כוחות הנפש · היאך מסירים פחד ודאגה ממארעות העולם המצויות?
העצה היא להתייאש מישועה ע''י גורמים וסיבות, ולהשליך עצמו על הליכות הגוזר. ומבואר בדברי הרב ''מכתב מאליהו'' כלל בכוחות הנפש של האדם, והנה לך דבריו, הנה אחד מכוחות הנפש, שמפחד האדם דוקא כל זמן שסבור הוא שעדיין קיים מוצא מהסכנה בה הוא נתון, אבל כשהוא מתיאש באין עצה, הפחד מצטמצם, למשל: אילו היה בעולם חלוקה בין חיים למתים, דהיינו יש כאלה שמתים ויש כאלה שחיים לעולם ולא מתים, אזי היה כל אדם חושש שמא היה מחלק אלה שמתים, אבל מכיון שאין כדבר הזה, וסוף כל אדם למיתה, לכך מתיאש האדם מלהציל עצמו מהמות הבטוח ופחדו פג ומצטמצם.
ועוד נראה כן בחוש, החייל מפחד בעת מלחמה עד שמגיע לקו האש ממש, אך מכיון שהגיע לאש - מתקטן אצלו הפחד, והטעם הוא לפי שהסכנה הברורה מולידה יאוש וע''י זה מתמעט הפחד.
וכמו כן אדם העומד לפני משפט הוא ירא וחרד מאד פן יכנס לכלא וכיוצא, אולם לאחר שכבר נחרץ משפטו לכלא ואין מנוס - מתמעט פחדו.
ולכך העצה להסיר הפחד הוא להתיאש מהעזרה ע''י גורמים ובני אדם ולבטוח בה' ולהשליך עליו את אשר יקרהו ולהאמין שהבורא עושה עבורו את הטוב ביותר. (ומקור הדברים גם בהרמב''ם בספרו ''מורה נבוכים'').
האם דמיון הבן לאב בתכונות באפי, במראה וכיוצא יש לו משמעות רוחנית למעשה או שכך הוא מטבע הבריאה?
הרב ''מכתב מאליהו'' (ח''ב עמ' 217) מבאר שבהחלט ישנו קשר בין האב לבן, ועל הבן להמשיך את עבודתו הרוחנית של האב ומה שהותיר האב מעבודתו הרוחנית ימשיכה הבן. ואפילו ירושת האב לבן היא בהשגחה כדי שימשיך הבן להשתמש בכלי האב לרוחניות באופן שעדיין לא תם שימושם אצל האב, ואלו דבריו:
''אלה תולדות יעקב ביוסף''. - כבר ביארנו גדר התורשה הרוחנית והגופנית (''האב זוכה לבנו בחמשה דברים -בנוי, בחכמה וכו'''), וכן גדר ירושת הנכסים. כל אחד כשבא לעולם מזמנים לו חלק מיוחד בתכלית הבריאה - בגילוי כבוד השי''ת בעולם, ולצורך מילוי החלק הזה נותנים לו כל הכלים הדרושים לזה, בין בכוחות הנפש ובמידות ובכשרונות, בין בנכסים בסביבה ובמקרים מכל המינים. כל אלה ביחד מהווים נסיונות חייו המיוחדים לו, ובאופן הגבתו עליהם יתבטא מילוי חלקו הרוחני בבריאה. בניו של אדם ממשיכים את עבודת ה' של האב, לכן מוצאים על פי רוב שהם מתדמים להוריהם בכשרונות ובמדות, וכן במראיהם החיצוני, כי מכל אלה מתרקמים נסיונות חלקם. וכן ירושת נכסי האב איננה מקרה בעלמא, אלא שכך גזרה חכמתו ית' שמה שהותירו ההורים מהכלים שניתנו להם לצרכי עבודתם הרוחנית ישתמשו בהם הבנים כנדרש להם לעבודתם. ובאם היה הרכוש נדרש רק לעבודת האב ולנסיונותיו ולא לבן, כמה סיבות ביד ה' לסבב שלא יגיע לבן.
ותלה הכתוב תולדות יעקב ביוסף, כי שייכותו של יוסף לחלקו של יעקב היתה יתירה משייכות שאר בניו, כי יוסף היה מאוחד עם יעקב בחלקו.