שובבי''ם · האם מועיל ''פדיון תעניות'' דהינו לפדות התעניות המבארות בדברי האריז''ל - בממון במקום להתענות בפעל?
רבנו יוסף חיים - ה''בן איש חי'' מביא בתשובה שאפשר לפדות התעניות. והנה לך תשובתו
בשו''ת ''רב פעלים'' (ח''ג שאלה ל''ה): בענין אם אפשר ומועיל לפדות את התעניות שהתחייב בהם בכסף לצדקה, כתב הרב בעל ''חסד לאברהם'' ז''ל, כי הרוצה לחזור בתשובה ואינו יכול להתענות ארבעים יום או שלושה ימים לילה ויום, יכול לפדותם בארבעים כסף מזוקק לצדקה. וכן כל מי שהיה בדעתו להתענות יום אחד - בנתינת איסר אחד לצדקה יכול לפדותו, ובלבד שלא היה זה תענית צבור. עד כאן לשונו.
והביא גם את דברי מור''ם ב''אורח חיים'' (סי' של''ד), שהביא מן הגאון מהרא''י ז''ל שיש פדיון לתענית. ועוד הביא את דעת הגאון חיד''א בספרו ''יוסף בסדר'' ג', שכל כך היה הדבר ברור אצלו, שערך תפילה, ובסופה כתוב: ''ולכן אני מפריש היום ארבעה פרוטות לצדקה, כי כן יסדו עבדיך לפדות בכסף כל תענית'', עיין שם.
וסיים שם תשובתו וזה לשונו: איך שיהיה, פדיון התענית למי שהוא אנוס ואינו יכול להתענות הוא מפורש בדברי גאוני עולם, ובודאי אשר תיקנו ויסדו הוא רצוי ומקובל לפני השם יתברך, וכבר נצטוינו בתורה בכל אשר יורוך וכו', ובפרט שאנא עבדא הסברתי לענין זה הסבר ועשיתי סימוכין מדברי רבנו האר''י ז''ל עצמו שדקדקתי מדבריו דוגמא לענין זה. על כן, מי שהוא אנוס גמור ואינו יכול להתענות מספר התעניות כמו שכתב האר''י ז''ל, ישתדל לפדות התענית שלו בכסף, אך יעשה כאשר כתבתי - לסדר הכסף על פי סדר חשבון השמות הקודש, כדרך שעושין בפדיון החולה, וגם צריך שיעשה הפדיון ביום שיקבל עליו תענית כתענית יום הכפורים - לילה ויום. ונכון לבו בטוח בשברון הלב ובצדקה ובכוונה שעושה בפדיון ובתענית אותו היום, שיתוקן הפגם שעשה בעוונו כאילו עשה תעניות גמורים ושלמים על פי רבנו האר''י זלה''ה.