אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני עשה דוחה לא תעשה › סימן ח

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני עשה דוחה לא תעשה · סימן ח

סימן ז

בראש השנה בדף כ"ח בסוגיא דהתוקע בשופר של עולה אמר רבי יהודא בשופר של עולה לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא עולה דבת מעילה הוא כיון דמעל בה נפקא לחולין שלמים דלאו בני מעילה נינהו איסורא הוא דרכיב בהו מתקיף לה רבא אימת מעל לבתר דתקע כי קא תקע באיסורא תקע אלא אמר רבא אחד זה ואחד זה לא יצא הדר אמר רבא אחד זה ואחד זה יצא מצות לא ליהנות נתנו:

והנה המפרשים הקשו דאמאי לא יצא בשופר של הקדש ולא אמרינן דאתי עשה דשופר ודחי ל"ת דהקדש ותירצו דיש לו שופר אחר ואפשר לקיים שניהם ולא דחי אך הנה החמדת שלמה בסי' כ"ט תירץ קושית התוס' בסוכה דלמה לי קרא דאינו יוצא במצה של טבל בלאו הכי אינו יוצא דהוי מצוה הבאה בעבירה ותירץ מתחלה דנ"מ לענין שוגג דבשוגג לא הוי מצוה הבא בעבירה וחזר והביא ראי' מסוגיא דידן דתקע בשופר שלמים לא יצא ועל כרחך משום דהוי מצוה הבא בעבירה אף דהוי שוגג ועל כרחך דבשוגג ג"כ הוי מצוה הבאה בעבירה ואח"כ סיים דהיכא דהוי טעה בדבר מצוה ועשה מצוה דלא עשה איסור כלל ופטור בשוגג מקרבן בוודאי לא הוי מצוה הבאה בעבירה ומשכחת כה"ג גבי טבל וע"ז אצטרך קרא דאינו יוצא בטבל וכתב אח"כ ואין להקשות לפי זה בשופר של הקדש נימא ג"כ דלא הוי מצוה הבאה בעבירה דהוי טועה בדבר מצוה די"ל דמיירי שאין כאן רק שופר של שלמים ולא מקרי טועה בדבר מצוה דכיון דאין לו שופר לא מקרי טרוד עכ"ד וא"כ שוב קשה כיון דאין לו שופר אחר יוקשה דידחה העשה הל"ת:

וגם בל"ה קשה מאי יהי' היכא דאין לו שופר אם מותר לתקוע בשופר של הקדש:

ולפענ"ד נראה דבשופר של הקדש אף שאין לו שופר אחר אסור לתקוע ולא אמרינן בי' דאתי עשה ודחי ל"ת כאשר מבואר בפוסקים והוא בדברי הרשב"א באיזה מקום לא אדע כעת מקומו איו אך הדבר מבואר מצד עצמו דבגזל לא שייך דלדחי העשה ל"ת דגזל דהעשה אינו דוחה רק איסור ולא ממון חבירו דבשביל דהוא צריך לקיים המצוה לא יוכל ליקח ממון חבירו ולכן נראה דאף בהקדש לא שייך דלדחי העשה הל"ת דמה לי גזל הדיוט מה לי גזל גבוה:

שבתי וראיתי שכוונתי בדברים אלו לדעת הש"א בסי' צ"ו שכתב דאין עשה דמצה דוחה ל"ת דהקדש כיון דקי"ל דאינו יוצא במצה גזולה א"כ מה לי גזל הדיוט מה לי גזל גבוה וכל זמן שלא נפדה יש כאן משום גזל גבוה ונתתי שמחה בלבי שכוונתי לדעתו הגדולה:

שבתי וראיתי בשב שמעתתא ו' פרק ד' דמסופק בזה אם הקדש יש לו דין ממון של חבירו לענין אם נאמן עד אחד בזה והביא מה שכתב הר"ן בחידושיו בפרק זה בורר גבי מי שאמר ראיתי את אביכם שהטמין מעות בשדה ואמר של פלוני הם של מעשר שני הם בבית לא אמר כלום ובשדה שבידו ליטלן דבריו קיימין והקשה דהא מעשר שני איסורא הוא וע"א נאמן באיסורין וכתב שם הרמב"ן דמעשר שני אפוקי ממונא הוא שהוא מוציא מרשות הדיוט לרשות גבוה וע"א לא מהימן אלא באיסורא גרידא ולא לענין ממון להוציא מרשות לרשות וכ"כ הר"ן בפ' האומר והש"ש מחלק דבמעיד להוציא ממון מרשות הדיוט לרשות גבוה הוי הוצאות ממון ואין עד אחד נאמן בו אבל להיפך להוציא מרשות גבוה לרשות הדיוט לא איכפת לן במקדש משום תורת ממון שבו אלא מתורת איסור ומש"ה אמרינן עד אחד נאמן באיסורין בדבר שבידו כדאיתא בגמ' ביבמות בדף פ"ח דאם הי' עליו תורת ממון לא הי' נאמן משום שבידו רק משום מיגו יעו"ש:

ועוד הביא ראי' מדברי התוס' במעילה גבי פרוטה בכיס זה הקדש דהקשו דלבטל ברובא ואם נימא דיש על ההקדש תורת ממון לא בטל כדאיתא בביצה דממון לא בטל גבי האשה ששאלה מים ומלח מחברתה יעו"ש דבריו:

ודעתו להיפך מדברינו ולא כהש"א דהקדש אין בו תורת ממון:

אך לפענ"ד נראה ראי' ברורה לדברינו דגם בהקדש יש תורת ממון ממעילה בדף י"ח ע"ב דאיתא שם איתבי' רבא אכל היום אכל למחר נהנה היום נהנה למחר ואפילו מכאן עד שלש שנים מניין שהם מצטרפים זה עם זה תלמוד לומר תמעול מעל ריבה ואמאי הא כיפר עליו יום הכיפורים אמרי כי מכפר יום כיפור על איסורא על ממונא לא מכפר ע"כ הרי בפירוש מבואר דהקדש דין ממון יש לו:

וכן ראיתי ברי"ט אלגזי דעובר בהקדש על לאו דלא תגזול וכן איתא בתוס' באלו נערות בדף ל' ע"ב בדבור המתחיל זר שאכל תרומה שכתבו וז"ל וי"ל דשאני שוגג דתרומה משום דתשלומין דידי' כפרה ולא ממונא דאם רצה כהן למחול אינו יכול למחול אבל קרן וחומש של הקדש אינו משום כפרה אלא משום ממון שגזל הקדש יעו"ש:

מכל הנ"ל מבואר דהקדש ג"כ תורת ממון יש עליו והוי ג"כ כמו גזל ולא שייך בזה דידחה עשה הל"ת וכאשר מצאנו דברים אלה גם בש"א:

ובזה יתיישב לי מה שהקשה בטורי אבן באבני שוהם על מאי דאמר רבא בשופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא בדיעבד והקשה הא כיון דאסור לתקוע אף אם תקע לא יצא דהוי דיחוי כאשר אמר רבא גופי' בזבחים בדף ע"ג השתא דאמר רבנן לא נקרב אי קרב לא מרצה כיון דנדחה פעם אחת ובישועות יעקב הובא בשם הגאון מליסא שפלפל בזה ג"כ:

ולפי הנ"ל ניחא דהנה התוס' כתבו בסוכה בדף ל"ב לענין לולב של אשירה דבשל עכו"ם לא הוי כתותי מכתית שיעורא דאפשר בביטל ויוצא בה ביום שני אבל לא ביום ראשון דכל זמן שלא קנה לא הוי לכם ואם יזכה בה שוב הוי אשרה של ישראל שאין לה ביטול ואעפ"כ אם בטלה העכו"ם יוצא בה ביום ראשון גם כן ולא הוי דיחוי משום שקודם ביטול לא הי' אפשר לצאת בו ביום ראשון דא״כ מי שנתנו לו לולב ביום טוב לא יצא ואע"ג דלא דמי' כולי האי דשל ע"ז אין לו תקנה בשום ענין מ"מ כיון דמשום איסור ע"ז דאיכא השתא לא מפסל אין לנו לחושבו דיחוי מחמת שאינו שלו יעו"ש:

ומעתה ניחא קושיא הנ"ל דבשופר של עולה לא הוי דיחוי כיון דמצד איסור הקדש הי' עשה דוחה ל"ת רק משום דהוי כמו גזל כיון דאינו שלו ובגזל אין העשה דוחה וא"כ הוי הפסול רק בשביל שאינו שלו וזה לא הוי דיחוי ודו"ק:

והנה אף דאנן קי"ל דבשופר הגזול יוצא הנה זה הוא מהירושלמי ובירושלמי אינו מבואר רק לענין שופר של ע"ז ולפי הס"ד דבהקדש אינו יוצא אף בגזול אינו יוצא ודעת הא"ז בשם הגאונים הובא בב"י ובהגהות אשרי דאף לדידן אינו יוצא בשופר הגזול ובסוגיא דשופר של עולה הארכתי בזה:

והנה לכאורה יש להביא ראי' דהקדש לא הוי איסור שיש בו ממון מתשב״ץ בסי' קנ"ה דהביא גם בשם הרשב"א דאדם נאמן לומר על עצמו שהוא אנוס בנדרו וא"צ עדים שיכירו באונסו דאם כן גם אף על הפתח לא נאמינו אך א"צ שיכירו באונסו אלא במכר לבדו אבל גיטא ומתנתא לא וכ"ש באיסורין שכל אחד נאמן על עצמו ומש"ה נאמן גם על הפתח יעו"ש:

ואם נימא דהקדש יש לו דין ממון שוב קשה איך נאמן מל הפתח ואנן קי"ל דיש שאלה בהקדש ולפי דברי הש"ש בשמעתתא ו' פרק ד' הנ"ל דאם הי' על הקדש תורת ממון אינו נאמן אף בדבר שבידו רק מתורת מיגו:

אך אף אם נימא דהקדש לא הוי ממון רק איסור יוקשה ממה שהביא הר"ן בנדרים בדף פ"ה בד"ה רבא אמר בשם הרשב"א דהיכא דאסר על עצמו איזה דבר הוי הפקר ויכול אחר ליטלו בע"כ והיכא שנשאל אח"כ על נדרו חכם עוקר הנדר מעיקרו ומחוייבין לשלם לו והר"ן חלק על זה דכיון דכבר זכה בו חבירו קנין ממון של חבירו אינו בטל ע"י שאלה יעו"ש:

וקשה ניהו דלשיטת הרשב"א מהני אף בזה שאלה מ"מ זה הוי לענין ממון ושוב קשה איך מהימן על הפתח ונראה דבזה גלתה התורה דאחרים מוחלין לו ע"י פתח וחרטה ולדברי התשב"ץ צ"ע:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה