שובבי''ם · למה חמור עוון עריות מבחינה זו של סלוק שכינה יותר מעבודה זרה ושפיכות דמים?
אפשר להסביר לכך הסבר פשטי מלבד שבסודן של דברים מי יעמוד, והוא ע''פ מה שאמרו חז''ל: ''חבור עצבים הנח לו'', כשעם ישראל בחיבור ובאחדות אפילו שיש ביניהם עצבים - עבודה זרה, הנח לו, מניח להם הקב''ה מפני מידת הדין שלא תוכל לקטרג עליהם מפני האחדות שבהם.
ואילו כשישנה תאוה עריות, אזי מכך בא פירוד מוחלט, וכמו שאמר שלמה המלך (משלי יח, א): לתאוה יבקש נפרד, שבעל התאוה מבקש אך ורק פירוד, כי כדי ליישם את תאוותו ולהוציאה לפועל יפרד מרעיו ומאשתו ומכל בית אביו, וכל מי אשר חוסם לו את דרכו בפני תאוותו - יחסלהו ויריב עמו, כך שהתאוה שמהותה ''אנוכיות'' - למלא את סיפוק תאוותו שלו, מביאה לפירוד, וכשיש פירוד אזי שולטת מידת הדין לקטרג על עם ישראל ומסתלקת השכינה מישראל בשל הפירוד, ועוד, הפירוד גורר בטבעיות לשון הרע ורכילות כידוע שחמור מן הכל.
וככל שתגדל התאוה - כן עבורה יגדיל המתאוה את פירודו מרעיו ואוהביו לצורך מילוי תאוותו, וכ''ש בתאות העריות שבשבילה עלול אדם להפריד ולהרוס בתים וכיוצא, ואכמ''ל, לכך אין לך כמו עוון זה המרחיק שכינה מישראל.