ניסים · היאך אפשר לאדם הנתון בצרה לזכות לנס?
בגמ' (ברכות נח ע''א) נאמר: ''קוב''ה לא עביד ניסים בכדי'', הקב''ה אינו עושה ניסים בחינם, והוא תמוה פשיטא שלא יעשה הקב''ה ניסים בחינם, דמאחר ואין צורך בנס בשביל מה יעשה נס?
אלא הביאור הוא דבאמת המצב הוא שנצרך נס, האדם נמצא בצרה שאכן כדרך הטבע לא ניתן להושיעו וזקוק הוא לנס, אולם בכל זאת מאחר ואדם זה לא אמון עלי אמונתו ואינה חזקה בקרבו, הרי שהנס שיעשה לו יהא מבוזבז, לפי שלא יהא בו תועלת לרוממו לאדם זה, וזהו הביאור נס לחינם, הנס יהא לחינם וללא תועלת.
ואם תאמר, ומה בכך, שבכל זאת ייעשה לו נס?
התשובה לכך: ראשית, שבשביל נס כזה יצטרכו לנכות לו מזכויותיו כאמור לעיל בתשובה הקודמת, ופעמים שאין זה כדאי לו, ולכך לא יעשו לו נס כדי שלא ינוכה לו מזכויותיו.
ועוד, נס לאדם שאינו מפיק כראוי את ההשלכות החיוביות מהנס להתרומם על ידו, הרי שהנס מקטרג עליו, שהנה נעשה לאדם זה נס - נשתנו לו מעשי בראשית, ועם כל זה נשאר במרדנותו ללא תוספת הכרה בה', הרי שהתביעה עליו מעתה תהא הרבה יותר מאשר קודם שנעשה לו נס.
מדוע בימינו הנסים כמעט ונעלמו, אכן יש היום תופעות שונות ומשנות שאין להסבירם בדרך השכל, כמו: נס החזרה בתשובה של אלפים ורבבות, נס קיום האמה - כבשה בין שבעים זאבים וכיוצא, אולם הכל מלבש היטב היטב בנסיון הטבע, מדוע?
כמה תשובות לדבר:
א. כהיום האמונה מעורפלת ומטושטשת אצל רוב ככל בני האדם, והניסים לא יביאו כמעט ושום תועלת, ואדרבא, יגבר הקטרוג כאשר עם היות ניסים לא יחול שינוי במעשים ובתשובה, כך שיצא שכרנו בהפסדנו לו יהיו הניסים מצויים בימינו.
ב. הניסים שעשה הקב''ה בעבר - ניסי מצרים, קריעת הים, מתן תורה, 40 שנה במדבר ועוד, יש בהם די ומספיק כדי לבסס את האמונה עד להיום - לחפץ באמת, והעובדא שלא ראה הקב''ה צורך לשנות בניסים כעין אלו, ואילו ראה הבורא שלא יהא די בניסים אלו כדי ליזון מהם עד סוף כל הדורות בודאי היה שונה כמותם עוד במשך הדורות, אלא ודאי ראה הבורא בחכמתו שאין צורך לִשְׁנוֹת עליהן, ואדרבא אם ישנה עליהם יחייב הדבר ויביא לקטרוג, או שיצטרך כנגדן שיהא תוספת רע וטומאה בעולם על מנת לאזן את הבחירה, ובשביל מה שיהא כך? לכך ראה הבורא בחכמתו שמאחר ומי שירצה באמת ויחפוץ לחזק עצמו יספיקו לו הניסים שהיו, לכך עדיף שלא להוסיף ולשנות כמותם, ובזה מאזן הבחירה שוה לכל נפש.
ג. קניית האמונה בלב האדם הוא מתוך נסיונות וחושך, ואז כשמתאבק האדם על אמונתו מתחשל הוא באמונה, כי בהיותו מוסר נפש בעתות מצוקה להיות חזק באמונתו אז האמונה נקנית לו בקנין, ורק אח''כ כשיבוא הנס יהיו לו כלים שלמים וחזקים לשרות תכלית הנס בתוכם.
וככל שעומדים לקראת נס גדול, כן נצרך שהכלים של אמונה יהיו חזקים ושלמים יותר כדי שהנס לא ילך לבזבוז - לחינם, וכמו שעם ישראל כשהיו עומדים לפני קריעת היום הוצרך שינתנו בחושך הגדול: מצרים מאחריהם והים לפניהם, והוצרכו ליסוע באמונה לכוון הים, וכנא': ''מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו'', וכמו שקודם גאולתם של ישראל עוד מקודם - מפרעה ושעבודו, גבר החושך עליהם ביותר, והוקשה עליהם השעבוד, והסיבה לכך כי היו אמורים לזכות לנס היציאה, וכדי שנס זה ישב על כלים חזקים, הוצרכו לעבור התחשלות באמונה והוא בדרך של הפעלת האמונה דוקא בעת מצוקה כי רק אז בונים את הכלים של האמונה בשלימות.
אם כן לענייננו,
עומדים אנו לקראת ניסים גדולים בביאת המשיח, ניסים שניסי מצרים לא יזכרו לעומתם, וכנא' (ירמיהו טז, יד): ''ולא ייאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשיבותים על אדמתם...''
אזי כדי שהניסים ישבו על כלים חזקים של אמונה, וכאמור, שעת בנית כלי האמונה הוא בעידן חושך דוקא, לכך מתחזק החושך ביותר עתה, מצב הַדּוֹחֵק ומאלץ לחזק ולחשל את אמונתנו, כדי שהניסים שלעתיד ישבו על כלים בריאים ושלמים של אמונה, כי ככל שהנס האמור להתגלות הוא גדול יותר, כן הכלים שצריכים להכילו על מנת להפיק ממנו את הלקחים הנצרכים כראוי ועל מנת שיתן אותו נס את מלא עוצמתו כראוי מבלי להתבזבז, צריך שיהיו לכך כלים חזקים ושלמים יותר באמונה, ואם כן מה יש לנו יותר ניסים ממה שיתגלה לעתיד, לכך אין כמו כן נחיצות יותר גדול מאשר עתה להכין כלים ראויים לאמונה הנבנים בעידן חושך כאמור, ולכן החושך עתה כבד עבה כפול ומכופל, וכמו שמובא בספר ''הצדיק רבי שלמה'' - מדברי רבי שלמה בלוך תלמיד החפץ חיים שאמר בשם רבו: בעקבות משיחא יהיה החושך כל כך כפול ועבה עד שיהא אפשר לדחוק בו את האצבע... כך שכל מאמץ קטן באמונה פריו רב להכשיר את עצמנו בכלים מתאימים לקראת הניסים העתידיים שישבו במושב טוב, להפיק מהם דיעה לדעת את ה', ושיתנו את מלוא עוצמתם על כך לכל אחד כפי מדריגתו והתעצמותו עתה בעידן הנסיונות וההסתר פנים, כי כל אחד כפי שהתעצם באמונה בזמן הזה כן יזכה לנצח שיתנו בו ניסי העתיד את אותותיהם להשכיל ולידע את ה'.