תשובה · תופעת התשובה בימינו היא נסית או טבעית?
אין נס כנס התשובה, והוא כביכול פלא אף בעיני הקב''ה בעצמו:
מובא בנביא זכריה (ח, ו,) ''כה אמר ה' צבאות, כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאום ה' צבאות'', דורנו ''דור הפלא'' יקרא, והוא חידוש עצום שמחדש לנו הנביא זכריה, שכן נבואתו על דור אחרית הימים, שדורנו הוא דור פלא, וכביכול הוא פלא גם להקב''ה - ''גם בעיני יפלא'', ומבואר ב''שומר אמונים'', שהוא כפשוטו, דור זה הוא פלא גם בעיני הקב''ה.
והנראה להסביר בזה הוא כך:
הקב''ה הנו כל יכול ואחת מנפלאותיו וגבורותיו הוא לתת כח בחירה ביד אדם חלש ויצור חומר להחליט עבור עצמו בשמירת התורה והמצוות, ובין אם אנו מבינים זאת או לא מבינים - חייבים אנו להאמין שכך הוא, כמו שמבואר ברמב''ם (בהלכות תשובה פ''ה) שהבחירה ביד האדם ולא כמו הטפשים שסוברים אחרת.
ואם כן אמנם ישנה נבואה להתעוררות הגדולה של ''לשמוע דבר ה''' באחרית הימים, אולם גם בעיניו יתברך יפלא העמידה בעקשנות בקושי ההתמודדות במהלך התשובה, אחר שעבודת ה' ובפרט התשובה תהא מלווה ברצף של עליות וירידות, אכזבות חלישות הדעת ופלא עצום יהיה למי שיצליח לעמוד ולהשאר איתן בהמשכיות עבודתו.
היאך לסיע לשב בתשובה ומתנתק בכל כחו ומסירת נפשו מהרע שהרגל בו, ואוחזו יאוש לסבת קשי המלחמה ביצרו שמי יודע כמה תארך ותקשה עליו, ואם בזה הרגע נלחם הוא בחרוף נפש, במה יתעודד ויקוה שינצח גם לעתיד?
עיקר כוחו של היצר הוא בכח הדמיון, מדמה הוא לאדם שמלחמתו זו שעתה נלחם הוא בחירוף נפש ובמאמץ גדול, ובכל רגע ורגע נתון הוא לסכנת מעידה, הרי שבמצב שכזה יצטרך להיות מלחמתו עם יצרו עשרות בשנים. ואז אכן האדם נכנס ליאוש נורא, שהרי מי ערב לו שתמיד ינצח, ומי ערב לו שלעולם יוכל להיות לוחם עוד שנים כה רבות במלחמת חירוף נפש כמו שנלחם הוא עתה שכל רגע ורגע של נצחון אצלו זהו בגדר נס.
ואולם כמה שקר יש בדמיון זה, ומדוע? ראשית האדם אינו בודד במערכת מלחמתו כפי אשר מדמה לו היצר, והרואה יראה ב''נפש החיים'' (שער א' פ''ו) הפלא ופלא, היאך שכבר בעת עלות ברעיונו של האדם מחשבה טובה ורצון טוב - מיד שורה עליו קדושה משורש נשמתו שבשמים ממעל לניצוץ נשמתו של האדם האצורה בגופו, כך שבכל נשיאת כמה ''גרם'' של קדושה שהאדם נושא עליו מיד נמשכין עליו ''טונות'' של קדושה לסייעו ולגוררו לטוב, כך שלכל אדם יש סיוע עצום מהקדושה מלמעלה לסייעו, וכנראה בחוש גודל הסיוע שבא ומגיע לאדם המשתדל.
ועוד, כמה שקר יש בכך שמראה היצר לאדם שמלחמתו עמו תהא עשרות בשנים. זהו הרי שקר גמור, שהרי אמנם היצר אינו עוזב את האדם לעולם כל ימיו, אולם עולה מנקודת בחירה זו לאחרת שלמעלה ממנה, וכמו למשל המתנסה עתה בבחירתו על קיום חייבי כריתות ומיתות בית דין כמו שבת ועריות, שהנה עתה נלחם הוא עליהם בכל כוחו, הרי שלאחר זמן כבר מניח לו יצרו מעוצבו ומרוגזו באלה, ומקיימם בנקל ללא נסיונות, ונסיונותיו החל מעתה בנקודת בחירה גבוהה יותר, וכגון לשמור השבת באיכות יותר, לשמור העינים והמחשבה באופן מושלם וכיוצא.