קדושה · האם יש תקון לפגם הברית קדש אחר שבזהר הק' מובא שאין מועיל לזה תקון?
כבר זעק על כך ככרוכיא הרב הקדוש ''טהרת הקדש'', היאך מצליח היצר לתעתע בבני אדם וליאשם מן התשובה, הלא כנגד מאמר זה שבזוהר ישנם מאמרים רבים בזוהר עצמו שכן מועיל תשובה לזה הפגם. והאר''י הק' ערך תיקונים לכל פרטי אופני פגם הברי''ק ואף על החמורים ביותר, תשובה מעלייתא המתקנת את החטא משורשו, אלא כמה בנקל כשרוצים להביא ראיה ליאוש, אזי מיד קופצים על מאמר אחד בזוהר שצריך הבנה אחר שכאמור לעומתו ישנם מאמרים רבים שמועיל תשובה, ונאחזים בו, והעיקר להביא לידי יאוש שהוא הגרוע מן הכל.
היש דבר שאינו עומד בפני התשובה?
מנשה מלך יהודה הלא חטא בעבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים, ונתקבלה תשובתו!
גבי דוד המלך עיין בגמרא (ע''ז דף ד' ע''ב) דברי רשב''י שהכשילו הקב''ה לדוד באשת איש כדי להודיע תשובה ליחיד, והכשילם לכלל ישראל בעוון העגל כדי להורות תשובה לרבים.
ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את ישראל, ביקשו הקב''ה שיחזור בו.
רבי אלעזר בן דורדיא, שהיה נואף גדול למאד מאד, ועשה תשובה ונתקבלה, וכן עוד מעשה הידוע המובא (במד''ר בראשית סה, כב) עם יקום איש צרורות בן אחיו של רבי יוסי שעשה לעצמו ד' מיתות בית דין, וכן המעשה המובא במדרש (שם) עם יוסף משיתא שנתקבלה תשובתו, וביותר יש לראות כחה של תשובה מהמובא בגמרא סנהדרין (צ''ו ע''ב) בנבוזראדן ששחט תשעים וארבע רבוא על דמו של זכריה ולבסוף נתגייר.
ועוד ועוד לאין ספור ראיות ממקראות ממדרשים מתלמוד ודברי חז''ל הק' שמועיל תשובה, והנה כאן עלה היצר על מאמר אחד בזוהר ואחז בו לייאש בני אדם מתשובה.
ועוד אפשר ליישב מאמר זה של הזוהר שאין מועיל תשובה ללא יסורים הממרקים אזי קשה שתשובה תועיל מבלי שיתייסר החוטא, אולם בצירוף היסורים בוודאי שתועיל תשובה.
ובכן אצטט כאן קטע מדברות קודשו של הגאון הקדוש רבינו אהרון ראטה זצוק''ל, שידוע שלא היה כמוהו בדורות האחרונים מומחה בעניני קדושה ובתיקון הפגמים, הוא הגבר אשר רבים השיב מעוון בחייו, ובמותו יותר מבחייו בספריו הקדושים שמלווים עד היום את כל החפץ קרבת ה', ונצטט דבריו בענין זה מה שכתב בספרו ''טהרת הקודש'', מאמר ''פתח התשובה'' פ''ג:
והנה הגם שיש תנא בזוה''ק שסובר שאין מועיל תשובה לפגם הברית ח''ו, בודאי אין הלכה כמוהו, כי בזוה''ק גם כן מובא כמה פעמים שמועיל תשובה גם לפגם הברית, וכן אפילו עבד עבודה זרה מועיל לו תשובה, וכן הסכימו כל המקובלים הקדושים ראשונים ואחרונים וכל ספרי היראה, ואין שום ''הוא-אמינא'' שבעולם בשום ספר ח''ו שלא יועיל תשובה על איזה חטא שיהיה, כי בודאי מועיל ומועיל. רק הלואי שיעשה אדם תשובה כראוי, כי כל העולמות וכל הברואים עליונים ותחתונים מנשקים כפות רגליו וידיו של זה השב בתשובה.
ועוד שם בפ''ד כתב:
ואדרבא, יותר כמה שיותר שירד האדם ופגם, אחר כך בשובו אל ה' יש בכוחו להעלות ולתקן וכו' ממקומות עמוקים יותר, אשר לא אפשר להגיע לשם שום איש אחר רק זה שח''ו הגיע מזלו שנפל בידי הסט''א למקומות שפלים כאלה ואח''כ בהתנחמו ועוסק בתשובה בכל כוחו, זה בלבד מוציא עמו בכח התשובה הרבה נשמות נפולות ונדחות שעולים עמו.
בחור הטוען כי קשה לו מאד כל היום לשבת ללמד ואינו מסגל לזה כלל ולכך רוצה הוא לעבד וגם ללמד, השפיר למעבד הכי?
האסון הוא גדול למאד, כל בחור חייב לדעת, המצב היום הוא לא כאשר היה פעם, שהיה אפשר למצוא אדם ירא שמים ואף בחור, שהיה עובד במשך היום ובעתות ערב היה פונה לבית המדרש ועוסק בתורה כפי יכולתו, אחד כזה אומנם לא היה יוצא ממנו תלמיד חכם, אולם יכל לצאת ממנו איש ירא שמים - ''יודע ספר''.
אולם היום במצב המקולקל של דורנו, אסון וסכנה לבחור, קודם נישואיו, לצאת לרחוב, הרחוב סוחף ומפתה, וכל בחור הנחשף לרחוב בחזקת שהרחוב יטרפנו, ולפחות בהכרח שיעבור על איסורי תורה החמורים.
לכך על הבחור להבין, שהמצב היום הוא מצב מלחמה, ובעת מלחמה יושבים במקלט, והגם שקשה הדבר למאד להיות יושב במקלט בתנאים מוגבלים - כל אחד מבין שאין ברירה - הרחוב בסכנת מות! עלינו להבין, רחובנו היום בסכנת מות לנשמת האדם, כל יציאה לרחוב מסוכנת, ועל אחת כמה וכמה יציאה לעבודה ולעסק, ובמיוחד בהיותו רווק, שאז סיכויי כשלונו גדולים למאד מסיכוי נצחונו.
ועל הבחור להבין, בהיותו בתוך ד' כותלי בית המדרש, בזה נחשב הוא ל''קדוש'', כי בכך גובר על יצרו מלהכנס לנסיונות, וביארנו לעיל שתפקידנו היום לברוח מהנסיון, ובזה ''קדוש יאמר לו'', והדברים אמורים לא רק לבחור ישיבה שקשה לו בלימודו, אחר שהתרגל לישב בישיבה - בוודאי שעליו להיזהר מלצאת ממנה משום סיבה שתהיה. אלא גם לבחור בעל תשובה, שאומנם לא התרגל להיות יושב בישיבה אולם לאחד שכזה שטעם טעם-חטא, בודאי השטן מרקד לו בין עיניו להכשילו ולהפילו שוב, וחייב הוא בכל כוחו להשתדל להחזיק מעמד לשהות בישיבה לפחות עד חתונתו, והטוב ביותר הוא שגם לאחר החתונה ילמד תורה שנה או שנתיים לפחות.
וכל דברינו במי שלא ראה ברכה בעמלו בתורה וקצה נפשו מלישב כל היום בבית המדרש, אולם זה שראה ברכה ורק אין לו סיפוק די בעמלו, זה בוודאי חייב להאמין ולבטוח בה' שבסופו של דבר יראה ברכה ולפום צערא אגרא.
כל דברינו כאן המה בדרך כלל, אולם כמובן שיתכנו מקרים שיש לפסוק לבחור באופן אחר ובתנאים מסוימים כדי שישמר מהחטא, ובזה יש להתיעץ עם רב גדול מומחה ומנוסה שחזקה עליו שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן.