מועדים · פרשת פרה
מהו סוד פרה אדמה שמטמאת את הטהורים ומטהרת את הטמאים?
שֶׁהִנֵּה הַנִּטְהָרִים עַל יְדֵי הַפָּרָה - מִטַּהֲרִים, וְהָעוֹסְקִים בְּטָהֳרַת הַטְּמֵאִים - נִטְמָאִים.
רמז גדול יש כאן.
ידוע שה''מין'' הוא בבחינת מת, וכמובא בגמרא דמאן דפריש ממינות - מיית. דהמין והאפיקורוס שרחוק מהאמונה הינו בבחינת מת שנסתלקה ממנו כל חיותו. ובעצם לא רק הוא בסכנה אלא גם כל הקרב אליו, ואף זה שקרב אליו במטרה לתקנו להשיבו לדרך המוטב מסתכן הוא בסיכון גדול שלא ימשך למינות, כמובא בגמרא: ''מינות משכא'' - המינות מושכת וסוחפת את כל המתקרב אליה.
והרבה ראינו שחשבו עצמם לגיבורים, וערכו מלחמה עם המינים, ולבסוף נפלו, וברור הוא שאין זה מפני הצדקת דרכם של המינים אלא מפני שיסודה טמטום ושוחד לתאוה - ולכך משכא.
וכבר הזהירו רבותינו (ראה חו''ה בהקדמה ל''פתחי לב'' שליקט וערך אוסף גדול מדבריהם של גדולי ישראל המזהירים מסכנת הויכוח והחקירה) שלא להכנס לפלפול וחקירה בעניני אמונה שהיא ''נטיה דקה מעדינות הנפש'' (כלשון החזו''א).
ודע דכמו שאם יכנס אדם למקום פריצות ויאמר גבור אני ולא אחטא דודאי טועה הוא, על אחת כמה וכמה מסוכן יותר זה החושב אכנס אני לויכוח עם אפיקורסים ואצא בשלום.
ומסופר מהרב ''שומר אמונים'' שפעם בא אליו אדם בשאלת אמונה, וענהו הרב תשובה מספקת וברורה, ואחר כך ראו פני הרב שאינם כתמול שלשום, ושאלוהו למה פניך רעים? וענה: זה פלוני ששאלני שאלה באמונה - צינן וקרר לי במעט את אמונתי. וכששאלוהו: והלא הרב ענהו תשובה מספקת ונרחבת? ענה: דעו! אמונה קודם השאלה זו לא אותה אמונה שאחר התשובה! כלומר האמונה הזכה שיש לאדם קודם שנסתבך בשאלה, זו כבר איננה אמונה אף לאחר התשובה שקבל על שאלתו, כי ''בין לבין'' כבר נפגמה אמונתו.
וכאן רמזה לנו התורה רמז גדול, אלו העוסקים ב''טמאי מת'', דהיינו שפגעה בהם המינות ועשאתם טמאי מת כמבואר לעיל שהמין הוא בבחינת ''מת''. ובאים המה להיטהר אצל הכהן, בהכרח שֶׁיִּפָּגַע אותו כהן ממינות, וטעון הוא טהרה לאחר שטיהר את המינים מכפירתם, דאף שטהרו הטועים מכוחו של זה שטיהרם, בהכרח שנדבק בו מאומה מן החרם הזה ועליו להטהר.