפשר שלא לתת סיבה פוגעת, ואשרי מי שתולה את החסרון בעצמו, וכגון שאומר אכן הצד השני היה בסדר גמור אלא שלי ישנה בעיה מסוימת שבשבילה לא יתאים לי שידוך זה... וכיוצא.

האם נכון לכף עצמו לקח אשה הדוחתו במראיתה על סמך שיצליח לכפות יצרו ולהשלים בזה? או מתוך רחמנות וחסד? וכמו כן לגבי אשה האם נכון הוא לקחת איש מתוך רחמנות?

ברור הוא שאין לאדם להביא עצמו לידי נסיון, ובפרט שהוא על חשבון אחר, ולכך אין נכון לצד אחד לכוף עצמו ליקח השני מרחמנות. כי מי יודע עד כמה ועד אימתי יוכל לכוף יצרו בזה, והרי אם לא יעמוד בנסיון זה בהכרח שיפגע למאד אותו צד המרוחם והמחוסד ועגמת הנפש והצער יהא לבסוף הרבה יותר מהחסד שהוא חושב לעשות עתה.

אלא שאם היא איננה דוחה במראיתה אלא שאיננה כ''כ מושכתו, זה כבר תלוי באופיו של הבחור, היאך מכיר הוא את עצמו, אם הוא בטבעו עם כח סבל או לא, וכן תלוי עד כמה מפריע לו באופי נפשו המראה החיצוני, וכיוצא, לכך בזה יתיעץ עם רב.

אזהרה שמענו שהמבטל שדוך ללא סבה מצדקת - דוחה מזלו בידים כידוע מהסטיפלר זצ''ל ועוד, מהו גדר סבה מצדקת?

לבא להינשא צריך שיהיו לו עקרונות עליהן הוא רוצה לבסס את ביתו, וכגון אשה יראת ה', גדרי צניעות כהלכה, בית של תורה, שישב וילמד בכולל לאחר החתונה (או עובד ולומד לפי כוחו), מידות טובות, לא אכזרית וקשוחה לא מרדנית ולא כעסנית ובפרט לא עקשנית, שכל בריא ויציב ללא תנודות חריגות וכיוצא.

כמובן שהמסרב לשידוך מהעדר סיבות הנזכרים שלוקין המה אפילו בעיקרן, כלומר שהחסרון בהם הוא לא רק מצד ''שלמות'', כי ''שלמות'' לעולם לא תימצא. אלא כשחסרים פרטים הנזכרים ולקויים המה בשורשן ובעיקרן - ולא רק שחסרים המה בשלמותן, בודאי אין בזה משום ''דוחה שידוך בידים''.

אולם כאשר הסיבות הם רק מצד שאין ''שלימות'' בצד השני בעקרונות שהוא מחפש או בפרט כאשר החסרון בשלמות הוא מצד בקשתו יופי מיוחד, או מסיבת העדר ממון כראוי, או העדר פיקחות או שאיננה בעלת מחשבה עמוקה או גאונית, או איננה יחסנית כראוי וכיוצא, בדברים אלו יש בהם משום ''דוחה שידוך בידים''.

וכאמור הכל לפי הענין הנסבל, דאם היא דוחה אותו במראיתה ולטעמו לא ניסבל אצלו מראה של המוצעת לו, בוודאי שמוצדק הסיבה לבטל ואינו נחשב לדוחה בידים. או כאשר היא עניה ללא אפשרות סיוע מינימלי כמו כן יש לראות בכך כסיבה מוצדקת, אולם כאמור, כאשר דוחה הוא כי ברצונו למלאת את גאוותו ותאוותו בנוי, בכסף בהתרשמות חיצונית, וכמו כן כשדורש הוא בעלת מדות ויראת שמים באופן בלתי שגרתי ומצוי, הרי שזה דוחה מזלו בידים.

לדחות שידוך מפני המשפחה, וכגון שהמוצעת היא עונה על הדרישות אולם היא ממשפחה בעלת מידות רעות ואנשיה קשים, נראה פשוט שהדוחה מפני כך אינו נחשב לדוחה בידים, כל הנ''ל נלע''ד, והחכם יכריע..

תוכן העניינים

נפשי בשאלתי חלק ב - שו"ת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה